מורשת יהדות מרוקו

מאיר נזרי-ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא – חייו ויצירתו

תולדות חייו: ר׳ ישראל אביחצירא הידוע בשם בבא־סאלי הוא בנו של ר׳ מסעוד ב״ר יעקב אביחצירא זלה״ה. נולד ברה״ש תר״ן/1890 בריסאני שבמחוז תאפילאלת עשר שנים לאחר פטירת סבו ר׳ יעקב. לר׳ ישראל שני אחים: ר' דוד הי״ד המכונה ׳עטרת ראשנו׳ ור׳ יצחק הידוע בשם בבא־חאקי ואח חורג בשם ר׳ מסעוד שטרית המכונה ׳בבא סידי׳.

מגיל צעיר נתחנך ר׳ ישראל לסדר יום, שכולו עבודת ה׳: השכמה לתיקון חצות, טבילה במקווה, תפילת ותיקין וקריאת חק לישראל, טעימת בוקר קלה ולימוד תורה כל היום. מגיל צעיר רכש לו את ההסתפקות במועט וחיי צנע. סמוך לגיל בר מצווה עשה לראשונה תענית הפסקה שבועית רצופה ממוצאי שבת ועד ליל שבת, שחזר עליה כמה פעמים בימי חייו. בנעוריו למד תורה מאביו ר׳ מסעוד ומר' יחיא אדהאן, נכדו של ר׳ יעקב מסטרא דנוקבא. בגיל שש עשרה נשא את אשת נעוריו מרת פריחא לבית אמסללם, שממנה נולדו ר' מאיר הידוע בFינוי בבא־מאיר ושתי בנות: רחמא ושרה. בשנות העמידה נשא אישה נוספת בשם מרים למשפחת אמסללם, שממנה נולדו ר׳ ברוך ואחיותיו. עם פטירת ר׳ מסעוד אביו עוברת ההנהגה לאח הגדול ר׳ דוד, שהיה גם ראש בית מדרש ללומדים נבחרים יחד עם ר' משה תרג׳מן, שר׳ ישראל ראה בו את רבו המובהק. בתקופה ההיא פרץ מרד בתאפילאלת נגד הצרפתים הכובשים, ובשבת י״ד כסליו תר״ף נהרג ר׳ דוד על קידוש ה׳ בחשד של שיתוף פעולה עם הצרפתים. מאורע זה היכה בהלם את ר׳ ישראל, שהתאבל עליו זמן רב, חיבר לזכרו שתי קינות חרוזות רבות רושם והקדמה מקיפה לספרי אחיו המעידות על האוצר התורני לענפיו, שבו מילא ר׳ ישראל את כרסו. לרגל מאורעות תר״ף עברו ר׳ ישראל ומשפחתו לבודניב, שבה כיהן עד תרצ״ג. בתרצ״ד עבר לארפוד וכיהן בה כמרא דאתרא של קהילות תאפילאלת עד תש״י. החל מתשי״א מינה במקומו את בנו ר׳ מאיר, והוא עבר לריסאני מקום הולדתו. שלוש פעמים עלה ר׳ ישראל לירושלים: בתרפ״ג/1923, בתרצ״ג/1933 ובתשי״א/ 1951. בתשכ״ד/1964 עלה סופית ארצה וקבע את מושבו האחרון בנתיבות. במקום זה נתפרסם ר^׳ ישראל כאיש מופת, שרבים שיחרו לפתחו. בפסח תשמ״ג/1983 נפטר לבית עולמו בנו בכורו ר׳ מאיר, ובכ׳ טבת תשמ״ד נסתלק גם ר׳ ישראל לישיבה של מעלה. במשך ביקוריו בארץ נפגש עם חכמי ירושלים וזכה לכבוד רב כאיש מופת, כתלמיד חכם וכנכדו של ר' יעקב אביחצירא זצ״ל.

ר׳ מסעוד, אביו של ר׳ ישראל, נשא את מרת עישה לאחר התאלמנותה מבעלה בשם ר׳ מסעוד שטרית. בעת שבעלה נפטר הייתה עישה הרה, ולפיכך קראה לבן מסעוד על שם אביו, מכיוון ששם בעלה הראשון מסעוד וגם בעלה השני מסעוד החלו לקרוא לבן ׳בבא סידי' על שם אביו.

אנו מוסיפים באן עדותו של ראש ישיבת אופקים, הרב יעקב הורוביץ זצ״ל(תש״ג-תש׳ ע שכיהן בה 32 שנים(בשמו של חתני, ר^׳ אדיר ברטוב, שלמד שם ושמע ממנו את הדברים. ר׳ ישראל נהג לבקר בישיבה בשנות השמונים, לבחון תלמידים בתלמוד ולחלק להב פרסים כספיים. הרב הורוביץ ציין, שהוא לא הכיר מעולם תלמיד חכם הבקי כל ב־ בגפ״ת ורשב״א כמו הבבא סאלי. עוד סיפר הרב הורוביץ בגילוי לב על ניסיונו לבקש ברכה מבבא סאלי להיפקד בזרע של קיימא, אך ר׳ ישראל השיב לו ׳לא יהיו לך בנים תלמידיך הם בניך׳, ומאז הוחלט אצלו העניין, והחל להתמקד בריבוי תלמידים לישיבה.

 חכמתו התורנית: ר' ישראל היה תלמיד חכם המצוי בבל ענפי התורה, ונודע גם כשוחת מוהל, חזן ודרשן בתאפילאלת. אמנם לא הניח ספרים תורניים מסודרים מחמת טרדות של ההנהגה ומסעות תכופים, אבל הקדיש מעטו לכתיבת הקדמות והסכמות לספרים וקבצים בכתבי יד של מעשה בית דין. את הקדמתו הראשונה כתב לספריו של אחיו ר דוד בהיות ר׳ ישראל בן 31. הקדמה זו בת שישה עמודים צפופים בארמית רבי רושם ושופעים מקורות מכל ענפי היהדות. רק הקטע האחרון כתוב בעברית. ההקדמה נדפסד על פני תשעה עמודים ומלווה ב־214 מקורות. הנה מבחר קטעים קצרים ממנה: בתחילה מבקש הוא רשות לכתוב, כשהוא מבטא את הצער, שנגרם על ידי הרג אחיו ואומר צידוק הדין:

בריש הורמנותא דמלכא קדישא רישא דכל רישין… / מכל קהלא קדישא גזעין ושרשין / אימא מילתא בלחישי מכאבא דנפשין / אנן גוברין דפומין אתמלי חצץ ושנן גרוסין / דאתקפתגן עקא וכרוכין עקרבין ונחשין / מכד הוינא טליא דא לדא נקשן מסיפא לרישא כולהו קשין / לא ראי זה כראי זה ולא וכד.

בהמשך מונה הוא את שבחי אחיו ועובר לתאר את ספריו:

חזינן להני ספרי דבי רב דווקני וחמותי חזיתי אורה גדולה דבולהו יומי דרבי דרופקתא דאורייתא עבוד פרישה כחשיבה כאורה / כפרצידא דתותי קלא עד דנבע בהני מרגלאן דלית להו טימי דרב שימי טוביאנא דחבימי אדון הבירה…

ההקדמה נחתמת בעברית בקטע, שכולו הגיגים וערגה לארץ ישראל, כאשר הגיע להדפסת הספרים.

קראתי שמך ה׳ ותענני / כי חסדך גדול עלי ומה אני אשר זיכיתני / לבוא עד הלום אה״ק ת״ו ארץ מגיני / על קברי הצדיקים בחפצי ורצוני / כי מעודי עד הנה נפשי הציקתני / וברוב רחמיך הרבים לטובה הזכרתני /…

יצירתו הפיוטית: שירתו כוללת 12 פיוטים ו־ 12 קינות, נושאי דיוננו בהמשך.

ב. אֶפְתַּח פִּי בְּדִינֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ

סוג השיר:         שבת קודש.

התבנית: קבע       דו טורי. השיר בנוי מבתים דו טוריים בשני חרוזים.

החריזה: אב.

המשקל:            עשר הברות בכל  טור.

החתימה:אני ישראל בן לאדון אבי מסעוד אביחצירא חזק אמיץ.

מקורות:            יגל יעקב, ירושלים תשכ״ב/תשכ״ח, עט׳ סו; תשנ״ה, עמ^׳ קיב; אשדוד

תשמ״ז, עט׳ רכב; נתיבות תשס״א, עבר קכג; תשס״ח, עבר קלא; נהריה תשע״ג, עט׳ 300.

אֶפְתַּח פִּי בְּדִינֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ / גַּם בִּקְדֻשַּׁת נְשָׁמָה יְתֵרָה

נָאֶה לָנוּ לְהַלֵּל לְקַדֵּשׁ / הָעוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה

יָהּ רָם יִתְרוֹמֵם בָּחַר וְקִדֵּשׁ / עֲדָתוֹ מִכָּל אֻמָּה נִבְעֲרָה

יוֹם הַשִּׁשִּׁי הַשְׁכֵּם לֵךְ לְשַׁמֵּשׁ / צָרְכֵי שַׁבָּת חֶמְדָּה נִבְחֲרָה

5 שִׂים נָא לִבְּךָ אַל תִּהְיֶה חוֹשֵׁשׁ / חָלִילָה עַל כָּל כָּבוֹד וּשְׂרָרָה

רָאָה בְּנִי בַּתַּלְמוּד וְחַפֵּשׂ / מַאֲמָר קַדִּישִׁין שִׂים עֲטָרָה

אָז תַּכִּיר מְעוּט עֶרְכְּךָ כִּי קְלִישׁ / נֶגֶד רַבָּנָן נֶחֱשָׁב כְּעַפְרָא

לִכְבוֹד עֹנֶג הַשַּׁבָּת לֹא תָחִיס / עֵינְךָ עַל הַמָּמוֹן כִּי לֹא תִּירָא

בְּנִי הַבֵּט בְּזֶה וְלֹא תַּרְגִּישׁ / הַלֹּא בְּתִשְׁרֵי קִצְבָּה נֶעְדָּרָה

10 לְכָל דִּינֵי הָעֵרוּב תְּחַפֵּשׂ / כְּדֵי שֶׁתִּתְנַנְהֵג בָּם כַּשּׁוּרָה

אֶת צִפָּרְנֶיךָ מַהֵר תְּקַצֵּץ / עֶרֶב שַׁבָּת חוֹבָה נֶאֶמְרָה

דַּע לְךָ וְהַבֵּן כִּי דִּינָם בָּאֵשׁ / תְּלַהֵט רְשָׁעִים אֵשׁ בּוֹעֵרָה

וְהִזָּהֵר בְּנֵי מְאֹד לְהַכְנִיס / הַשַּׁבָּת עוֹד שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה

נָכוֹן גַּם יָשָׁר לְךָ לְקַדֵּשׁ / אֶת עַצְמְךָ בְּמִקְוֵה טַהֲרָה

15 אָז תָּבִין אִם אַתָּה בַּעַל נֶפֶשׁ / וְתַכִּיר בִּקְדֻשָּׁתְךָ כִי גָּבְרָה

בְּמַיִם חַמִּין צָרִיךְ שֶׁתַּרְחִיץ / וְאָז תָּאִיר נִשְׁמָתְךָ הַיְּקָרָה

יֵשׁ כֹּחַ לְךָ בְּזֶה לְגָרֵשׁ / הַקְּלִפּוֹת לְעֻמְקָא דְּבֵירָא

מִצְוָה רַבָּה יַקִּירָא שֶׁתַּלְבִּישׁ / כְּסוּת נְקִיָּה אַרְבַּע סְדוּרָה

סוֹדָם עָמֹק וְנִסְתָּר בַּקֹּדֶשׁ / רְמוּזִים לְאוֹתִיּוֹת הַנּוֹרָא

20 עוֹד יֵשׁ לְךָ לְזֹהַר לְפַשְׁפֵּשׁ / אַחַר שֶׁמֶן זַיִת זַךְ לְאוֹרָה

אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת תַּדְלִיק בְּמֶרֶץ / לְצַד הַדָּרוֹם הוּא סוֹד מְנוֹרָה

בִּתְפִלּוֹת אַרְבַּע מָתְנֶיךָ שַׁנֵּס / תִּתְפַּלֵּל בְכַוָנָה גְּמוּרָה

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ וְתָשִׂישׂ / בְּקִיּוּם הַסְעֻדּוֹת בְּמוֹרָא

חֲתֹם פִּיךָ הִשָּׁמֵר לְאֵין קֵץ / מִדִּבְרֵי חֹל כִּי נֶחֱשַׁב לְזָרָא

25 צָרִיךְ בְּנִי גַּם בְּזֶה תִּתְאַמֵּץ / הִתְרַחֵק מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרָא

יְהִי לְמוּדְךָ בְּיוֹם זֶה בְּפַרְדֵּס / מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר לוֹמֵד בִּתְדִירָא

רוּץ נָא מַהֵר פֶּן תֵּעָנֵשׁ / הִתְלַמֵּד מִפִּי סוֹפְרִים וְסִפְרָא

אֶת הִלְכוֹת שַׁבָּת הֵם ט"ל תְּבַקֵּשׁ / אַךְ בְּתוֹלְדוֹתֵיהֶן לְךָ לְחֻמְרָא

חַזֵּק עַצְמְךָ עֲמֹד בַּפֶּרֶץ / אָז תִּזְכֶּה לְנַחֲלָה גְּמוּרָה

30-זֵכֶר בְּנֵי עֵת סִינַי בַּקֹּדֶשׁ / זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּחַד אֲמִירָא

קָדֵשׁ נִשְׁמָתְךָ כְּעִיר וְקַדִּישׁ / לְבַר אֱלָהִין תִּדְמֶה בְּיָשְׁרָה

אַל חַי לָנֶצַח עָלֵינוּ פּוֹרֵשׁ / סֻכַּת שְׁלֹמֹה זַכָּה וּבָרָה

מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יַבִּיט וְיָצִיץ / קֵץ יָמֵינוּ יְגַלֶּה בִּמְהֵרָה

יִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ הוּא בֶּן פֶּרֶץ / אָז שִׁירָה חֲדָשָׁה אֲזַמֵּרָה

צִיּוֹן הִיא עִיר קָדְשֵׁנוּ יְחַדֵּשׁ / כְּעִיר אֲשֶׁר יַחְדָּיו לָהּ חֻבְּרָה

1-בקך־שת נשמה יתרה: שזוכים בה בשבת. 2. נאה…לקדש: לשבח לה׳. העוטר ישראל בתפארה: שבחר בעם ישראל (בבלי ברכות ס ע״ב). 3. יה…נבערה: ה׳ בחר בישראל מכל חאומות הנבערות. 4. יום…נבחרה: על פי בבלי שבת קיז ע״ב ׳לעולם ישכים אדם להוצאות שבת שנא׳ ׳והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו׳(שמות טרה) ושו״ע שם סימן רן סעיף א. 5. אל…ושררה: אל תחוס על כבודך. 6. מאמר קדישין: דברי חכמים הקדושים על פי בבלי שבת קיט ע״א (ראה בפיוט הקודם הערה 22). שים _;עטרה: לראשך. 7. קליש: קלוש. נגד… בעפרא: הנחשב לעפר בהשוואה לחכמים. 8. לכבוד…הממון: אל תחוס על ממונך ־צמצם בהוצאות השבת. בי לא תירא: לא תפסיד. 9. בתשרי קצבה נעדרה: על פי בבלי ב־צה טז ע״א ׳כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו.

10. 10. לכל…תחפש: ללמוד, בשורה: כהלכה. 11. צפרניך…נאמרה: ראה שו״ע או״ח הלכות שבת סימן רס סעיף א. 12. כי…בוערה: את הציפורניים יש לשרוף על פי בבלי נדה יז ע״א ׳השורפן חסיד, קוברן צדיק והזורקן רשע׳. תלהט רשעים אש: על פי תה׳ קו,יה. 13. בעוד שמש בגבוהה: מבעוד יום. 14. לקךש…טהרה: לטבול בערב שבת. האר״י היה טובל לאחר קריאת שמו״ת, שאז יש באדם כוח לקבל תוספות קדושת שבת (שעה״ב עמ^׳ כה). מקור לטבילה בערב שבת על פי שעה״כ שם הוא על פי — תרומה קלו ע״ב ׳דרב המנונא סבא עליו השלום היה סליק מנהרא כל ערב שבת׳.
11. 15. אז…גברה: לאחר הטבילה תחוש את הקדושה. 16. במים…שתרחיץ: על פי בבלי שבת כה ע״ב ׳כך היה מנהגו של ר׳ יהודה בר אלעאי ער״ש מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו/ וראה שו״ע הלכות שבת סימן רם סעיף א. 17. יש…דבירא: על ידי רחיצת פנים ידיים ורגליים בחמין ערב שבת מכניעים את הקליפה של מעלה ומסירים את הזוהמה הדבקה באדם במקומות אלה: פנים, ידיים, רגליים (שעה״ב שם, עמ^׳ כח-כט ופע״ח ב, עמ^׳ שפד). 18. מצוה…סדורה: מצווה גדולה ויקרה ללבוש ארבע בגדים לכבוד שבת. ראה בבלי שבת קיג ע״א ׳וכבדתו מעשות דרכיך׳(יש׳ נח,יג) שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול׳ ושו״ע שם סימן רסב סימן ב ׳ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת׳. 19. סודם…בקדש: על פי שעה״ב(שם, עט׳ ל) ארבע בגדים לשבת הם סמל גם לבגדי כהונה ולכהן גדול המשרת בארבע בגדים לבנים. רמוזים לאותיות הנורא: רמז לארבע אותיות שם הוי״ה(שעה״ב שם). 20-עוד…לאורה: שמן זית מצווה מן המובחר (שו״ע או״ח הלכות שבת סימן רסד, סעיף ו).

21-שני ….מנורה: מצווה להדליק שני נרות בצד דרום בבחינת ׳שולחן בצפון ומנורה בדרום' (בבלי יומא כא ע״א). 22. בתפלות ארבע: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה. מתניף שנס: התחזק. 23-יהי שלום בחילך: על פי תה׳ קבב,ז. ותשיש…במורא: תקיים את הסעודות בדחילו ורחימו. 24-חתם…חל: הימנע מכל דיבור של חול. לזךא: לגיעול. 25. צריך…הרהורא: להימנע מכל הרהור של חול. 26. בפרדס: בקבלה. משנה…בתדירא: בנוסף ללימודך התדיר יום יום. 27. התלמד…וספרא: למד הלכות שבת מסופרים וספרים. 28. את…תבקש: ללמוד הלכות שבת וט״ל מלאכות (משנה שבת ז,ב). בתולדותיהן לך לחמרא: אבות – תולדותיהם כיוצא בהן(בבלי קמא ב ע״א). 29. חזק…בפרץ: לשמור את השבת כהלכתה. אז…גמורה: בעוה״ב.

30-זכר…אמירא: על פי בבלי רה״ש כז ע״א ׳זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו׳. סיני בקידש: על פי תה׳ סח,יב. 31. כעיר וקדיש: כמלאך וקדוש. לבר…בישרה: תדמה למלאך באמת. 32. עלינו..שלומו: יגן עלינו. 33. ממעון…ויציץ: כמו ׳השקיפה ממעון קדשך מן השמים׳(דב׳ כו, טו). קץ …במהרה: קץ הגאולה. 34. ישלח משיחנו: אלינו. הוא בן פרץ: מצאצאי פרץ בן יהודה על פי רות ד,יח. אז…אזמרה: של הגאולה. 35. בעיר…חברה: על פי תה׳ קכב,ג. היא ירושלים העושה את כל ישראל חברים(ירושלמי חגיגה ג, ו).

סיכום

שירתו של ר׳ ישראל עשירה במקורות. מקרא, תלמוד, מדרש, הלכה וקבלה חוברים בה יחדיו להבהיר רעיונות, להעשיר את החוויה של הגאולה, של התוכחה ושל השבת ולעצב דמויות הצדיקים: אליהו הנביא, ר׳ מאיר בעל הנס, רשב״י,… שירתו גם מאירה באור כלולות אלגורי ייחודי את דמויות הרעיה ישראל עם דודה ודמות השבת כבת זוג לישראל. זו גם שירה דידקטית מחנכת הבאה להשפיע על הקורא להתקרב אל אמונת הגאולה, לעשות חשבון נפש על מעשי האדם החי בעולם באופן ארעי, לחוות את חוויית השבת ולקיים את מנהגיה והלכותיה וללמוד מן הדמויות הקלאסיות של עם ישראל. שירתו של ר׳ ישראל שופעת אופטימיות וראייה של עין יפה הן בנושא הגלות ואפילו בשירי התוכחה לאדם החוטא.

אמצעים דידקדטיים ואמנותיים ניכרים בשירה זו להצגת תכנים ורעיונות: א. מבע עשיר של תארי חיבה והערכה הן לדמויות ישראל והשבת והן לדמויות הצדיקים. ב. תיאור הכלולות האלגורי בשירי הגאולה והשבת המוסיפים חן ומרככים את האווירה שבגלות הדוד והרעיה והן את אווירת ההלכה הנוקשה בשירי שבת.

רעיונותיו של ר^, ישראל בשירתו מובעים בצורה בהירה וברורה הן על ידי הפנייה אל השכל והן על ידי הפנייה בדבר התועלת הרוחנית הכדאית כמו בקיום מנהגי השבת.

הטיעון וההנמקה מלווים את המסרים ובמיוחד בשירי התוכחה ובשירי השבת. הנומרולוגיה שבה מעוצבות הדמויות מגוונת את השגרה הפיוטית ומוסיפן פן מסתורי של תורת החן.

זוהי שירה ידידותית מובנת ובהירה לקריאה, מלאת חן ותקווה, אף־על־פי שמכנסת בתוכה מגוון מקורות ומגוון רבדים לשוניים. השירה עשויה גם על פי כללי הפרוסודיה, וכללי הכתיבה בתבנית, בחריזה ובמשקל נהירים לו למשורר.

קובץ זה על פיוטי ר׳ ישראל אביחצירא מצטרף לקובץ הקינות האישיות של המשורר, המופיע במהדורה זו במדור הקינות ושניהם משקפים את השכלתו התורנית העשירה של ר׳ ישראל המוכיחה, כי המחבר הוא בו בזמן תלמיד חכם וגם משורר אמן. שני הקבצים נשלחו בזמנם לפרסום בכתבי עת של אוניברסיטת בר אילן.

ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא – חייו ויצירתו-מאיר נזרי

 יום חמישי ד' שבט – הילולת "באבא סאלי"

  האדמו"ר רבנו ישראל אביחצירא זיע"א.

    "תעתיר אליו וישמעך –  ונדריך תשלם.

     ותגזור אומר ויקום לך – ועל דרכיך נגה אור" (איוב כב, כז-כח).

      כאשר מעתירים לה' ומקבלים עלינו "נדרי" = התחזקות בעבודת ה',            מאת: הרב משה אסולין שמיר

       זורח על דרכינו "אור" אלוקי, ותפילותינו מתקבלות ע"י בורא עולם.       

     "הצדיק גוזר והקב"ה מקיים" (שבת סג ע"א) – גדולתו של ה"באבא סאלי" בתורה, באותות ובמופתים

"באבא סאלי" = האבא ושער התפילה: כך מכונה מרנא ורבנא  רבנו ישראל אביחצירא זצ"ל. דמותו קורנת האור וההוד, מאירה ומשקיפה מאלפי בתים בארץ ישראל לרבות שלנו, ועוד יותר, בבתי עסק.

רבנו בבא סאלי ע"ה, זיכו משמיא לשמש כיהלום בכתרם של הצדיקים המלומדים בניסים של הדורות האחרונים בחייהם, וביתר שאת אחרי מותם, בבחינת "הצדיק גוזר – והקב"ה מקיים" (שבת סג ע"א. מ"ק טז ע"ב).

משפחתנו גדלה לאורו, ומו"ר אבי הצדיק רבי יוסף אסולין זצ"ל התחבב על רבנו בבא סאלי, בהיותו למדן ופייטן שנהג לשיר משירי רבני אביחצירא בסעודות מצוה בהן  רבנו השתתף, ובפרט את הפיוט החוויתי הבנוי לתלפיות מבחינה רעיונית וספרותית, אותו חיבר רבנו בבא סאלי: "יודו לך רעיוני, אל מבטן יוצרי / על קרבתך בסיני, להאיר את נרי".

זכיתי להתברך על ידו בביתו שבאשקלון בטרם עבר לנתיבות. מניסיוני, עד היום ניצוצי אור מברכתו, ממשיכים להאיר את נרי ודרכי בבחינת "וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה ומרפא בכנפיה", כדברי הנביא (מלאכי ג, כ).

רבנו באבא סאלי ע"ה נולד בראש השנה שנת "קבל ר'נ'ת עמך, שגבנו טהרנו נורא" {תר"ן} (1890) לאביו  חסידא קדישא, סבא דמשפטים האדמו"ר כמוה"ר רבי מסעוד אביחצירא, בנו של רבנו ה"אביר יעקב" רבי יעקב אביחצירא זיע"א, ולאימו הרבנית הצדקת מרת עישה זצ"ל לבית בן חמו, אשר ברוב צדקותה וצניעותה כי רבה, לא סבלה מצירי לידה, וכלשון קודשו של האדמו"ר: "לא הייתה בפיתקא של חוה".

רבנו בבא סאלי ע"ה, נולד ביום הקדוש ראש השנה, דבר שוודאי הקרין על שרש נשמתו הגבוהה. מו"ר אביו הצדיק, קבע משמרות תלמידים שלמדו מסביב לשעון ליד חדר הלידה, כך שהתינוק יספוג את קדושת התורה מרגע זריחתו לאוויר העולם, כדברי הזוה"ק בפרשת לך לך. מו"ר אביו גם שימש כמוהל, ובכך קיים ההלכה שעל האב למול בנו

 ישראל אשר בך אתפאר"  (ישעיה מט ג)

                    ישראל אביחצירא זיע"א רבנו צם 75 פעמים "סתייאם"  שבוע רצוף

רבנו בבא סאלי ע"ה, התגלה כבר בצעירותו כחריף ובקיא בתורה אותה למד מתוך התמדה וקדושה יתירה.

בהיותו בגיל 17 שנה, התמנה לר"י "אביר יעקב", תפקיד בו שימש במשך 13 שנה. בן 30 נבחר לכהן כרב הראשי וראב"ד למחוז תאפיללת. עם פטירת הרשל"צ הרב בן ציון חי עוזיאל זצ"ל, הוצע לו על ידי רבני וראשי המדינה להתעטר בכתר "הראשון לציון" ורב הראשי הספרדי לא"י, אבל בענוותנותו כי רבה, הוא דחה את ההצעה.

ראסי [ראשי] ואחר כך רש"י:

הביטוי הנ"ל שימש  כמוטיב מנחה בלימודי הגמרא בישיבה בהוראת "באבא סאלי", כפי שנהג רבו המובהק –

 הרה"ג רבי משה תורג'מן ע"ה. כך סיפר האדמו"ר רבי מכלוף אביחצירא ע"ה ששימש כרב הראשי של מראקש והיה חברותא של "באבא סאלי", ואחיו "באבא חקי" האדמו"ר רבי יצחק אביחצירא ע"ה ששימש כרב הראשי של רמלה לוד.

בזמן הלימוד, היו לומדים את הגמרא מבלי להסתכל בפרשנים כמו רש"י ותוספות. הם היו מכסים את הפרשנים, כדי להוציא מעצמם את המרב ממה שקיבלה נשמתם בהר סיני, וכן כדי לחדד את שכלם, ולטעום מהו עמל תורה. דרך הלימוד הזאת, הייתה מאוד מקובלת במרוקו, ורבנו-אור-החיים-הק' למד לאורה.

רבנו באבא סאלי ע"ה יגע בתורה על כל חדריה: פשט, רמז, דרש וסוד יומם ולילה מתוך קדושה, במיעוט שינה אכילה.

המקובל האלוקי הרב מרדכי שרעבי זצ"ל סיפר שה-"אביר יעקב" סבו של באבא סאלי ע"ה,

גילה לו בחזיון לילה שנשמת נכדו ה"באבא סאלי",

חוצבה מנשמתו של חזקיהו המלך ע"ה, וכל אדם שזכה לקבל את ברכתו, כאילו קיבל את הברכה מחזקיהו המלך ע"ה.

מסירות הנפש של "בבא סאלי",

 בקיום מצוות ברכת הלבנה.

רבנו בבא סאלי ע"ה היה מאוד נזהר לקיים את מצוות ברכת הלבנה מתוך שמחה של מצווה, היות והיא שקולה כקבלת השכינה. גם בארצות קרות ומעוננות כמו בצרפת שם שהה לעיתים, הוא פעל מתוך מסירות נפש לקבלת פני השכינה ע"י מצוות ברכת הלבנה.

א.  בהיותו בליאון שבצרפת, התקשה לקיים את המצווה בגלל מזג האוויר הסוער. בגלל מסירותו הרבה לקיום המצווה, הרב עקב דרך הרדיו אחרי מזג האוויר בצרפת. כאשר נודע לו שבעיר מרסיי מרחק של 380 ק"מ השמים בהירים, עלה על הרכבת הראשונה לשם, וזיכו אותו משמיא "להקביל את פני השכינה".

ב.  בהזדמנות אחרת כאשר שהה בפריז אצל תלמידו הרב יחיא שטרית בשנת תשי"ג ב-י"ב בכסלו, הצטער הרב שלא יכול לקיים את המצווה בגלל העננות הגבוהה שכיסתה את הירח. בשעה שתיים בלילה, העיר את תלמידו ואמר לו:

"גילו לי זה עתה מן השמים שהעננים התפזרו, נצא מיד לברך"

. השניים יצאו ללילה הקפוא, אבל זכו "להתחמם" מאורה של ברכת הלבנה.

ג.  כאשר התארח אצל בתו וחתנו הרב דוד בוסו בפריז, הגיע הלילה האחרון למצוות קידוש הלבנה, אבל העננים בשלהם, וממשיכים לכסות את הירח.

לא צדיק כמו "בבא סאלי" ירים את ידיו בבחינת "אנוס, רחמנא פטריה". הרב הרים ידיו למרום,

ולעיני רבים "הסיט בידיו הקדושות את העננים" עד שכולם סיימו את ברכת הלבנה.

מהו סוד ברכת הלבנה

 שכל כך רבנו בבא סאלי התמסר אליה?

מצות קידוש לבנה היא המצוה הראשונה שנאמרה לעם ישראל במצרים כעם, כדברי רש"י הראשון בתורה:

"אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם…".

יום אחד, מתגלה אליהו הנביא זכור לטוב לרבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי ושואלו:

"ידעת מה שכתוב "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה?!" הוא ענה לו: אלה השמים, ואלה מעשה הקב"ה בהם יש להתבונן ולברכו שנאמר: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת" (ת' ח, ד), ובאתו פרק, קיים גם הפס': "ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ" (קב הישר פר' ב' עמ' ט"ו)

התורה פתחה במצות קידוש החודש כדי לרמוז איך ללמוד תורה. כמו שהלבנה מתמלאת לאט עד לשיא באמצע החודש, ושוב מתמעטת. כך בלימוד תורה. יש ללמוד תורה ברצף מבלי להפסיק. אחרת, מתמעטים כמו הלבנה כדברי חז"ל: "אם תעזבני יום – יומיים אעזבך". (ירושלמי ברכות יד, ד).

מסופר על רבי אלעזר בן ערך שהיה "כמעיין המתגבר" כדברי רבו רבן יוחנן בן זכאי (אבות ב, י"ב).

אחרי פטירת רבו, הלך בעצת אשתו לאמאוס – עיר קיט. הוא חשב שחכמים יבואו אחריו בגלל גדלותו בתורה, אבל הם העדיפו להישאר ביבנה, עיר של חכמים. מסופר עליו ששכח את תלמודו, וכאשר חזר לחבריו קרא "החרש היה לבם" במקום "החדש הזה לכם". חכמים התפללו עליו וחזר לו תלמודו. את התורה יש ללמוד ברצף וללא תפנוקים

ניסים ומופתים  מרבנו "באבא סאלי" ע"ה.

       "ויחזו את האלוקים, ויאכלו וישתו" (שמות כד, יא).

הכנסת אורחים של רבנו "באבא סאלי"

בהמשך לגדולתו בתורה בכלל, ותורת הנסתר בפרט, ה"באבא סאלי" מוכר יותר בקרב כלל הציבור כבעל מופתים, וקוימה בו אמרת חז"ל: "הצדיק גוזר – והקב"ה מקיים".

מקובל היה אצל "באבא סאלי" לערוך סעודות מצוה, וכל אדם שנכנס לביתו רעב, זכה לכיבוד כיד המלך כמקובל מאז אברהם אבינו שציפה בחום השמש להכנסת אורחים, ואז שלח לו הקב"ה שלושה מלאכים. כנ"ל אצל משה רבנו שקיבל את יתרו בסעודת מצוה, בה הוא שימש כמלצר.

 רבנו בבא סאלי ע"ה תפס את מנהג אבותיו אותו הוריש גם לבניו ונכדיו, האדמורי"ם רבי אלעזר ע"ה, רבי ברוך שליט"א מנתיבות, ורבי דוד מנהריה וכו' אליהם נוהרים רבבות להתברך. הם מפעילים בית הארחה לאורחים הרבים.

האדמו"ר סבא דמשפטים סידנא "באבא סאלי" ע"ה,

והרשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו ע"ה.

בשנת תשל"ד, באבא סאלי ערך סעודת מצווה בבית אחד מנאמניו בבאר שבע, בה שימש הרב מרדכי אליהו כדיין. כאשר סיפרו לו שהרב אליהו בבאר שבע, מיד ציווה להזמינו לסעודה. הרב אליהו אמר לשליחים שהוא נמצא בשנת אבל על מות אמו ולא יכול לבוא. "באבא סאלי" ציווה מחדש שילכו להביאו בכל מחיר. הרב אליהו אכן הגיע לסעודה.

רבנו מזג לו כוס ארק והחל לפלפל אתו בגמרא ובפוסקים בהם עסק הרב אליהו בבית הדין. לקראת סוף הסעודה, הופיעו שוטרים שחיפשו את הרב אליהו. התברר שאדם אלים שעמד לדין באותו יום בפני הרב מרדכי ועוד שני דיינים, לא היה מרוצה מפסק דינם והחליט לנקום בדיינים. הוא הספיק לעשות שפטים בשני דיינים, והמשיך לביתו של הרב מרדכי. "באבא סאלי" שראה ברוח קודשו את האסון שהיה עתיד להתרחש, דאג להזמין את הרב מרדכי. "באבא סאלי אמר לרב מרדכי: "נו, חכם מרדכי, וכי היכן היה טוב יותר להיות, בשמחה של מצוה או לסבול מאותו תקיף… לכן קראתי לכבודו. אכן, רוח הקודש במלוא הדרה בחצר ה"באבא סאלי".

הרב מרדכי אליהו ע"ה גם סיפר שרבנו בבא סאלי ע"ה,

נהג  כל יום שישי ללמוד את פירוש אור החיים הקדוש לפרשה, מראשיתו ועד סופו

.    נס ופלא על ציונו הקדוש

    של ה"באבא סאל"י בנתיבות.

"ויעלו בנגב – ויבא עד חברון". הגמרא שואלת: "ויבואו {בלשון רבים} מבעי ליה? אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת המרגלים והלך להשתטח על קברי האבות".

"צדיקים במיתתם קרואים חיים" (ברכות יח ע"א). האדמו"ר ר"מ מאמשינוב לומד ממה שכתוב "קרואים" ולא נקראים, משמע שהצדיקים קוראים את הפתקאות שהאנשים כותבים ומשאירים על הציון הקדוש.

לפני שנים, שימשתי כמפקח מחוזי, והוצע לי תפקיד של מפקח ארצי. משום מה ההצעה נפלה, ועד היום אינני יודע מדוע. ניגשתי להתייעץ עם המקובל הרה"ג נעים אליהו ע"ה אחיו של הרשל"צ הרב מרדכי ע"ה, שחיתן אותי והתפללתי בבית הכנסת שלו כאשר הגעתי לשבתות וחופשות בירושלים.

הרב אמר לי שמאן דהוא שלא ראיתיו 22 שנה, מאוד מקפיד עלי, ואני חייב לבקש ממנו סליחה, אחרת עננת ההקפדה תימשך. דבר הגורם למהמורות מיותרות במעלה החיים.

אמרתי לרב, שמאוד יהיה קשה לי לאתר את האיש אחרי שנים כל כך רבות שלא ראיתיו. תשובתו הייתה: "תתפלל על זה, ותעשה כל מאמץ להגיע אליו, בבחינת "וברכך ה' אלוקיך – בכל אשר תעשה".

שבוע אחרי השיחה והברכה של הרב, עליתי לציון הקדוש של ה"באבא סאלי". בעומדי בתפילה ליד הציון, פנה אלי רב צעיר ודרש בשלומי: "שלום עליכם – הרב משה, שנים לא התראינו, כשהרגיש שאני לא זוכר אותו, הפטיר לעברי: מה אתה לא זוכר אותי? אני האיש כך וכך…".

התברר לי שזה היה האיש אותו הייתי אמור למצוא. המפגש כל כך הדהים אותי, היות ונוכחתי לדעת עד כמה מצודתו של רבנו בבא סאלי ע"ה – פרוסה לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל.

האירוע אירע לפני 22 שנה בטבריא, השיחה עם הרב נעים הייתה בירושלים, אני גרתי בזמנו בנתניה, והפתרון של הבעיה היה על ציונו הקדוש של רבנו הבבא סאלי בנתיבות.

אכן, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מאשר בחייהם".

השבח לבורא עולם שהכול בא על מקומו בשלום – בכות הצדיק.

שיתקבלו תפילותיכם ותפילותינו ברצון – בזכות הצדיק בתוך כלל ישראל.

 משה אסולין שמיר – ע"פ ספרי "להתהלך באור החיים".

התעלות בעבודת ה' מתוך בריאות איתנה וכל מילי דמיטב למשה בר זוהרה ואילנה בת בתיה וב"ב. לאחי ואחיותיו וב"ב.

ברכת ה' זכה ותמה לספר החדש "להתהלך באור הגאולה" – הקורם עור וגידים, בזכות סידנא בבא סאלי ע"ה.

מזל טוב וברכות הצדיק רבנו בבא סאלי לנכד האהוב יונתן בן קרן נ"י – ליום הולדתו – ג' שבט.

לע"נ מו"ר אבי הצדיק רבי יוסף בר עליה ע"ה, החכם השלם רבי אברהם בן אסתר ע"ה, המלוב"ן רבי מסעוד אסולין ע"ה. אמו"ר זוהרה בת חנה ע"ה. עליה בת מרים ע"ה. חנה בת מרים ע"ה. בתיה בת קנדוב ע"ה.

ב. שבחי צדיקים

• אליהו הנביא: דמותו רבת הפנים של אליהו מתוארת בפיוט ג ובו נסקרים המופתי שעשה בעולם. במרכזם מסירות הנפש שלו נגד חילול ה׳ של זמרי, כאשר אליהו הפגין אומץ וגבורה ונכנס בחניתו לתוך קהל ההמון של שבט שמעון, ואיש לא העז להתקרב אליו. בפיוט נזכרים גם י״ב הנסים שעשה ה׳ לאליהו המפורטים במדרש. בגין מעשיו אלה ואחרים זוכה אליהו לשלל תארים: מבחר כהונה, נאמן בברית קודש, המלאך הגואל צדיק תמים ועוד. השיר נחתם בעיטור הכפול, שבו נתעטר אליהו כשפרחה נשמתו ובה נכללו נשמותיהם הערטילאיות של נדב ואביהוא בנשמתו, ובזכות אליהו נתקדש שם ה' על ידו בעולם.

ג. אזמר שיר ורננה

סוג השיר:שבחי צדיקים (לכבוד אליהו הנביא).

התבנית: מעין אזורית. בשיר ארבע עשרה מחרוזות. בבל אחת שלושה טורי ענף וטור אזור.

החריזה: אאאב / גגגב / …

המשקל:            שבע הברות בבל צלע.

החתימה: אני ישראל בן לאדון אב רם.

לחן רשום: ׳אערך מהלל' [לר׳ דוד חסין, אוצר השירה א-6 706].

מקורות:            יגל יעקב, ירושלים תשכ״ב/תשכ״ח, עט׳ סב; תשנ״ה, עמ^׳ קד; אשדוד

תשמ״ז, עט׳ ריז; נתיבות תשס״א, עט׳ רעב; תשס״ח, עמ^׳ שטו; נהריה תשע״ג, עט׳ 191.

אֲזַמֵּר שִׁיר וּרְנָנָה / לִפְנֵי צוּר דָּר מְעוֹנָה

לִכְבוֹד מִבְחָר כְּהֻנָּה / פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ

נֶאֱמָן בִּבְרִית קֹדֶשׁ / יוֹם נִתְקַנֵּא וְקִדֵּשׁ

שֵׁם שָׁמַיִם בְּמֶרֶץ / שָׁמַיִם קִדְּשׁוּהוּ

5 יָשָׁר נֶאֱמָן וֶאֱמֶת / עֵת דָּן דִּין הָאֲרַמִּית

לִפְנֵי רַבּוֹ אִישׁ אֱמֶת / צֶדֶק צֶדֶק עָנָהוּ

יַחַד בְּנֵי סְגֻלָּה / זֶרַע קֹדֶשׁ נַעֲלָה

פָּחֲדוּ מִבּוֹא עַוְלָה / לִקְרַב אָהֳלֵהוּ

שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן בִּכְלָלָם / עוֹמְדִים צְפוּפִים כֻּלָּם

10 עָמַד צַדִּיק בְּמֻשְׁלַם / נִכְנַס לִפְנִים מִנֵּהוּ

רָאוּהוּ בַּחֲנִיתוֹ / לֹא יָכְלוּ בּוֹא לִקְרָאתוֹ

כִּי יְיָ בְּעֶזְרָתוֹ / עַל אוֹיְבָיו הִגְבִּירָהוּ

אֲבָרֵךְ צוּר יִשְׂרָאֵל / שֶׁנָּתַן כֹּחַ וָאֵל

לְהַמְלְאָךְ הַגּוֹאֵל / עַל הַמּוֹרֶה תּוֹךְ שְׁבְטַהוּ¬

15 לְנֶגֶד דִּבּוּקֵיהֶם / נָעַץ הַחֲנִית בָּהֶם

וַיָּרֶם אֶת שְׁנֵיהֶם / בְּאַחַת מִיָּדֵהוּ

בְּכָל זֹאת עֵת הִגְבִּיהָם / נִשְׁאֲרוּ דְּמֵיהֶם בָּם

גַּם נִשְׁאַר חַיּוּתָם בָּם / עַד זַרְקָם מְעָלֵיהוּ

נִסִּים הֵם שְׁנֵים עָשָׂר / עָשָׂה לוֹ צוּר יוֹצֵר כָּל נוֹצָר

20 זָכָה בְּעֹז מִבְצָר / עִטְּרוֹ אֶל יִשְׁעֵהוּ

לְאָדוֹן כָּל עוֹלָמִים / נִתְקַנֵּא צַדִּיק תָּמִים

לִפְדּוֹת זֶרַע תְּמִימִים / הֵשִׁיב חֲמַת צוּרֵהוּ

אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמָתוֹ / פָּרְחָה הָלְכָה מֵאִתּוֹ

מֵרֹב פַּחַד עֲדָתוֹ / אֲשֶׁר הֵם לְפָנֵיהוּ

25 בְּרֹב גְּדֻלַּת חַסְדּוֹּ / גָּמָל טוּבִוֹ לִידִידוֹ

פִּי שְׁנַיִם הֶעֱנִידוּ / נִשְׁמַת נָדָב וַאֲבִיהוּא

רָם עַל בֵּל רָמִים שְׁמוֹ / נִתְקַדֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ

אֲזַי פָּרַשׁ שְׁלוֹמוֹ / עָלָיו גַּם עִטְּרָהוּ

2-1. אזטר…אליהו: פתיחה בשבחי ה׳ בפיוט לכבוד אליהו הנביא. דר מעונה: כינוי לה׳ השוכן בשמים. 2. לכבוד מבחר בהןה: לכבוד הנבחר שבכוהנים. פינחס הוא אליהו: על פי יל״ש ח״א רמז תשעא. 3. נאמן בברית קדש: אליהו שקינא על ברית קודש. בברית קדש: הלשון על פי דני׳ יא,כה,ל והעניין על פי במ^׳ כה_׳ו-ז. יום נתקנא: לה׳. וקדש…במךץ: בחילול ה׳ של זמרי, על פי במ׳ שם. שמים קך־שוהו: לפינחס. 5. יעזר…האךמית: דן דין אמת בעניין כזבי (בבלי סנה׳ פב ע״א). 6. ךבו איש אמת: הוא משה רבנו. צדק צךק ענהו: אישר את פסק דינו על פי סנה' שם. 7. יחד בני סגלה: בני ישראל. זרע קדש: על פי יש׳ ו/יג. 8. פחדו…אהלהו: בני ישראל פחדו להתקרב לאהל של כזבי וזמרי. 9. שבט…פלם: היו שם עשרים וארבעה אלף (סנה׳ שם). 10. צדיק במשלם: פינחס. נכנס לפנים מנהו: נכנם בפנים לפניהם. 11 . ךאוהו…לקךאתו: איש לא העז להתנגד לצעדו של פינחס. 12 . בעזךתו: בעזרו. על אויביו הגביךהו: ניצחו על אויביו עדה״ב יש׳ מברג. 13. צור ישראל: כינוי לה׳ על פי שמו״ב בג,ג. כה ואל: גבורה. 14. להמלאף הגואל: הלשון על פי בר׳ מח,טז. כאן: פינחס הוא אליהו המלאך והגואל. המוךה תוך שבטהו: שהכריע את נשיא השבט. נ״א בכ״י: המוכה.

15 . לנגד…בהם: אחד מששת הנסים שנעשו לו לפינחס על פי סנה׳ פב ע״ב. 16 . וירם…מידהו: הרים את זמרי וכזבי באחת מידיו. 17. בבל…בם: ולא נשפך. ךמיהם בם: על פי ויק׳ ב_׳יא. 18. נשאר חיותם בם: עדיין היו חיים. עד זךקם מעליהו: עד שזרקם מעליו. 19. נסים…עשר: שנים עשר נסים, שעשה לו הקב״ה, בעת שהרג את זמרי(במדבר רבה כ, כה) בנוסף לנסים שנעשו לו בעת ברחו במדבר באר שבע מפני איומי איזבל, נסים המתוארים במל״א יט. עור…נוער: תארי שבח לה׳ בורא כול. 20. זבה בעז מבער: בבחינת ׳תנו עז לאלהים׳(תה׳ סח,לה). עטרו אל ישעהו: ה׳ המושיעו הכתירו בכתר כהונה. 21. לאדון…תמים: פינחס קינא קנאת ה׳. עריק תמים: על פי בר׳ ו,ט. 22. לפדות…ע1רהו: על פי במ׳ בה,יא ׳פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא בליתי את בני ישראל בקנאתי׳. 26-23. אותה…_ואביה1א: כשקינא פנחס וראה המון רב שבאים כנגדו, פרחה נשמתו ממנו, ונשמות של נדב ואביהו נתאחדו בנשמתו של פינחס(זהר פנחס ריז ע״א יחרב אלשיך במדבר ג ד״ה ואלה תולדות). לפניהו: לפניו. 25. בריב גדלת הסדו: של ה׳. ;מל טובו לידידו: נתן שכר לפינחס. 26. פי שנים הענידו: עיטרו בתכשיט כפול בשתי נשמות. ־2. רם…שמו: כינוי לה׳. נתקדש בעולמו: על ידי מעשה פינחס. 28. אזי…;נליו: ׳הנני ניתן לו את בריתי שלום׳(במ^׳ בה, יב). גם ענזו־הו: בכתר כהונה על פי במ׳ שם יג ׳והיתה לו ולזרעו אחריו ברית בהנת עולם׳.

ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא – חייו ויצירתו-מאיר נזרי-שבחי צדיקים–אליהו הנביא:

אָשִׁיר אֲזַמֵּר בִּנְגִינָה / לִכְבוֹד הָאִי תַּנָּא

רַבִּי מֵאִיר הוּא רֹאשׁ פִּנָּה / בַּעַל הַנֵּס יִקְרָאוּהוּ

נָאֶה וְיָאֶה לְהַלֵּל / וּלְשַׁבֵּחַ לְשֵׁם הָאֵל

עַל זִיו קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל/ הַמֵּאִיר לָאָרֶץ מַרְאֵהוּ

5 יָם הַחָכְמָה הַסְּתוּמָה / אֲשֶׁר הִיא מֵעֵין כֹּל נֶעֶלְמָה

לְפָנָיו בְּרוּרָה כַחַמָּה / בְּסוֹד הֵבִינָה מַחֲנֵהוּ

יְחִידִי סְגֻלַּת תּוֹרָתוֹ / לֹא יָכְלוּ לְהַעֲמִיק בְּדָתוֹ

כִּי נִפְלָאָה מֵהֶם תּוֹרָתוֹ / עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֵהו

שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ מְאֹד רָמוּ / מוֹרִים נִמּוֹקוֹ וְטַעֲמוֹ

 רִבִּי נְהוֹרַאי מָה טוֹב שְׁמוֹ / וַיַּרְא הָאוֹר כִּי טוֹב הוּא

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה / כָּךְ אָמַר עַל אֶבֶן הָרֹאשָׁה

הָאִי דִּמְחַדַּדְנָא כְּתִרְצָה / מִשּׁוּם דַּחֲזִיתָהּ מֵאֲחוֹרֵהוּ

אוֹר יִשְׂרָאֵל הָרַב רַבֵּנוּ / הַקָּדוֹשׁ כָּךְ הִשְׁלִים עִנְיָנוֹ

אֵלּוּ פְּנֵי קָדְשׁוֹ חָזִינוּ / אָז נוֹסְפָה מַעְלָה עָלֵהו

15 לְכָל חוֹלֶה וּלְכָל מַחֲלָה / יִדֹּר צְדָקָה מְעֻלָּה

לְמַעֲלַת הָרַב הַנִּפְלָא / וּמִכָּל צָרָה יַצִּילֵהוּ

חָסִין יָהּ חָסִיד וְעָנָיו / עֵת עָמְדוּ נָשִׁים לְפָנָיו

אָז שָׁרְתָה רוּחַ קָדֵשׁ עָלָיו / אָמַר מִי תָּרִיק לְפָנֵהוּ

זְכוּתוֹ תִּהְיֶה סֹחֵרָה / לְקַבֵּץ אֶת שֶׂה פְּזוּרָה

20 לְעִיר קָדְשֵׁנוּ בִּמְהֵרָה / יִבְנֶה יָשׁוּב עַל פָּנֵהוּ

קָדוֹשׁ אֶל נוֹרָא עֲלִילָה / חֲסָדֶיךָ גָּבְרוּ לְמַעְלָה

הָרֵם יְמִינְךָ הַמְּעֻלָּה / כְּקֶדֶם תָּאִיר נֵרֵהוּ

1-2-אשיר…יקראוהו: נושא השיר בשבחי התנא ר׳ מאיר בעל הנס. האי תנא: התנא הזה.

 ביטוי נפוץ בתלמוד כמו בבלי שבת יא ע״ב. 2 רבי…יקראוהו: התנא ר׳ מאיר זכה לתאר נוסף בעל הנס׳(בספרות השו״ת). ראש פנה: על פי תה׳ קיח,כב. 3 נאה…מראהו: נאה לשבח לה' על האור הרוחני הקדוש שברא בישראל.

4. 4. קדשת ישראל: על פי ירושלמי קידושין גרב. המאיר לארץ מראהו: כשמו מאיר. המאיר לארץ: מנוסח תפילת היוצר לשבת. 6-5. ים…בחמה: בשבח בקיאותו בחכמת הסוד. 5. החכמה…נעלמה: על פי איוב כה, כ-כא. 6. ברורה כחמה: חידוד לשוני לביטוי ׳ברה כחמה׳ (שה״ש ו,י). בסוד הבינה מחנהו: ר׳ מאיר חונה בספירת הבינה. 7. יחידי…בדתו: היחידים שלמדו ממנו תורה לא יכלו לרדת לסוף דעתו(בבלי עירובין יג ע״ב). 8. בי נפלאה: תרתי משמע נעלמה מהם ועוררה בהם פלא. ;עמק…ימצאהו: על פי קה׳ ז,כד. 9. שמות…רמו: לר׳ מאיר כמה שמות רמים כמו: ׳ר׳ מאיר, שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה… ר׳ נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה׳(עירובין שם). מורים נמוקו וטעמו: שמותיו משקפים את דמותו הססגונית. נמוקו וטעמו: צירוף זה מצוי בספרות השו״ת. השווה גם טעמו ונימוקו עמו(לחם משנה, הלכות נדרים א, כא). סו. רבי נהוראי: אחד משמותיו של ר׳ מאיר על שם שמנהיר עיני חכמים (עירובין שם). וירא…הוא: על פי בר׳ א,ד. ו 12-1. _רבנו…מאהורהו: מדברי השבח שאמר רבנו הקדוש על ר׳ מאיר (עירובין שם). 11. _רבנו הקדוש בקךשה: הוא ר׳ יהודה הנשיא הקרוי רבנו הקדוש בגין קדושתו היתרה. אבן הראשה: כינוי שבח לר׳ מאיר המשמש אבן יסוד לחכמי ישראל, על פי זב׳ ד,ז. 12. האי…מאחורהו: זה שאני חריף משום שראיתי את ר׳ מאיר מאחוריו. כתרצה: שם עיר מלוכה יפה בישראל על פי שה״ש ו,ד שהפכה לדימוי של כל דבר נאה. 13. אור ישראל: תואר שבח לר׳ יהודה הנשיא על פי יש׳ י,יז. הרב רבנו הקדוש: הוא ר׳ יהודה הנשיא. בך העזלים ענינו: המשיך את מאמרו בעיצוב דמותו בזכות ר׳ מאיר. 14. אלו״.עלהו: אילו זכינו לראות פני קודשו של ר׳ מאיר אז נוספת מעלה על ר׳ יהודה הנשיא. 15. לכל…מחלה: אדם שרוצה להתפלל על חולה או על מחלה. ידר צדקה מעלה: בסגולה לרפואה בבחינת ׳וצדקה תציל ממות׳(משלי י,ב), והשווה בבלי ע״ז יח ע״ק אלהא דמאיר ענני׳.16. למעלת הרב הנפלא: הוא ר׳ מאיר. ומכל צרה יצילהו: בזכות הצדקה. 17. חסין…לפנהו: תמצית הסיפור התלמודי על איש אחד, שגזר על אשתו לירוק בפני ר׳ מאיר, בגלל ששמעה דרשתו ואיחרה לבוא לבית, ור׳ מאיר שצפה את העניין ברוח קודשו, קרא לה לירוק בעינו החולה כביכול כסגולה לריפוי, כאשר כוונתו הייתה להשכין שלום בינה לבין בעלה(ירושלמי סוטה א, ד; במדבר רבה ט). חסין…ועניו: תארי שבח נוספים לר׳ מאיר. עת…לפניו: לשמוע דרשה מר׳ מאיר. 18. אז…עליו: וידע את זהות האישה.אמר…לפנהו: שאל מי מוכנה לירוק בפניו לרפואה. 19. סחרה: מגן. לקבץ…פזורה: לקיבוץ ישראל מגלותם. שה פזורה: כינוי לישראל על פי יר^׳ מיז. 20. לעיר קדשנו במהרה: לירושלים. יבנה ה׳. ישוב על פנהו: ישיב פניו אלינו ולא יסתירם כמו ׳השיבנו והאר פניך ונושעה׳(תה׳ פ, ד). אל נורא עלילה: על פי תה׳ סו,ה. הרם ימינך המעלה: כמו תה׳ פט,יד ׳תעז ידך תרום ימינך׳. כקדם תאיר נרהו: תאיר נר ישראל והמקדש כבתחילה.

ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא – חייו ויצירתו-מאיר נזרי-שבחי צדיקים–רבי מאיר בעל הנס