תולדות יחס היהודים לספרד ולפורטוגאל במקורות ישראל-אליהו רפאל מרציאנו
תולדות יחס היהודים לספרד ולפורטוגאל במקורות ישראל
שבחי ספרד
תקופת ״תור הזהב״ של היהודים בספרד התחילה בימי חסדאי אבן שפרוט והסתיימה במאה הארבע עשרה לקראת שנת קנ״א – 1391.
איש מורם מעם זה ביסס יסודות חכמת התורה בספרד, וזירז את בני עמו לעסוק בתורה ובמדע. רבי יהודה אלחריזי הקדיש לאיש התורה והחסד המקנא לעמו ולתורתו פזמון תהילה וז״ל:… ויהי בשנת ארבעת אלפים ושבע מאות ליצירה צלחה על בני ספרד במאה השביעית רוח עצה וגבורה ושפה ברורה … בימים ההם זרח בספרד שמש התהלה הוא הנשיא הגדול רבי יצחק הספרדי בן חסדאי… כי הריק לכל שואליו ברכה עד בלי די ובימיו המון גלי החכמות ויגרשו מימיהם גביש וראמות ונצבו נחליהם כחומות … כי הנשיא ההוא החיה בטללי חסדיו מתי הסכלות ומשך בעבות נדבותיו לבות בני הגלות והעביר קול מי לה׳ אלי, וכל מחסורו עלי, ויאספו אליו כל גאון וכל רב מארצות אדום וערב, ממזרח וממערב, וערך שלחן חסדיו לפניהם, ויתקבצו אליו חכמי הדור מאורי באורי נגוהים לערוך מערכת חכמה לפני דורש אלהים וימלא אותם רוח אלהים… ומן העת ההיא פרצו החכמות בספרד פרץ, ומאלה נפצה כל ארץ…
באוירה זו עתידים לצמוח ולפרוח ענקי הרוח בספרד היהודית. המשורר גם הקדיש שיר ושבח לספרד אשר עלה בידה לגדל פירות גינוסר משובחים שריח עדין נוטף מהם עד היום … ספרד היתה תאוה לעינים ואורה כשמש בחצי השמים ורוקח עפרה מור אפים … ואוירה חיי נשמות, ואדמתה מבחר אדמות, והיא זוהר הנפשים, שמחת אלהים ואנשים, ופרחי גניה ככוכבי שחקים, וארצה חבצלת השרון שושנת העמקים …
רבי יהודה הלוי כתב בעקיפין דברים בשבחה של ספרד:… לבי במזרח ואנכי בסוף מערב, איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב… יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד…
הרמב״ן בכבודו ובעצמו לא נמנע מלהזכיר מצבם הטוב של היהודים בספרד: … אבל אחרי היותנו בגלות בארצות אויבנו ולא נתקללו מעשה ידינו ולא אלפינו ועשתרות צאנינו ולא כרמינו וזיתינו אשר נזרע בשדה אבל אנחנו בארצות, כשאר העמים יושבי הארץ או בטוב מהם. ר׳ אברהם מטרוטייאל זוכר לשבח:… המלך דון אלונשו הטוב .., גם ר׳ אליהו קפשאלי כתב:… ויהי בימי מלך ספרד ר״י דו״ן פו״לו התנשאו היהודים מאד מאד וינשאם וינטלם כל ימי עולם ונתן להם עשר ידות במעלה ובגדולה מיתר מלכי ספרד אשר לפניו…
לעג ובוז לספרד ולפורטוגאל
תקופת תור הזהב באה לסיומה במאה הארבע עשרה והסימנים לכך היו האשמות הנוצרים נגד היהודים כגון פרשת הרעלת הבארות, פרשת ילדים נוצרים הנשחטים כביכול ע״י יהודי לקראת חג הפסח, וכן קנאת הנוצרים ביהודי החצר. גזירות קנ״א הראו בעליל את סופה של תקופת פז בדברי ימי ישראל.
האוירה היתה עכורה מאד ערב המשבר של שנת קנ״א-1391. זעם ההמונים פרץ החוצה ושטף קהילות ספרד. הפרעות שהחלו בטבח יהודי סיביליה התפשטו לקהילות רבות, ואם לא בהתקפות הדמים, עוד נתבעו האומללים להמיר את דתם. או אז עמד ברה שמעון בר צמח בראש אחת הקבוצות ו׳׳גירשו״ עצמם מספרד, ואת שנת מאורעות סיביליה ציין הרשב״ץ בפסוק: (מואב סיר רחצי) ״על אדום" אשליך נעלי …, ובכך רמז הרב לבוז שהוא רוחש לאדומים הספרדים. הגזירה השחצנית לשמד יותר מהתקפות הדמים היא היא שגרמה לשינוי החד בהתייחסות היהודים לספרד ולעמה.
בימי השמד הנורא חיבר יהודי ושמו פרופיט דוראן אגרת ״אל תהי כאבותיך״ … ובה הוא משחק ולועג לחבר שהשתמד ואגב כך שם דוראן ללעג את עיקרי הדת הנוצרית. ר׳ יוסף גרשון ממגורשי שנת רנ״ב מספר לנו שהספרדים התחננו בפני יהודים רבים להתנצר ובתמורה ישארו בספרד ולא יגורשו, אך בקשת הגויים נדחתה:… ואעפ״כ שהיו נותנים ממון רב לכל היהודים בספרד, כדי שיאמינו באמונת יש״ו בוז היינו מבזים אותם …
יהודי ספרד ידעו מי לחץ על פרנאנדו לבצע פקודת הגירוש, ומי הוא זה שהכריע הכף, ועל כן הלעג לאיזבל המלכה הוא חריף מאד במקורות יהודי ספרד. בכתבי המקובל ר׳ אברהם הלוי נמצא תיאור של לעג וקלס אודות איזבל:… אומר שם כי בשנת רל״ה לאלף הששי תקום בספרד דובה מלאה עינים ואמר זה על המלכה הרשעה … וידוע הוא שבשנת רל׳׳ה מלכה בספרד איזביל הרשעה והיא שעשתה את כל הרעות האלה והמשך המ״ה שנה היו משנת רמ״ה שאז התחילו הצרות והחבלים העיקריים שבאותה השנה גרשה הדובה את ישראל מכל אנדאלוס…
הרב אליהו קפשאלי מהתל במלך פורטוגאל:… ובשנת הרנ״ז נגף ה׳ את דון יואן מלך פורטוגאל וימת בקוצר ימים … בעונו אשר הריע לעשות ליהודים, ובנים לא היו לו, וקבורת חמור נקבר ולא כקבורת מלכים…, ועל מלך ספרד כתב הרב: …ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם מלך ספרד מלך טפש היה …
הרב אברהם מטרוטייאל … מכנה כמה מלכים בספרד בשם היראנדו ובקהילות המגורשים במרוקו ואלג׳יריא, עשו מהראנדו מלת גנאי לבן בליעל ואדם המלסטם את הבריות … הרשב״ץ, בעל אופי מתון וטבע נוח, מתייחס ליהודים הבודדים השבים לספרד, בבוז גדול וז״ל: …ונשאר לתקן ענין החוזרים מכאן על עקב בשתם ככלב שב על קיאו…