מורשת יהדות מרוקו

ב. רבי אפרים אנקאוה – שירה אישית

שירת הפולמוס של רשב"ץ טבעית היא לדור סוער ופגוע , אך גם לעת כזאת לא נעלמה שירת הפרט, המציגה את היחיד ואת עולמו בינו ובין קונו , בינו ובין תחושותיו ואמונותיו . שירה זו נדגים ביצירתו של רבי אפרים ברבי ישראל אנקאוה, |(ספרד 1359 ? – תלמסאן 1441 אחת הדמויות הנערצות ביותר על יהודי צפון אפריקה , המקיימים עד היום יום הילולא שלו בל"ג בעומר. אביו , מחבר ספר 'מנורת המאור' , הועלה על המוקד על קידוש ה ' בגזרות קנ "א . רבי אפרים נמלט לצפון אפריקה ושהה בעיר מראכש ואחרי כן נתיישב באלג 'יר. הוא נחשב צדיק וקדוש וכל ימיו היה מתאבל ומתענה על הגזרות שהיכו ביהודי ספרד . הוא מוזכר בהערכה רבה על-ידי חכמי דורו , ביניהם ריב"ש[רבי יצחק בר ששת ברפת]. ממורשתו הגיעו לידינו הספר החשוב 'שער כבוד ה " – הכולל תשובות על השגות הרמב"ן על 'מורה נבוכים' לרמב"ם – שנכתב כתשובה לשאלת בנו , ר' ישראל אנקאוה . לדעת הרב ש' אסף גם החיבור 'פירוש התורה דרבנו אפרים ' הוא לרבנו אפרים אנקאוה.

רבינו אפרים כתב גם פיוטים , ושניים מהם , 'אלה מהימן די ברא זמן ' , הכתוב בארמית, והפיוט 'אדון עולם אשר נעלית' , נתקבלו למחזור אלג 'יר ליום הכיפורים . אף ספרו 'שער כבוד ה" כולל שיר פילוסופי ארוך , במתכונת שירת ספרד ובמשקל המרובה . לידנו הגיע שירו 'אזעק מר ואקונן ' 'להחכם כהה "ר אפרים נקאוה כשראה בחלום שימות באותה שנה' . זו יצירה מיוחדת בטיבה , שאותה כתב רבינו עקב חלום שלו , והיא מעין קינה על מותו . בצד הצער והאבל על המוות, כוללת הקינה תוכחה לאדם באשר הוא אדם . בשתי המחרוזות האחרונות הוא נפרד מן העולם , הוא רץ ל'צרור החיים ' ו 'לעולם זיו השכינה' ומבקש להזכיר שמו לברכה . לזכור את יום המיתה ולא ללכת שבי אחרי קסמי השוא של עולם השקר . זו שירה אישית, המציגה עמדה מפתיעה של דובר בשיר קינה, בעל יסודות של שירת מוסר. מפאת ייחודה היא מובאת בזה , בפעם הראשונה בדפוס , במלואה.

אזעק מר ואקונן

לקראת המוות ועולם האמת. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות. בשלוש המחרוזות הראשונות 3 טורי ענף , טור מעין אזור ורפרן . ובארבע המחרוזות האחרונות ארבעה טורי ענף וטור מעין אזור.

החריזה : אאאבר גגגבר דדדבר ההההבר )ר = רפרן (

משקל : שש הברות דקדוקיות בצלע .

חהימה : אפרים נע.

כתובת : להחכם כהה "ר אפרים נקאוה כשראה בחלום שימות אותה שנה.

מקור : כ "י ביהמ"ד לרבנים . פארים 26 , דף 87 . ע"ב

אֶזְעַק מַר וַאֲקוֹנֵן / עֲלֵי מַכַּת הַמָּוֶת

וְאֵילִיל מַר וְאֶתְאוֹנֵן / לָלֶכֶת בְּגֵיא צַלְמָוֶת

וּמַשְׁחִית לְלָכְדֵי כּוֹנֵן / הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת

הוּא הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד / וְהִיא הַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד

5 -שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי / אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד

פֶּצַח פֶּה בְּתַאֲנִיָּה / וָאֳנִיָּה וְהוֹמִיָּה

לְיוֹם הַמָּוֶת יוֹתֵר / אָנוּס לִשְׁאֹל תַּחְתֶּיהָ

וְאֵין פּוֹדֶה מִשַּׁחַת / רֹב עָפָר מַאֲפֵלְיָה

לְזֹאת הָיִיתִי שׁוֹקֵד / כְּצִפּוֹר עַל גַּג בּוֹדֵד

10-רְאֵה בֶּן אָדָם עָלוּב / וְהִתְבּוֹנֵן אַחֲרִיתְךָ

בְּנוֹס לֵחֲךָ בְּעֵת תֶּחְשַׁךְ / וְתִכְהֶה עֵין רְאֹתְךָ

וְתִקְרָא לְשַׁחַת אָבִי / וּלְרִמָּה הִיא אֲחוֹתְךָ

וּמֵאֶרֶץ הַחַיִּים / לְעוֹלָם תִּהְיֶה נוֹדֵד

יָרֵא הָאֵל בֶּן אָדָם / בְּטֶרֶם יָבוֹא עִתְּךָ

15-וְהִתְיַשֵּׁר לָלֶכֶת / בְּחֻקּוֹתָיו בְּכָל יְכָלְתְּךָ

וְהוֹד תֵּבֵל אַל יַשִּׂיא / אוֹתְךָ וְאַל יְפַתֶּךָ

כִּי בְּיוֹם תִּסַּע יָסוּר / שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ

לֹא תִּמְצָא בִּלְעָדִי / מְזַעֵק וּמְעוֹדֵד

מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכֶּה / וְכִי יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה

וְרֵאשִׁיתוֹ סֵרָחוֹן / וְאַחֲרִיתוֹ הִיא בּוּשָׁה

לְתוֹלַעַת הוּא מַאֲכָל / וְלָרִמָּה הוּא יְרוּשָׁה

לָזֹאת מָרָה וָשׁוֹד יִזְעַק / וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה קָשָׁה

לְיוֹם יְגוּרֵהוּ בַּחֲרָמוֹת / וְאוֹתוֹ יְצוֹדֵד

נַדְתִּי מֵעוֹלַמְכֶם / עוֹלַם הַכּוֹכָבִים

אֲשֶׁר עִנְיָנָיו כַּעַס / וְכָל יָמָיו מַכְאוֹבִים

וְרַצְתִּי לִצְרוֹר חַיִּים / כֻּלָּם אֲרֻכִּים וְטוֹבִים

לְעוֹלָם זִיו הַשְּׁכִינָה / אֲשֶׁר כָּל יָמָיו עֲרֵבִים

לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי / וּבְסִתְרוֹ אֶתְעוֹדֵד

עֲלֵיכֶם אַחַי וְרֵעַי/ לְהַזְכִּיר שְׁמִי לִבְרָכָה

קַוּוֹ לְעוֹלָם זֶה מְאֹד / אֲשֶׁר טוֹבָתוֹ אֲרֻכָּה

וְאַל יַשִּׂיא אֶתְכֶם – / עוֹלַם שֹׁד וַהֲפֵכָה

אֲשֶׁר עִנְיָנָיו כַּעַס / וְתוֹחַלְתּוֹ מְמֻשָּׁכָה

וְכָל חַי תַּחַת כַּפּוֹת / רַגְלֵי מוֹת רוֹדֵד

ביאורים ומקורות

1 -מכת המוות : הבשורה הרעה שנאמרה לו בחלום כי ימות באותה שנה .

-2 ואתאונן : אתאבל . ללכת בגיא צלמות : על-פי תה' כגיד. וכאן עניינו מוות ממש.

3 -כונן : עומד מוכן ומזומן .

4 -הוא ] . . .[ שודד : על -פי יש' כא :ב .

5 -שמוע ] . . .[ מתנודד : על-פי יר' לא :יז. וכאן עניינו נודד ועוזב את העולם הזה .

6 -פצח פה : קורא עצמו לאבל ולקינה.

7 -יותר : לא נתפרש לי . אפשר שהוא מתייחס לנאמר בטור הקודם , ואולי כוונתו : יותיר – כלומר את התאניה ואניה יש להשאיר ליום המוות. אנוס : האדם באשר הוא אנוס לשאול תחתיה .

-8 ואין פודה : על-פי תה' מט :ח . רוב עפר מאפליה : תמורה ל'שחת' .

-9 לזאת ] . . .[ בודד : על-פי תה' קב :ח . מהורהר ומלא מחשבות.

-11 בנוס ] . . .[ ראוהך : לעת זקנתך וקרבתך למוות, על-פי דב ' לד :ז .

-12 ותקרא ] . . .[ אחותך : על-פי איוב יז :יד.

-15 וההכשר ללכת: לך ישר.16 והוד הבל : הנאותיו המדומות של העולם הזה .

-17 שבטך ומשענתך : רכושך ומשפחתך שאתה סומך עליהם, והלשון על-פי תה' כג :ד .

-18 מזעק ומעודד : המקוננים המבכים את מותך והסובבים אותם העונים להם ומעודדים אותם

בבכייתם.

19 -מה ] . . .[ אשה : איוב טו :יד .

-20 וראשיהו סרחון : בתהליך היווצרותו.

-22 לזאת : על מצבו ואפסותו ועל אחריותו .

23 -ליום : הוא יום המיתה. יגורהו בחרמות : על-פי חבק' א :סו . ימשכהו ברשתו . יצודד : יצוד, ילכוד.

-24 נד,י מעולמכם : דברי הדובר היודע כי הוא עומד ללכת לעולמו. עולט הכוכבים : שהארץ הוא כוכב במערכת כוכבי הלכת, ועם זה מציין הביטוי את הברק שאינו ניתן להשגה ואת תלות האדם בגורלו .

-25 אשר ] . . .[ מכאובים : על-פי קה' ב :כג .

-26 ורצ,י : אני הולך ברצון ובמהירות. צרור החייט : על-פי ש"א כה :כס.

-27 זיו השכינה : על-פי תיאור העולם הבא בברכות יז ע"א .

-28 להתלונן בצל שדי : על-פי תה ' צא :א .

-30 לעולם זה : הוא עולם האמת שאני הולך אליו .

31 -עולם שוד והפכה : עולם של פשעים ושל פגעים .

-32 ותוחלתו ממושכה : התקוה לטוב מתמשכת ואינה מתממשת.

-33 וכל ] . . .[ רודד : המרות רומס ודורס את החיים כולם, ואין לאדם אלא לקוות לחיי העולם הבא .

מספרד לצפון אפריקה –השירה העברית במעבר-אפרים חזן-רבי אפרים אנקאוה – שירה אישית

עמוד 58