ארכיון יומי: 21 באוגוסט 2017


החלוצים….

קוסקוס- היסוד

הקוסקוסיאדה….

ער ט"ו באב חג האהבה

נפגשנו חבורה קטנה סבבא

קוסקוס האתר שעולה לגובה

ביוטבתא עם מצב רוח חובה……

 

היגיעה קבוצה קטנה ומכובדת 

שלום ונילי, חנה ובן זוגה

פילו אסף ואדרי מהסביבה

עליזה ושם טוב ודוד לידה

מילים דוד עייש, שאינו מזכיר את עצמו אך מופיע בתמונה…

בקרוב אפרסם תגובות החברים שנכחו במפגש הראשון – למעשה השני – בביתי 
אם יש למישהו התנגדות, אזי לא אפרסם את תגובתו…
התגובה תובא ככתבה וכלשונה…ללא תוספות או הערות ממני….
עצתי לכם, מי שמעוניין, קדימה לשמור…כי זו ההזדמנות האחרונה….
שילחו חומרים רבותי קדימה….
כמסו לאתר שלי…בנושא " קוסקוס אתר עם שורשים, שם תפורסמנה כל ההודעות לפי סדר כרונולוגי…

 

JUIFS ÉMIGRÉS ET IMMIGRÉS DANS LE PORT DE LIVOURNE PENDANT LA PÉRIODE NAPOLÉONIENNE P. FILIPPINI

JUIFS ÉMIGRÉS ET IMMIGRÉS DANS LE PORT DE LIVOURNE PENDANT LA

ממזרח וממערב כרך ד

ממזרח וממערב כרך ד

PÉRIODE NAPOLÉONIENNE

  1. P. FILIPPINI

L'annexion de la Toscane à l'Empire entraîne l'extension à l'ancien royaume d'Etrurie des mesures de police prises dans l'Empire contre les ennemis, c'est-à-dire, pour ce qui est de la guerre maritime, contre les Anglais. Il en résulte un contrôle très strict des entrées et des sorties des passagers, sous la forme d'un interrogatoire des passagers arrivés dans le port et de la délivrance de passeports et d'autorisations de séjour dans l'Empire, étant bien entendu que ces mesures concernent aussi bien les citoyens français que les étrangers, qui entrent dans le port ou en sortent. C'est à travers de semblables documents et les suppliques pré sentées par les sujets barbaresques et par ceux de l’empire ottoman, qui sollicitent l'autorisation de rentrer dans leurs pays respectifsque l'on peut se rendre compte des déplacements des Juifs entre le port toscan et le Levant et l'Afrique du Nord, aussi bien pendant la période napoléonienne que pendant la période antérieure, grâce aux détails fournis par les dossiers des personnes souhaitant entrer dans le port toscan ou en sortir.

[1] Le Ministre de l'Intérieur écrit, à ce propos, à son collègue, le Ministre de la Police générale, le 12 octobre 1809: "J'ai reçu la lettre que Votre Excel­lence m'a fait l'honneur de m'écrire le 6 de ce mois, et je m’empresse de lui transmettre, conformément à ses désirs, copie de celle que j'ai adressée, le 29 juillet der. au Préfet du département de la Méditerranée, touchant l'obligation imposée aux voyageurs au Levant et en Barbarie de se munir d'un passeport de Sa Majesté Impériale et Royale, contresigné par le Minis­tre des relations extérieures", Archives Nationales Paris (A.N.P.) F7 8852 dossier 8595; deux années plus tard, la lettre envoyée par le Préfet de la Méditerranée, Capelle, le 21 mai 1811, dans laquelle il demandait: "si l'induction, tirée par Mr le Commissaire général que l'admission d'un Etran­ger sur le territoire de l'Empire, autorisée par décision ministérielle, emporte avec l'autorisation du retour du même individu, ne porterait point atteinte aux ordres de Son Ex. le Duc Ministre de la police générale du 23 juin dernier portant qu'aucun individu, soit français soit étranger, ne peut s’em­barquer dans un port de France, sans un permis spécial de Son Excellence", est annotée ainsi: "toute introduction d'étranger dans l’empire comme tout embarquement quelconque doit être autorisé par une décision spéciale" (8 juin), A.N.P. F 8850 dossier 5683.

Les limites des renseignements fournis par ces documents sont évi­dentes en raison même des circonstances, dans lesquels ils ont été établis. Livourne, du fait de son annexion à l'Empire, est plongée dans une guerre maritime totale, qui prend la forme d'un blocus du port (de là, la rareté des bâtiments allant en Afrique du Nord ou en révé­rant), ce qui entraîne, par voie de conséquence, de graves difficultés économiques, qui touchent toutes les catégories sociales livournaises. Livourne perd, donc, son pouvoir d'attraction et, même, devient un foyer d'émigration. Il n'est, par conséquent, pas possible d'étendre à la période antérieure, comme à la période postérieure, les résultats d'ordre quantitatif obtenus pour l'époque napoléonienne. Mais, la ri­chesse des dossiers de la police nous permet de raisonner sur les motifs qui présidèrent aux entrées et aux sorties des Juifs non seulement pen­dant la période napoléonienne, mais encore sur la période antérieure et, partant, sur les structures socio-professionelles de l'immigration en provenance d'Afrique du Nord (pour le Levant, le peu de dossiers que nous possédons, nous interdisent d'analyser un mouvement migratoire d'importance, semble-t-il, plus réduite), sur les liens existant entre ces Juifs et la Communauté de Livourne (et, par là, sur les structures fami­liales), sur le problème très délicat de leur "toscanisation" et sur les effets de la crise provoquée par la guerre sur la vie de la Communauté de Livourne.

            De même les données fournies par un dossier sur les passagers d'un navire anglais, "Il Rinaldo", qui se rendait de Malte à Gibraltar, pris, en décembre 1809, par un corsaire français, "le Décidé", commandé par le capitaine Antoine Ytier, ont seulement une valeur indicative pour les déplacements des Juifs du Levant vers l'Afrique du Nord: "Io Calderón Semtôb, natif de Jérusalem, âgé de 26 ans, Rabbin, chargé par les Rabbins de Tabaria de faire des quêtes pour leur compte. Il se rendit d'abord à Alexandrie, et en partit il y a quatre mois pour Malte, où il recueillit 40 piastres: il avait l'intention de se rendre à Gibraltar, et ensuite dans les divers ports de Barbarie; 2° Cohen Joseph, de Bagdad, âgé de 56 ans, ayant un fils, juif indigent, qui mendie des secours avec les lettres de recommandation des Rabbins de Saffet, de Tabaria, de Constantinople et de Smyrne; 3° Kalam Joseph, d'Alep, âgé de 27 ans, il est dans la même situation que Cohen, il est muni d'une circulaire des rabbins de Jérusalem, et d'un rabbin de Tabaria. Nta Les papiers de ces trois personnages, au nombre de 25 pièces, ont été soigneusement examinées par le chef de la Synagogue de Livourne, qui a reconnu toutes les signatures". Dans la lettre, que le Commissaire général de Police, Oudet Ducrouzot envoie, le 12 janvier 1810, il écrit à propos de ces passagers: "Quant aux trois Juifs passagers, je crois devoir les laisser en liberté, sous la garantie de deux notables de leur religion, ils devront partir sur le premier bâtiment qui mettra à la voile pour la Barbarie ou le Levant", A.N.P. F 8844 dossier 2050.

משפחת אפרתים – גדולי משפחת אשת רבינו שלמה פינטו-תולדות שושלת הזהב לבית פינטו

משפחת אפרתים

גדולי משפחת אשת רבינו שלמה פינטוכתר קדושה

״ואעשך לגוי גדול" – 123/ ר׳ חיים בן עטר הראשון – 124/ ר׳ שמואל דא אבילה – בעל"כתר תורה" ו״אוזן שמואל" – 126/ סבלו הרב של ר' שמואל

  • 128 / "רב אד׳׳א" – תולדות הגאון הנורא ר׳ אליעזר דא אבילה – 130/ תאב ואוהב לפקודי ה׳ ־ 131 / לענין כזה די במקלי! – 132 / הטועם את דבריו היה בפיו כדבש מתוק ־ 133/ אני הוא המהרש״א – 134/ כוותיה דרב אד״א נקטינן – 135/ דמיונו כאריה – 136/ זה האיש מרעיש הארץ -137/ ״נהר – דעה" עולה על גדותיו – 138/ כותב על השלחן… – 140/ פטירתו מן העולם – 41 ו / חתנו ר׳ שלמה דא אבילא – 142/ שלשת בניו של ר' שלמה
  • 143/ סיפור השתלשלות הדפסת הספרים"תקפו של יוסף" ו״עוז והדר"

145 / תולדות הגאון הנודע ר׳ יוסף אלמאליח בעל שו״ת "תקפו של יוסף" – 148 / זרי תהילה – 150 / עדות ר׳ יעקב טובייאנא – 151 / עד שכמעט לא היו יכולים לראות פני קדשו! – 152/ רבנות סאלי וגיברלטר – 153/ ויהי ה׳ את יוסף – 154/ נחל נובע דבש וחלב – 156/ זרעו לברכה – 156

משפחת אפרתים

גדולי משפחת אשת רבינו שלמה פינטו –

״ואעשך לגוי גדול״

דרכו של עולם, למעט הונו ולהכחיש אונו, של הנודד מארץ מכורתו.

כאילן הנעקר מיניקתו, שפירותיו נושרים, עליו נובלים, וקומתו שחה – כך אותו נודד, המהלך בודד.

בגלותו, לא רק שבניו אינם אתו, וממונו מתמעט מטלטול הדרכים, אלא גם שמו מתמעט, כי מי יכירנו חוץ למקומו.

לפיכך הוצרך הקב״ה לתת הבטחה נאמנה לאבינו אברהם, שבעת צאתו מבית אביו, מקום הולדתו, לא די שלא יגרע ממנו מאומה, אלא להיפך יעלה ויצליח דווקא בדברים אלו, בניגוד גמור למנהג העולם. כאמור לו (בראשית יב,ב): ״ואעשך לגוי גדול״ – היינו, ירבו צאצאיך, כשתילי זיתים סביב. ״ואברכך" – ממונך יבורך בברכת שמים, וירבה בכפל כפלים. ״ואגדלה שמך״ – שמך, האמור להישכח בהיותך נע ונד, יתפרסם בכל העולם. וכמידתו של בורא עולם, הוסיף לו בעין טובה: ״והיה ברכה״ – שיהיו הברכות נתונות בידו, ומעתה יברך את אשר יחפוץ, (על פי רש״י שם).

אף אנו נאמר, כי למעין בחינה זו, זכה רבינו שלמה פינטו זצ״ל. שהרי בנדידתו למרוקו התברך בשלשת הדברים האמורים: פריו נבט, זרעו התרבה מאד בארץ נדודיו, ואדרבא דווקא שם, הרחק מארץ מכורתו, פרח והתקיים בטהרה עד ימינו. ממונו התברך, הונו גדל עשרת מונים, ובבואו למרוקו הצליח מאד במסחרו והתעשר, עושר שפיאר את בעליו. שמו הטוב, גדל על פני כל הארץ, צדקו כנגה יצא, ושמו התפרסם בכל קצווי מרוקו. אכן גולת הכותרת היא, אותה תוספת מיוחדת של ״והיה ברכה״, בה זכה, ומכוחה החזיק זרעו אחריו במסורת הברכות, לברך את עם ישראל בברכת הצלחה וישועה.

כבר עמדנו בפרק הקודם, על הנסיבות שהביאוהו לגלות מארץ הולדתו למרוקו הרחוקה, לשם נדד עפ״י הזמנת רעו וידידו הצדיק רבינו כליפא בן מלכא. כאמור לעיל, בהגיעו למרוקו פנה לעיר אגאדיר, שם התגורר ידידו, ובה נשא את אחות ר׳ כליפא, הצדקנית מרת שמחה לאשה.

הערת המחבר : בספר שנות חיים הו״ר עמי י״ג, כתב, שביד ידידו דוד בן יעקב קורקוס, ישנו מכתב בכתב ידו של ר׳ כליפא, בכתיבה טיטואנית, בלשון לאדינו, ובו מספר על כך.

טרם נמשיך לספר על תולדות חייו של ר׳ שלמה, נעמוד קימעא על צור מחצבתה של אשתו, ושל גיסו – אחיה, רעו וידידו ר׳ כליפא בן מלכא – הרכב״ם. נרחיב גם בפועלו של הרכב״ם, אורחותיו, ומשנתו הרוחנית. סקירה זו תלמד אותנו גם על יחוסו הרם של בנו – ר׳ חיים פינסו הגדול מצד אמו, וממנה נסיק כיצד התעבר שורשם החסון של צדיקי המשפחה, שכן מכאן ואילך השתלב בקרבם גם גוון הצדיקים לבית בן עטר, דא אבילה, ומלכא.

ר׳ חיים בן עטר הראשון

רבינו כליפא בן מלכא, פנינה בוהקת במשפחת אפרתים היה. מצד אמו התייחס למשפחת בן עטר המפוארת, מן העתיקות והמיוחסות בשושלות רבני מרוקו.

אבי משפחת בן עטר היה, הרב המפורסם, נודע בשערים שמו, המפואר, החסיד, העניו, ר׳ חיים בן עטר הראשון. מקום מגוריו בעיר סאלי, בה נולד וחי בין השנים ת-ת׳׳פ (בערך). בצעירותו קיבל תורה מפי השדרי״ם, הגאונים מפורסמים, מגדולי ארץ ישראל: ר׳ אלישע אשכנזי זצ״ל, ור׳ חייא דיין זצ״ל. גאון בתורה, ועתיר במעשים טובים, היה ר׳ חיים, חכמי דורו תארוהו: ״זה האיש ירא ה׳, כתר ציץ נזר קודש התורה מוכתר, ובעטרת צבי פאר המעשים מעוטר״.

ר׳ חיים נחשב לאחד הגאונים שהניחו את הבסיס לפריחת חיי התורה בכל ארצות המערב, וכך היללוהו:

״איש חיל, רב פעלים, מקבציאל ואיתיאל, הזקן – זה קנה חכמה, ונעלמה מעיני כל חי, נושא הון התורה והמצות, שמו הטוב מפורסם בכל מחנות העברים, שר וגדול בישראל״.״גדול דעה, רב ועצום, שלא היו בדורנו כמעט גדול ממנו בחכמה יבמנין, הרב הגדול והקדוש״.

ר' חיים עמד בראשות ישיבה בעיר סאלי, ומבחירי תלמידיו היו: נכדו ר׳ חיים בן עטר בעל ה״אור החיים״ הקדוש, וחתן בנו, ר׳ שמואל דא אבילה זצ״ל.

ר' חיים סבל יסורים מרים כלענה, צרות ורדיפות הקיפוהו מכל עבר, וכמה פעמים נאלץ לגלות ממקום מושבו, מעיר לעיר. אולם למרות הכל, לא פסקה ישיבה ממעונו, ובכל מקומות גלותו, גלתה ישיבתו עמו.

התמדתו בלימוד התורה היתה לשם דבר, ובתשוקתו הגדולה אליה, לא עבר עליו חצות לילה בשינה. לילה לילה היה קם קודם חצות, מקונן בבכיות נוראות על חורבן בית המקדש, ולאחר מכן הוגה בתורה בקדושה וטהרה עד עלות השחר. משגדלו נכדיו, היה מלמדם תורה בשעות אלו, ומחנכם למסור נפשם עליה.

ר' חיים נפטר לבית עולמו בשנת תפ״א.

בנו של ר׳ חיים היה, הגאון הצדיק ר׳ משה בן עטר, מחכמי סאלי, (חתנו ר׳ שמואל דא אבילה מביא בספרו אוזן שמואל דרוש א׳ את אשר הקשה לו חמיו ומה שהשיב). על שלשה מילדיו – בן, ושתי בנות, ידוע לנו:

בנו האחד ומיוחד, הרי הוא, עיר וקדיש, הרב החסיד, רבינו חיים בן עטר, בעל ה״אור החיים״ הקדוש, המפורסם לתהילה בכל קהילות ישראל, ושמו מוזכר בסילודין בפי כל.

קורות חייו ידועים לכל, לכן לא נעסוק בם, ונציין רק פרט אחד הנוגע לספרנו. בעת נדודיו מפני נוגשיו, שהה תקופת מה בעיר מוגאדור. בהיותו שם, הסתגר בחדר מבודד באחד מבתי העיר, בו שקד על תלמודו בקדושה וטהרה כדרכו. לאחר כמה שנים התגורר בבית זה נכד אחותו, הרי הוא רבינו חיים פינטו הגדול זצ״ל. ומכאן ואילך התגוררו בו צדיקי משפחת פינטו לדורותיהם.

אוירת קדושה אפפה את החדר המיוחד בו עסק האור החיים בתורה, וצדיקי משפחת פינטו הרבו גם הם להתבודד ולהתקדש בו, בעת עסקם בתורה ועבודת ה׳. מאב לבן עברה המסורת על חדר זה, ובו נולדו בני המשפחה לדורותם. חדר זה עודנו קיים גם היום.

בתו האחת (ככל הנראה, היא ואחותה היו גדולות מאחיהם ר׳ חיים), היתה אשת הגאון הצדיק ר׳ שמואל דא אבילה זצ״ל, ובתו השניה היתה אשת אחד מבני משפחת בן מלכא, אמו של ר׳ כליפא בן מלכא, עליו יסופר בפרק הבא.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוגוסט 2017
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר