ארכיון יומי: 22 בדצמבר 2014


Epreuves et liberation. Joseph Toledano

 

epreuves-et-liberationJoseph Toledano

Epreuves et liberation

Les juifs du Maroc pendant la seconde guerre mondiale

CHAPITRE 1

La montee des perils

A peine entame sous l'egide du Protectorat francais a partir de 1912 le processus de modernisation, d’emancipation et d'ouverture au monde du judaisme marocain connut un premier ralentissement durant les quatre annees de la Premiere Guerre Mondiale. Apres l'euphorie suscitee par le developpement accelere et la prosperite des annees vingt, le Maroc subit de plein fouet les repercussions de la conjoncture europeenne a laquelle il etait desormais plus etroitement lie et particulierement, ses sujets juifs. A la montee des perils venus directement d'Europe — deferlement de la vague de persecutions et de propagande antisemites sur fond de crise economique mondiale — s'ajouterent les retombees des evenements de Palestine, les consequences de la guerre civile espagnole declenchee a partir du nord du Maroc et les premiers soubresauts du nationalisme musulman. Une combinaison de facteurs qui devait pour le judaisme marocain ouvrir une nouvelle page de son histoire, marquee par 1'instabilite, l'incertitude, les ruptures et les apprehensions. Celle-ci toutefois ne devait jamais egaler ni s'approcher du modele europeen, ni meme algerien.

Incidents de rue

Les repercussions locales tardives de la grande depression mondiale, consecutives au krach de Wall Street de 1929  creerent, dans la premiere moitie des annees 1930  une atmosphere propice a la multiplication d'incidents de rue sporadiques entre Juifs et Musulmans, sous des pretextes mineurs.

La nouveaute fut double. D'abord, le role certain, parfois meme primordial, joue en coulisses par des facteurs externes — le plus souvent les antisemites europeens — dans les mouvements de foules musulmanes en echos a la propagande fasciste et nazie. Ensuite, le nouvel etat d'esprit de la jeunesse juive marocaine, moins disposee que ses aines a subir passivement la condition inferieure de dhimmis. On assista a l'apparition dans la classe populaire juive de jeunes gens capables de rendre coup pour coup et de se defendre, a la grande surprise des Musulmans devant ceux qu'ils appelaient les porteurs de chapeaux et de couteaux

 Incidents en general sans grande gravite mais revelateurs de la double montee de l'hostilite a la fois de la population musulmane, choquee par l’emancipation jugee trop rapide des Juifs, et de la colonie europeenne qui redoutait leur concurrence et etait contaminee par un antisemitisme importe.

C'est ainsi que le 21  fevrier 1930 une bagarre opposa a Casablanca de jeunes Juifs aux eleves d'une ecole coranique du boulevard d'Anfa. Ceux- ci les accusaient de leur avoir " manque de respect ". Alertes, les parents de deux bords s'en melerent et seule l'intervention de la police ramena l'ordre. La tension resta vive trois jours durant, autour du mellah, avec des echauffourees dans les rues menant au quartier juif. Le 13 avril, des bagarres opposerent jeunes Juifs et Musulmans dans plusieurs quartiers de Casablanca, des pierres furent jetees de part et d'autre sur des maisons. La tension s'accrut le lendemain quand un cortege funeraire juif fut lapide par des enfants " comme au bon vieux temps ". Nouvel incident, le mois suivant, sur le meme theme de " manque de respect ". Les voisins juifs d'une mosquee furent accuses, a tort, d'avoir profane ce lieu de culte en y jetant des ordures menageres. Le temps de retablir la verite, la situation demeura explosive plusieurs jours. Cette succession sans precedent d'incidents de rue souleva une vive inquietude dans la communaute juive dont se fit l'echo le nouveau periodique de Casablanca l'Union Marocaine. Partisan d'une franche assimilation a la culture francaise, preconisant aux Juifs du Maroc de lier leur destin a celui de la France, sur le modele du judaisme algerien et tunisien, il avait ete fonde au debut de l'annee par Elie Nataf, un Juif originaire de Tunisie pour contrer l'influence sioniste de UA.venir lllustre. Aussi etait-il plus preoccupe de ce risque de deterioration de la situation, potentiellement prejudiciable a la paix francaise :

  1. quelques jours d'intervalle, a Casablanca d'abord, puis a Rabat, les excellents rapports, les confiantes relations qui ont regne jusqu'ici entre les deux elements autochtones de ce pays, musulman et Israelite, ont semble devoir se gater, se ternir, a la suite de rixes sans importance, de simples querelles entre les representants les moins valables de cespopulations.

הערצת הקדושים.-יהודי מרוקו-י.בן עמי

הערצת הקדושים היא תופעה אוניברסלית, שמימדה הדתי עובר דרך כל הדתות המונותיאיסטיות והלא־מונותיאיסטיות. בתופעה זו באים לידי ביטוי אספקטים דתיים, היסטוריים, סוציולוגיים, פולקלוריסטיים, כלכליים, תרבותיים, פוליטיים ואחרים.

תרגום: צדיקים יקרים פזמון:חוברת 5

הערת המחבר : תרגום זה והתרגומים להלן נעשו על ידינו, תודתי נתונה לידידי יעקב סיבוני על עזרתו.

 

הו אלוהים! מחל על מה שעבר

הו אלוהים! עשה מה שצריך

 הו אלוהים ! מזלנו לא יתעקם

 בזכות הצדיקים היקרים.

 

התחלתי לדבר מתוך שמחה

 ואת הצדיק האהוב אזכיר

 מה שנבקש ממנו יתקיים

כי שמו מרומם ומאיר

היקר ר׳ יחייא אלכדאר

 

בואו נלך הו עבדים

נלך בדרכים הרחוקות

ונבקש בקשות חדשות

נבקר בקברי צדיקי העיר

 יקירנו אדוננו מוואלין דאד

 

הצדיק יהיה לנו למשענת

ונגיע אליו ממרחקים

 ונבקרו בזיארה החדשה

 ויעשה ימינו למאושרים

 ר׳ אליהו קדוש קזבלנקה

 

הו ידידי לו ראיתם

את ניסי הצדיק עוד בחייו

הניח את יוקרתו לבני משפחתו

אשרי מי שנכח בקבורתו

של היקר ר׳ חיים פינטו

 

היזהר הו אחי בל תלך

 אל תוותר על ההילולה

 ועל נדר שלך אל תוותר

הוא יקבל את ביקורך ללא עיכוב

היקר ר׳ אברהם מול אנס

 

הו אחים בואו נלך

ונקבל את קשיי הדרך בנועם

 ונבקר את הקדוש בטוהר

 ולכל מי שיש מכאוב יתרפא

 בזכות ר׳ רפאל אנקאווה

 

עוד אוסיף ואשיר ו

אשמח את ליבי השרוף

ואבקש מה שאני מתאווה

 והצדיק הוא שירפאני

היקר ר׳ שלום זאווי

 

הלכתי לבקר הו אחי

לצדיק סיפרתי מה שהיה

וחזרתי בלב שמח

 בעל ואזאן קיבל את ביקורי

 היקר ר׳ עמרם בן־דיוואן

 

הו ידידי קנו נרות

 כדי לכפר על חטאים ורמאות

 וביקורנו תמיד יועיל

הצדיק ייעתר לנו

היקר ר׳ דוד דראע

 

הו, אחי, ותר על הכל

כי העולם אינו נצחי

 רק את הצדיקים אל תשכח

ולצדיק זה תלך

ליקר ר׳ דוד ומשה

 

וצדיק זה הו אנשים

השאיר לנו זכותו המבוססת

 ומי שיבקשנו ליד ה״כוס׳׳

ירפא אותו מהר מכל רע

אדוני היקר ר׳ פנחס

 

כמה חלו והשתגעו

הלכו לצדיק והתארחו

 הדליקו כוסות ונרות

 רפא אותם הצדיק מחסדו

 היקר ר׳ שלמה לחלו

 

הערת המחבר : איזכור זה תמוה במקצת. אמנם קיים קדוש בשם ר׳ שלמה אלחלו(קבור בתאגמוו!) אך הוא אינו שייך לרשימת הקדושים המפורסמים. שמא יש כאן טעות ומדובר בר׳ יחייא לחלו?

נבקשך הו אלוהים אדוננו

קבל נא כוונתנו

 בעזרתך נלך בשנה הבאה

ונקיים את ההילולה, הו אחי,

 של ר׳ שמעון בר־יוחאי.

הערת המחבר :    בקסידה זו וכן ברבות אחרות מזכיר הסיום לרוב את הגאולה והציפייה לעלייה לארץ ישראל.

זהו השיר שבו מוזכרים הכי הרבה קדושים. שש מחרוזות מתחילות בפנייה ״הו״, שתיים מהן מוסבות לאלוהים וארבע לאחים או לידידים. פנייה זו מיועדת לבטא ולהדגיש את מעורבותו של הפייטן בקבוצה הסובבת אותו. אין אנו יודעים מי היה המחבר של שיר זה. מכל מקום אם כל הבתים חוברו באותו זמן, איזכורו של הקדוש ר׳ אברהם מול אנס רומז על מועד חיבורו בראשית שנות הארבעים של המאה הנוכחית. אף־על־פי שהסגנון הוא אחיד ונראה שהשיר כולו הוא יצירה של משורר עממי אלמוני אחד, אין זה מן הנמנע שבתים נוספו כאשר כל בית מוקדש לקדוש מסוים. המנגינה המלווה את השיר היא קצבית וסוחפת, מה שתרם להפצתו הרבה של השיר.

שאלה פתוחה היא אם יש משמעות מיוחדת למספר שלוש־עשרה של המחרוזות כמספר עצמאי־נוסחאי, או כצירוף מקובל של שנים־עשר ועוד אחד.

רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים

רבי דוד ומשה זיע״א.

קורות חייו ומופתיו

מאור שמחוןרבי דוד ומשה

נסים ונפלאות שארעו בציוניו השונים של רבי דוד ומשה זיע״א בארץ הקודש.

את ציונו הקדוש של רבי דוד ומשה זיע״א במרוקו, היו פוקדים אנשים רבים, מידי יום, ובמיוחד בראשי חודשים, ויותר בראש חודש חשוון יום הילולתו. והנה, בשוב עם ישראל לארצו ב־60 השנים האחרונות, ירד מספר הפוקדים את ציונו בכפר אגויים שבמרוקו. מהתגלויות שונות של רבי דוד ומשה זיע״א הביע הצדיק כעס על שכביכול ״עזבוהו׳ אך רבי דוד ומשה זיע״א – שבמקורו הוא חכם ארץ ישראל שעלה כשד"ר למרוקו, והיה לו קשר מיוחד עם ארץ ישראל – ראה בקיבוץ הגלויות הזה את תחילתו של מהלך אלוקי גדול, והחליט שהוא מתיישב בארץ ישראל. זו הייתה הסיבה לכך שהתיישב במספר מקומות בארץ ישראל, בהם מצויים אנשים שנושעו בזכותו, כשהמקום משמש תחליף למקום ציונו הקדוש במרוקו. במקומות אלו נערכות בכל שנה הילולות ענק אותן פוקדים רבים מבני עם ישראל, וכוללות הדלקת נרות בכל מקום לכבוד רבי דוד ומשה זיע״א. בפרק זה נביא את סיפורם של כמה מהמקומות המרכזיים בארץ, ואת הסיפורים ש״מאחורי הקלעים״ של כל מקום ומקום

הערת המחבר : יש לציין שעד לאחר כ700 שנה מפטירתו של רבי דוד ומשהזיע״א, גם לא היו רבים הפוקדים את ציונו הקדוש במרוקו, ורק התושבים הקרובים לציון היו פוקדים את המקום, בגלל הקושי הרב להגיע למקום, ורק לפני כ150 שנה, לאחר בניית הכביש ממראכש למקום הציון התחילו המונים להגיע לציון.

גם כיום פוקדים רבים את מקום ציונו במרוקו, וזה רק לאחרשהתפרסם שמו הגדול של הצדיק בארץ.

רבי דוד ומשה באופקים

בשנות ה-60 עלתה משפחת דנינו ממרוקו והשתכנה בעיירה אופקים. המשפחה שהייתה ברוכת ילדים. קיבלה שתי דירות קרקע צמודות. מאחר ובאזור מגורי המשפחה לא היה בית כנסת, פנו תושבי המקום לשכניהם – הורים לילדים שבבעלותם הייתה חצר רחבה, וביקשו מהם לערוך תפילות במקום. ההורים בעלי האמונה החזקה הסכימו להיעתר לבקשה זו. במשך הזמן, כשגדל מספר המתפללים, ביקשו לתת שם למקום-התפילה. שמו של הצדיק רבי שמעון בר־יוחאי הוסכם על דעת כולם.

באותה השנה התרחש דבר מדהים ומסתורי. ההורים משה ושרה ז״ל החלו לחלום חלומות זהים. ובחלומם נגלה אליהם צדיק האומר: ״אני רבי דוד ומשה, וברצוני כי תקראו למקום התפילה על שמי". ההורים לא הבינו את פשר החלומות והחליטו להתעלם מהם, אך החלומות הוסיפו לפקוד אותם שוב ושוב, עד שפנו להתייעץ עם רבנים יוצאי מרוקו שעלו לארץ והכירו את גדולתו של הצדיק.

הללו סיפרו להם על נפלאותיו של הצדיק רבי דוד ומשה שמסר נפשו למען הכלל. עם זאת, גם בשומעם על גדולתו של הצדיק עדיין חששו בני הזוג לשנות את שם מקום התפילה כי שמרו על כבודו של רבי שמעון בר-יוחאי זיע״א, שבית הכנסת קרוא על שמו. באותו השבוע – כך מספרים בני המשפחה – נגלה לבני הזוג בחלומם הצדיק רבי שמעון בר־יוחאי זיע״א ואמר: ״אני רבי שמעון בר-יוחאי נותן הסכמתי לכך שהמקום ייקרא על שם הצדיק ר׳ דוד ומשה, שהינו צדיק בדרגתם של צדיקי יסוד עולם ומעלתו כמעלתנו״. לאחר חלום זה והתייעצות עם רבנים, נקרא המקום על שם רבי דוד ומשה זיע״א.

מקום התפילה הפך צר מלהכיל את כל המתפללים ועל כן ביקשו ההורים לבנות ביתכנסת קבוע. לצורך הבנייה נזקקו לסכום כסף גדול שלא היה ברשותם. באחד מערבי השבת, ישבו האם שרה ז"ל ובתה מסודי – תיבדל לחיים טובים – בפתח הבית, כשפתאום ראו לנגד עיניהן את דמותו של רבי דוד ומשה זיע״א, מלווה בשתי דמויות נוספות, ושלושתם פרק עטורים בבגדי לבן. פנו האם והבת ואמרו: ״רוצים אנו לבנות את בית-כנסת, אך כסף אין בנמצא״. הדמויות שמדדו בצעדיהן את שטח בית התפילה הנהנו בראשיהן ואמרו: ״אנו יודעים, אנו יודעים״ ומיד נעלמו כלעומת שבאו. עברו שבועיים מאז הופעתם ובית הכנסת החל להיבנות.

באחד הימים הגיע פקח מטעם העירייה וביקש לדעת אם יש אישור בנייה. אבי המשפחה ענה בתמימותו כי יש לו אישור בנייה מרבי דוד ומשה זיע״א. הפקח ביקש לעצור את הבנייה ולהרוס את מה שכבר נבנה. אך למשה דנינו הייתה אמונה חזקה בצדיק והוא הורה לפועלים להמשיך במלאכתם.

עברו מספר שבועות והנה מגיע זימון לבית המשפט. העירייה תבעה את מר משה דנינו על בנייה בלתי חוקית.      

ערב לפני המשפט, עלה משה דנינו למיטתו כשחשש ופחד ממלאים את לבו. והנה בחלומו, נגלה אליו רבי דוד ומשה זיע״א ואמר לו: ״אני רבי דוד ומשה, תן לי את ניירת המשפט שקיבלת״. משה מסר את הניירת לצדיק. רבי דוד ומשה העביר ידו על הניירת, וכל הכתוב בה נמחק. משה דנינו קם בבוקרו של יום שש ושמח, וסיפר לרעייתו את דבר החלום. כעת, היה בטוח כי הצדיק יעזרהו. הגיע המשפט ואז הודיע לו השופט שאינו רשאי להמשיך בבנייה, מאחר ואין בידיו את האישורים המתאימים. לפתע קם אחד מהיושבים באולם ־ מהנדס העירייה ששמו דוד – והכריז: ״אני מעיריית אופקים, ובידיי האישורים המתאימים לבנייה״.

השופט התרשם מהאישורים הללו כנכונים ונתן הסכמתו להמשך הבנייה.

לאחר ששילם משה דנינו סך שלוש לירות עבור הוצאות המשפט, פנה להודות לאותו ״דוד״, אך הלה נעלם וכל המאמצים למוצאו לא צלחו.

משה דנינו החליט לסור לעירייה ושם להודות לדוד על עזרתו הבלתי צפויה. אלא שבעירייה סיפרו לו, כי אותו דוד חולה מזה מספר ימים, וכי שוכב הוא בביתו ואינו מגיע לעבודה. המשיך משה דנינו והלך לביתו של דוד, הודה לו על עזרתו ובירך אותו. דוד לא הבין כלל את דברי משה דנינו. על מה ולמה מברך אותו? הוא סיפר למשה דנינו כי חולה הוא ולא יצא מביתו זה מספר ימים. חיל ורעדה אחזו במשה דנינו בהבינוכי הצדיק רבי דוד ומשה זיע״א נגלה בדמותו של מהנדס העירייה שאף שמו דוד. עכשיו הבין את פשר החלום שחלם בלילה ולמד את גדלותו של רבי דוד ומשה זיע״א אשר בידו לחולל נסים ונפלאות ולהיראות בנגלה ובנסתר.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

דצמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר