עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

העבודה מוגשת על ידי :

יעקב וימן

יש לציין שהדפים המצולמים של העבודהצפרו עלייה 1921

נמסרו לי על ידי מר יעקב וַיְמַן אשר נתן לי את הסכמתו המלאה

לפרסם את החומר במלואו ככתבו וכלשונו באתר " מורשת מרוקו "

למען הדורות הבאים וסקרנותם של קהל המתעניינים בנושא זה.

כל הזכויות שמורות למר יעקב וימן

המשפחה סבלה מרעב אולם כבר לאחר מספר ימים מצא האב, מימון, והדוד משה, עבודה בבניין. על הקשיים בארץ ומצוקת המשפחות מעיד גם סיפורו של אהרן אלבז על העולים אשר בקשו במכתביהם למשפחותיהם לשלוח להם נעלים לארץ ישראל.

מכתב מיוחד אשר נשלח מועד הצירים אל זאב ליבוביץ מעיד על קיום הקשר הראשוני עם הקבוצה . על המכתב חתום מ"מ יו"ר ועד הצירים לארץ ישראל – הערת המחבר – לא זיהיתי את חתימתו, אולם יושב ראש הועד באותה עת היה מנחם אוסישקין – והדבר מעיד, לדעתי על התשובות אשר יוחסו לקבוצה זו של מרדכי צבע.

וכך נכתב : " כפי שידוע גם לכבודכם, הגיעו לפני זמן מה לארץ 14 משפחות ממרוקו, כולן פחות או יותר בעלות אמצעים. במשך הזמן לא שמענו אודותם כלום ומאוד היינו רוצים לדעת באיזה אופן הסתדרו האנשים האלה…

על שאלותינו אודות האנשים האלה קיבלנו תשובה מועד עדת המערבים שרק משפחות אחדות עדיין נמצאות פה, אחדות מהן הלכו לטבריה, ואלה נמצאות פה מסתובבות בלי כל עבודה וגם מאלה שנסעו לטבריה לא ידוע להם אם הסתדרו או לא.

יואיל נא כבודכם אפוא לברר את מצבם ולהודיע אם חסר להם דבר מה לסידורם ואם נחוץ יואיל להמחותם בעצות טובות ולהראות להם את הדרך להתחיל במסחר שיאפשר את קיומם או במשלוח יד אחר. בטובו להודיענו מה נעשה עם האנשים האלה….

אולם מחלקת העלייה לא ידעו דבר על קבוצה זו ולא נשלח מענה למכתב. ברשימת העולים של מחלקת העלייה בירושלים משנת תרפ"א לא מופיעות רוב המשפחות אשר הגיעו בקבוצה של מרדכי צבע ( בניגוד לשמות כל העולים מן הקבוצה הראשונה אשר פנו למחלקת העלייה ושם מופיעים ברשומים  )

בנספח המצורף לרשימות העולים ולסיכומים שונים על העלייה מציין ליבוביץ, כי ידוע לו על עוד כ-200 משפחות אשר הגיעו לירושלים ולא היו זקוקות לשום עזרה ( סידור עבודה, הלוואות, דיור, רכוש וכו " ) בשנת תרפ"א הגיעו יותר מארבעים אחוז מהעולים לירושלים בני העדות השונות של הספרדים…….

הכשלון להגיע לידי סיכום עם ועד הצירים בנוגע להתיישבות, הביא למעשה, לפירוקה של הקבוצה השנייה. רוב המשפחות עברו להתגורר בעיר העתיקה, בתחילה ליד ישיבת " עץ חיים " – קרוב לשער שכם – ואחר כך לרובע היהודי, שם מצאו את העולים שהגיעו לארץ מצפרו מספר חודשים לפני כן……..

יצחק צבע התאכזב מכישלום המשא ומתן ןמן התנאים הקשים בהם נתקלו בירושלים וביקש לחזור למרוקו. אביו שכנע אותו לבדוק ארבעה ערים בארץ ישראל לפני שהוא מחליט על ירידה חזרה. ארבע משפחות מהקבוצה  – צבע מרדכי, צבע יצחק, הרוש אליהו ובן יעיש חיים, נסעו מיד לאחר תשה באב תרפ"א לצמח ומשם בספיה לטבריה.

המקום מצא חן בעיניהם והם החלו בהכנות להשתקע בעיר. מהומות בין ערבים ויהודים אשר פרצו בטבריה בסוכות תרע"ב הביאו אותם להחלטה לחזור לירושלים. רק מרדכי צבע אשר הספיק כבר להתחיל בעסקים נשאר בטבריה עד לאחר הפסח תרפ"ב ואז חזר גם הוא לירושלים…….

גם משפחות אלו השתקעו בעיר העתיקה בסמוך ליתר המשפחות שעלו מצפרו………

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

דצמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר