ברית מספר 39 בעריכת מאר שר כנפו הרב פרופ' משה עמאר הספר 'מנחת יהודה’ לרבי יהודה אבן עטר

הדפסת הספר מנחת יהודה

הרב פרופ' משה עמאר

הספר 'מנחת יהודה’ לרבי יהודה אבן עטר ונסיונות להדפיסו במאות הי״ח והי״ט שכשלו

'הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל' (זוהר ח״ג, קלד, א)

המחבר רבי יהודה ב״ר יעקב אבן עטר, נולד בעיר פאס באלול התט״ו(1656). על רבותיו נמנה רבי מנחם סירירו. רבי יהודה נחשב לגדול החכמים בדורו. עוד בחייו התקבלו פסקיו כהלכה למשה מסיני. במקרים הבודדים שנמצאו חולקים על דבריו, הם עשו זאת תוך הכנעה גדולה. להלן אחד מביטויי היעב״ץ, כאשר חלק על פסיקתו: 'אחר נשיקת ידיו גלילי זהב לא זכיתי להבין את דבריו…'. רבי יהודה עצמו ברח מהגדולה, אישיותו הלבבית ומידותיו הנעלות, היקנו לו סמכות גדולה אצל בני דורו. הרבה מזמנו הקדיש להרביץ תורה ברבים, וזכה לגדל דור שלם של תלמידי חכמים. תלמידיו קינאו לכבודו, ודאגו לרומם את שמו. עבודתו ברבנות נעשתה שלא על מנת לקבל פרס, ולפרנסתו עסק בצורפות. בעוד את עצמו הקדיש לקהל ולצרכיו, היה נכון לעזור לכל אחד ואחת בשעת דוחקם. ר' יהודה היה מושא להערצתם של כל בני הקהילה. בחגים היו מתפללי כל בתי הכנסת בעיר, נגשים אחרי התפילה לביתו לנשק את ידיו ולקבל את ברכתו. למרות הטורח הרב שהיה לו בזה, קבל את כולם בסבר פנים יפות כשהוא מעתיר על כל אחד את ברכותיו הלבביות.

בשנת התס״ד (1704) התמנה לאב בית הדין בעיר, בתקופת כהונתו תיקן תקנות רבות, בהן בולטת דאגתו לכל שכבות האוכלוסייה, עשירים, עניים, תלמידי חכמים ומשרתים בקודש. מכל קצות מרוקו פנו אליו בשאלות הלכה, וראו בו את הסמכות העליונה בתחום זה. בשנת התס״א (1701), כאשר הטיל המלך את גזירת המס של מאה כיכר על היהודים במרוקו, וכשליש מהסכום הוטל על יהודי פאס. רבי יהודה נאלץ, כמו רוב היהודים, לברוח למכנאס. במכנאס התקבל בכבוד גדול על ידי חכמי העיר, ואף ישב אתם בבית הדין לדון ולהורות וחתם ראשון על הוראות ופסקי דין.

תקופת כהונתו ברבנות הארוכה, הביאה שהוא כיהן עם רבותיו, ועם חבריו ותלמידיו. כיהן בדיינות עם הרבנים: ר' מנחם סירירו, ר' וידאל הצרפתי, ר' מימון אפלאלו, ר' שמואל הצרפתי, ר' אברהם אבן דנאן, ר' אברהם אבן עלאל, ר' יעקב אבן צור, ר' יעקב אבן מלכא, ר' שלום אדרעי, ר' סעדיה אפלאלו, ואחרים. מצאצאיו ידוע לנו בנו ר' עובד.

רבי יהודה נפטר ביום י״ט סיון התצ״ג(1733). וציונו משמש מאז ומתמיד כמקום תפילה לכל מר נפש, והרבה מספרים על נסים שאירעו לאלה שהשתטחו על קברו. בפאס נהוג כי מי שמתחייב חרם לחברו בבית הדין, הוא מתחייב לקבל אותו ליד קברו של ר' יהודה.

מקוצר המצע לא אוכל להרחיב כאן בתולדותיו, לכן ראוי לצטט כאן דברים שכתב עליו רבינו החיד״א, שהם מעט המחזיק את המרובה:

רבי יהודה אבן עטר, הרב הגדול והקדוש, אב בית דין ור”מ [וריש מתיבתא =וראש ישיבה/ בעיר פאס, חיבר פירוש למדרש רבה בכתב יד, ושמעתי מרב אחד הי״ו, שהוא היה סולת נקייה. והרב ז״ל היה מלומד בנסים, וכמה נפלאות אזני תשמענה שאירעו לו, הן בעודנו חי וגם אחר פטירתו, הן למתפלל על מצבתו, הן לנשבע בשם הרב ז״ל, וכיוצא דברים נפלאים. ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב, כי היה איש אלוהים קדוש, ולא נהנה בכבוד תורה ולא קבל הספקה מהקהל, והושלך לגוב אריות וניצול, אחר שנשאר שם יום ולילה, והיה קידוש ה'י גדול, והיו נשבעים כל אדם בו והנשבע על שקר ימות, ועוד נפלאות שמענו ונדעם, הן בעודנו חי ואף כי אחרי מותו למשתטהעל מצבתו, תנצב״ה.

הרב חיים דוד יוסף אזולאי, מחכמי ירושלים במחצית השניה של חמאה הי״ה. החיד״א, שם הגדולים, ירושלים תשנ״ד, ערך 'רבי יהודה אבן־עטר', עמי עה. לתולדות רבי יהודה בן עטר, ראה מה שכתבתי במבוא: רבי יהודה בן עטר, שו״ת ופסקים. הוצאת מכון ירושלים, ירושלים תשמ״ט.

 יצירתו

יצירותיו בהלכה רבות, אך הן מפוזרות בין ספרי השאלות והתשובות של חכמי התקופה, בדפוס ובכתבי-יד. תשובותיו מצטיינות בבהירות ובתמציתיות, הנובעים מההכרה בסמכותו. כרך מתשובותיו המלוקטות בענייני שו״ע אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר, נמצא בשלבי הדפסה. לבד ממאות רבות של תשובות שכתב, ידועים הספר 'מנחת יהודה', דרושים על התורה; 'שיר ומכתם' דיני שחיטה וטריפות בשיר, ועוד חיבורים שלא השתמרו. ר' עובד בנו בהקדמה שכתב לספר 'מנחת יהודה', מזכיר את יצירתו הפוריה של אביו:

ויש לו כמה שלי מעל״תא וחידושים, (קונטרסים, ושטות על סוגיות הגמרא, וחבילות חבילות, מכמה פסק, דינין מאשר שאלוהו, והיה משיב שולחו דבר דבור על אופניו כפעם בפעם. עם כל זה לא רצה לגלות מהם דבר מרוב ענוה ותורה דאית בה.

זה לבד מהספר 'מנחת יהודה', נשוא ההקדמה. בדברי ר' עובד לא ברור משמעות 'מילי מעלייתא וחידושים וקונטרסים', האם מדובר בשלשה סוגי חיבורים וכל אחד מהם לחוד, או שמא מילי מעלייתא שהם חידושים וקונטרסים. גם לא ברור חידושים כמה, על התורה או בהלכה. וכן 'קונטרסים' על מה, האם כל קונטרס הכיל בירור הלכתי מסוים או פרשנות לסוגיה תלמודית או קונטרסים של פרשנות למקרא ודרשות.

לידינו הגיעו החיבורים הבאים: 'מנחת יהודה' דרשות על התורה; 'שיר מכתם', דיני שחיטה וטריפות מפוייטים; מנהגי טריפות בפאס; סדר חליצה; שאלות ותשובות ופסקים.

'מנחת יהודה' – תוכנו ומבנהו

הספר 'מנחת יהודה' – דרשות לתורה ערוך לפי סדר הפרשיות, דרשה אחת לכל פרשה. מבנה הדרשה הוא אחיד בכל הספר, והוא בנוי מארבעה הלקים: א. נושא הדרשה, מאמר חז״ל לקוח מהתלמוד או מהמדרשים, העוסק באחד מהעניינים שנזכרו בפרשה. ב. פתיחה שבה מרהיב הדברים ברעיון הנזכר בנושא, בהוספת מאמרי חז״ל מהתלמודים ומהמדרשים, או מדברי הראשונים והאחרונים, דיון וביאור דבריהם, תוך שהוא חורז ענין לענין בקשר רעיוני וענייני. ג. מפרש פסוקים מהפרשה העוסקים בנושא ומקשרם לפתיחה, תוך דיוק בפסוקים בקושיות ותירוצים, ד. דיון במאמר נושא הדרשה, תוך דיוק ודיון בתוכנו ובלשונו. ומקשרו לפסוקים מפרשת השבוע.

שיטת פרשנותו של מוהריב״ע היא מקורית, ולכן כמעט הוא אינו נזקק לספרי מפרשים או דרושים. בכל חיבורו נזכרו מספר קטן של חכמים, וגם אלו רק פעם או פעמיים. כפי שהוא עצמו ציין בחתימת החיבור במהדורה ראשונה: 'והנה עד נאמן עלי חונן דעת, אם נשאתי על שפתי בחיבור זה דברי שום מפרש והעלמתיו, זולת מה שהזכרתי הרי נקבתיו בשם,. לשונו וניסוח דבריו הם קצרים ותמציתיים כמו תנא ירושלמי, לכן יש ללמוד בו ביישוב הדעת, כי כל מלה מדבריו היא זהב פדויים.

הדרשנים בדורו של המחבר ובדורות שאחריו שהתגוררו במקומות הסמוכים לעיר פאס ובאזורים שהושפעו מחכמיה, עשו שימוש נרחב בספר 'מנחת יהודה', ויעידו על כך ההעתקות הרבות מן הספר, שנעשו הן בחיי המחבר הן לאחר פטירתו. קצתן מצויות בידיים פרטיות ובספריות ציבוריות בארץ ובעולם.

ברית מספר 39 בעריכת מאר שר כנפו הרב פרופ' משה עמאר הספר 'מנחת יהודה’ לרבי יהודה אבן עטר

עמוד 7

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2023
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר