אונס נערות וחילול כבודן של נשים יהודיות (1897-1829)-אליעזר בשן.

ילדת בת 7 נאנסת על־ידי בן־אחיו של מושל טנג׳יר

אונס של נערות ושל נשים יהודיות על־ידי בני מרום הארץ וכן על־ידי מוסלמים אחרים אירעו במרוקו במקומות שונים, בעיקר בעתות של מהומות והתנפלויות.

שלמה אבן וירגא, מחבר ׳שבט יהודה׳, כותב כי זמן קצר לאחר שהגיעו המגורשים לפאס ׳בא ערבי אחד, וראה נערה יפה מבנות ישראל, ולעיני אביה ואמה בא עליה והלך לו׳. בהמשך מסופר כי תקע בבטנה רומח כדי להורגה כי חשש שמא התעברה.

בפאס נאנסו בנות ונשים יהודיות בשנת שי״ח (1558). במכנאס בשנת תפ״ח (1728). ר׳ משה בירדוגו(1731-1679), שפעל במכנאס, כותב על אשה שבעלה הלך למדינת הים, והיא הלכה לבית שר העיר (מושל) של טנג׳יר ונאנסה על־ידו. לפי תשובת החכם היא נאמנת, כי העידו עליה שהיא אשה צנועה ושיצאה מבית השר בוכייה ובגדיה קרועים. על גוי שניסה לאנוס אשה יהודייה בביתה בפאס כתב ר׳ שאול ישועה אביטבול(1809-1739) שפעל בצפרו.^״ לפי ידיעה שפורסמה בשבט תרמ״א (1881) עונתה יהודייה על־ידי אחד מקרוביו של מושל מחוז.

10 בדצמבר 1880

יהודי זקן, אהרן אלבילה שמו, הופיע במשרד השגרירות כדי לבקש את שירותי הטובים ולהיעזר בקשרי עם מוחמד בארגאש. הוא סיפר כי בנו נשדד ונרצח במחוז עבדה, וכאשר בא אל מעונו של המושל להתלונן, נאנסה נכדתו בת השבע על־ידי אחיינו של המושל. הוריתי לתורגמן [אהרן אבנצור! ללוות את התובע למוחמד בארגאש ולדרוש שייעשה צדק. וכן העברתי לו אתמול מכתב שתרגומו מצורף בזה. בפגישה עם מוחמד בארגאש הבוקר תיארתי את המצב החמור במדינה: התגברות הפשיעה מיום ליום למרות ההבטחות הנשנות שהעבריינים יתנו את הדין על מעשיהם. העבריינים אינם נאסרים, ומושלי המחוזות שבהם הפשעים מתבצעים אינם מועברים מתפקידם. מוחמד בארגאש ענה שלאחר שובו מן הוועידה במדריד קיבל הוראות מהסולטאן לבדוק את פניות היהודים, והוא חקר את כל האירועים שהובאו לידיעתו. במחוז טנג׳יר, שבו סמכותו מוכרת, הביא למאסרם של הנאשמים ברצח. אבל דרוש זמן ומידע כדי לטפל במקרים שבארץ פנימה. בארגאש הודה שבשנתיים האחרונות היה חוסר השליטה מצער מאוד, מוסלמים ויהודים סבלו מעריצות ומעושק של המושלים. הוא מסר לי שמושל אלגארב, שעריצותו היתה ידועה לשמצה, נאסר לאחרונה בהוראת הסולטאן. בארגאש היה שבע־רצון מן המכתב שהפניתי אליו; לדבריו, כך תתחזק עמדתו בחצר הסולטאן. את מצבה העלוב של מדינה זו אני תולה במידה רבה בתאוות הבצע של הווזיר מוכתסאר. מאז שובי לטנג׳יר נודע לי מפקידים קונסולריים בנמלי המערב, שהצווים המלכותיים שהשגתי מאז ביקורי האחרון בפאס למען יישוב תביעותיהם של אזרחי בריטניה ולמען מתן פיצויים למשפחותיהם של היהודים המקומיים שנרצחו — צווים אלו בוצעו, חוץ מבכמה מקרים — המושלים שיחדו כנראה את הווזיר כדי להסתיר את אי־ציותם להוראות הסולטאן. אני מתכבד לצרף את תצהירו של אהרן אלבילה.

אונס נערות וחילול כבודן של נשים יהודיות (1897-1829)-אליעזר בשן

עמוד 130