הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

סקירה כללית

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאור עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

רבי חיים כהן

ירושלים

שנת ה׳ תקע״ג (1813)

שדר זה נזכר בספר עמר מן דף מז׳ ע״א ודף מט׳ ע״ב הזכירו ר׳ שלמה אביטבול כשהזכיר חד״ת ששמע ממנו ונדפסו שם לא מצאתי מקורו כעת בספרים הנמצאים תחת ידי.

רפי יהודה אהרן הכהן סקלי

עצמאי מירושלים שנת ה׳ תקע׳׳ז (1817)

ברבעון ירושלם שנה א׳ קס״ג קס״ד { כותב רבי יעקב משה טולידנו בעהמ״ח נר המערב. אגרות שליחים מירושלם למארוקו״

ה. לר׳ משה אלבז מר׳ יהודה אהרן הכהן סקלי היה שד״ר לעצמו. יצא מירושלים לטרייאסטי. בצאתו משם ללכת לטריפולי נשבה, כנראה על ידי אנשי האי מאלטה, ואנשי ק״ק אנקונה פדו אותו, במכתב מתנה סקלי את צערו ודוחקו ומבקש כי יתמכו בו בעין יפה.

איש שהכל בו… איש על העדה…. יקר רוח איש תבונה… לו שם בגדולים זאת עצומים הגביר הנעלה לש"ט ולתהלה חכם לבב ואמיץ לבו בגבורים בה״ר משה אלבאז יצ״ו…

…. הלא זה אות מעלה את המדומע אץ הדמע לפי חשבון כי שלו הייתי בביתי בעי״ק ותפארתנו ירושלים תוב״א. והן בעון מכח הצרות הצרורות אשר עברו על הכלל ועל הפרט כידוע ומפורסם יד אלוה נגעה בי מעול החובות המדאיבות אשר עלו ובאו עלי ועל צוארי באופן שנשארו אשתי ובני ממושכנים בידי הנושים ועל כן הוכרחתי לצאת ממחיצתי אולי יתעשת האלדים למצוא תרופה למכתי, וזו קשה מן הראשונה כי בצאתי מטרייסטי ללכת לטריפולי יע״א פדו אותי כנודע. ונעשיתי בן חורין, באופן כי מעט אשר היה לפני חלף הלך לו ונשארתי ריקם ריקם לגזרה שוה. ובהיות כי שמעתי שמעו הטוב הולך למרחקים כי חפץ חסד הוא ומרבה להטיב אמרתי בלבי עת לחננ״ה בשפל קול התחנ״ה לפני כבוד הדרתו כדי שישגיח עלי בעץ חמלתו לטובה בנדבת לבו הטהור ונאמן בעל הגמול לתת לאיש כדרכיו… הצעיר מילדי(?) ירושלים תובב״א.

יהודה אהרן הכהן סקלי ס״ט.

רכי רפאל בכר׳ ישראל הלוי

כוללות ירושלים שנת ה׳ תקפ״ט (1829)

מרבני עיה״ק ירושלים באדר תקפ״ז נשלח למרוקו בספר שלוחי ארץ ישראל עמ 714 נזכר ונזכרה גם האיגרת שנשלחה לסאלי בדבר שליחותו. בטבת תקצ״ד הסכים בעיר פאס לספר פתח הבית, לרבי אברהם בלעיש, ובחדש אדר א׳ תקצ״ד העיד בתעודה אחת על מה שעשה ועולל רבי יעקב תורג׳מאן ומה שהפסיד לעיה״ק ת״ו. השדר׳ דידן הפסיד בעיר וואזאן וכוי שלא רצו לתת לו נדבתם באומרם אליו כי עשרה חדשים עבר עליהם רבי יעקב וכר והלך ברמאות שעשה עצמו שליח כולל נהוג וכו'.

מהמסמכים שלפנינו נראה ברור שהיה רבי רפאל בשנת תקפ״ט בצפרו וגם נראה מדבריו במסמכים שהיה תקיף ולשונו חדה ועוקצת. וכמה הרבה להתלונן על נדבה חדשה בשם צדה לדרך שכנראה לא שלחו לו סכום לפי רוחו אחרי שכבר עשו נדבה כרגיל. כמה ביטויים קשים יצאו מקולמוסו ז״ל כאשר יראה הקורא. וכנראה שבזמנו של השד״ר דידן מינו לרבי עמרם ז״ל כגזבר העיר כנראה במכתב ד׳.

ועיי׳ להרב מארי דאתרין רחמים יוסף אגיייני זצ״ל בספרו לפי ספרי חב׳ עמוד 119 שכתב נהירנא כד הוינא טליא כשהיה השדר׳ הרב כמוה״ר רפאל הלוי זצוק"ל ואירע ביום ב׳ שהיה בן קטן שנתחנך למצות ציצית ותפילין ועלה לס״ת שלישי כאשר המנהג עד השתא, וקרא תגר על המנהג שהוא היפך דעת מרן ז״ל, ולא ענו אותו דבר. ומרן מלכא כמוה״ר עמור אביטבול זצוק״ל חפש ומצא תשובת הרב כמהר״א טוא״ה זצוק״ל שהביא דעת הרשב״ץ ז״ל דסבירא ליה דקטן עולה לכל מנין כנז׳ בראש הסימן, ע״ש.

לקראת מלכי ישראל רחמנים בני רחמנים הגברים הרמ^ים היושבים בעיר צפת יע״א ומתוכם הרבנים הדיינים המצוינים ר יאודה נר״ו ור׳ ישראל עליאיל נ״י ור׳ עמור בטבולי נ״י והנגיד המפואר ירא אלדים אוהב התורה ולומדיה ר חיים מאמאן נ״י אתה ה׳ תשמרם ביר״א

מטה לוי זאת אומרת שלמים מרובים

אנכי שליח כולל מעה״ק ירושלים ת״ו עומד פה ק ״ק פאם יע״א ובעהי״ת אחר גמר הנדבה אנכי הולך למחנה קדשכם ונתראה פנים אל פנים, כל הנדרים וההקדשות נא מובנים ומזומנים, ולמודעי אני צריך כי רצוני להתאכסן בבית השר הננ^יד ר׳ חיים נ״י אם חפץ בנו. לכל מעלת החכמים והיחידים ש"ר. להיות שעת הקוצר איני מאריך ואני תפלה למען תאריכו ימים ושנים דשנים ורעננים ברוב עושר וכבוד אכי״ר כ״ד שליח כולל מעה״ק ירושלים תובב״א זה שמי

(חתימה מסולסלת)

רפאל בכר ישראל הלוי

ס״ט

יום ד׳ לסי ואנכי לא ידעתי

אחד מאייר אור יקרות רצוף אהבה הרב הכולל כמוהר״ר יאודה אלבאז נרו׳ יאיר והוי זהיר׳ כיר

אחרי שים שלום טובה וברכה אנכי שליח כוי מעיה״ק ירושת״ו חזרתי פה פאם יע״א, ולנעמי׳ מודע בי מזה ומן חם לבי בקרבי. מאנה הנחם נפשי על מה שפעל ועשה בתרי עמי בהיותי בציפרו. כי נתן לי קרוב לחמשה ועשרים מתק׳ ההוא אמר כי כך נמצא בקופה. ואני בתומי האמנתי ואחייך מצאתי להשדר׳ ר׳ רחמים גדילייא שבא לצפת אחרי צאתי משם כמו ח׳ חדשים וסיפר לי שגם הוא לקח מהקופה כמוני ואמרתי כי איך איפשר בשמנה חדשים עלה הקופה כל כך. אותי השיב כי כתרי לא נתן כל הקופה כולה בידי כי אם מחצה והשאר הניח לתת לשליח אחר. אם כנים הדברים וניכרים דברי אמת צריך לעשות קריעת בגדים. ואומר שומו שמים על זאת. הלא הוא אמר לי כי מזה זמן רב הוקבע הדבר שכל שליח שיבא הוא לוקח הקופה כולה. וא״כ על מה זה עכיב היתה מעות שלי לתת אותם לאחרים באמת חרה לי עד מות כי ע״כ בבקשה מכת״ר כל מה שיש לו בידו מהקופה תכף לקבלה זה הכתב תשלח אותה כולה במהרה לא תשאר פרסה וע״כ זה תפסה אהבה הלא לאמונה כי אהבת עולם אהבתך. ובאחרת כתבתי לכל עם הקהל בעד צדה לדרך וגם רומי יעמוד עליה ולתשובתו יום יום הוחלתי כדי נאה׳ שליח כולל מעה״ק ירוש׳ ת״ו

רפאל הלוי

ס״ט