ארכיון יומי: 6 באוקטובר 2016


טללי אורות – ספר דברים – פרשת "וילך". מאת: הרב משה א. שמיר

ספר דברים – פרשת "וילך".Asilah

מאת: הרב משה א. שמיר

"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת,

ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם,

למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (דברים לא, יט).

 

מצוות כתיבת ספר תורה.

               "כי יופי של שירה – הוא ריבוי הקולות" (בעל 'ערוך השלחן').

 

"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא יט). זוהי המצווה האחרונה בתורה בה מצווים לכתוב ספר תורה.

הפרשנים דנים בשאלה מדוע נאמר "כתבו לכם את השירה" ולא "כתבו לכם את התורה" דבר המתאים יותר.

 

  הרב אפשטיין בעל 'ערוך השולחן' הרב עונה: "כי יופי של שירה – הוא ריבוי הקולות".

בהקדמה לספרו "ערוך השולחן" חושן משפט כותב הרב: "וכל מחלוקת התנאים והאמוראים והגאונים והפוסקים באמת למבין דבר לאשורו, דברי אלוקים חיים המה, ולכולם יש פנים בהלכה. ואדרבא, זאת היא תפארת תורתנו הקדושה והטהורה. וכל התורה נקראת שירה. ותפארת השיר היא כשהקולות משונים זה מזה, וזהו עיקר הנעימות. ומי שמשוטט בים התלמוד, יראה נעימות משונות בכל הקולות המשונות זו מזו".

 פועל יוצא מדבריו, התורה היא הרמוניה מושלמת המורכבת מצלילים רבים ומגוונים, וניתן להסתכל על פירושיה הרבים והמגוונים, כעל תזמורת בה כלי הנגינה הרבים כמו חליל, כינור, פסנתר וכו', היוצרים סימפוניה ערבה לאוזן.

כך בתורה, כל חכם מביא את מה שנשמתו קיבלה בהר סיני. זה דומה לראייה דרך משקפים עם עדשות צבעוניות. הרקע יהיה בהתאם לצבע העדשות. יוצא שכלל הדעות יוצר את  ההרמוניה.

על כך אומר המדרש: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו, ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבוא, ויש בה בעולם הזה, ויש בה לעולם הבא" (ספרי האזינו, פיסקה שלג).

 הרב קוק: על ידי המחלוקת מתרבים הצדדים והשיטות דבר שמוביל לשלום אמתי. (סידור עולת ראיה כרך א).

"זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד… זהו סודן הגדול של הסובלנות וההקשבה לזולת, וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ולכל ציבור… שלא זו בלבד שהכרחיים למשטר תקין ונאור, אלא אף חיוניים לכוחו היוצר, שהרי בעולם הריאלי – שני יסודות מתנגדים זה לזה, מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, {כמו פלוס ומינוס בחשמל}, וכל שכן בעולם הרוחני". (הרב קוק, הניר, תרס"ט, עמ' 47).

רבנו חיים בן עטר מחבר הפירוש "אור החיים" הק' על התורה, הולך בדרכו של משה רבנו  ומאיר במתיקות לשונו את המישור הפיוטי והשירי בפירושו ל"תורת חיים".

רבנו אומר שישנן פה שלוש מצוות: א. "לכתוב את התורה. ב. ללמדה את בני ישראל, שידעו כוונת דברי השירה. ג. לשומה בפיהם לידע קריאתה. ושלושתן עשה משה, דכתיב 'ויכתוב משה את השירה. וילמדה את בני ישראל. וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת… " (דברים לא כב).

רבנו מדגיש את חשיבות אהבת לימוד התורה, עד שהלומד ירגיש כאילו משורר שירה נעימה. וכדברי קדשו: "שידעו כוונת דברי השירה".

התורה מתייחסת לדגם של המורה הטוב דוגמת משה רבנו המלמד את העם "ללמדה את בני ישראל שידעו כוונת דברי התורה".

לגבי גישתו הפיוטית, נא לעיין בפרשת 'בראשית' בה הדגמתי על פי השיר בו פותח רבנו את פירושו לתורה, ובשיר בו הוא חותם את פירושו לתורה. כמו כן, בפירושו לשירת הבאר, לה הוא קורא: שירה זו – על התורה אמרוה…".

משה רבנו כתב את התורה משמו של הקב"ה, בצורת שירה ככתוב: "ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא, וילמדה את בני ישראל" (דברים לא, כב). על כך אומר רבנו אוה"ח הק': "משה רבנו כתב את השירה, ולימדה לבני ישראל עד שהייתה שגורה בפיהם כדרך שלימדם".

שבת שלום ומבורך – משה אסולין שמיר.

לע"נ המלוב"ן זקני – רבי מסעוד אסולין ע"ה, סבי – החכם הכולל רבי אברהם בר אסתר ע"ה – רב באזור "בני מלל"במרוקו. אמו"ר הצדיק רבי יוסף בר עליה ע"ה. רבי יעקב אהרן ע"ה. רבי מימון מלכה בר הרב יעקב ע"ה. רבי שלמה שושן ע"ה. רבי חיים מלכה ע"ה. א"מ הצדקת זוהרה בת חנה ע"ה. חנה בת מרים ע"ה. עליה בת מרים ע"ה. חניני בת עליה ע"ה.

מו"ר חמי רבי יששכר בר נזי ע"ה. חמתי מרת בתיה בת קנדוב ע"ה. רחל בת חסיבה ע"ה

מפטיר והפטרה פרשת וילך (הפטרת שובה) בנוסח יהודי מרוקו

מפטיר והפטרה פרשת וילך (הפטרת שובה) בנוסח יהודי מרוקו

קורא הדורות ממראכש – תעודה חדשה לתולדות מגורשי ספרד במרוקו. יוסף אביבי.

מראכש 000000

אחריהם, הרב הגדול ואב בית דין ומשנה וגזבר ונגיד ורופא ומוהל כמוהר"ר יהודה אבן שאול ישראל זלה"ה, והרב הגדול כמוהר"ר יהודה בנבנישתי הנקרא אדיין בפי כל מפני שהיה בדורו הרב הגדול כמוהר"ש והרב הגדול כמוהר"ר שלמה בנשנישתי זלה"ה, וכי דלא מחלפי וכו…..

והרב הגדול  כמוהרר"י בנבנישתי הנקרא אבן ישראל והיו קורים אותו אליהו, וכמה עניינים ונסים ספרו עליו מגיד אמת, שני פעמים בשבוע היה נגלה אליו אליהו ז"ל זי"ע אמן כן יהי רצון. והרב הקדוש כמוהר"ר יצחק דילויה ז|"ל, הרב הקדוש כמוההר"ר מאיר אביו זלה"ה, והרב הגדול כמוהר"רמשה אחיו זלה"ה.

והרב הגדול כמוהר"ר יוסף בן מאמאן ז"ל הניח כמה חיבורים לכ"ד ספרים . הרב הגדול המופלא סובר הרזים כמוהר"ר שמואל פילייאג'י ז"ל, והרב יצחק אחיו, וסופר שנסתלק לבית מנוחתו ביו כ"ה שנים. אחריהם הר הגדול האלודי כמוההר"ר אברהם אזולאי זלה"ה, והתנא הפסקן הגאון הגדול כמוהרר"ש אחיו זלה"ה.

ובניהם הלא המה ב' בני היצהר בני מהר"ש אזולאי זלה"ה, כמוהר"ר אברהם נפטר בין י"ח שנה מופלא יותר מאביו סמוך לחופה לא עליכם, וכמוההר" משה וכמוה"ר משה אזולאי בנו של הרבה הנזכר ז"ל. כמהה"ר יעקב בן חיין הדיין ז"ל, כמוהר"ר אברהם אבן מאמאן אביו של הרב הגדול אב בית דין כמוהה"ר דוד בן מאמאן ובמכנאז יע"א נפטר לבית עולמו ושם נקבר.

הרב הדיין הבקי בדיני ממונות בספר המצוות ואחרים בעל פה כמוההר"ש אבן ננס, סדורו התייר הגדול מים עמוקים וכו.. עמוק עמוק מי וכו… מופלא שבסנהדרין כמוההר"ר שלמה בנבנישתי זלה"ה.

המחבר מציין שחכם בשם משפחת ננס לא נמצא בכתובים, ולא ידוע שם זה בקרב יהודי מרוקו.

והמעמיק הגדול טורא תקיפא וספרא רבא הרב המובהק כמהה"ר חיים בנבנישתי ז"ל, וזקנו הרב הדיין כמוהה"ר דוד בנשבנישתי ז"ל בן ישראל אחיו של כמוהה"ר יהודה בן ישראל ז"ל, והררי אל ההרים התלויים בשערה הרב המובהק כמוהה"ר אברהם בנבנישתי, ועמו מופלא בחכמה יותר ממנו כמוהר"ר יצחק בנו ז"ל ואביו של רבי אברהם אב בחכמה נעים זמירות ישראל ראש המשוררים של עולם כמוה"ר יצחק בן ישראל אח להה"ר יהודה וכמוהר"ר דוד ז"ל.

והרב הגדול והקדוש תורה וכהונה וגדולה במקום אחד החסיד העניו איש אלדים קדוש הוא כמוה"ר ישעיה הכהן ז"ל, ונגלה אליו אליהו ז"ל כמה פעמים, ואריה דבי עלאי אתו עמו מחבר הרב הקדוש המובהק בפשט רמז דרש וסוד חסידא קדישא ופרישא התנא האלדי מרנא ורבנא נזר ישראל והדרו כמוה"ר יעקב פינטו זלה"ה.

והרב הגדול ה"ה המעיין הגדול חסיד ועניו מאד מאד בקי בכל מיני חכמות והוא מוריה=נו שלמדנו אתו אצלו בישיבתו כמוהה"ר אברהם פינטו ז"ל אחיו של הרב ז"ל. אמרו עליו שהיה בא לישיבה ולומד עם החכמים אחר שנסתלק לישיבה של מעלה, ובשנה אחת היה נדמה להם בחוש הראות.

וברב המופלא כמוהה"ר יצחק בנו נפטר בחור במכת המגיפה רימנא ליצלן, והה' חסיד ועניו אמרכלא מהימנא שנהנה  מיגיע כפיו והא כמוהה"ר מרדכי בן אלבחאר ז"ל, והדרשן  הגדול המקובל האלדי החסיד העניו כמוה"ר יעקב חיונה זלה"ה.

עד כאן מצאתי, על כן ההעתקה על ידי שמואל קונקי ס"ט ( ספיה טובה )

פרשת תִינֶגִ'יר, אלית שמלה 1944-1943 אנטישמיות בצבא הצרפתי בתגובה שחרור מרוקו וול ידי האמריקנים

tinghir

בחקירתו השטחית הפך גוליס, מפקד בו־מאלן, את הקערה על פיה. לא היהודים הם הקרבן, אלא להפך, הקפטן שארייר וקציני צבא אחרים הממלאים את תפקידם נאמנה. שוב הושמעה הטענה האנטישמית הנפוצה – היהודים המושחתים, המנהלים את השוק השחור ועושקים אגב כך את האוכלוסייה המקומית, חרשו מזימה פוליטית זדונית מתוך כוונה להכפיש את השלטון הצרפתי. סביר להניח שאכן גם יהודים היו מעורבים בשוק השחור במרוקו, אך האם אפשר לקבל את טענת הקצין החוקר שתלונת היהודים הייתה מזימה שנועדה להרחיק מהם את קציני הצבא שהצרו את צעדיהם? הייתכן שלא היה ממש בתלונת היהודים על ההתעללות בהם?

כעבור זמן לא רב נשלחה אל הנציב הכללי ברבאט תלונה נוספת של יהודי מתינגיר על שארייר. שלום בן חיים, סוחר בכפר, הבהיר במכתבו לנציב שהחקירה בתלונתם רק החמירה את מצבם של היהודים, ושהם נאלצים לשאת עונשי מאסר, מלקות וקנסות. לדבריו גם ניתנה הוראה שלא להעניק עוד ליהודי תינגיר תעודות מסע, ובכך למעשה נאסר עליהם לצאת מהכפר. בן חיים הסביר שהוא הצליח להימלט מתינגיר בחסות החשכה ונאלץ ללכת ברגל בדרכים צדדיות 60 ק״מ. נוסף על כך הוטל על שני יהודים לספק כל אחד 50 מטבעות זהב ( dourous hassanis  החיים בתינגיר הפכו לגיהינום, ולכן ביקש בן חיים שיותר לכל יהודי הכפר לעזוב את המקום. הסוחר היהודי הסב את תשומת לבו של הנציב הכללי לעובדה שאין זו הפעם הראשונה ששארייר מתנכל ליהודים. בתקופת שירותו בכפר סקורה התרוששו חלק מהיהודים, וחלק עזבו את הכפר.

עם שובו מחופשתו ברבאט השיב קפטן שארייר במכתב למפקדו, מפקד בו־מאלן, על השאלות שהופנו אליו בנוגע לתלונת יהודי תינגיר. הוא דחה מכול וכול את הטענות נגדו, ולא היה לו ספק שהמניע המרכזי של הנכבדים היהודים להתלונן נגדו היה הפיקוח החמור שהטיל על השוק השחור ורצונם לחדש ללא הפרעות את המסחר האסור. הוא סבר כי העלילו עליו עלילת שווא ולכן פנה אל הנציב הכללי ברבאט וביקש למסור לו את עדותו באופן אישי, ואם יידרש – גם לפני הגנרל דירו והגנרל דה־גול. הוא צירף את המלצת מפקדו, גוליס, אשר הביע הבנה לרצונו הלגיטימי של הקפטן שארייר להגן על כבודו. כדי להדגיש את מעלותיו של שארייר ציין גוליס שהוא בנו של קצין צרפתי שנעצר לאחרונה על ידי הגרמנים, וחתנו של קולונל צרפתי הנמצא בשבי הגרמני מיוני 1940, והוסיף כי שארייר מעולם לא הסתיר את אהדתו למי שלא הניחו את נשקם.

הקולונל ריבו, מפקד ורזאזאת, שלח אל מפקד מחוז מראכש דוח על ׳התקרית בתינגיר׳, ובו ריכז את תשובותיו של שארייר. בנציבות הכללית לא הסתפקו בכך ושלחו חוקר מחוץ לאזור ורזאזאת, את קומנדנט דה פלריה (16)

Fleurieu ממראכש, כדי שיבדוק את הנושא. דוח החקירה של דה פלריה התבסס על העדויות של שארייר (שעמו שוחח ארבע שעות), הכליפה של טודרה, השיח׳ המוסלמי של תינגיר, ארבעה שיח׳ים מכפרים סמוכים ומוסלמי נוסף, השומר והמשרת (chaouch) העומד בשער הלשכה לענייני ילידים בתינגיר. בדוח חסרו עדויותיהם של הקפטן מורו, שהיה באותה עת בחופשה, ושל הנכבדים היהודים, שהיו ׳בטיול׳ בחוף האטלנטי, ועל כן לא ניתן היה לקיים עמם שיחות ישירות.

אוסף משפחת קורקוס – מיכאל אביטבול

אוסף משפחת קורקוס%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%a1

מקשריה המסועפים של משפחת קורקוס עם המח׳זן נותרה התכתבות ענפה, אשר רק בחלקה השתמרה עד לימינו.

דוד קורקוס אשר פעל הרבה לקיים את המורשה המשפחתית, מסביר כיצד הלך לאיבוד חלק מהמסמכים המשפחתיים: ״בשנות השלושים, מרבית המסמכים העתיקים ביותר וגם בעלי הערך הגדול ביותר נשלחו ללונדון, אל דודי מסעוד קורקוס. כמה שנים לפני מותו, ב־1936, הוא הפקיד אותם בספריית מוכטה הלונדונית, אשר למרבה הצער נחרבה בימי ה׳בליץ׳ הגרמני, כתוצאה מכך נעלמו כל המכתבים של השולטאנים סיידי מחמד ן׳ עבד־אללה (1790-1757) ומולאי סולימן (1822-1792) וכן של וזיריהם למשפחת קורקוס: נעלמה גם ההתכתבות בין המשפחה למח׳זן ולשולטאן מולאי עבד אל־רחמאן בעניין ההכנות לביקור משה מונטיפיורי במארוקו. כיום יש בידינו רק כמה מכתבים אישיים מאת מונטיפיורי. תעודות אלו, יחד עם כמה מסמכים מן המאות ה־18 וה־19 בנוסף למכתבים השריפיים מן השנים 1890-1840, מהווים את שרידי ׳ארכיוני משפחת קורקוס׳״.

מאתיים וחמישה־עשר המכתבים השריפיים מאירים באור מיוחד את היחסים ששררו בין משפחות קורקוס לבין השלטון, וכן כמה היבטים מחייה הכלכליים של מארוקו בתקופת פתיחותה. לדעתנו, הם מהווים הקורפוס הרשמי היחיד המוחזק בידיים פרטיות. חשיבותו המדעית גדולה עוד יותר בהתחשב בעובדה, שעד היום אין גישה בכלל לארכיבים של המח׳זן עצמם. כל מה שידוע לנו על אותה תקופה לקוח ממקורות אירופיים: דו״חות קונסולאריים, דו״חות מסחריים ורישומי נסיעות.

אולם מחובתנו לציין, שתעודות אלו עשויות לאכזב כל מי שמצפה לגלות בין שורותיהן עובדות ״מרעישות״ או תגליות היסטוריות ״מפוצצות״: הן כמעט שאינן נוגעות או מדווחות על מאורעות ידועים בעלי חשיבות מכרעת, כמו למשל, המלחמה נגד הספרדים ב־1860-1859, או הקרב על אסלי(1844). חשיבותן נעוצה בכך, שהן מספקות לקורא נתונים ״פנימיים״ על המיכאניזמים של קבלת החלטות, על הלך־הרוחות של ההנהגה הפוליטית ועל המצב בפנים הארץ, ועוד כל מיני ידיעות מסוג זה, שאותן לא יכלו לקבל הקונסולים והצופים ״מבחוץ״ על המתרחש בממלכה.

״המכתבים השריפיים״ שברשות משפחת קורקוס מתחלקים כלהלן:

(א)       כעשרה ט׳היריס מלכותיים: הט׳היר במארוקו היה מה שהפרמאן באימפריה העות׳מאנית— מיסמך חתום בידי המלך או משנהו, הנשמר בידי הנמען ככתב־מינוי, מכתב־המלצה או רשיון־תנועה בכל רחבי הארץ.

(ב)        עשרות מכתבים מהשרים ומהיועצים הבכירים של שלושת השולטאנים שמלכו בתקופה הנזכרת: מולאי עבד אל־רחמאן, סידי מחמד הרביעי ומולאי אל־חסאן הראשון. בין האישים האלה נציין, בין היתר, את אל־טייב ן׳ אל־ימאני אבו־עשרין, וזיר גדול ושר־החצר, אשר תמך בפיתוח הקשרים המסחריים עם אירופה! מחמד ן׳ אל־מדני בניס, שר־הכספים ממשפחה פאסית ממוצא יהודי שהתאסלמה לפני כמה מאות שנים. בניגוד לראשון, ידיד קרוב זה של שני האחים אברהם ויעקב קורקוס, התנגד בחריפות להשפעה האירופית, בדומה לאישיות שלישית, הנזכרת גם כן במסמכינו: שר־האוצר מוסא ן׳ אחמד, צאצא של משפחת עבדים סודאניים ששירתה את שושלת העלוויים מאז שלטונו של מולאי אסמאעיל (1727-1672). ולבסוף נציין עוד ידיד אישי של משפחת קורקוס, השר לענייני־חוץ(וזיר אל־בחר) אל־מפצ׳ל ע׳רניט, ששירת את המלך מולאי אל־חסאן.

(ג)        יחסיהם הטובים של בני משפחת קורקוס עם אנשי השלטון לא מנעו בעדם מלהתקשר עם מספר גורמים עויינים למח׳זן, עם כמה שייח׳ים או קאידים לוקאליים, שהסירו מעליהם את עול השלטון המרכזי. עם אלה נמנו הקאידים מחמד או־ביהי ואל־מבארכ אנפלוס ממחוז חאחה, אך בעיקר השייח׳ים ממשפחת בירוק של מחוז ואדי נון, אשר דרכם עברו שיירות תמבוכטו ומאוריטאניה. שייח׳ים אלה בנצלם חוסר המעש של השלטון המרכזי וכן את התחרות הבין-אירופית על השליטה בסחר הצחרי, נהגו להשתמש בשירותיהם של התג׳אר היהודיים מבני המקום, כמו אפריאט וששפורטש מאופראן וגולימין.

(ד)        סוג אחר של תעודות מורכב מכמה חוזים לממכר מקרקעין. כולם חתומים בידי הקאדי של העיר מוגאדור, כולל החוזה שנערך בין שני יהודים.

 (ה)      ולבסוף נציין תעודה יחידה ומיוחדת־במינה: מדובר במיסמך כתוב אנגלית, שבו נתפרטה רשימת הנושים מבין פקידי המח׳זן של משפחת קורקוס בשנת 1883, וכן את הסכום הכולל של חובותיהם בסך 45,832 דולרים.

פיוט נעם גדילים תעשה לך סימן אני יחייא חזק תהיה לך תקוה אחרית. טובה יחייא בן שטרית

פיוט נעם גדילים תעשה לך סימן אני יחייא חזק תהיה לך תקוה אחרית. טובה יחייא בן שטריתyechia_adahan

אפתח פי בשיר ונגונים, לכבוד אחים נאמנים. לטובה יהיו

משונים, חיים ודוד בן שטרית:

נְדָבָם לִבָּם בִטָהֱרָה. לקנות את ספרי התורה. זכו לשלשה

בשורה. בעזרת שומר הברית:

יפתח להם אוצרו הטוב. בברכת יי כי טוב. מזלם חֲטב.

יָחְטֹב למעלה עם כל שארית:

ישמחו בנים עם אבות. יצילם מכל מכאובות. ברכות

נעימות טובות. מראשית ועד אחרית:

חנוך לנער תחלה. מצות ציצית היא העולה. מכל התורה כלולה. מראשית ועד אחרית:                  

יהי זהיר בעשותה. כְּתקונה וברכתה. יש תקוה לאחריתה. כמה עבדים לשרת: ירמז בה ארבע השמות. של הויות הם חותמות. בפתילים הם נרשמות אשר על כנף משזרת:

אם ישמר אותם בטהרה. בדרישה ובחקירה. ינצל מכל

עברה. ואת כל משחיתים יכרית:

חיים טובים וארכים. יוסיף ל? אלהיכם עליכם. אלף ככם. גם לשום עליכם שארית: זכות המצוות יגינו. על כל ישראל אחינו. יצילנו מאויבינו. בזכות אבות כורתי ברית:

קרב נא קץ משיחנו. במהרה לבוא אלינו. ישמחו יראו עינינו. בזכות מקנא על ברית:

קום נא במהרה לברך על התורה לכבוד יוצרך. יזמין לך כל מה שצריך, אתה יחייא בן שטרית:

סימן אני יחייא אדהאן חזק

אני אשירה בשירים ונגונים. לכבוד אהובים. אחים נאמנים. חיים ודוד בן שטרית מכֻנים. יחיו יוסיפו ימים

ושנים:

ישמחו אחים. בטוב מנשיהם. בתוך הקהל הוציאו ספריהם. לכבוד אביהם ואמם שניהם. לשם שמים הם מתכונים:

חנון ורחום. ירחם עליהם. בטוב התורה יבלו ימיהם. עם כל ישראל. ובניהם עמהם. למען שמו. הוא שומר אמונים:

ישמח כל אדם. בספרי התורה. כי היא מַצֶלֶת מכל עברה. אם ישמר אותה בקדֻשה וטהרה. מכל רע ישמר אותו אדון האדונים:

ירבה השפע לשומרי התורה . בזה וּבָבָּא . תהיה מאירה . מרחקת . נגע ופגע במהרה . לא יקרב איש זר . מכל המשטינים:

אב הרחמים . ירחם על עמו . בזכות התורה אשר לומדים לשמו . יִזְכּוֹר בריתי יחזיר למקומו . בני ישראל כלם . כאיש אחד חונים:

חי זך וקים . תחזיר עטרה . אל בית המקדש . ובית הבחירה . יראו עינינו מהרה בבשורה . יבוא אליהו . לעורר ישנים

קומה ידידי לבדך . מהרה . על ספר תורה . בשירה וזמרה . ישמרך האל מכל מין עֲבֵרַה . אתה אהובי . חיים בן

שטרית

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

אוקטובר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר