יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו


יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

הקדמה.

וַיִּתִילְדוּ על משפחותם לבית אבתם – במדבר א', י"ח. מפרש רש"י במקום : " נצטוו לביא ספרי יחוסיהם. עוד בשחר יחס דבדו 15ימי עמנו צויינה אם כן חשיבותם של ספרי יחוס המשפחה, ובמסכת אבות פ"ו, משנה ו' : גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלושים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה בארבעים ושמונה דברים ואלו הן, התלמוד

משפחת די סוסאן

החכם הותיק, בגם של גדולים שלשלת יוחסין, ענף עץ עבות, הזקן הבשר ר׳ אברהם הנק׳ די סוסאן הוליד: אהרן, משה.

איש גבור חיל, הרים על בתפיו את המלוב״ן הרב יעקב אביחצירא והעבירו את הנהר, מתהלך בתומו צדיק, גומל חסדים טובים, הזקן הבשר, שב גם ישיש, ר׳ אהרן בן סוסאן די סוסאן הנד הוליד: מבלוף, אברהם, משה, שלמה, סעידא.

הזקן הבשר, רודף צדקה וחסד, מטיב לזולת, הצדיק ר׳ מבלוף בן סוסאן הנז׳ הוליד: סאעודא, עווישא, שושנה.

הנבבד ונבון, רחים ומוקיר רבנן, הזקן הבשר ר׳ אברהם בן סוסאן הוליד: אהרן אפרים, שמעון, יצחק, דוד, פריחא, זהירא, סול, מרי.

המרוחם, הזקן הבשר, מכבד תורה ולומדיה, גומל חסדים, הצדיק ר׳ משה בן סוסאן הנז׳ הוליד: מאיר, אהרן, רחמים, רחל, מזל, זהארי, אילנה, שושנה.

המנוח, תם וישר, נקי ובר, נעים זמירות, המשמח בני אדם, בעל צדקה, ר׳ שלמה בן סוסאן הנז׳ הוליד: ר׳ אהרן, יהודה, מאיר, אליהו.

הזקן הכשר, מתפרנס מיגיע בפיו, גומל חסדים טובים, ר׳ משה בן סוסאן (בן ר׳ >וברהם) הנז׳ הוליד: מבלוף, אברהם, יהודה.

הנבבד, מוקיר עד מאד יום שבת קודש, נקרא משום בך ״די שבת״, תם וישר, מנא דבשר, הצדיק ר׳ מבלוף בן סוסאן הנק׳ ״שבת״ הוליד: משה, שמעון, עווישא, סטונא.

איש צדיק, איש חסד ומעשים טובים, דחיל חטאין, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, חבר בחברה קדישא, הזקן הכשר ר׳ אברהם בן סוסאן הנד הוליד: משה, יעקב, דוד, יצחק, אהרן, מרים.

איש מורם מעם, איש אמונים ובעל צדקה, מחסה ליתומים ואלמנות, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, ר׳ יהודה בן סוסאן הוליד: ר׳ רפאל, משה, שמעון, עווישא, ססיל, סמן, פפין, מרים.

משפחת בו סבנייא

חכם ותיק, חמר ותיק, גזע ישישים, פרי צדיק עץ חיים, החסיד רבי יוסף בן סוסאן הוליד : דוד

בן איש חיל, אבן הראשה, מר קשישיא, הצדיק רבי דוד בן סוסאן הנזכר הוליד : יוסף, קמרא

איש תם וישר, ירא אלהים וסר מרע, משבים ומעריב, גומל חסדים, שב וישיש, הצדיק ר׳ דוד בן סוסאן הנז׳ הוליד: יוסף, שמעון, אסתר,

פראווח, סלטאנא.

הזקן הכשר, מגא דבשר, מלא מצוות ברמון, איש חברה קדישא בקהילת אחמיר, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הצדיק ר׳ אברהם בן סוסאן הנד הוליד: יוסף, יהודה (ליאון), מסעוד, רחמים,

שמעון, דוד, מאיר, פריחא.

המנוח, גבון ויקר רוח, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ ראובן סן סוסאן הנז׳ הוליד: יוסף, שלמה, מכלוף, יעקב, אברהם, מרדכי, דוד, משה,

סעאדי, חנאני.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

משפחת בן ברידי

רבי שמואל מרציאנו מדבדו

רבי שמואל מרציאנו מדבדו

המשפחה מוזכרת באגרת יחס פאס כמרובת אוכלוסין, נראה שבני משפחה רבים הרחיקו נדוד לקהילות מרוקו ואלג׳יריה.

המרוחם, תם ועניו, מתפרנס מיגיע כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ דוד בן סוסאן המי לברידי (הנק׳ דודו דלגרוואז) הנז׳ הוליד: אהרן.

איש תם וישר, ירא אלהים וסר מרע, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ אהרן בן סוסאן הנד הוליד: משה, אברהם, דוד, יוסף, קמרא, נוואני, מרימא.

משפחה בן שמעון

המשפחה לא מוזכרת באגרת יחס פאס, אך נדמה שהיא היא המשפחה המצוטטת שם: דאר יצחק די משה בן יצחק. בני המשפחה מתייחסים לאב המשפחה הראשון אשר שמו הטוב היה ר׳ שמעון ז״ל.

הצדיק המוכתר בנימוסין, מזרע היחס, רב משרשיא, השם הטוב, ר׳ יצחק בן סוסאן הוליד ברכה: יעקב, אהרן, יוסף, משה.

חכם לבב ובשר, מנא דבשר, זקן יושב בישיבה, בקי ויודע ספר, סופר מתא (ראיתי חתימת ידו על שטר משנת תרנ״ב), הצדיק ר׳ יעקב בן סוסאן הנד הוליד: יצחק, אברהם, שלמה, סעידא, אסתר.

המנוח, איש אמונים, חי מיגיע בפיו, הולך ביושרו, גומל חסדים, צדיק תמים ר׳ יצחק הנד הוליד: יעקב, יוסף, שלמה, שמעון, עישא.

אין פרטים אודות בנים של המנוח ר׳ שלמה בן סוסאן (בן ר׳ יעקב) ואחיו המנוח ר׳ אברהם.

המרוחם, איש תם וישר, בענייניו מאושר, איש תבונה, עושה צדקות, הצדיק ר׳ אהרן בן סוסאן (בן ר׳ יצחק) הנד הוליד: יצחק, יעקב, מרים, עישא, זהארי.

אין פרטים אודות בנים של המרוחם ר׳ יוסף בן סוסאן (בן ר׳ יצחק).

הנכבד, איש צדיק תמים, ירא אלהים וסר מרע, משכים ומעריב, רודף צדקה וגמילות חסד, הצדיק ר׳ משה סוסאן (בן ר׳ יצחק) הנד הוליד: ר׳ יצחק, מנחם, ליאון, שלמה, שמחה, זהארי, סעידא.

החכם השלם, נברשתא דדהבא, יקר רוח איש תבונה, דובר צדק, מגיד מישרים, פייטן ומשורר (מחבר הקדמה קצרה לפיוט, ה׳ אלהינו מאת הר׳ דוד אביחצירא, בתוך ספר שיר ידידות שנדפס בתלמסאן, תרצ״ב), רב נהורא, רב בקניטרה (מרוקו), איש החסד ומטיב עם הזולת בפרט עניי עמך, הצדיק הרב יצחק בן סוסאן הנז׳ (בן ר׳ משה) הוליד: יעקב, מסעוד (פילים), דוד, רחל, רמה, סילביא.

הנכבד, בן איש חיל, משבים ומעריב, גומל חסדים טובים, הצדיק ר׳ מנחם בן סוסאן הנז׳ (בן ר׳ משה) הוליד: משה, יעקב, רוג׳יר, אידמיי, לוסיין.

יהודה, סולטאנא.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו וביושרו, מתפרנס מיגיע כפיו, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יהודה בן סוסאן הוליד: שמואל, יצחק, שלמה, אליהו, שארל, מרים, אליס, ג׳ולי.

הנכבד, ירא אלהים וסר מרע, הגזבר המפואר של בית כנסת בעיר אלג׳יר וכן בעיר פאריס, גומל חסדים טובים עם החיים ועם הנפטרים, השם הטוב הצדיק ר׳ שמואל בן סוסאן הוליד: אברהם (איש חינוך וסופר פורה, מתגורר בצרפת), ובנים ובנות הי״ו.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

חתימת הרבנים ז"ל

חתימת הרבנים ז"ל

משבחת בריחם

המשפחה מוזכרת באגרת יחם פאס (ראה ספר פאס וחכמיה, ח״א עמי 137).

פרי צדיק עושה חיים, הישר והתם, גומל חסדים, ראש בית אב, אבי התעודה, הזקן הכשר ר׳ אברהם בן סוסאן הנקי בריחם הניח ברכה: יעקב.

גברא רבא ויקירא, מתפרנס מיגיעו, אמיד בכסף וזהב (בביתו היו ״גראראת דלוויז״ שקי מטבעות זהב), עושה צדקות, משכים ומעריב, ר׳ יעקב בן סוסאן הנז׳ הוליד: יצחק, משה, אברהם.

הזקן הכשר, מנא דבשר, מתהלך בתומו, רץ למעשים טובים, הצדיק ר׳ יצחק בן סוסאן הנז׳ הוליד: ראובן, סתירא.

איש החסד והוא בן איש חיל, רב פעלים לחסד עם החיים ועם הנפטרים, ביום וגם בלילה, איש חברה קדישא, הליכותיו בקודש, קנה שם טוב קנה לעצמו, הצדיק ר׳ ראובן בן סוסאן הנז׳ (המי עמי רובין) הוליד: יצחק, יעקב, רחל, עווישא, מרימא.

הנכבד, הולך תמים ופועל צדק, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, נעים הליכות, הצדיק ר׳ משה בן סוסאן הנז׳ הוליד: יעקב, שלמה.

המרוחם, עניו וישר, בענייניו מאושר, בעל הכנסת אורחים, משכיל אל דל, קיים מצות וקמת ועלית, ועלה לארץ ישראל בראשית שנות תר״ע, החסיד הצדיק ר׳ יעקב בן סוסאן הנד הוליד: רחמה, מרים, רחל.

הזקן הכשר, עניו ושפל ברך, רודף צדקה וחסד, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ שלמה בן סוסאן הנז׳ הוליד: משה, אברהם, יצחק, שמעון, עמרן, מכלוף, מזל שמחה, רחל, מסעודא.

המנוח, תם וישר, חי מיגיע כפיו, נודב נדבות, הצדיק ר׳ אברהם בן סוסאן הנד (המי בוגדיחא) הוליד: יוסף, מאחא. גברא יקירא, אבן יקרה, יראת היא אוצרו, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים (הביא לקבורה, והוא עדיין נער, את גופת אביו ר׳ אברהם ז״ל מכפר רחוק עד לדברו), הזקן הכשר הצדיק ר׳ יוסף בן סוסאן הוליד: אברהם, משה, אפרים, יעקב, אליהו, עווישא, מאחא, פרלא, סתירא.

משפחת מאנינא

הזקן הכשר צניע ומעלי, משבים ומעריב, הצדיק ר׳ מבלוף בן סוס אן הוליד: יעקב, מרימא, עווישא, סעידא.

המרוחם, נבון וחכם, יראת ה׳ היא אוצרו, בעל אכסניא, עושה צדקות, הצדיק ר׳ יעקב בן סוסאן הוליד: מכלוף (מיכאל), נונא, מרימא, סלטאנא, אסתר.

משפחת בן עלו

הזקן הכשר, נשוא פנים, ירא אלהים וסר מרע, הצדיק ר׳ יוסף בן סוסאן הוליד: משה, יעקב, יצחק, יהודה, אליהו, מרים.

המרוחם, אוצר בלי חמדה, מיראי ה׳ וחושבי שמו, גומל חסדים טובים, הזקן הכשר ר׳ יעקב בן סוסאן (מקום מגוריו היה בתלמסאן) הוליד: מרי (דביתיהו של ר׳ יוסף בן הרב אברהם מרציאנו ז״ל), סלטאנא.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

משפחת מרציאנודבדו 100000

תולדות המשפחה

קבלה נאמנה עתיקת יומין בידינו מאבותינו הקדמונים לאמור בני משפחת מרציאנו הם מצאצאי שבט יהודה אשר הוגלו לספרד ע״י האדומים.

קהילת מורסיא אחת הגדולות והעתיקות בספרד מראשית ימי הביניים ועד לתקופת הגירוש התפרסמה בעם ישראל בזכות בניה תלמידי חכמים ויודעי ספר, בנים משכילים שהתמחו במקצוע הרפואה, הרופאים היהודים ממורסיא יצא להם שם טוב למרחקים, יהודים קרובים למלכות וגאים במוצאם היהודי.

בימי תקופת תור הזהב בספרד בני הקהילה קראו לעצמם: המורשי (המורסי), אלמורסי, מורסי. תלמיד חכם ממורסיא נזדמן למרוקו, בתקופה שלפני גירוש היהודים מספרד, והוא נשאל ע״י עמיתיו שאלה הלכתית: ״אמר שלמה המורשי הייתי במערב ושאלוני חבירי מנין וכר״ (ראה ספר נר המערב מאת ר׳ יעקב משה טולידנו, עמי 104, הערה ב״ט).

ר׳ שמעון בר משה אלמורסי, התפרסם בזכות שרידים מיצירתו הספרותית הגדולה בתחום השירה (ראה כתב עת סיני, הוצ׳ מוסד הרב קוק, כרך ע״ב, תשל״ג, ובן, סיני. שבט-אדר תשב״ט).

יהודי מורסיא התפרסמו על כי הרבו לעסוק ברפואה, ור׳ יוסף אלמורסי, רופא במקוצועו, עונה קשות ע״י אנשי האינקויזיציא על כי נמצא מחזיק בביתו ספרי קודש! מגורשי העיר מורסיא, הן בימי הגירוש הקטן של שנת 391 ו והן בימי הגירוש הסופי והגדול של שנת 1492 יצאו מספרד כאשר מגמת פניהם היתה ארץ ישראל: קבוצה אחת התעכבה באיטליה (על אחד מצאצאי מגורשי מורסיא באיטליה ראה ספר LA NAZIONE EBREA LIVORNO A PISA מאת RENZO TOAFF, עמי 143), קבוצה שניה הגיעה לארץ ישראל ולסוריה אחד מהצאצאים הוא הרב המקובל האלהי החסיד רבינו שמואל מורסייא זיע״א בן המאה התשע עשרה חי בקהילת ארם-צובה שבסוריה, חידושיו בתורת האר״י של רבינו שמואל זיע״א ראו אור בספר אמת מאר״ץ, ירושלים תשמ״ח (כאן לציין שרוב בני העיר טולידו שהגיעו לקהילות תורכיה טולידו שמם ולא טולידנו כמו כן יוצאי מורסיא שהגיעו לארץ ישראל ותורכיה שמם הוא מורסיא ולא מרציאנו) בני משפחחת מורסיא ישבו בירושלים בשנת 1740 ראה כתב עת קתדרה, מס׳ 72, עמי 166; קבוצה שלישית הגיעה לחופי אלג׳יריה, כנראה בסביבת העיר אוראן.

עדות ראשונה על יהודי מקהילת מורסיא ושמו מרציאנו מצאנו במאה השש עשרה בעיר תלמסאן האיש עסק בשליחות מדינית חשובה כמתווך בין מפקד צבא צרפתי מטעם הקיסר האירופאי קרל החמישי ובין אנשי מלך תלמסאן. בן המשפחה מרציאנו, בקי בשפות אירופאיות ובעל כושר מנהיגות הוא המעביר כתב הכניעה ממלך תלמסאן לנציג הקיסר, ראה ספר UN GRAND RABBIN A TLEMCEN .19 .AU XV SIECLE PAR I. ROUCHE p. מסלול הנדודים של האבות הראשונים בין עיר המגרש מורסיא בספרד לבין עיר המקלט דברו במרוקו היה כך: באחד הימים במאה החמש עשרה עזבו אבות המשפחה מורסיא ובאו לנמל הסמוך קרתחינא. ההפלגה היתה כרובה בלאו הכי בסיכונים לא מבוטלים וכאשר על האניה נמצאו, לא פחות ולא יותר, יהודים נטולי בל אמצעי בטחון, נתונים לחסדי רב חובל נוצרי, והרי הם בידו כחומר ביד היוצר, אפשר לשער מה גדולה היתה מדת הסכנה שריחפה על המגורשים! הנה הם מגיעים סוף סוף לארץ אלג׳יריה, לנמל הונין, במרחק מה מתלמסאן, או לנמל העיר אוראן. אחד מראשוני בני המשפחה מקורב היה לחצר המלבות בתלמסאן כאמור, מכאן ניתן להסיק שבני משפחה נקלטו בתלמסאן וסביבתה; בתקופה מאוחרת מצאנו בני המשפחה בכפר נתיסדלת באיזור תלמסאן (הידיעה על בני המשפחה שבאו מנתיסדלת נמצאת במכתב הנדפס בספר משפט וצדקה ביעקב, חלק א/ סי׳ ע״ב, מאת הרב יעקב אבן צור ז״ל), ומנתיסדלת באו האבות הראשונים לדברו. במאה התשע עשרה כפר נתיסדלת הפך לתאדליסת (ראה ספר חכמי המערב מאת הרב שלמה דיין הי״ו עמי 420).

אבינו הראשון, זוהר הראשים, גזע קדושים, ראש השלישים בדבדו הוא החסיד הרב יצחק מרציאנו זיע״א תלמיד חכם דרשן ומגיד מישרים מסוף המאה השש עשרה בין השנים (1600-1570 לערך) (ראה ספר מים חיים מאת הרב יוסף משאש בקונטרס תפארת בנים אבותם). במאה השבע עשרה אנו יודעים על שלושה רבנים מהמשפחה בועד קהל קדוש דבדו: ר׳ שלמה בן יצחק מרציאנו, ר׳ משה בן שלמה מרציאנו, ור׳ דוד בן דוד מרציאנו.

בראשית המאה השמונה עשרה היה צורך להטיל בינוי, בתוספת ברבה, לשם המשפחה, על מנת לזהות בין בני משפחה שונים, ומאז ועד ימי העליה לארץ ישראל, השימוש בכינויים היה נהוג מרציאנו־בלשגר, מרציאנו בן עוויזר, מרציאנו בן עקו, מרציאנו ביבי, מרצינו זיזאח (או בן יזאח), מרציאנו בן עלוגא ועוד; בסוף המאה השמונה עשרה ובמאה התשע עשרה צצו ועלו כינויים חדשים: אולאד לימאמא, אולאד להרהאר, אולאד ביהי, אולאד משישו, אולאד אוגניש, אולאד צרינדי, אולאד לכחיחל ועוד (מצאתי בי הבנויים הקדומים באה לפניהם המילה בן, והכינויים המאוחרים המילה אולאדי).

שמירת טוהר היחום למעשה, הכיצד? בני המשפחה נהגו מימים ימימה, לקחת אשה בתוך המשפחה הקרובה בתוך בית אב של החתן, ורק אם לא איסתייעא מילתא, אזי, התחתנו עם אשה מחוץ לבית אב של המשפחה אך ביקשו עדיין למצוא בלה בתוך בנות המשפחה הגדולה, ואם גם באן לא נמצאה הבלה הרצויה אזי חיפשו באחת ממשפחות הקהילה. לעיתים רחוקות לקחו אשה מחוץ לקהילה. יש לציין שבני הכהנים נהגו סלסול יתר בעצמן, ודקדקו יותר משאר המשפחות במנהג יהודי עתיק יומין זה.

מורשת המשפחה אשר בעבר הרחוק, לפני גירוש ספרד, התבססה על תקופת הזוהר שבספרד, התחזקה בעיר המקלט דבדו סביב דמויות הוד קדושות כמו החסיד בעל המופתים הרב שלמה בר מימון זיע״א, רבינו המלוב״ן הרב יוסף מרציאנו די ביבי ז״ל, ובימינו אנו רבינו החסיד המלוב״ן הרב דוד מרציאנו בן עקו זיע״א שנתבש״ט בעיר מיסור. דמויות גדולי התורה המפארים היכל המשפחה הם: הדיין הגדול רבינו יעקב מרציאנו בן עקו מתקן תקנות טובות לעמו ולבני עדתו (ראה שו״ת משפט וצדקה ביעקב, ח״ב, סי׳ קי״ח, ועוד), הדיין הגדול רבינו דוד מרציאנו (ראה ספר משפטים ישרים, סי׳ קצ״ג), הדיין רבינו אברהם מרציאנו להרהאר ז״ל, הדיין רבינו יוסף מרציאנו בן עקו ז״ל, השד׳׳ר רבינו אברהם מרציאנו מירושלים.

בני העיר מורסיא, נהגו בשאר יהודי ספרד, לייחס עצמם בשם משפחה לזכר עיר מגורים של האבות הראשונים בדוגמת משפחת טולידנו מהעיר טולידו, משפחת סיבילאנו מהעיר סיביליא, משפחת סוריאנו מהעיר סוריא, ועוד.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

 

מנהגי משפחה מרציאנובית העלמין בדבדו

בני משפחת מרציאנו קיבלו על עצמם מנהגים שרבני המשפחה הנהיגו במרוצת הדורות. המשפחה היתה נראית בצביונה האמיתי בימים שרוב בניה ישבו בדבדו והאיזור: נציין שלוש דוגמאות של מנהגים שבני משפחה דקדקו בהם בעבר (באחד משלושת המנהגים מחזיקים עד היום רבים מבני המשפחה).

א)   נהגו בני המשפחה לאכול בשר בשבת חזון שלפני תשעה באב, מנהג זה מובא בספר שאלות ותשובות קרית חנה דוד, ח״א דף קב״ב להרב הגאון הרב דוד הכהן ז״ל:

״מה שנהגו בעיר מולדתנו דובדו יע״א שבימי האבלות שלא לאכול בשר הוא מנהג קדום מאנשי סיביליא שכן היה מנהגה במ״ש הרב משפט צדק והביאו הרב לקט הקמח בהלכות נדרים ושבועות ע״ש, ועיין להרב מים רבים בחלק יו״ד שאלה ס״ז בפסקת המורם מהנז' וידוע הוא שאנשי עיר דובדו יע״א הם הוקבעו ממגורשי סיביליא, עוד נהגו שלא לאכול בשר בשבעת ימי האבלות אף בשבת, ונ״ל שמשום זה הוקבע מנהגם שלא לאוכל בשר מר״ח אב עד אחר התענית ואפילו בשבת כמו באבלות להכי נהגו הכל שלא לאכול בשבת בינתים חוץ מבני מורציאנו י״ץ שנהגו לאכול בשבת איכה וקבעוהו חובה אף לעני שמבני משפחתם״, עכ״ל.

יש לציין שבקרב המשפחה דקדקו לאכול בשר בסעודה שלישית של שבת נחמו היא שבת איכה וקראו לזה סעודת ״קטיע לחם״.

ב)    בני משפחת מרציאנו נהגו בעבר לענוד עגיל זהב באוזן ימין, מנהג זה מוזכר בספרו של הגאון מורנו הרב שמואל מרציאנו זלה״ה, ויען שמואל, עמי ר״ד, וז״ל:

אנחנו בני משפחתנו מרציאנו כולנו יחד מנהגינו להתקשט במם זהב באוזן ימין למקטון ועד גדול, ויש ג״כ משפחות אחרות שנהוגים ג״כ להתקשט בנזם זהב באוזן ימין. ואני הקטן נ״ל טעם נכון לזה, והוא עפ״י מארז״ל והובא בלבוש הלכות ר״ח סי׳ תי״ז, וז״ל שנהוגין הנשים שלא לעשות מלאכה בר״ח, והנשים יותר מהאנשים מפני שיו״ט שלהן הוא שנתן להם הקב״ה שכרם, לפי שלא רצו ליתן נזמיהם לבעליהן במעשה העגל, שכן כתוב ויאמר אליהן אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם והביאו אלי, ואח״ב במעשה העגל כתיב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניכם, משמע באזניהם של העם שהם האנשים ולא של נשותיהן, שלא נתרצו הנשים לזה וכו', ולפי שלא רצו הנשים לסייע לאותו מעשה בנתינת נזמיהן, נטל הקב״ה קדושת ר״ח מן הזכרים ונתנו לנשותיהן לזכר שלא היו באותו חטא עב״ל.

אח״ב ראיתי בספר חיי אברהם טעמי המצות סי׳ רנ״ב וז״ל מצינו בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא בר״ח, מצינו בהגדה הטעם משום שלא פרקו נזמיהן לעגל, ועוד ששמחו במשכן בנתינתן דבתיב ויבאו האנשים על הנשים, פי׳ שהיו לוקחין תשיטהן ונותנין אותם לעבודת המשכן וכו' ולפי שהן זריזות במלאכת שמים דכתיב וכל הנשים אשר נשא לבן וכו׳ לכן נקבע להם ר״ח ליו״ט וכו׳ יעו״ש.

עוד כתב בסי׳ רמ״ו טעם שקורין בר״ח בס״ת ד׳ עולים כיון שהנשים בטלות ממלאכתן הוסיף חד גברא עכ״ל. א״ב יש זכות לנשים, הן במה שלא סייעו במעשה העגל הן במה שסייעו במעשה המשכן בזריזות. וניתן להם יום ר״ח ליו״ט ובשביל יו״ט שלהן עולין ד׳ לס״ת. ולפי זה אותן הנשים ההולכין לבית הכנסת לראות ס״ת צריכים להזדרז לילך ביום ר״ח לראות את הס״ת, דהרי בשביל שהוא יו״ט שלהם עולים לס״ת ארבעה עולים ודו״ק.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

סיד יוסף

סיד יוסף

ובסי׳ רמ״ט משם ברכ״י סי׳ תנ״ג כתוב וז׳׳ל שמוסף ר״ח רחל אמנו תיקנה אותו שצפתה ברוה״ק שעתידות נשי מדבר שלא יכשלו בעגל ורמזה שמה בר״ת ר׳אשי ח׳דשים ל׳עמך נתת ר״ת רח״ל עכ״ל. א״ב הנשים יש להם זכות גדולה. ואפשר לומר שעל זה אמרו רז״ל שבזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים, כי הקב״ה יודע דנשים שארו בצדקתן ולא יסייעו בעגל ולא עוד אלא שיסייעו במשכן. ואשרי מי שזכה ולקח לו אשה צדקנית דהגם אם הוא לא היה מאושר היא תדריכהו ותאשרנו.

וכן הובא ג״כ במדרש אליהו, שנתן הקב״ה שכר לנשים לשמור את ר״ח, לפי שלא נתרצו לעשות שקץ ותועבה במעשה העגל עכ״ל. וכן ראיתי באיזה ספר (שאיני זוכר כעת את שמו) על מה שנאמר ויתפרקו, לפי שלא רצו הנשים ליתן להם נזמיהם, נתקו אותם מן אזניהם בעל ברחם, באופן דהנשים יש להם זכר שלא עשו העגל, ולכן הם מתקשטות בנזמיהם עד עתה ולעד, לזכר שלא היו במעשה העגל. אף אגן נוכל לומר דגם הזכרים של משפחתנו שמתקשטים בנזמי זהב באזניהם הטעם הוא לזכר עולם יהיה צדיק, שלא נתנו נזמיהם לסייע במעשה העגל. ולכן מחזיקים בנזמיהם כקדם וכבתחילה, לא כן שאר משפחות שאינם נוהגים בן.

ואם תאמר אם האי טעמא הוא אמת ,למה הכהנים שלא עשו העגל אינם נוהגים במנהג זה להתקשט בנזם זהב באזניהם לזאת אשיב דשאני כהנים שאינם יכולים לעשות חור באוזן כדי לשים בו נזם זהב, והטעם הוא משום ראם יעשו חור באוזן נקרא מום והם כהני ה׳ ועתידים לשרת בביהמ״ק שיבנה בב״א ולא יהיה בו מום כתיב וכל אשר בו מום לא יקרב, ולכן אין עושין חור באזניהם. ודבר ידוע הוא שהכהנים לא עשו את העגל, חיל קרי בי רב הוא דלא עבדו את העגל, לא כן אנן צריכים לזכר ולאות שאנחנו טהורים ונקיים מעון העגל, ולכן מתקשטים בנזם על אוזן שומעת לדבר ה׳, ומנהג טוב וישר הוא.

דקדק עלי רב אחד, אם טעם זה נכון הוא מדוע אנחנו נוהגים לאכול בשר בשבת איכה, ומשפחות שאינם נוהגים לאכול בשר בשבת איכה קורין לנו אנחנו שאוכלים עאג׳מאיין ור״ל שעשינו העגל ולכן קורין לנו שבת לעג׳אמא. והשבתי לו דהטעם שאמרתי הוא טעם נכון, ומה שקורין לנו בשם זה עג׳מאיין אין הכוונה שעשינו העגל, אלא ר״ל שאנחנו באנו מן עאג׳מאיין המדברים בלשון לעז, ומקרא מלא כתיב דכתיב בית יעקב מעם לועז. ובמסכת מגילה תנן הקורא את המגילה ללועזים בלעז, הרי שם שקורים לנו עג׳מאיין ר״ל שבאנו מעם לועז המדברים בלעז וע״ז קורין לנו עאג׳מאיין.

והטעם שאנו אוכלין הבשר בשבת איכה, שמעתי באומרים דמשפחות שלנו מיום שגלו מחורבן בית ראשון לא חזרו בבית שני בימי עזרא, אלא נשארו בגלותם, וחורבן בית שני חמיר לן וכיון שלא היו בחורבן בית שני לכן אוכלין בשר ודו״ק.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

מנהגי משפחהדבדו 100000

עוד שאלני צו״מ אחד על מ״ש לעיל משם הלבוש שנתן הקב״ה לנשים יו״ט של ר״ח, מה טעם שייך זל״ז, ואמרתי לו כי ידוע אלמלא לא זכו בני ישראל להקביל פני אביהן שבשמים פעם אחת בחדש דים, וברכת הלבנה כאילו מקבלין פני שכינה, א״כ משעשו את העגל עזבו פני שכינה, ועבדו ע״ז, ולכן הנשים שלא עשו זכו לקבלת פני שכינה, ולכן ניתן להם יו״ט של ר״ח ולכן אסורין לעשות בו שום מלאכה דיו״ט שלהן הוא ויו״ט אסור בעשיית מלאכה.

ובזה אפשר לפרש מאמר בגמרא גדולה הבטחה שהבטיח הקב״ה לנשים יותר מן האנשים דהיינו יו״ט של ר״ח שניטל מהאנשים וניתן לנשים.

ג) בעבר הרחוק, זה קרוב לשלוש מאות שנה, נהגו בני משפחתנו שהיתה בעלת אמצעים להתחייב לכלה בכתובה סך אלפיים אוקיות שהוא סכום מכובד וראה מאן גברא רבא דקמסהיד על כך הגאון העצום ראש אב בית דין פאס דאז הרב יעקב אבן צור זלה״ה בספרו שו״ת משפט וצדקה ביעקב, ח״ב, סי׳ קי״ח: … ״ומנהג משפחת מרצייאנו עושים אלפים אוקיות…״

וזהו נוסח תשובת הרב יעקב אבן צור ז״ל בספרו שו״ת משפט וצדקה ביעקב, ח״ב, סי׳ קי״ח:

הנה שמעתי שכשהלך מכאן כהה״ר יעקב מרצייאנו יצ״ו אמר לכם שהגרושה יפחתו לה שליש מכתובתה כמנהג פאס ויען קצר המצע אני מקצר ועולה ואמינא ולא מיסתפינא שהח׳ הש׳ בהה״ר יוסף ן׳ שמעון זלה״ה היה בקי בענייני החכמים שקדמוהו זלה״ה. ולפיכך צריך לחקור ולדרוש אם בימיו היו נוהגים לפחות שליש וכ״ש אם בימי החכמים שלפניו היו פוחתין גם עתה יפחתו ואם בימי החכם הנז׳ והחכמים שלפניו לא היו פוחתין ישארו כמנהגם. ואע״פ שאתם נגררים אחר פאס ברוב העניינים לאו מילתא דפסיקא היא לכל מילי

ובפרט בענין זה. יען בפאס אנו עושים סך הכתובה לערך שומת הנרוניא ולפי שמוסיפין שליש בשומת הנדוניא צריך לפחות שליש. ובזמן הזה אנו מוסיפין יותר משליש וצריכין לפחות כפי אותו ערך. אבל אתם שמעתי משפחת הכהנים סקלי עושים סך אלף אוקיות ומנהג משפחת מרצייאנו עושים אלפים אוקיות ואין משגיחין על שומת הנדונייא כלל ונמצא זה על דרך מה שנתבאר בא״ה סי׳ ס״ו ס״י. ולפיכך אין לכם לפחות כלום זולת אם יתברר שנהגו כן חכמי דברו הראשונים.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

משפחת בלשגר

משפחה בעלת יחוס רם המוזכרת בשטרות הקהילה וגם בתעודת הרב אברהם מרציאנו זצ״ל השד״ר מירושלים ת״ו (ראה ספר עיר הכהנים דבדו עמי 145). בני המשפחה מתייחסים לרב החסיד מרחם מקודש, המלוב״ן רבינו שלמה בר מימון זיע״א (לפי המשוער רבינו שלמה חי בסוף המאה החמישית (1740-1700 לערך), בני קהל קדוש דברו מרבים, עד ימינו, לפקוד קברו של רבינו זיע״א, רבים נושאים תחינה ותפילה ליד ציון הצדיק זיע״א.

האשל הגדול, מעוז ומגדול, אילן ששרשיו מרובין, ראש גולת אריאל, שלשלת יוחסין, גזע קדושים, שורשא קדישא, גזעא דקשוט, אבונא הראשון, הסבא הקדמון, חסידא קדישא, הרב משה מרציאנו זלה״ה הניח ברכה: דוד.

גברא רבא, ראש על ארץ רבא, סבא רבא, בן איש חיל רב פעלים, גזבר נאמן, נגיד מיומן, הצדיק ר׳ דוד הגז׳ הניח ברכה: אלעזר (הנק׳ עוויזר), יעקב (הנק׳ עקה, בן (הנק׳ לשגר), אברהם (הנק׳ ביבי), דוד (הנק׳ עלוגא), וכן שני בנים שלא נודע שמם.

מסורת קדומה, קובעת שהצדיק שורשא קדישא, גזעא דקשוט הרב המלוב״ן רבינו שלמה בר מימון היה בן למשפחת מרציאנו בלשגר. רבינו שלמה היה נוסף על חסידותו וקדושתו גדול מאד בתורה ונדמה ששימש כדיין בקהילת דבדו וכן אביו של רבינו, הרב מימון, שימש גם הוא כדיין.

אין בידינו פרטים על שמו המדוייק של אב המשפחה הנק׳ ״לשגר״ ולא על שמות בניו או צאצאיו.

הזקן הכשר, גזע ישישים, בנם של קדושים, הליכותיו בקודש, הצדיק ר׳ משה (הנק׳ בלשגר) הוליד: אברהם, דוד, סתירא, קמירא.

החכם הותיק, חמר עתיק, צדיק תמים, דובר צדק מגיד מישרים, איש חסדים, מסופרי מתא, החסיד רב אברהם הנז׳ הוליד: יוסף, אהרן, אלעזר, מאחא, סעידא;

החכם הבולל, בישראל להלל, שמו נודע לשם ולתהלה, סופר מתא, שליח צבור ומרביץ תורה בישראל, מזבה הרבים, חבר ליראי ה׳ ולחושבי שמו, הצדיק רב יוסף (הנק׳ ר׳ הנינו) הוליד: אהרן הי״ר, רחמים, משה, אברהם, יצחק, מרימא, סתירא, עווישא.

המנוח היקר ירא אלהים וסר מרע, גומל חסדים, משבים ומעריב, הצדיק ר׳ אהרן הוליד: משה, דוד, רחמים, עווישא.

המרוחם, שייף עייל שייף נפיק, בעל מדות טובות, מתהלך בתומו צדיק, הזקן הכשר, ר׳ אלעזר הוליד: יצחק, אברהם, עווישא, סתירא.

הזקן הכשר, מנא דכשר, טוב לה׳ וטוב לבריות, תם וישר, גומל חסדים עם הבריות, הצדיק ר׳ דוד (הנק׳ דוד די כבידא) הוליד: משה, יצחק, כבירא, קמירא, מאחא.

המנוח, טהור לב, ונעים הליכות, משכים ומעריב לבי כנישתא, הצדיק ר׳ משה הוליד: יהודה.

השם הטוב, בעל מעשים טובים, מתמימי דרך ההולכים בדרך ה׳, הזקן הכשר הצדיק ר׳ שלמה (הנק׳ די בלשגר) הוליד: יוסף, יעקב, מרימא.

גברא רבא יקירא, צנוע ועניו, מאושר בענייניו, מדותיו מדות יוצרו, מוקיר רבנן, גומל חסדים עם הבריות, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב הזקן הכשר הצדיק ר׳ יוסף הוליד: שלמה, משה, שמעון, אברהם, סאעודא,

המרוחם, זקן ונשוא פנים, מתפרנס מיגיעו, עושה חסדים, הצדיק ר׳ יעקב הוליד: שלמה, אברהם, יצחק, סאעודא, מרימא, מאחא, עווישא.

המנוח הצדיק, הולך תמים ופועל צדק, יראת ה׳ היא אוצרו, דחיל חטאין ועביד טבין, הרב יעקב הוליד: יוסף.

המרוחם, תם וישר, נוח לה׳ ונוח לבריות, משבים ומעריב לבי כנישתא, הצדיק ר׳ יוסף (הנק׳ יוסף די ביגייל) הוליד: יעקב, שמעון, משה, מרימא.

איש צדיק תמים, ירא אלהים וסר מרע, ענוותן ושפל ברך, הצדיק ר׳ יעקב הוליד: משה, סליטנא.

הזקן הכשר, אוהב תורה ולומדיה, מתפרנס וחי מיגיעו, הצדיק ר׳ משה הוליד: שמואל, סעדיה, מרסידיס.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

 

יחס דבדו 14

משפחת בן עקו

משפחה נכבדה, בעלת יחוס רם, מוזכרת באגרת יחס פאס, עמי 137, והתעודה החשובה מאת השד״ר הרב אברהם מרציאנו זצ״ל, וכן בכתבי ובתעודות הקהילה

האשל הגדול, מעוז ומגדול, אילן ששרשיו מרובין, ראש גולת אריאל, תם וישר ירא אלהים, אבונא הראשון, גזעא דקשוט, שורשא קדישא, הסבא הקדמון, חסידא קדישא, הרב משה מרציאנו (ראש המשפחה) הניח ברכה: דוד.

גברא רבא, ראש על ארץ רבא, סבא רבא, בן איש חיל רב פעלים, גזבר נאמן, נגיד מיומן, הצדיק ר׳ דוד הוליד: אלעזר, יעקב (הנק׳ עקר), בן (הנק׳ לשגר), אברהם (הנק׳ ביבי)׳ ייי (הנק׳ עלוגא), וכן שני בנים שלא נודע שמם.

אביר הרועים, אבי התעודה, נר ישראל, ראש גולת אריאל, שורשא קדישא, גזעא דקשוט, הרב המובהק, הדיין המצויין, מתקן תקנות לעמו ולבני עדתו, עטרת ראשינו, אבינו מלכנו׳ הרב יעקב הנק׳ בן עקו הוליד: דוד.

חכם מרומם, אור יומם, רב פעלים לתורה ולתעודה, דובר צדק ומגיד מישרים, הצדיק הרב דוד הנז׳ הוליד: יוסף, משה.

איש צדיק, איש החסד, מאנשי תמימי דרך, מתחסד עם קונו ר׳ יוסף הנז׳ הוליד: דוד.

בן איש חי, עניו ושפל ברך, זהיר בגמילות חסדים של אמת, הזקן הכשר ר׳ דוד הוליד: יצחק.

אין בידינו פרטים על צאצאים של הצדיק ר׳ יצחק הנז׳.

פרי צדיק עושה חיים, יקר רוח ונשוא פנים, בעל שם טוב, מר זקנינו הצדיק ר׳ משה הנז׳ הוליד: יוסף, דוד, שלמה.

ר׳ דוד ור׳ שלמה הנד הם אבות משפחת מרציאנו ״בלהרהאר״ והאח ר׳ יוסף הנז׳ הוא אבי משפחת מרציאנו ״בן עקו״.

המרוחם והנכבד, איש חסד ורחמים, משכיל אל דל, יראת ה׳ היא אוצרו, סבא רבא, מר זקננו הצדיק ר׳ יוסף בן עקו הנד הוליד: משה, יצחק, דוד.

המרוחם הצדיק ר׳ יצחק בן עקו (בן ר׳ יוסף בן עקר) הוליד: שלמה, יוסף, יצחק. (יצחק זה נק׳ ע״ש אביו יצחק, במנהג יהודי המערב: אם הבעל נפטר ב״מ והניח אשתו בהריון, והאשה ילדה בן זבר, הרך הנולד נקרא ע״ש אביו המת. מנהג זה נפוץ בקהילת דבדו).

אין בידינו פרטים על צאצאים של ר׳ שלמה ואחיו ר׳ יוסף (הבנים של ר׳ יצחק בן עקו המי).

בן איש חיל, תם ועניו, מאושר בענייניו, גומל חסדים, שייף עייל שייף נפיק, הצדיק ר׳ יצחק בן עקו הנז׳ (בן ר׳ יצחק) הוליד: שלמה.

גברא יקירא, נבבד ויקר, מתהלך בתומו צדיק, זריז במעשים טובים, טוב לה׳ וטוב לבריות, הזקן הבשר הצדיק ר׳ שלמה הנד הוליד: ר׳ יוסף, דוד.

האשל ברמה, אילנא תקיפא, גזעא דקשוט, חוטר מגזע קדושים, מזר״ק טהור, מרביץ תורה לעדרי צאן קדושים, ראש המדברים והמורים, נרתקא דאורייתא, שימש ברב בית כנסת העתיק ע״ש הרב שלמה בר מימון זיע״א (שם נהגו לסדר את הגיטין) הרב המובהק, הדיין המצויין החסיד, אדמו״ר, הרב יוסף הוליד: שלמה, משה, מאחא, עווישא, לוויהא, מרימא.

בן איש חי, פרי צדיק עושה חיים, גברא יקירא, מרגלית יקרה, יקר רוח איש תבונה, נושא ונותן באמונה, נקי כפים, חונן דלים ומחסה לאביונים, ביתו פתוח לרווחה, יותר מהמה מעשה הצדקה שעשה בצינעה, מוקיר ורחים רבנן ותלמידיהון, מחזיק מוסדות תורה וכן ישיבה שנקראת על שמו ״בתר שלמה״ הצדיק ר׳ שלמה הניח בן הי״ו ובנות הי״ו.

הזקן הכשר, מנא דכשר, שלשלת יוחסין, מוכתר בנימוסין, חכם לב, טהור לב, בר אבהן ובר ואוריין, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, ידיו רב לו בספר תורת ה/ הצדיק הרב דוד (אחיו של רבינו יוסף הנד) הוליד: אברהם, סתירא, סאעודא, מרימא.

החכם המרומם, אור יומם, נעים הליכות, הליכותיו בקודש, הולך חכמים יחכם, סופר מתא, פיו מפיק מרגליות, הוגה בתורה תדירא, הצדיס הרב אברהם הוליד: דוד, יהודה, מרימא, סאעודא.

 

סבא רבא, יושב בישיבה, ראש פנה, איש תבונה, איש חסד ורחמים, גומל חסדים, צדיק תמים, ענף עץ עבות, כבוד זקנינו, עטרת ראשינו, הצדיק ר׳ משה הנד (בן ר׳ יוסף הנזכר לעיל) הוליד: יוסף, ר׳ יעקב, דוד, אברהם, יצחק, מרדכי.

ראש העדה, אבי התעודה, זרע היחס והמעלה, יקר מפנינים, איש אמונים, עמוד החסד, פזר נתן לאביונים, מעמיד הלוואות לרשות גדולים וקטנים, הסבא העתיק, חמר חדת עתיק, הצדיק ר׳ יוסף הנז׳ (נתבש״מ שנת תרל״ג לערך) הוליד: שלמה, אהרן, משה, יצחק, יהודה, יעקב, עווישא.

איש צדיק, בנן של גדולים, ביתו פתוח לרווחה לאורחים וגם בית ועד לחכמים, ובראשם הרבנים השד״רים מארץ ישראל, גזבר נאמן של קופות התנא ר׳ מאיר בעל הנס, ויהי ידיו אמונה לשאת ולתת באמונה, הסבא הצדיק ר׳ שלמה (נתבש״מ שנת תרע״ט) הוליד: ר׳ אליהו, יוסף, יצחק, דוד, לאה, עישא, סאעודא, מאחא.

החכם הנעלה, מיחידי סגולה, נשיא העדה, בלילא דורדא, יושב בישיבה, באהלה של תורה, מתחסד עם קונו, גומל חסדים טובים עם החיים ועם הנפטרים, הסבא הצדיק הרב אליהו נתבש״מ שנת תרפ״ט הוליד: אהרן, ר׳ שמואל, יהודה, משה, סאעודא, מאחא, מרימא, זהרא, לוויהא, עווישא, סתירא.

גברא רבא יקירא, בעל מדות נעלות, שייף עייל שייף נפיק, נושא ונותן באמונה, בעל צדקה, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ אהרן הוליד: מרימא, עווישא.

החכם השלם והכולל בישראל להלל, רב נהור״א, שרגא דנהורא, ענוותן ושפל ברך ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, סופר מתא, רב בית כנסת החדש של משפחת בן עקו, שפתותיו שושנים להוכיח במישור, אוהב שלום ורודף שלום ומשכין שלום בין הבריות, מרביץ תורה לעדרי צאן קדושים קרוב ליובל שנים, העמיד תלמידים הרבה, זכה וזיכה את הרבים, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, חסידא קדישא, מורי ורבי מר זקיני, אדמו״ר הרב שמואל זיע״א הניח ברכה: מורי ורבי עטרת ראשי ופארי, נזר ועטרה החכם השלם הגאון המובהק כבוד מר אבי הרב מאיר מרדכי הי״ו, (ספריו היקרים חידושי תורה וחידושי

ש״ם יצאו לאור בירושלים ת״ו והם: דברי מאיר, בית מאיר ועוד, ויש למו״ר מ״א הי״ו עוד בכתובים חידושים על תלמוד ירושלמי וחידושים על תורת הסוד). דודתי היקרה והנכבדת מרת מרים הי״ו, דודתי היקרה מרת עווישא הי״ו.

גברא רבא, איש אמונה, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, גומל חסדים, משכים ומעריב, הצדיק מר דודי ר׳ משה הוליד בנים ובנות הי״ו.

היקר וחשוב מר דודי ר׳ יהודה הי״ו בירכו ה׳ בבנים ובנות בפ״י הי״ו

יחס דבדו – משפחת בן עקו

יחס דבדו 14

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

הזקן הכשר, בענייניו מאושר, דחיל חטאין ועביד טבין, גומל חסדים טובים, מהנה ת״ח מנכסיו, תרם להדפסת ספרי קודש כגון ספר אהל יוסף להרב יוסף בן הדוש ז״ל ועוד, עוזר דלים, לחמו נתן מימיו נאמנים, נושא ונותן באמונה, הצדיק ר׳ יוסף (בן מ״ז ר׳ שלמה) הוליד: יהודה, רחמים, שלמה, ר׳ אהרן, שמעון, ר׳ יעקב, ציון, סאעודא, סתירא.

הנכבד ויקר, תם וישר, בעל מדות נעלות, מוקיר רבנן, גזבר נאמן, נגיד מיומן, רב טוב לבית ישראל, רודף שלום ומשכין שלום בין הבריות, נושא ונותן באמונה, בעל צדקה, הצדיק ר׳ דוד הוליד: סעדיה, אליהו.

איש צדיק, יקר רוח, בעל צדקה וחסד, ויהי ידיו אמונה נושא ונותן באמונה, מהנה רבנן מנכסיו, ירא ה׳ ושלם, הקדוש ר׳ יצחק ה׳ ידרוש דמו וינקום נקמתו הוליד: אברהם, יהודה, רחמים, שלמה, שמעון, צלטאנא, סתירא.

גברא רבא יקירא, נשמתו זכה וברה, נושא ונותן באמונה, עושה צדקה וחסד, ירא הי, גומל חסדים, הסבא ר׳ אהרן (בן מ״ז ר׳ יוסף הנד) הוליד: עווישא (מ״ז ז״ל).

חכם לבב, פרי עץ הדר, אבן שבראשה, ראשון לבל דבר שבקדושה, רודף צדק מחזיק כל בדק, אוהב תורה ולומדיה, מייסד ישיבה ״וזאת ליהודה״ בעיר צפרו לע״נ אחיו ר׳ יהודה ז״ל, פרנס הדור ומנהיגו באונו ובממונו, גומל חסדים עם יהודים ולא יהודים, זיוויה דדריה והדריה, חבר ליראי ה׳ ולחושבי שמו (ידיד נפשו של מ״ז היה הרב יוסף כהן צבאן ז״ל), קדוש מעוגה בבית אסורים ע״י אנשי המורד המוסלמי בשנת תרס״ג, מר זקיני הרב משה (בן מ״ז ר׳ יוסף ה׳ ידרוש דמו וינקום נקמתו, נתבש״ט שנת תרס״ו), הוליד: ר׳ דוד, מ״ז יוסף ציון, רחמים, אהרן, אברהם, חיים, רפאל, סליטנא, עווישא.

המרוחם, תם וישר, בענייניו מאושר, יראת ה׳ היא אוצרו, סופר מתא, רב בית כנסת (הסמוכה לבית כנסת משפחת בהן דוגם), גומל חסדים טובים, הזקן הבשר הצדיק הרב דוד הוליד: יהודה, מרדכי, משה, יצחק, סתירא, מרימא, סעידא.

בן איש חיל, איש אשכולות, גומל חסדים עם בני ברית ועם שאינם בני ברית, ראש העדה ונגיד נאמן, רב טוב לבני הקהילה, ירא אלהים וסר מרע, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, מר זקיני ר׳ יוסף ציון הוליד: משה, שמעון, שלמה, מאיר, לוויהא, מאחא, מרת אמי מנשים באוהל תבורך מרת סאעודא הי״ו, עווישא, זהארי, רחל.

המנוח, ירא אלהים וסר מרע, משבים ומעריב, גומל חסדים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ רחמים הוליד: ר׳ משה, יהודה, סליטנא, סאעודא, סתירא, נונא, עווישא.

החכם השלם והכולל, בישראל להלל, הישר והעניו, רב חסידא, כלילא דורדא, מרביץ תורה בישראל, לא מחזיק טיבותא לנפשיה יורה יורה ידין ידין, הדיין המצויין הרב משה הנד ז״ל הוליד בנים ובנות בפ״י הי״ו.

המנוח, הזקן הכשר, מנא דכשר, דחיל חטאין ועביד טבין, הצדיק ר׳ חיים הנד הוליד: משה, סעידה, סליטנא, מאחא, לוויהא, קמירא, עווישא, מרימא, סאעודא.

הנכבד ויקר, מדותיו מדות יוצרו, צניע ומעלי, תם וישר, גומל חסדים, זקן ונשוא פנים, שב גם ישיש, הצדיק ר׳ אברהם הוליד: יהודה, משה, שלמה, שמואל, עווישא, מרימא.

המנוח, מתהלך בתומו, משבים ומעריב לבי כנישתא, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אהרן הוליד: משה, אליהו, מסעודא, סליטנא, זהבה, עווישא.

המנוח, מאנשי תמימי דרך, ענוותן ושפל ברך, משבים ומעריב לבי כנישתא, הזקן הבשר ר׳ רפאל: משה, יוסף, שמעון, עליזא, מרים.

גברא רבא, אבן יקרה וטובה, בעל אכסניא לחסד, חונן דלים עוזר לאביונים, נושא ונותן באמונה, איש אמונים, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ יעקב (בן מ״ז ר׳ יוסף) הוליד: אהרן, יהודה, אברהם, משה, דוד, עווישא, מרימא, סליטנא, זהארי.

בן איש חי מקבציאל, מיחידי הקהל, מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, עוזר לאביונים, ירא אלהים וסר מרע, ויהי ידיו אמונה לשאת ולתת באמונה, מכסף עזבונו נוסדה (ע״י אחיו מ״ז הרב משה ז״ל) ישיבה ״וזאת ליהודה״ בעיר צפרו, הצדיק ר׳ יהודה (בן מ״ז ר׳ יוסף) הוליד: סאעודא, לוויהא, עווישא.

פרי צדיק עושה חיים, בנן של קדושים ותרשישים, מחסה לאביונים, לחמו נתן מימיו נאמנים להחיות לב נדכאים, אדם אמיד וברכת ה׳ מצויה בבית, ירא אלהים וסר מרע, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יצחק (הנק׳ למביטל, בן מ״ז ר׳ יוסף ז״ל, נתבש״מ שנת תרפ״א) הוליד: שלמה, ר׳ דוד, שמעון, משה, סעידא, מאחא, מרימא, סתירא.

המרוחם, הצדיק, מדותיו מדות יוצרו, יראת ה׳ היא אוצרו, הזקן הכשר ר׳ שלמה הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

איש אלהים קדוש, חן ערכו מי ימלל ומי יספר, צדיק יסוד עולם, מקודש מקודש, מרחם מקודש, אוחז במידת השתיקה, אמרתו צרופה כלילת יופי, תורתו שלמה בלי דופי, זכה בזיו שמיא, לבר אלהין דמיא, אור השכינה מחופף עליו כל היום, רבה של קהילת מיסור (ולפני כן רבה של קהילת ברגנט), מואס בהבלי העולם, שורשא קדישא, חסידא קדישא, אדמו״ר הרב דוד זיע״א הניח ברכה: יוסף, אהרן, הרב רחמים, אברהם, מרדכי, נונא, עווישא.

המנוח, עניו ותם, מתפרנס מיגיע כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ שמעון הוליד: יצחק, מרדכי, יהודה, יוסף, מאיר, נונא, זהארי, עווישא.

המרוחם, ירא אלהים וסר מרע, משכים ומעריב, גומל חסדים, בעל צדקות, חי מיגיעת כפיו, הצדיק ר׳ משה הוליד: מכלוף (הנק׳ כליפא), יעקב, שמעון, יצחק, אברהם, סעאדי, סתירא, לוסיין, רהיט, חנה.

אחד מן הרמתים, גזע ישרים וברים, גבר בגוברין, הולך ביושרו, ראש הסדר, אבי העדר, רחים ומוקיר רבנן, משכיל אל דל, נושא ונותן באמונה וברכת ה׳ מצויה בבית, קדוש מעונה בבית אסורים ע״י אנשי המורד המוסלמי בשנת תרס״ג, ר׳ אברהם (אח מ״ז ר׳ יוסף ז״ל) ה׳ ינקום נקמתו הוליד: שמעון, משה, יצחק, שלמה, רחמים, מרימא, סתירא, מאחא.

איש צדיק, חמר חדת עתיק, יקר מפנינים, גבור חיל, ראשון לדבר של צדקה וחסד, גומל חסדים ביום ובלילה, עם החיים ועם הנפטרים, מחזיק בדק בתי העלמין, מנהל חברת רשב״י וחברה קדישא ביד רמה, החסיד ר׳ שמעון הוליד: אברהם, יוסף, משה, סעידא, מאחא, לוויהא.

גברא רבא, מעשים טובים קיבץ וריבה, נקי ובר, תם וישר, בעל הכנסת אורחים, ירא אלהים וסר מרע, הצדיק ר׳ משה (בן ר׳ אברהם) הוליד: דוד, אהרן, רחמים, יוסף, מאחא.

הזקן הכשר, רחים ומוקיר תלמידי חכמים, נודב נדבות, טוב לה׳ וטוב לבריות, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ דוד, הנד הוליד: משה, אברהם, סאעודא.

השם הטוב, צדיק תמים, איש חסד ורחמים, מתפרנס מיגיע כפיו, נותן צדקה, הזקן הבשר ר׳ רחמים הנד הוליד: יוסף, שלום, יצחק, משה, אברהם, מרימא, סאעודא, עווישא.

המנוח, איש תם וישר, משכים ומעריב לבית ה/ הצדיק ר׳ אהרן הנד הוליד: אברהם, משה.

הנכבד ועניו, אוהב תורה ולומדיה, גומל חסדים טובים, הזקן הבשר הצדיק ר׳ יוסף הנד הוליד: משה, יצחק, סתירא, מרימא, סאעודא.

איש תבונה, הולך ביושרו, עושה צדקות, גומל חסדים, הצדיק ר׳ יצחק הנד (בן ר׳ אברהם) הוליד: שלמה, נונא, עווישא.

הנכבד ויקר, טוב וישר, בכל ענייניו מאושר, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, בעל אבסניא לחסד, הצדיק ר׳ שלמה הנד הוליד: יצחק, אפרים, רחמים, סאעודא.

המרוחם, מתהלך בתומו, שייף עייל שייף נפיק, ירא אלהים וסר מרע, גומל חסדים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ שלמה (הנק׳ שלילם) הוליד: שמואל, אברהם, משה, מרדכי, יצחק, יהודה, עווישא, מרימא, סאעודא.

 

המנוח, טהור לב ועדין הנפש הצדיק ר׳ רחמים לא הוליד זרע ב״מ.

החכם השלם והבולל, אור גולל, שבחיו מי ימלל, צדיק מופלג (נהג לשים שק התפילין מתחת ליד, והיד השניה שם על המזוזה ומבקש מבורא עולם ״יסורים בעולם הזה שהם כקליפת השום ע״י חיסורים של העולם הבא״), צדיק יסוד עולם, הרב יעקב זיע״א (אחיו של מ״ז ר׳ יוסף הנד) ה״מ אלחסיד הוליד: מרימא (נק׳ מרימא דרבי), סתירא, מאחא.

הצדיק, זרע קדושים, המרוחם ר׳ דוד (אח הר׳ יעקב הנ״ל ומ״ז ר׳ יוסף המי) הוליד: עווישא.

אין פרטים על צאצאים של ר׳ מרדכי ושל ר׳ יצחק (אחיו של מז׳ ר׳ יוסף)־

ר׳ אברהם (הנק׳ דטליח, התגורר במליליא), עווישא, מרימא. המרוחם, ירא אלהים וסר מרע, השם הטוב, אוהב תורה ורבנן, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אברהם הנז׳ הניח ברכה: אליהו, מסעוד, חנינא, רחל, כרמלה.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו-משפחת עקו

יחס דבדו 15

משפחת עקו

האחים יעקב עקו׳ מרדכי עקה יהודה עקו.

איש צדיק, זרע קדושים ושיעים, איש אמונה, מתפרנס מיגיעו, ירא ה׳ ושלם, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים הזקן הכשר ר׳ יעקב עקו הניח ברכה: דוד.

המרוחם, מתהלך בתומו, רודף צדקה וחסד, משכים ומעריב הצדיק ר׳ דוד הוליד: שמואל, מרדכי, יוסף, עווישא (לוויסא), קמירא, פריחא, זהארי.

הזקן הכשר, השם הטוב, ישר ונאמן, גומל חסדים, משכים ומעריב לבי כנישתא, הצדיק ר׳ שמואל הוליד: אברהם, דוד, שמעון, משה, יהודה, שרה, לוויסא, מאחא, פרלה.

המנוח, אוהב תורה ולומדיה, חי מיגיע כפיו, הצדיק ר׳ מרדכי הוליד: אברהם, דוד לוויסא.

היקר, איש תם וישר, גומל חסדים טובים, בעל צדקה, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: דוד.

הצדיק, תם וישר, בענייניו מאושר, ירא אלהים וסר מרע ר׳ יהודה עקו הוליד: סאעודא.

אין בידינו פרטים על בניו של ר׳ מרדכי עקו ז״ל. מכלוף (גר בעיר מליליא).

הזקן והכשר, איש חסד ומעשים טובים, משכים ומעריב, הצדיק רבי מכלוף הוליד: אהרן, סעדיה, תמר, סלטאנא.

המנוח, תם וישר, נהנה מעמל עשר אצבעותיו, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ אהרן הוליד: סעדיה, דוד, סולטאנא.

רפאל (גר בעיר מליליא), אסתר.

איש צדיק, ירא אלהים וסר מרע, גומל חסדים, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ רפאל הניח ברכה: מסעוד.

 

הזקן והבשר, הולך תמים ופועל צדק, מכבד תורה ולומדיה, ירא הי, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ מסעוד הוליד: רפאל, שלום, מרדבי, אסתר.

דוד (גר בעיר מליליא).

גברא רבה, מאנשי תמימי דרך, בעל צדקה וחסד, הצדיק ר׳ דוד הוליד: מסעוד, רחמימ-בנימין, פריחא ,סימא.

משפחת להרהאר-יחס דבדו-אליהו מרציאנו

משפחת להרהאריחס דבדו

משפחה רמה וחשובה המתייחסת למשפחת בן עקה מוזכרת בגארת יחס פאס עמי 138-137, ובתעודות הקהילה כגון בתעודה ההיסטורית של הרב השד״ר ר׳ אברהם מרציאנו זצ״ל מירושלים.

האשל הגדול, מעוז ומגדול, אילן ששרשיו מרובין, ראש גולת אריאל, תם וישר ירא אלהים, אבונא הראשון, הסבא הקדמון, חסידא קדישא הרב משה מרציאנו זלה״ה הניח ברכה: דוד.

גברא רבא, ראש על ארץ רבא, סבא רבא, בן איש חיל רב פעלים, גזבר נאמן, נגיד מיומן, הצדיק ר׳ דוד הנז׳ הוליד: אלעזר (הנק׳ עוויזר), יעקב (דזנק׳ עקי)׳ ב1 הנק׳ לשגר, אברהם (הנק׳ ביבי), דוד (הנק׳ עלוגא), (ושני בנים שלא נודע שמם).

אביר הרועים, אבי התעודה, נר ישראל, ראש גולת אריאל, הרב המובהק, הדיין המצויין, מתקן תקנות טובות לעמו ולבני עדתו, עטרת ראשינו, אבינו מלכנו, הרב יעקב בן עקו הנז׳ הוליד: דוד.

חכם מרומם, בן איש חיל, רב פעלים לתורה ולתעודה, דובר צדק ומגיד מישרים, הצדיק הרב דוד בן עקו הנז׳ הוליד שני צנתרות הזהב: יוסף, משה.

איש צדיק, איש החסד, מאנשי תמימי דרך, מתחסד עם קונו ר׳ יוסף הנז׳ הוליד: דוד.

בן איש חי, עניו ושפל ברך, זהיר בגמילות חסדים של אמת, הזקן הכשר ר׳ דוד הוליד: יצחק.

אין אנו יודעים פרטים על צאצאיו של הצדיק ר׳ יצחק הנד.

פרי צדיק עושה חיים, יקר רוח ונשוא פנים, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, הצדיק ר׳ משה בן עקו הנז׳ הוליד: יוסף, דוד, שלמה.

האחים דוד ושלמה בן עקו הנז׳ הם אבות משפחת מרציאנו להרהאר.

המרוחם, טהור לב, עדין נפש, מתפרנס מיגיעו, הצדיק ר׳ שלמה הנז׳ נפטר באלג׳יריה בלי להניח זרע ב״מ.

מכתב שד״ר בשפתם של יהודי מערב

 

ידידי ה' וידידנו!יחס דבדו

מן ג'יר מה נפ׳ייקו קלביך׳ לעזיז עלא למחבר, ד׳ ארץ לקדושה, כיף׳ אלי משהוד …… קדאמנה, באין כול וואחד­…….. אברהם, יצחק ויעקב, -יש למחבא פיי קלבו די לארץ׳ די זדודנא, הייא לארץ׳ למקדשא, לארץ די הייא עזיזה פ׳עינין זמיע לעולם כולהא, ובפרט פעניין לקאוים די ישראל, ואש כון הייא האדה די מה יטלע סי עלא באלו ויתפ׳כר מן לקדושים די כאנו פ׳ארץ הקדושה, ויירמאווי רואחהום וכבו דמהום פ׳חאל למא עליהא, עלא האדה זינא אחנה באש נרג'בו אנאם די הומא שאב׳יין באש יחנו וירחמו עלא כ׳וואנהום די שאכנין פ׳זבל ציון, די בעונות מחמלץ בלמעאיירה דזוע ומן קלת סי, ופ׳חאל די וואער בזאף האד לחזאה לזטיע די הוויא יהודי באש ירא בעינו לכסרא די כ׳וואנו פ׳י יתשלם לקדושה, עליהא זינא באש נפ׳ייקו קלוב ב׳וואננא דד עליהם יחיו, אחנא די כ׳אתמין לתאחת די וואקפ׳ין וטובלין כבאר עלא זמאעת ספרדים הי״ו פ׳י ירושלם לקדושר ענדנא צער כביר באש נטופ׳ו סי חאזה די תנפ׳אע באש נכ׳פ׳פ׳ו לעניות מן כ׳וואננא די לחםאב דייאלהום כתיר, ד ראהוס יטלבו טנניא נעאווינוהים, ומה פ׳ידנא באש נג״יתוהום, עמל פ׳י באליך׳ יא סיניור, בםחאל נהוויא וואער עלינא בי־ נראיו דמוע כ׳וואננא למטועין אולאד דם יתכיך, די הומא אולאד נאש לכברא, וליום בעונות מעתאזין, חתא די הוויא כלבו קאשי יחב פ׳האד יםמאע מן לעייאט דיל לעניים, ופייהום וקנים ורי מהדודין זהר, להזאלאת וליתאטה 'מתרוכין ועךיייאנין וחפ׳ייאנץ, בלא מעאוונא, ובלא מזון, ובסחאל ענדנא האד לחאזה וואערא פ׳חאל למות, ק די כא נדאווי לנוים זלים די שא:נין טעאנא פ׳יירושלם, דימה ממרחץ, כלמעאוונא די כ׳וואנהום די הוטא.פ׳לאנ:ונה1ץיאלה1פ,פ׳חאל די ר »׳״־אוני חתאחד טנהום, סא בא ימשי ידור פזלפאלב ר,א:ג׳ יטלב צדקה, לאיין הומא למב׳אזץ דייאלהום מעמרץ.בזרע ובכול מאן הייא חאזה, עאטיינהום לביות פיאש ישכנו, ואחנאאולאד ישראל בעונות בסחאל די בא ימשיווי ידורו פילבאלד דטלבו למעאוונא באש יעישו, קדאש האד לחאזה ביזוי ענדנא מן לגוים די קא יקולו, נדרו האד נאש די אולאד ישראל־די מה כא יחנוסי עלא לעניים דייאלהום, האדו מה ינחסאבו סי מעא נאש, ואחנא כבאר זטאעא אש נקדרו נוואזביהום, ליין מנאיין יזינא וטין יעאווננא באש נג,יתו.ר,אד לקאווים לכתיר עלא האדא מה נחבוסי נוזועו קלביך׳ בהאד סי, מה חבנאג!, נטווילו עליך׳ כתר מן האד סי, ונרנבוך׳ באש תחזם כוואסריך, ותעטל בול זהדיך באש תוכף מעא שליח לכולל נהוג דייאלנא מעלת הרב השלם הטזר״ק הטהור המתחסד עם קונו שייף עייל שייף נפיק כטוהר־ר אברהם מרסייאנו יצ״ו, ד אחנא אוכלנאה באש יטיף למעאוונא מן ג׳מיע כ׳וואננא די פ׳מערב הפנימי ה׳ עליהם יהיו, ובפרט תוקף מעאה התא ירסם ויעמיל קופת תמחוי ותמיכת יתומים ואלמנות כיף די בייננא למנפיעא דייאלהום פלכרא לכבידא די עטינא פ׳יד הרב השריר הי״ו הנז׳, ענדנא הבטחה באיין שליח כולל דיילנא ילאקינאשדי ישמעוכלאמנא וירדפוה עלא כפ׳וףידיהם, לאיין הוויא מרסול מן לארץ לקדושה, ותעמל מעאהכ׳יר בזאף פ׳וזה לעניים די פ׳ארץ הקדושה ופ׳וזה ירושלג לקדושה, ובהאד זכות די תעמל שם יתברך די שאכן פ׳י ירושלם יטוויל עטריך׳ ועמר אולאדיך׳, ופ׳אש מה תעמיל ינזליך׳ פייה לברכה, ויזכיך׳ באש תזי לירושלם פלפ׳רחא,אמן.

מכתב שד״ר בשפתם של יהודי מערב

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר