הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

רבי יונה משה נבון

רבי יונה סעדיה נבון

כוללות ירושלים ת״ו

 ה׳ תקס״ב תקס״ד (1802 1804)

הראשון בנו של רבי בנימין והשני היה כנראה בנו של רבי אפרים. שניהם בני דודים והיו נכדיו של בעל נחפה בכסף רבו של הגאון חיד״א ר׳ יונה משה. הראשון יצא בשליחות לארצות צפון אפריקא עם בן דודו רבי יונה סעדיה כיהן בבית דינו של רבי משה סוזין וביום ח׳ טבת תקצ״ז 1837 עלה על כסא הרבנות וראשון לציון בירושלים ר׳ שאול אביטבול רבה של עיר צפרו מסר בידם כתב המלצה בטבת תקס״ב ושמו נזכר בר"ת בראש אמי״ר שאול ישועה אביטבול. במכתבו מסביר מצב התקופה ההיא בעיר צפרו שכל בעלי הבתים ברחו לכפרים הסמוכים ורמז על זה במליצתו ״זי׳ד יהיר עושה בעברת זדון״ נראה שהוא אמהאווס שר"י שעשה שמות בעם ישראל כמסופר בספרי ההסטוריה על תקופה זו. מלבד מסמך זה של ר׳ שאול אביטבול. יש עוד מסמך אחר מזוגא דרבנן הללו כשהיו בעיר פאס אל רבי שלמה אביטבול. במכתבם זה ממליצים על שליח עצמאי מירושלים לעודדו לסומכו ולסעדו.

שבחו אהובים ורוממו לאל, יתר שיאת ויתר עז הלולו, אשר במושב יקרו טרף באלפי והעלה לגורלו. כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו, שם שם לו דירה בתחתונים ויט שם אהלו, צבי היא לכל הארצות. מקודשת בעשר קדושות, עד כי יבוא שילה, כי יעקב בחר לו יה, ולו נתן את ישראל עבור בגבולו, לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו, ארץ ממנה השלוחים יוצאים וחלים בכרמים. כרם ה׳ צבאות בית ישראל נחלת חבלו, באו טובים לקבל טוב לטובים, לקדושים אשר בארץ המה יושבי בצלו.

 לחזק בריחי צעריה ומלקחיה ומחתותיה כי יתן כפיר קולו כאשר שמענו כן ראינו באגרת שום מקדושי עליונים רבני וגאוני עיר עוז לנו ירושלים תוב״ב ע״י צירי אמונים מבני היכלא דמלכא צירים חדשים ומקודשים מוקפץ חומת חזקת בתי אבות וראשי סנהדראות עטרות וטיבון, הראשון אדם החכם השלם והכולל. מוה״ר כמוה״ר יונה משה נבון, וזה סיני שני בקודש החכם השלם והכולל מוה״ר כמוה״ר יונה סעדיה נבון יש״ץ.

זכינו לקדשם עפ״י הראיה ולא זזנו מחבבן חיבת הקדש וחיבת ביאה. ביאת שמשן וביאת אורן, איש לפי מהללו, תמן תנינן את כל תוקף הצרות מכי רמו צערי בצערי בת ציון ופריץ חיות שולח בם, מהם אפעה ושרף מעופף ומין הדומה לו, כל כי האי ריתחא בקום עליהם אנשי בליעל השקום סף רעל, ושללו כל שללם מחוט ועד שרוך נעל, מי מדד כשעלו, ונשמע וימס לבבנו, ולא קמה עוד רוח באיש ואור חשך באהלו, ואנחנו קמנו ונתעודד ונשכח עניינו ולחצנו. מאשר עברו עלינו המים הזדונים משברירי ברירי, זד יהיר עושה בעברת זדון, הישאג אריה ביער וטרף אין לו, ונוספה נחלתינו בשנת היוב״ל נתמעטו אוכלוסינו, ושחה לעפר נפשנו דיו לאבל שיעמוד באבלו. ונפן ונעל לשם קדושת ארצנו נחלת אבותינו. ונקריב את קרבן ה׳ נדבה חדשה. ונדרים ונדבות מהגבייה הכוללת שעלה הכל לסך אלף ותשע מאות אוקיות מכ״ט, יהיו לרצון לפני ה׳ תמיד על גוזליו ירחף ויזכור בי בציר המה לרחם ציון לבנות חומות ירושלים כי יבוא שילה, החו׳ פה צפרו בטבת שנת נשבעת לדוד באמונתן לפ״ק בסדר והקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען ארץ מגוריהם אשר נרו בה.

הרב המובהק כמוה״ר שלמה אביטבול נרו׳ יאיר …

הדא אמרה… שמיעה שיש בה ידיעה מהגעתינו לחט״ו פה פאס יע״א, אין שופ״ר תלי״ת בל אותו היום לא ירדו גשמים אין טיפה יורדת מלמעלה של״י אך בזאת מנסי הרוח רוח קשה וחזק די גרמא כי כל ראשי אברים היא גופא קציי״א וקא פסיק שדר״א ולא סגי בלאו הכי משום חולשא דאורחא אף כי הזמן בטוב נחנו נעבור חלושי״ם הדבר ק״ו לעתות באל והימים האלה לפום חורפא… לא נצרבה אלא לקבילינהו בשמחה, והן עתה באן נמצא ובאן היה אחד מתושבי עה״ק ירושלים תוב״ב מפרחי כהונה שייף עייל שייף נפיק, הין נבון וחכם כמה״ר דוד הכהן נרו׳ הוא ההולך קדמת אשור למח״ק חנותנו במדבר נא גבור בארי יקום לעודדו ולסעדו בבל הבא מידו הטובה…. להיותו איש עני ואביון כל ימיו בצער הולך וצוע״ר ר״ל נ שב ״ע להרע ול״ו ימי״ר נע ונד ממקום למקום… והן בעון לא די צערינו וצרתינו בתוך לבבינו אגב מטלטלי אף נעים ונדים בנוד הקנה…. בי בשאנו לעצמינו לא היינו ראויים לאותו מעשה לרוץ אורח לדלג על ההרים ולקב״ץ על הגבאו״ת לפי רוב חולשת מונינו, ורצוננו היה טב למיתב בבית מלאה ספרים לילה ביום על התורה ועל העבודה, האמנם אנוסים היינו למען ציון ולמען ירושלים. ונוסף נחלתינו כי זה האיש בא בקרוב מע״ק ירושלים תוב״ב מפיו יקרא את כל דברי הציר״ה צרת הבת ירושלים ודאבה נפשינו ותחינו וכל רמ״ח אברינו, שרפי״ם עומדים על שמועות רעות בצוק״י ירושלים רבו מהרב״ה, אין די באייר ולא הלבלר בקולמוסו, השיגה ידו דבר דבר אחת מני אלף צרות רבות ורעות וכמה נפשות יקרות באות ומאירות נלב״ע ומבת בצורת ויוקר השערים לא יכלון מגילות, בכי על כל אלה חיליתי פ״ק בעשר חלות שישתדל וישגיח לקבץ על הגבאות נדרים ונדבות העשויות לרמב״ה זיע״א וע״ק ירושלים ת״ו דשליחא לידינו במקום אשר אנו שם יבואו לידינו ובא שברו נמייה. הנה מעתה להרב כמהרש״א גדול השלום. לידידיו מר חתנו הי״ו שר האל״ף לכל בני הישיבה ישצ״ו בנהר שלום לידידינו רב שלמה אלבאז שייר באייר לידידינו ה"ר מסעוד יצ״ו תשלומי כפל, לידידינו הרי ^יאודה אלבאז שלם ישלם שבעתיים. לידידינו הגזבר הנאמן כמה״ר ישראל עולייל ישצ״ו בנהר שלם, לה״ר אברהם אסודרי יצ״ו שייר וגדול ובזאת ובזאת לה״ר אברהם תראג'ומאן באייר ובחי״ת לכל יחידי סגולה יחד כולם יהא שלמא רבה וישישו בשמחה כי״ר לאחרון אחרון חביב הבן יקיר… ה׳ עמור ישצ״ו… ועל דבר שלשה ספרים זה היום אנו מצפים להרי יצחק ן׳ הרוש לשלוח אותם על ידו, והוא עשה שלא כהוגן והלך בלא ידיעתינו מה בידינו לעשות. בעהי״ת ביום מ״ש אם יהיה איזה אדם בראשון נקיים מצות שלוח…

כ״ד נאם ב' הצעירי״ם בצעריך ירושלים, ע״ה ב״ה והוא

הצעיר יונה משה נבון איש צעיר ע״ה ב״ה יונה סעדיה נבון

ס״ט.