מורשת יהדות מרוקו

ו. כתובת ר׳ יוסף משאש

יום ששה בסיון

ר׳ יוסף משאש – תולדות חייו ויצירתו

ת"ח, רב, מנהחג, מחבר ומשורר

(מכנאס, תרנ"ב-1892-תשל"ד-)1974

תולדותיו וחיבוריו של ר׳ יוסף משאש נשענים על מקורות שונים ובעיקר על פי דד־ ספרותית על דמותו של ר׳ יוסף משאש מאת משה בר אשר בספרו, חקרי לב (מערב), ירושלים תשעי׳ו, עמי 374-370

 רבי יוסף משאש נולד בשנת תרנ"ב-1892 בעיר מכנאם שבמרוקו ולמד שם בישיבת הרב הלפרין ובישיבת האחים הרב יוסף והרב רפאל אלקובי. הוא כיהן כרבה של העיר תלמסאן שבאלג׳יריה במשך 17 שנים מגיל 31 ועד 48 [תרפ"ד-1924-תש"א-1941]

במהלך שהותו בתלמסאן השפיע רבות על הקהילה בתקופה שבה שלטה תרבות צרפת בכל מקום. בעת כזאת הקרין הרב יוסף בפניו המאירות על הנוער שלמד בבתי ספר צרפתיים כדי להשאירם בתוך המסגרת היהודית המסורתית. תלמסאן שהייתה חלק מן הרפובליקה הצרפתית שימשה מרכז תקשורת עבור הרב לקיום קשרים בכתב ואחרים עם חכמי ישראל בכל מקום: במרוקו, באירופה ובארץ ישראל כולל עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

לאחר פטירת הרב משה טולידאנו במכנאס, נתמנה הרב יוסף שם לדיין. אישיותו של הרב יוסף וקסמו קירבוהו למסדרונות השלטון וחלקו לו כבוד מטעם ארמון המלוכה עד כדי זכייה באות כבוד מהמלך מוחמר החמישי, ובמשך כהונתו הפעיל את קשריו המלכותיים לטובת היהודים. בשנת תשכ׳׳ד/1964  עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חיפה. ארבע שנים לאחר עלייתו נתמנה הרב יוסף לרב־ של העיר בשנת תשכ׳׳ח והחזיק במשרתו עד יום פטירתו בשנת תשל׳׳ד. היה דוד: של אביו של הרב שלום משאש, רבה של ירושלים.

גישתו ההלכתית: גישתו של הרב משאש להלכה היא מתונה הן בהתחשבות במנהג המקום והן במציאות המודרנית החדשה, כשמטרתו וכוונתו וכוונתו היא למנוע יציאת אנשים ממסגרת הקהילה ומסורת ישראל בבחינת ׳מוטב להיות שוגגיב מאשר מזידים׳. דוגמאות לך הן היתר לנשים נשואות להלך ללא כיסוי ראש מאחר שפשטה אפנה זו בקרב רוב הנשים או נאמנות של מחללי שבת על כשרות, מאחר שחילול שבת הפך לדבר שגרתי בהשוואה להימנעות של מכירת בשר טרף (שו״ת מים חיים, סימן קמג) או תשובתו הארוכה נגד חזרת הש׳׳ץ (שו"ת מים חיים, סימן דא, עמ׳ מז). הוא הטיף ליחסים תקינים בין אדם לחברו וראה בהם חלק בלתי נפרד מן היהדות.

יחסו למדינת ישראל ולציונות היה אוהד ביותר. הוא התנגד לתכנית החלוקה ותבע להיצמד לשטחי ארץ ישראל המשוחררים ולא לוותר על אף שעל מהם. לפיכך פסק שיש לחגוג את יום העצמאות בהלל והודאה (אוצר המכתבים חלק ח״ג אגרת אלף תשס׳׳ט). הרב יוסף היה צייר ואמן, ורבים מספריו מעוטרים ומאויירים בציורים.

יצירתו התורנית: הרב יוסף משאש חיבר 48 ספרים, ביניהם:

שו״ת מים חיים – שני חלקים העוסקים בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך. החלק הראשון עוסק בדיני אורח חיים [יצא לאור בעיר פס תרצ׳׳ד/1894, ואח בירושלים תשכ"ז.

אוצר המכתבים – קובץ המכתבים שכתב הרב יוסף משאש בנושאים שונים: פרשנות המקרא והתלמוד, הלכה, מכתבי נחמה, תיאורים היסטוריים, דיון בנושא הקרבנות לעתיד, סליחות ושירים ומאמרים שונים כולל תשובות לשאלות שהפנו אליו חכמים ומשכילים. הספר יצא לאור בשלושה כרכים בחיפה, בין השנים: תשכ״ח-תשל׳׳ה.

נחלת אבות הכולל שמונה כרכים: פירוש על מסכת אבות ודרשות על פרשת השבוע שנשא כל שבת לפני מנחה.

נר מצווה – הספר מחולק לשמונה חלקים. בין השאר הספר עוסק בחג החנוכה מבחינה הלכתית ומחשבתית, ובאירועים יוצאי דופן, מבחינתו של הרב יוסף משאש, כגון מעשה יהודית ואירוע שהתרחש על יהודי מעגאז בשנת ה׳תרכ״ב. הספר הודפס לראשונה במרוקו(פאס) בשנת תרצ׳׳ט, בשנת תשכ׳׳ט הודפס שנית בירושלים עם כמה תוספות, ולאחרונה יצא על ידי קרן אוצרות המגרב בשנת תש׳׳ס.

זבח תודה על הלכות שחיטה ובדיקה, חיפה תשל׳׳ח.

ויזכור יוסף – חיפה תשל׳׳ט – פירוש להגדה של פסח לפשוטי עם ולמעמיקים ההגדה מעוטרת ומאוירת בציורים המושכים את הלב.

גרש ירחים – דיני גירושין, ירושלים תשמ׳׳ט.

בגדי ישע – פירוש על סדר ההושענות, שו׳׳ת, שירים ודרשות לחג הסוכות, ירושלים תש׳׳ן.

הוד יוסף חי – לקט פסקיו בארבעה חלקי השולחן ערוך.

פרטי הפיוט

כתובת: כתובה לחג השבועות – חג תורה נתנה (נר מצוה, עמי קצג)

התבנית: הפיוט בנוי מארבעים וחמש מחרוזות משולשות טורים בחריזה המתחלפת בכל סטרופה.

החריזה: אאא / בבב / …

החתימה: אלפביתי(א-ת) פעמיים ואחריהם יוסף משאש.

מקור: נר מצוה, ירושלים תשכ׳׳ט, עמ׳ קצז.

נוסח הכתובה

יוֹם שִׁשָּׁה בְּסִיוָן יוֹם בּוֹ שָׁבַת צוּר קָדַם

בְּאֶלֶף שְׁלִישִׁי שְׁנַת חֶשְׁ״קָם וּכְבוֹדָם

לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם

אֵיךְ הַשֵּׁם הַטּוֹב חָתָן נָעִים וְטוֹב תֹּאַר

5-גֶּבֶ"ר חָכָם בְּעֹז שִׁבְחוֹ הוּא מְבֹאָר

יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר

בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים שִׁבְטֵי יָה שׁוֹכֵן עֶרֶץ

תָּמִיד עָשׂוּ רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנוֹ בְּמֶרֶץ

כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ

10-גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עֹשֵׂי דְבַר אֶל חַי נֶעֱלָם

הָעֲשׂוּיִים לִבְלִי חַת אֵין עַל עָפָר מָשְׁלָם

הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם

דָּמוּ לַאֲבִיהֶם כִּי טָרַח בְּגָדְלָם

כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם הוּא שְׁתָלָם

15-צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם

הוֹד וְהָדָר שִׁבְחוֹ לְפָרְטוֹ לֹא אוּכַל

הוּא הִכְנִיעַ אֶת שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַסָּכָל

וָיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל

תאריך החופה

1. 1. יום ששה בסיון: שבו ניתנה תורה לישראל. יום…קדם: רמז שניתנה תורה בשבת על פי בבלי שבת פח ע׳׳ב ׳דכו׳׳ע תורה ניתנה בשבת׳. 2. באלף…וכבודם: בשנת אלפיים וארבע מאות וארבעים לבריאת העולם. 3. למן…אדם: על דב׳ ד,לב. כאן המניין לבריאת העולם. חש״קם: גימטרייה תמ׳׳ח.

תארי החתן וייחוסו

5-4: פירוט שבחי החתן ישראל. 4. איך השם הטוב/איך החתן: מנוסח כתובת הנישואין ׳איך החתן פלוני אמר לה לכלתא דאי. 5. גבר חכם בעוז: בשבח גבורתו וחכמתו של החתן, על פי משלי כד,ה. מבאר: בהמשך. 6. ישראל…אתפאר: על פי ישעיה מט,ג. 7. בנן של קדושים: על פי בבלי פסחים קד ע׳׳א. שבטי יה: בני יעקב, על פי תה׳ קכב,ד. שוכן ערץ: השוכן בשמים. 8. תמיד…במרץ: ישראל העושים רצונו של מקום בזריזות ובתלהבות. 9. כלם…ארץ: על פי יש׳ ס,כא. 10. גבורי… אל: על פי תה׳ קג,כ. חי נעלם: כינוי לה׳. 11. העשויים…משלם: עדה׳׳כ איוב מא,כה. העשויים לבלי חת: חזקים ומחוסרי פחד. אין…משלם: אין מי שימשול בהם ויכניעם או אין דוגמתם בעולם. 12. המה…מעולם: על פי בר׳ ו,ד. 13. דמו לאביהם: יעקב. בגדלם: בחינוכם. 14. כעץ…שתלם: נטעם וטיפל בהם מראשיתם כשתיל. כעץ…מים: על פי תה׳ א,ג. 15. צדיק יסוד עולם: על פי משלי י,כה. 16. הוד והדר: יעקב, על פי תה׳ צו,ו. שבחו…אוכל: אי אפשר למנות את שבחיו הרבים. 17. הוא…עשו: כמתואר בבר׳ לב, כה-לג. הסכל: הטיפש. שרו של עשיו: על פי רש׳׳י בר׳ לב,כה. 18. וישר…ויכל: נאבק עם המלאך וניצחו. על פי הושע יב, ה.

כתובות לשבועות בין הקב״ה החתן לבין ישראל הכלה-פיוט רבי יוסף משאש-מאיר נזרי

עמוד 487