שירי דודים לר' דוד אלקאיים- מאיר נזרי
- 3. ר׳ דוד אלקאיים – מקום פעילותו
א) מוגדור / אסווירא – עיר מולדתו של ר׳ דוד אלקאיים
למוגדור שרידים ארכיאולוגים המעידים על קיומה כבר מתקופת הפיניקים. ב-1507 הקימו בה הפורטוגזים מצודה בשם מוגדור. מוגדור החדשה בשמה הקדום או אסווירא בשמה הערבי, עיר מולדתו של ר׳ דוד אלקאיים נוסדה בסביבות 1760 על ידי הסולטן סידי מחמד בן עבדללאה. הקהילה היהודית של מוגדור נתאפיינה מראשיתה באווירה משולבת של מסורת ומודרנה גם יחד, ואנשיה דיברו ערבית וצרפתית.
קהילה של מעמדות: בני הקהילה התגוררו בשלושה רבעים המשקפים שלושה רבדים חברתיים כלכליים של הקהילה: א. ה׳קסבה׳ – משכנם של העיליתות שכללה סוחרים, עשירים ואנשי דיפלומטיה, משכילים ואינטלקטואלים. שדיברו צרפתית ואנגלית.
ב. ׳למדינה׳ שאוכלסה על ידי אנשי המעמד הבינוני וביניהם תלמידי חכמים יחד עם המוסלמים.
ג. המלאח שבו התגוררו אנשים מדלת העם. בראשיתה מנתה הקהילה 6.000 יהודים שהיוו כ-50% מן האוכלוסיה הכללית ובתחילת המאה ה-18 הגיעה ל-18.000 יהודים והיוותה למעלה מ-50% מכלל אוכלסיית העיר.
מרכז מסחרי יהודי: עיקר יסודה ותשתיתה של מוגדור היה על רקע מסחרי. עשר משפחות יהודיות עשירות נתיישבו בעיר החדשה ביוזמתו של הסולטאן מוחמר עבדללאה, שבחר בהן כדי לפתח את סחר החוץ של העיר תוך מתן עידוד והנחות ממס. מספר הסוחרים היהודים בתחילת המאה ה-19 הגיע ל-24 שהיוו כ-60% מכלל סוחרי המלך, והנמל של מוגדור היה גדול יותר מזה של קזבלנקה. יחסי מסחר במוגדור נתקיימו עם ארצות אירופה וביניהן אנגליה וצרפת. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 נמנו 30 חברות מסחריות של יהודים מבין 50 החברות שפעלו בעיר, עד כדי כך שהמסחר היה מושבת בשבת.
מרכז דיפלומטי: מלבד המסחר מילאו היהודים תפקידים דיפלומטיים כמו הקונסולים של אוסטריה וארצות הברית, שקיימו גם קשרי מסחר ותרבות עם קהילות יהודיות בעולם, במיוחד עם קהילות לונדון, אמסטרדם, אלג׳יר, וליוורנו שבה הודפסו הספרים של חכמי מוגדור.
קריה של חינוך: מיוחדת היא מוגדור גם במוסדותיה החינוכיים: לצד המוסדות המסורתיים ללימודי קודש פעלו מסגרות חדשות, ועיקרן בית ספר אליאנס שנוסד בשנת1884 שכלל שני אגפים, אחד לבנים ואחד לבנות. במוגדור פעל בית ספר נוסף ייחודי מסוגו במרוקו, בית ספר לבנות ׳כבוד ואומץ׳ שנוסד מטעם ה׳אנגלו ז׳וייש סקול׳ ב-1885 בהנהלתה של סטילה קורקוס שאכלס בתחילתו 170 תלמידות ומנה בשיאו 225. הלימודים היו ברמה גבוהה, ורוב השיעורים התנהלו בשפה האנגלית. ב-150 שנותיה הראשונות הייתה מוגדור תחת השפעה אנגלית ומשפחות העיליתות נהגו לשלוח את ילדיהן ללמוד בלונדון.
'קריה של אמנויות׳: תחת כותרת זו כותב חיים זעפרני, יליד מוגדור, על האופי האינטלקטואלי של סוחרי הקהילה והעל האווירה האמנותית ששרתה בה בזכות אמני המוסיקה והשירה בדמותם של ר׳ דוד יפלח ור׳ דוד אלקאיים, תוך שהוא מונה שמות של חכמים ורבנים, מוריו התורניים לתלמוד ולמדרש לעד אנשי קבלה.
עברית וציונות: במוגדור פעלה אגודה עברית שכללה חוג מצומצם לעברית וביניהם שלושה ׳דוידים׳: דוד יפלח, דוד אלקאיים ודוד כנפו, שדיברו ביניהם רק עברית. ב-1900 נוסדה בעיר זו אגודה עיונית ׳שערי עיון׳ יחד עם אגודה נוספת בתיטואן בשם ׳שיבת עיון׳ שנוסדה באותה שנה כהיענות לקונגרס העיוני בבזל בשנת.1897 בשנת 1903 נוסדה בעיר סאפי אגודת ׳אהבת עיון׳ וב-1908 נוסדה בעיר פאס אגודת ׳חיבת עיון׳.
תמורות מדיניות ותרבותיות: עם כניסת הפרוטקטורט הצרפתי לתוקפו ב-1912 השתלטה ההשפעה הצרפתית על המקום, שדחקה את ההשפעה האנגלית, ובא הקץ גם על ביה״ס היהודי האנגלי. בתקופה הצרפתית שררה הרמוניה טובה בין האוכלוסיות בעיר: הצרפתית, הערבית והיהודית. בעקבות הקמת מדינת ישראל גבר הרגש הציוני על כל הרמוניה, יהודי מוגדור עלו רובם לארץ, ׳אך נותר בלב בולם רגש של אהבה והכרת תודה לעירם׳ בדברי אשר כנפו ודוד בן שושן.
נג. עורי שפת אמת
פיוט אחר על השפה. כתובת השיר:
תבנית קבע דו טורית. התבנית:
אב. החריזה:
11 הברות בבל טור. המשקל:
אוטוגרף מקיף לד. קיים, ב״י מאוסף מ. בהן, י-ם 26 (ס. 3499), עמ׳ 275; צילום כתב יד ׳שירי דודים/ ירושלים תשמ״ג, עמ׳ 221; יוסף שטרית, שם, עמ׳ 23, ובספרו פיוט ושירה ביהדות מרוקו, תשנ״ט, עמ׳ 290 [מנוקד]; אפרים חזן, דף שבועי, ראה השיר הקודם עמ׳ 3. מקורות:
עוֹרִי שְׂפַת אֱמֶת שָׂפָה בְּרוּרָה / שָׂפָה בֵּין הַשָּׂפוֹת מָה לָךְ נִרְדֶּמֶת
שׁוּבִי לִימֵי נְעוּרַיִךְ הֲדוּרָה / הִתְנוֹסְסִי וְאַל תְּהִי נִכְלֶמֶת
תַּחַת הֱיוֹת בְּחַיָּתֵךְ צְרוּרָה / תִּתְנַשְּׂאִי בְּתוֹךְ עַמֵּךְ נֶעְצֶמֶת
וּבְנוֹת הַשִּׁיר תּוֹךְ עֲלָמוֹת בְּשׂוֹרָה / כִּבְתוֹכֵךְ מַעֲשֵׂה רִקְמָה נִקְסֶמֶת
5 יְלָדָתֵךְ בֵּין נְבִיאִים נְצוּרָה / בָּךְ נָאֲמוּ וְאַתְּ לָהֶם נוֹאֶמֶת
קוּמִי אוּרִי פִּנַּת יִקְרַת כִּמְנוֹרָה / בְּעֶזְרַת נְדִיבִים אַל לָךְ נֶעֱלֶמֶת
יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתְךְ שְׁמוּרָה / כִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר נֶחְתֶּמֶת
- 1. עורי…נרדמת: ביטוי להתעוררות השפה העברית. עורי: כמו שופ׳ הרב ׳עורי עורי דברי שיר׳. שפת אמת: על פי משלי יב,יט 'שפת אמת תבון לעד,. שפה ברודה: על פי עפ׳ ג,ט ׳כי אז אהפך על עמים שפה ברורה׳. שפה בין השפות: ביטוי למעמדה כשפה מוכרת. מה לך נרדמת: בגלותך עדה״ב יונה א,ו. 2. שובי לימי נעוריך: בהיותך בארעך ובמולדתן. הדורה: נהדרת ומכובדת. התנוססי: התנשאי, הרימי נס ודגל כמו ׳שאו נס עיונה׳(יר׳ דר). 3-2. ואל…ערוךה: אל תתביישי בגלל גלותך בעבר, השווה יש׳ נד,ד ׳אל־תיךאי בי־ לא תבושי ואל־תבלמי בי לא תחפירי בי בשת עלומיך תשבחי ורוךפת אלמנותיך לא תזכרי־ עוד׳. ואל תהי נבלמת: ׳ואל תכלמי׳. תחת…צרורה: בגלל היותך קשורה לגלותך בלי יכולת להתחדש להתפתח עדה״ב שמו״ב ב,ג ׳ותהיינה עררות עד־ יום מתן אלמנות חיות׳. תתנשאי…נעצמת: תתחזקי ותזכי למעמד חדש בתוך עמך. 4. ובנות…נקסמת: את מהלכת קסם ומעוררת עניין כאשר את משתבעת בתוך הטורים של בתי השיר. ובנות השיר: על פי קה׳ יב,ד. כאן: בתי השיר. תוך עלמות בשורה: המילים המעטרות את בתי השיר במעשה רקמה דומות לעלמות המתופפות במעגל עדה״ב תה׳ סח,בו ׳קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׳. 5. ילדתך…נואמת: מעמדם שמור בספרי הנביאים המשמשים דגם ללשון הרטורית הגבוהה, ובך נאמו הנביאים, ואת היית עבורם החומר הלשוני הרטורי לנאומיהם ולנבואותיהם. ילדתך: מקור הולדתך על פי שה״ש ח,ה. 6. קומי אורי: על פי יש׳ ס,א. פנת יקרת: פינה יקרה ומכובדת על פי יש׳ כח,טז ׳הנני יסד בעיון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד׳. במנורה: המאירה. בעזרת נדיבים: חוקרי הלשון והתורמים לתחייתה. אל לך נעלמת: אל תיעלמי. 7. יש…שמורה: שיעורו יש תקוה שמורה לאחריתך, בלומר תקןוה מובטחת עדה״כ יר׳ לא,ז. כימי…נחתמת: כסוף התקופה של מרדכי ואסתר שהיהודים יעאו ממנה מערה לרווחה. נחתמת: לשון חתימה בבניין נפעל בהוראת קל כמו ׳וחתם הספר׳(דני׳ יב,ד).
שירי דודים לר' דוד אלקאיים- מאיר נזרי
הטקסט עמוד 15 הפיוט עמוד 542
כתיבת תגובה