הדילמה של הסלקציה בעליית יהודי מרוקו וחלקו של שליח הסוכנות היהודית – זאב חקלאי – בסוגייה זו.טל רוסט

פרק ראשון:

רקע היסטורי – העלייה הגדולה לאחר קום מדינת ישראל
התמונה תולמה על ידי זאב חלקאי, שליח הסוכנות למרוקו

מיד עם קום המדינה נפתחו שערי הארץ לעלייה לא מוגבלת של יהודים, והמוני בני אדם – גברים, נשים וילדים – החלו לזרום אליה. בסך הכל הגיעו בעשור הראשון לאחר קום המדינה יותר מ-900,000 עולים, מ-52 ארצות שונות. שום מדינה קולטת הגירה בעולם לא התמודדה עם מספר כה גדול של עולים, ביחס לאוכלוסייה הקולטת, ועם קצב גידול אוכלוסייה כה מהיר. זרם זה כונה בדיעבד "העלייה ההמונית", ואת העשור הראשון כולו נהוג לכנות תקופת "העלייה ההמונית". יש לציין, שבסך הכל גדלה אוכלוסיית המדינה בשמונה עשר החודשים הראשונים ביותר מ-50 אחוזים. עוד יש לציין, כי קצב העלייה בעשור הראשון לא היה אחיד, והיא הגיעה גלים גלים.

מאבקם של מנהיגי היישוב היהודי למען עלייה חופשית של יהודים לארץ-ישראל הכשיר את הקרקע מבחינה אידיאולוגית, לקליטת מאות אלפי יהודים לאחר הקמת המדינה. במגילת העצמאות נכתב: "[…] מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות."  בנוסף, בשנת 1950 נחקק חוק השבות, שהוא הבסיס החוקי לעלייתם ולקליטתם של יהודים במדינת ישראל, ובו נקבע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה." הכוונה שזכות היהודים לעלות היא זכות המוקנית להם בתוקף היותם יהודים, וכאשר יהודי מבצע עלייה הוא יהיה לתושב בעל אזרחות ישראלית ובעל זכויות מלאות בדומה לתושבי המדינה הוותיקים. במובן זה שונה מדינת ישראל מארצות קולטות הגירה אחרות, המגבילות את ההגירה אליהן ומתנות אותה בקבלת היתרים ואשרות. ארצות אלה מבכרות מהגרים צעירים, בריאים ובעלי מקצועות נדרשים. אמנם מתאפשרת מניעת עליית יהודים במקרים חריגים על-ידי סייגים המצוינים בחוק השבות, באמצעות שר הפנים, אם הוכח שהמבקשים לעלות פועלים נגד העם היהודי, מסכנים את ביטחון המדינה או את בריאות הציבור.

בדיון שהתקיים בכנסת לקראת אשרור החוק, עמד ראש-הממשלה לאותה תקופה, דוד בן-גוריון על יחסה המיוחד של מדינת ישראל לעלייה: "שלטונה מצומצם בתחומי תושביה, אבל שעריה פתוחים לכל יהודי באשר הוא. אין זו מדינה יהודית רק באשר היהודים הם רוב תושביה. זוהי מדינה ליהודים באשר הם, ולכל יהודי הרוצה בה."

חוק השבות היווה אולי את בסיס הטענה התומכת בעלייה החופשית, בוויכוח שתחילתו עוד בתקופת היישוב, בין מי שצידדו בעלייה חופשית זו ושאפו לקבץ את כל יהודי הגולה במדינה היהודית לבין מי שדגלו בעלייה המבוקרת, בהתאם לאפשרויות הקליטה של המדינה בתחומי הדיור, התעסוקה, החינוך וכו'.

העלייה ההמונית: הרכב דמוגרפי וחברתי

ההרכב העדתי של העולים בעלייה ההמונית התחלק כך ש-44.6 אחוזים מבאי העלייה היו יוצאי אירופה ואמריקה ואילו 53.4 אחוזים מהם היו יוצאי אסיה ואפריקה, והוא שינה באופן משמעותי את ההרכב העדתי של האוכלוסייה היהודית בישראל, כך שבתום העשור הראשון למדינה היו בה 58 אחוזים יוצאי אירופה ואמריקה ו-42 אחוזים יוצאי אסיה ואפריקה (קודם לכן 90 אחוזים מהרכב האוכלוסייה היו בני העדות האשכנזיות ורק כ-10 אחוזים ספרדים ובני עדות המזרח). שיעור הילדים והזקנים בקרב אוכלוסיית העולים היה גבוה מאד, ובטווח הקצר גרם לעלייה ניכרת במספר התלויים (ילדים וזקנים שאינם עובדים) ולירידה בחלקו היחסי של כוח העבודה. אולם, בטווח הארוך גדל כוח העבודה שכן הילדים הרבים שהגיעו בעלייה ההמונית גדלו והצטרפו לכוח העבודה (בסך הכל עלה שיעור התלויים בתקופת העלייה ההמונית מ-30 תלויים לכל 100 עולים ל-56 תלויים לכל 100 עולים בשנים הראשונות של העלייה ההמונית). 

בנוסף לזאת, עקב שיעורי הילודה הגבוהים בקרב יוצאי אסיה ואפריקה ומיעוט הילדים ובני הנוער היהודים שנותרו בארצות אירופה לאחר השואה, אחוז הילדים בקרב עולי אסיה ואפריקה היה גבוה כמעט פי שניים מאחוז הילדים בקרב העולים מארצות אירופה ואמריקה. כך שבשנים הראשונות של העלייה ההמונית היה שיעור התלויים בקרב העולים מארצות אסיה ואפריקה גבוה מזה שבקרב העולים מארצות אירופה ואמריקה, וזאת אחת הסיבות להצלחת העולים מאירופה ואמריקה להיקלט בחברה הישראלית מבחינה כלכלית כבר בשנים הראשונות לשהותם בארץ, יותר מעולי אסיה ואפריקה.

כמו כן, שיעור הגברים בין העולים בעלייה ההמונית גבוה מזה של הנשים – 1026 גברים לכל 1000 נשים.

העלייה ההמונית הייתה מורכבת בעיקר ממשפחות שלמות שעלו במסגרת קהילות שלמות (לעומת העליות בתקופת היישוב, בעיקר השנייה והשלישית, שהיו ברובן עליות של צעירים, רווקים, בודדים או בעלי משפחות קטנות). בעלייה ההמונית, הממוצע במשפחות העולות עמד על 3.3 נפשות. בקרב עולים מארצות אסיה ואפריקה בעיקר, בלט שיעור גבוה של משפחות בנות שש נפשות ויותר. עובדה זו נחשבת גם היא כאחד הגורמים לסיכויי הקליטה הנמוכים של משפחות אלה. גורמים משפיעים נוספים: רמת ההשכלה הכללית, השליטה בשפה העברית, המבנה התעסוקתי וכן ההשתתפות בכוח העבודה. בולט היה ההבדל בין עולי העלייה ההמונית מארצות אסיה ואפריקה לבין עולי אירופה ואמריקה, ההשתתפות בכוח העבודה וקליטת עולי אסיה ואפריקה בשוק העבודה הייתה קשה הרבה יותר. שיעור המפרנסים בקרב יוצאי אסיה ואפריקה עמד על כ-50 אחוזים בעוד ששיעור המפרנסים בקרב יוצאי אירופה ואמריקה עמד על כ-65 אחוזים. גם מבין הנשים היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך מאד – כ-15 אחוזים מיוצאות אסיה ואפריקה וכ-20 אחוזים מיוצאות אירופה ואמריקה.

הסיבה העיקרית לקושי של העולים החדשים, בעיקר עולי אסיה ואפריקה, בשוק העבודה היא הפער בין היצע העבודות במשק הישראלי שהחל להתפתח באותן שנים לבין מבחר משלחי היד בהם נהגו העולים לעסוק בארצות מוצאם. כ-70-50 אחוזים מן העולים נדרשו לשנות את עבודתם לאחר העלייה, חלקם באופן פחות קיצוני ולעתים שינוי קיצוני שחייב ירידה חדה ברמת השכר וביוקרה המקצועית.

הדילמה של הסלקציה בעליית יהודי מרוקו וחלקו של שליח הסוכנות היהודית – זאב חקלאי – בסוגייה זו.טל רוסט