אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה- מעללי צדיק.
המלוכה והממשלה
היו״ם היה מעורה מאוד גם בעולם הפוליטיקה העולמי והלאומי. הוא היה קורא ובודק בכל יום מה מתחדש בעולם, בקיא היה בתולדות העמים והמלכויות, היה מעורב גם עם מנהיגים צרפתיים וערבים, ויצר עמם קשרים שהועילו והיטיבו ליחסיהם עם קהילת היהודים. רבנו נשלח מספר פעמים לייצג את היהודים בפני השלטונות והממשל, ובדרכי חכמה היה תמיד ״דורש טוב לעמו״.
פעם אחת נשלח היו״ם בשם הקהילה היהודית לבקש ממלך מרוקו בקשה מיוחדת לטובת היהודים (אוצה״מ ג, סי׳ אלף שפד). בבקשתו סיפר היו״ם למלך על מספר ערבים המתנכלים ליהודים, ובכל עסק מסחר עמם, כאשר מתעצמים ביניהם הדברים, טוענים הערבים כי היהודים מקללים את נביאם ואמונתם, ואז ההמון נגרר עמם, והיהודי מובל לפני שופטיהם וההמון מעידים עדות שקר שראו ושמעו את היהודי מקלל את נביאם ואמונתם, ואזי נשלח היהודי למאסר על לא עוול בכפו, לתקופת זמן ארוכה וללא כל יחס אנושי. ולכן נזקקים אנו לעזרתו של המלך, שהוא שופט צדק, שיואיל בטובו לסייע ליהודים להוציא האמת לאור. מלך מרוקו -מוחמר החמישי, שהיה אוהב ישראל, התרגש מדברי הרב ופעל מיד לשחרור היהודים האסורים, ואף פרסם צו מיוחד לכל שופטי ארצו שיותר לא יאומן דבר זה אף בעדים, כי כל היהודים ידידי המלכות ואין בהם מי שיקלל את דתם. ומאותו היום הייתה הרווחה גדולה ליהודים.
היו״ם יצר בכל תקופות חייו מערכת יחסים ידידותית עם מנהיגי הדתות השונות, מוסלמים, נוצרים ועוד. הוא האמין בכל לבו כי רק על ידי דוגמה אישית של חיבור וידידות בין המנהיגים, ילמדו בני הדתות השונות לחיות בשותפות וכבוד.
דעתו מעורבת עם הבריות
גם במדינת ישראל היה היו״ם מעורה מאוד במהלכי השלטון, וקיים קשרים קרובים עם מנהיגי ציבור ופוליטיקאים רבים. כך העיד ר׳ אליהו בן חמו זצ״ל על פגישתו עם הרב:
הערת המחבר: ר׳ אליהו בן חמו זצ״ל היה יו״ר המועצה הדתית באילת בשנות השישים, ולאחר מכן כיהן כסגן ראש עיריית אשדוד ומנהל החינוך הדתי. ר׳ אליהו היה תלמיד חכם נעים הליכות, חוקר יהדות המערב בתחום השירה והפיוט.
בביקורו הראשון של הרב יוסף משאש בישראל רצה הרב להכיר מקרוב את הערים והיישובים החשובים, ולשם כך ביקש להיפגש, בכל עיר, עם הרב הראשי ועם ראש העיר. כך גם היה בביקורו אצלנו בעיר אילת. אני שימשתי אז כיו״ר המועצה הדתית ואירחנו את הרב בבית הכנסת המרכזי. במוצאי שבת ביקש הרב להיפגש עם רב העיר ועם ראש העיר. באותה שבת נעדר רב העיר ואילו ראש העיר, מר יוסק׳ה לוי, נענה להצעה, אך שאלני למספר המשתתפים. עניתי כי הפמליה תמנה חמישה, שישה אנשים כולל הרב, אך משיצא הרב אל ביתו של ראש העיר התלוו אליו רבים ממתפללי בית הכנסת ותושבי העיר. כשהגענו אל ראש העיר כבר לא מנינו חמישה אנשים אלא עדה שלמה, ויוסק׳ה פנה אלי בחרדה: ״אלי, היכן יכנסו כל אלה, הלא סיכמנו על חמישה אנשים בלבד?״. עניתי: ״רק חמישה יכנסו לביתך כפי שהתחייבתי״, אך אשתו אתי מיהרה להחליט: ״כל מי שיוכל יכנס והאחרים יצפו מבעד לחלונות״, וכך היה. הבית התמלא אנשים והאחרים צבאו על החלונות ודלתות הבית.
יוסק׳ה המארח פתח את דבריו בברכות לכבוד הרב והתנצל: ״אינני בן תורה כך שאני יכול לשוחח עם כבודו רק בעניינים פוליטיים ובנושאים כלליים״, והוסיף: ״מה דעת הרב למתרחש בצרפת בסוגיית אלג׳יריה?״
ציבור הנוכחים נדהם לרגע, מה לכבוד הרב ולנושאים אלה ? יש לזכור שסוגיית אלג׳יריה העסיקה אז את הצרפתים, ולהתמודדות עם המשבר היו יכולות להיות השלכות משמעותיות ליציבותן של צרפת ומדינות צפון אפריקה.
הרב פתח מיד בהרצאה מפורטת אודות המצב בצרפת וההשלכות הבינלאומיות שיש לנושא והציג את הדילמה שעמדה בפני שארל דה־ גול, נשיא צרפת… באותו מפגש התרשם מר יוסק׳ה עמוקות מחוכמת הרב ומרוחב ידיעותיו, וברגע הפרידה לחץ בחמימות את ידיו ואמר: ״תודה על ביקורך בביתי ואשמח לעמוד לרשותך ולשרותך״.
כיווץ שהביקור באילת עמד לפני סיומו, ובהיות ראש העיר איש פוליטי, אמר הרב לראש העיר כי בדרכו צפונה מתכוון הוא לעבור דרך שדה בוקר, ויהיה נחמד אם מר יוסק׳ה יוכל לארגן לו פגישה עם ראש הממשלה דוד בן גוריון. במבוכה רבה השיב ראש העיר כי ישתדל לארגן זאת, וכעבור רגעים מספר ושיחת טלפון אחת בישר לרב כי ״ראש הממשלה יוכל לפגוש אותך, אך מפאת עיסוקיו הרבים של בן גוריון, תהיה זאת פגישה קצרה ביותר״.
המפגש הקצר עם בן גוריון, שתוכנן לעשר דקות בלבד, התארך והיה לישיבה ממושכת ובאווירה נעימה, כאשר ראש הממשלה דוחה את עיסוקיו ומתמסר לחוויה המרגשת של ישיבה במחיצת הרב וההנאה מחוכמתו.
רושם זה נחרט גם בזכרונו של אבא חושי ז״ל, ראש העיר המיתולוגי של חיפה, וכשהגיע הרב לביקור בעיר מיהר אבא חושי להציע לו את משרת הרבנות: ״כבוד הרב לא חוזר לחוץ לארץ אלא נשאר כאן איתנו ואני מבטיח לטפל בכל ענייני עלייתו״, קבע אבא חושי נחרצות.
ראו איזה רושם הטביע הרב על כל מי שבא עמו במגע ונחשף לדמותו.
טוב ל׳ תורת פיך מאלפי זהב וכסף
עוד סיפר ר׳ אליהו בן חמו זצ״ל: עד מהרה נודע לנו כי הרב עלה לישראל וקבע את מקומו בחיפה כרב העיר. זכרנו את חוכמת הרב והתנהגותו האצילית, וכיו״ר המועצה הדתית דאגתי לשמור על קשר רצוף עם הרב. לימים נענה כבוד הרב להזמנתנו ושב להתארח באילת.
בביקורו זה התגלו גם תכונותיו הצנועות והענווה הייחודית שלו. במשך כל השבת היינו במחיצת רבנו ונהנינו מהחוויה המיוחדת שהעניק לנו לכל אורכה של השבת. התפילות נעמו לנו מאוד ובקולו המתנגן חשנו את קדושת השבת. בסעודת השבת הרעיף עלינו פניני חוכמה ודברי אגדה, ובדרשה הגדולה, בין מנחה לערבית, גמענו בצמא את דבריו.
מנהג מקובל בעדתנו כי אין שולחים רב ודרשן בידיים ריקות. לפיכך מיד עם צאת השבת מיהרנו לגייס מגבית מציבור המתפללים, וביקשנו למוסרו לידי רבנו. היה זה סכום לא מבוטל אך חשנו כי אין בו די בעבור השבת הנפלאה שהעניק לנו רבנו. חברי ועד בית הכנסת, בהיפרדם מכבוד הרב, ביקשו להודות לו: ״בשם ועד בית הכנסת וציבור המתפללים״, פנה נציג הוועד אל רבנו, ״אנו מבקשים להודות לכבודו על הכבוד הגדול שהעניק לנו וזיכנו לשבת כה מהנה״, וכשהוסיף: ״כבוד הרב מוזמן אלינו בכל עת שיחפוץ״, הוציא המגבית מכיסו והגישה לרב. ״זה לכבוד הרב״, אמר בקול.
הרב היה מופתע לרגע ושאל: ״מה זה ועל מה זה?״, ״זוהי מגבית שמתפללי בית הכנסת העלו בעבור השבת היפה״, חייך נציג הוועד. הרב לא הרפה והקשה: ״האם מכרתי לכם סחורה כלשהי שבעבורה אתם משלמים לי?״, ״בוודאי״, ענו חברי הוועד במקהלה, ״רכשנו מכבודו תורה וזכינו לשבת שכולה קדושה!״ אך הרב סירב לקבל מהם את המגבית ואמר: ״ברשותכם, נהניתי לא פחות להיות במחיצתכם. אתם רשאים לעשות במגבית כרצונכם ולתמוך בה בבני תורה״. לאחר מכן פנה לאשתו וביקשה למסור לידי הוועד את תרומתו לבית הכנסת. ״זה בעבור העלייה לתורה״, פסק נחרצות ונפרד מהם בחיוך.
אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה- מעללי צדיק.
עמוד 52