מורשת יהדות מרוקו

המלוכה והממשלה

היו״ם היה מעורה מאוד גם בעולם הפוליטיקה העולמי והלאומי. הוא היה קורא ובודק בכל יום מה מתחדש בעולם, בקיא היה בתולדות העמים והמלכויות, היה מעורב גם עם מנהיגים צרפתיים וערבים, ויצר עמם קשרים שהועילו והיטיבו ליחסיהם עם קהילת היהודים. רבנו נשלח מספר פעמים לייצג את היהודים בפני השלטונות והממשל, ובדרכי חכמה היה תמיד ״דורש טוב לעמו״.

פעם אחת נשלח היו״ם בשם הקהילה היהודית לבקש ממלך מרוקו בקשה מיוחדת לטובת היהודים (אוצה״מ ג, סי׳ אלף שפד). בבקשתו סיפר היו״ם למלך על מספר ערבים המתנכלים ליהודים, ובכל עסק מסחר עמם, כאשר מתעצמים ביניהם הדברים, טוענים הערבים כי היהודים מקללים את נביאם ואמונתם, ואז ההמון נגרר עמם, והיהודי מובל לפני שופטיהם וההמון מעידים עדות שקר שראו ושמעו את היהודי מקלל את נביאם ואמונתם, ואזי נשלח היהודי למאסר על לא עוול בכפו, לתקופת זמן ארוכה וללא כל יחס אנושי. ולכן נזקקים אנו לעזרתו של המלך, שהוא שופט צדק, שיואיל בטובו לסייע ליהודים להוציא האמת לאור. מלך מרוקו -מוחמר החמישי, שהיה אוהב ישראל, התרגש מדברי הרב ופעל מיד לשחרור היהודים האסורים, ואף פרסם צו מיוחד לכל שופטי ארצו שיותר לא יאומן דבר זה אף בעדים, כי כל היהודים ידידי המלכות ואין בהם מי שיקלל את דתם. ומאותו היום הייתה הרווחה גדולה ליהודים.

היו״ם יצר בכל תקופות חייו מערכת יחסים ידידותית עם מנהיגי הדתות השונות, מוסלמים, נוצרים ועוד. הוא האמין בכל לבו כי רק על ידי דוגמה אישית של חיבור וידידות בין המנהיגים, ילמדו בני הדתות השונות לחיות בשותפות וכבוד.

דעתו מעורבת עם הבריות

גם במדינת ישראל היה היו״ם מעורה מאוד במהלכי השלטון, וקיים קשרים קרובים עם מנהיגי ציבור ופוליטיקאים רבים. כך העיד ר׳ אליהו בן חמו זצ״ל על פגישתו עם הרב:

הערת המחבר: ר׳ אליהו בן חמו זצ״ל היה יו״ר המועצה הדתית באילת בשנות השישים, ולאחר מכן כיהן כסגן ראש עיריית אשדוד ומנהל החינוך הדתי. ר׳ אליהו היה תלמיד חכם נעים הליכות, חוקר יהדות המערב בתחום השירה והפיוט.

בביקורו הראשון של הרב יוסף משאש בישראל רצה הרב להכיר מקרוב את הערים והיישובים החשובים, ולשם כך ביקש להיפגש, בכל עיר, עם הרב הראשי ועם ראש העיר. כך גם היה בביקורו אצלנו בעיר אילת. אני שימשתי אז כיו״ר המועצה הדתית ואירחנו את הרב בבית הכנסת המרכזי. במוצאי שבת ביקש הרב להיפגש עם רב העיר ועם ראש העיר. באותה שבת נעדר רב העיר ואילו ראש העיר, מר יוסק׳ה לוי, נענה להצעה, אך שאלני למספר המשתתפים. עניתי כי הפמליה תמנה חמישה, שישה אנשים כולל הרב, אך משיצא הרב אל ביתו של ראש העיר התלוו אליו רבים ממתפללי בית הכנסת ותושבי העיר. כשהגענו אל ראש העיר כבר לא מנינו חמישה אנשים אלא עדה שלמה, ויוסק׳ה פנה אלי בחרדה: ״אלי, היכן יכנסו כל אלה, הלא סיכמנו על חמישה אנשים בלבד?״. עניתי: ״רק חמישה יכנסו לביתך כפי שהתחייבתי״, אך אשתו אתי מיהרה להחליט: ״כל מי שיוכל יכנס והאחרים יצפו מבעד לחלונות״, וכך היה. הבית התמלא אנשים והאחרים צבאו על החלונות ודלתות הבית.

יוסק׳ה המארח פתח את דבריו בברכות לכבוד הרב והתנצל: ״אינני בן תורה כך שאני יכול לשוחח עם כבודו רק בעניינים פוליטיים ובנושאים כלליים״, והוסיף: ״מה דעת הרב למתרחש בצרפת בסוגיית אלג׳יריה?״

ציבור הנוכחים נדהם לרגע, מה לכבוד הרב ולנושאים אלה ? יש לזכור שסוגיית אלג׳יריה העסיקה אז את הצרפתים, ולהתמודדות עם המשבר היו יכולות להיות השלכות משמעותיות ליציבותן של צרפת ומדינות צפון אפריקה.

הרב פתח מיד בהרצאה מפורטת אודות המצב בצרפת וההשלכות הבינלאומיות שיש לנושא והציג את הדילמה שעמדה בפני שארל דה־ גול, נשיא צרפת… באותו מפגש התרשם מר יוסק׳ה עמוקות מחוכמת הרב ומרוחב ידיעותיו, וברגע הפרידה לחץ בחמימות את ידיו ואמר: ״תודה על ביקורך בביתי ואשמח לעמוד לרשותך ולשרותך״.

כיווץ שהביקור באילת עמד לפני סיומו, ובהיות ראש העיר איש פוליטי, אמר הרב לראש העיר כי בדרכו צפונה מתכוון הוא לעבור דרך שדה בוקר, ויהיה נחמד אם מר יוסק׳ה יוכל לארגן לו פגישה עם ראש הממשלה דוד בן גוריון. במבוכה רבה השיב ראש העיר כי ישתדל לארגן זאת, וכעבור רגעים מספר ושיחת טלפון אחת בישר לרב כי ״ראש הממשלה יוכל לפגוש אותך, אך מפאת עיסוקיו הרבים של בן גוריון, תהיה זאת פגישה קצרה ביותר״.

המפגש הקצר עם בן גוריון, שתוכנן לעשר דקות בלבד, התארך והיה לישיבה ממושכת ובאווירה נעימה, כאשר ראש הממשלה דוחה את עיסוקיו ומתמסר לחוויה המרגשת של ישיבה במחיצת הרב וההנאה מחוכמתו.

רושם זה נחרט גם בזכרונו של אבא חושי ז״ל, ראש העיר המיתולוגי של חיפה, וכשהגיע הרב לביקור בעיר מיהר אבא חושי להציע לו את משרת הרבנות: ״כבוד הרב לא חוזר לחוץ לארץ אלא נשאר כאן איתנו ואני מבטיח לטפל בכל ענייני עלייתו״, קבע אבא חושי נחרצות.

ראו איזה רושם הטביע הרב על כל מי שבא עמו במגע ונחשף לדמותו.

טוב ל׳ תורת פיך מאלפי זהב וכסף

עוד סיפר ר׳ אליהו בן חמו זצ״ל: עד מהרה נודע לנו כי הרב עלה לישראל וקבע את מקומו בחיפה כרב העיר. זכרנו את חוכמת הרב והתנהגותו האצילית, וכיו״ר המועצה הדתית דאגתי לשמור על קשר רצוף עם הרב. לימים נענה כבוד הרב להזמנתנו ושב להתארח באילת.

בביקורו זה התגלו גם תכונותיו הצנועות והענווה הייחודית שלו. במשך כל השבת היינו במחיצת רבנו ונהנינו מהחוויה המיוחדת שהעניק לנו לכל אורכה של השבת. התפילות נעמו לנו מאוד ובקולו המתנגן חשנו את קדושת השבת. בסעודת השבת הרעיף עלינו פניני חוכמה ודברי אגדה, ובדרשה הגדולה, בין מנחה לערבית, גמענו בצמא את דבריו.

מנהג מקובל בעדתנו כי אין שולחים רב ודרשן בידיים ריקות. לפיכך מיד עם צאת השבת מיהרנו לגייס מגבית מציבור המתפללים, וביקשנו למוסרו לידי רבנו. היה זה סכום לא מבוטל אך חשנו כי אין בו די בעבור השבת הנפלאה שהעניק לנו רבנו. חברי ועד בית הכנסת, בהיפרדם מכבוד הרב, ביקשו להודות לו: ״בשם ועד בית הכנסת וציבור המתפללים״, פנה נציג הוועד אל רבנו, ״אנו מבקשים להודות לכבודו על הכבוד הגדול שהעניק לנו וזיכנו לשבת כה מהנה״, וכשהוסיף: ״כבוד הרב מוזמן אלינו בכל עת שיחפוץ״, הוציא המגבית מכיסו והגישה לרב. ״זה לכבוד הרב״, אמר בקול.

הרב היה מופתע לרגע ושאל: ״מה זה ועל מה זה?״, ״זוהי מגבית שמתפללי בית הכנסת העלו בעבור השבת היפה״, חייך נציג הוועד. הרב לא הרפה והקשה: ״האם מכרתי לכם סחורה כלשהי שבעבורה אתם משלמים לי?״, ״בוודאי״, ענו חברי הוועד במקהלה, ״רכשנו מכבודו תורה וזכינו לשבת שכולה קדושה!״ אך הרב סירב לקבל מהם את המגבית ואמר: ״ברשותכם, נהניתי לא פחות להיות במחיצתכם. אתם רשאים לעשות במגבית כרצונכם ולתמוך בה בבני תורה״. לאחר מכן פנה לאשתו וביקשה למסור לידי הוועד את תרומתו לבית הכנסת. ״זה בעבור העלייה לתורה״, פסק נחרצות ונפרד מהם בחיוך.

אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה- מעללי צדיק.

עמוד 52

קח

פירוט החצרות ברחבי העיר מכנאס.אוצר המכתבים כרך א'

ידידי החה״ש כמוהר״ש הלוי ישצ״ו. שלום, שלום, קח נא ידידי, מה שהשיגה ידי, והנני מתחיל משער האלמללא״ח (כך נקרא מקום משכן היהודים בכללותו), הפתח הוא בנוי בנין חזק בכפה כמין קשת, ולו דלתיים ובריח חזקים מאד, והוא עומד לצד מערב, ובצדו מימין לפנים יש עוד פתח כמוהו בכפתו ושעריו ובריחיו, שהיה מבוא לרחוב גדול שהיה מלא חנויות ורפתים ובתי תבן ופחמין ועצים, ובתים ועליות לדירה, ושם היו מוכרים בשר ודגים וכל מין ירק, וזה מעט בשנים שנפל הכל מזוקן ונעשה תל עפר, ועתה הוא סגור לא יפתח. ובצדו, יש בית הסוהר קטן, שם הרבנים אוסרים את החוטאים נגד הדת ע״פ הממשלה, אשר הפקידה שם ישמעאלי אחד ממשרתיה, להיות יושב שוער שם כל היום וכל הלילה בכלי זיינו, ויש עוד שנים אחרים, כל ,אחד משמר שבוע, ויש להם צו מהמושל, לקיים דברי הרבנים, לאסור ולהתיר, וסמוך לו שש חנויות של מוכרי תבלין וקופת הרוכלים, וסמוך להם מבוי קטן נקרא בשם מבוי העניים, כי יש בסופו חצר גדולה, דרים בה הרבה עניים, וגם כל עובר אוחר עני מתאכסן שם בשני בתים מיוחדים מהקהל לכך, ומביאים להם מהקופה ארוחתם בבקר ובערב, יש בו שלוש חצרות עוד מצד ימין, נקראים בשם ״חצר צאייג״ ״חצר בנימין״ ״חצר בן ידיר״, שמות משפחות שהיו דרים בהם מקדם. יש בו עוד משמאל, ביתהבד לשעוה של דבורים, ותולמ״ד.

סמוך לו יש ד׳ חנויות מוכרי דגים ופירות, וסמוך להם מבוי גדול, נקרא בשם מבוי לברגא [מגדל בעברית], ע״ש מגדל גדול שיש בסופו שהיה עשוי לשמירת העיר בשנים קדמוניות. יש בו הרבה חצרות מימין ומשמאל, ואלה שמותם:

א׳, חצר אדהאבי״ן [צורפי זהב בעברית], שם היו דרים מקדם.

ב׳, חצר בן ארפפאס.

ג׳, חצר אברהם עטייא.

ר׳, חצר בן עמראן

ה׳, חצר חיים מאמאן.

ו', חצר היתום.

ז׳, חצר ברוך טולידאנו.

ח׳, חצר עטייא,

ט׳, חצר לוי קאבאליר.

יו״ד, חצר אולברנוסייא.

י״א, חצר מכלוף אדרעי.

י״ב, פאריינטי.

י״ג, חצר רבי שלמה מחפוזא ז״ל.

י״ד, חצר וואעיש.

ט״ו, חצר ד׳ עזוז ז״ל.

ט״ז, חצר רבי מוסי ז״ל.

י״ז, חצר לגראבלי.

י״ח, חצר עייסא.

י״ט, חצר ר׳ משה ן׳ וואעיש ז״ל.

ך, חצר מימונא.

כ״א, חצר ביטון.

כ״ב, חצר ששון.

כ״ג, חצר אסתר סמחון.

כ״ד, חצר מוסי.

כ״ה, חצר אסתר לגולא.

כ״ו, חצר לוי,

כ״ז, חצר צאייג.

כ״ח, חצר לכוואהנא [הכהנים].

כ״ט, חצר ביהכ״נ הקטנה.

ל׳, חצר רפאל טולידאנו.

ל״א, חצר ר׳ ראובן טולידאנו ז״ל.

סמוך לו יש שורה של חנויות, מוכרי פירות, ירקות, קצבים, ספרים, וסמוך להם מבוי מקוה טהרה. יש בו אלו החצרות:

א' חצר יצחק שישו.

ב׳, חצר אסקאייא.

ג' חצר מזור.

ד, חצר בן סמחון.

ה: חצר אלמעדא.

ו׳, חצר ר׳ חביב טולידאנו ז״ל.

ז׳, חצר ר׳ חיים משאש זצ״ל.

ח׳, חצר דוד עאטייא.

ט׳, חצר משד. עטאר.

יו״ד, חצר ראובן אסבאג.

י״א, חצר ר׳ שלמה בן הרוש ז״ל.

י״ב, חצר ר׳ אברהם הלחמי ז״ל.

י׳׳ג, חצר ימין ן׳ שטרית. י״ד, חצר ר׳ רפאל בירדוגוזצ׳יל.

ט״ו, חצר ר׳ אבא בירדוגו ז״ל.

 סמוך לו יש ב׳ חנויות מוכרי קמח, וסמוך להם, מבוי החכם, ונכחו מבוי קטן מפולש נקרא מבוי אלכראזין [רצענים בעברית]. יש בהם אלו החצרות:

א' חצר ר׳ יעקב בירדוגו זצ״ל.

בי, חצר אברהם אוחנא.

ג׳, חצר החכם.

ד׳, חצר ר׳ אלישע נחמני.

הי, חצר שלמה ן׳ שטרית.

ו', חצר מימון ן׳ הרוש.

ז׳, חצר אליהו ן׳ שטרית.

ח' חצר יוסף ן׳ שטרית.

ט׳, חצר יעקב ך הרוס.

יו״ד, חצר רבי רפאל טולידאנו ז״ל.

י״א, חצר אברהם ן׳ אשיך.

י״ב, חצר יוסף ן׳ אשיר.

י״ג, חצר מרדכי אטובי.

י״ד, חצר ר׳ מאיר בירדוגו ז״ל.

ט״ו, חצר יהודה אזוגי.

ט״ז, חצר שלמה עטייא.

סמוך לו, חנויות מוכרי קמח, וסמוך להם מבוי לגנדור, ובכללו החצרות שבמבוי הרחב, הנקרא מבוי בתי כנסיות, ואלו הם:

א׳, חצר מנחם ן׳ עבו.

בי, חצר משה ן׳ לחסין.

ג' חצר חיים בוטבול.

ד' חצר יהודה עמאר.

ה׳, חצר ר׳ שלמה ן׳ הרוש ז״ל.

ו' חצר מימון עמאר.

ז׳, חצר ר׳ מתתיה בירדוגו ז״ל,

ח׳, חצר מרדכי עמאר.

ט', חצר ר׳ יוסף לוי.

י׳, חצר סאמנא.

י״א, חצר שלמה בווידיר.

י״ב, חצר ר׳ שמואל טולידאנו ישצ״ו.

י״ג, חצר ר׳ אברהם עמאר ז״ל.

י״ד, חצר ר׳ שמואל עמאר ז״ל.

ט״ו, חצר ר׳ אברהם טולידאנו ז״ל.

ט״ז, חצר יהודה בווידיר.

י״ז, חצר אסולין.

י״ח, חצר ן׳ עמימיר.

י״ט, חצר ן׳ סמחון.

ך' חצר מכלוף עטייא.

כ״א, חצר אלבאז.

כ״ב, חצר ן׳ באגא.

כ״ג, חצר אלכפפארי.

כ״ד, חצר ן׳ סעדון.

כ״ה, חצר ן׳ זיתון.

כ״ו, חצר פחימאת.

כ״ז, חצר אסריקי.

כ״ח, חצר אלמסעאלי.

כ״ט, חצר ן׳ שלוש.

ל׳, חצר ן׳ אגריר.

ל״א, חצר יחייא אודאי.

ל״ב, חצר עמאר.

ל״ג, חצר פינטו.

ל״ד, חצר ן׳ חפי. הרבה מהם חרבות.

סמוך לו, הרבה חנויות מוכרי קמח וקצבים, וסמוך להם מבוי בן עטאר ז״ל. ואלה שמות החצרות שיש בו: א' חצר חביב דאנינו.

ב׳, חצר ר׳ חביב טולידאנו ז״ל.

ג' חצר מרדכי לובאטון.

ד' חצר אלעזר אטובי.

ה׳, חצר ר׳ חיים טולידאנו ז׳יל.

ו', חצר שמואל הלוי.

ז' חצר ר׳ אברהם עמאד ישצ״ו.

ח', חצר ן׳ אודיז.

ט׳, חצר ן׳ עאטייא.

יו״ד, חצר אלפילאלי. י״א, חצר ן׳ עמאר. י״ב, חצר ר׳ שלום משאש זצ״ל.

 סמוך לו מבוי המערה, בכלל מבוי אלמטאמר [מגורות חטים בעברית], ויש קורים לו מבוי ר׳ אלישע ז״ל, לא ידעתי מי הוא. ואלה שמות החצרות שבהם: א׳, חצר ר׳ יעקב ן׳ סמחון ז״ל. ב' חצר יצחק וואקראט. ג׳, חצר אברהם בוטבול. ד׳, חצר ר׳ יעקב אדהאן ז״ל. ה', ן׳ הרוש. ו', חצר ר׳ אברהם חסין ז״ל. ז׳, חצר ן׳ עזרא. ח׳, חצר שמואל בירדוגו, ט׳, חצר ר יוסף כהן ז״ל. יו״ד, חצר למטאמר. י״א, חצר וואענונו. י״ב, חצר אדאלייא. י״ג, חצר לפראן, י״ד, חצר קשיש. ט״ו, חצר ן׳ שטרית. י״ד, חצר דוד״ טולידאנו. ט״ו, חצר אלעזר ן׳ הדוש. ט״ז, חצר ר׳ יוסף בירדוגו זצ״ל. י״ז, חצר ר׳ יוסף חלואה ז״ל. י״ח, חצר אבן צור. י״ט, חצר ר׳ דוד חלואה. ך, חצר יוסף בודוך. כ״א, חצר בן ארבאייבי. כ״ב, חצר שמחה אלכחאלא. כ״ג, חצר יהודה אלחפאף. כ״ד, חצר ן׳ זיתון. כ״ה, חצר ר׳ דוד בוסידאן זצ״ל. זהו מחצית העיר לארכה, לימין הנכנס לעיר, במכתב אחר אפנה על שמאל בע״ה, ושלום.

היו״ם ס״ט

07/01/2024