מורשת יהדות מרוקו

בוגרי מוסדות החינוך באקס־לה־בן

אקס־לה־בן נמצאת באזור קר מאוד, ולכן הצורך בחימום גדול וההוצאה הכספית גבוהה.

כל הראיונות באקס־לה־בן התקיימו בחגי תשרי, בספטמבר 2017.

שלמה אזגורי, נשיא קהילת אקס־לה־בן, נולד בשנת 1957 בעיר טיטואן שבמרוקו הספרדית. את לימודיו היסודיים והתיכוניים למד בבית ספר היהודי בעיר ובכיתה י׳ למד בבית ספר כללי לא יהודי. בהמלצת הרב ביבאס, הרב המקומי בעיר, הוא נסע לאקס־לה־בן כדי לסיים את לימודי התיכון ולקבל תעודת בגרות. בתום לימודיו בבית הספר התיכון החל אזגורי ללמוד פיזיקה באוניברסיטת שומברי הסמוכה לאקס־לה־בן. עם קבלת התואר, לבקשת הרב כאהן, הוא חזר לאקס־לה־בן כדי ללמד פיזיקה בישיבה. אזגורי התחתן עם ילידת ליון, בת להורים יוצאי אוראן שבאלג׳יריה, בוגרת סמינר תומר דבורה. נוסף על היותו מורה לפיזיקה, אזגורי הוא גם ספק של ארבעת המינים לכל צרפת. בכל שנה בימים נוראים נסע אזגורי לבקר את הוריו בטנג׳יר שאליה עברו מעיר הולדתו טיטואן ובה הם חיו עד סוף ימיהם. אזגורי הוא דוגמה לאורח חיים המשלב בין פתיחות למודרנה והשכלה ובין שמרנות חרדית ושמירה מורשת מרוקו.

בריאיון עימו התייחס אזגורי למצבה הכלכלי הקשה של הקהילה היהודית המקומית באקס־לה־בן. לדבריו, מצב זה הוא תוצאה של מיעוט תיירים יהודים המגיעים למרחצאות. תיירים אלו נהגו לתרום לקהילה והשתמשו בשירותי הדת המקומיים. נוסף על כך, העובדה שרבים מאנשי הקהילה מקדישים חלק גדול מזמנם ללימוד תורה ועובדים באופן חלקי מקשה על גביית מיסי הקהילה. רבים מאנשי הקהילה עובדים בהוראה, בהשגחה ובשחיטה ואינם מפרנסים היטב את משפחותיהם ברוכות הילדים. בקהילה יש משפחות במצוקה, אלמנות וגרושות שהקהילה צריכה לדאוג להן. בעיר אקס־לה־בן יש בית אבות יהודי של משפחת רוטשילד, והקהילה מספקת את צרכיו הדתיים.

את העובדה שדור המייסדים או המשכו של דור זה עדיין שולט במוסדות הישיבה ולא המהגרים ממרוקו, שהם רוב הקהילה, הסביר אזגורי בכך שיש לתת כבוד לאלו שהקימו את המוסדות האלה לאחר מלחמת העולם השנייה. עם זאת, הוא ציין שיש במוסדות החינוך של אקם־לה־בן גם מנהיגים יוצאי מרוקו כמו בן־דיין ובן־איון, מנהלי סמינר תומר דבורה, וברששת המנהל האדמיניסטרטיבי של הישיבה.

בשנת 2000 נבחר אזגורי לנשיא הקהילה. לדבריו, קהילת אקס־לה־בן עצמאית ואינה תלויה בקונסיסטואר, אף על פי שאברכי ישיבת חכמי צרפת משמשים בקודש בקהילות הקונסיסטואר באזור בתור חזנים, שוחטים, מלמדים ואברכים. לקהילה המקומית יש גם קשר עם הקהילה החרדית בפריז בראשותם של הרבנים יוסף פרנקפורטר ומרדכי רוטנברג, וכן מתקיימים קשרים חזקים עם המוסדות החרדיים בישראל, בצרפת ובאנגליה.

כנשיא קהילת אקס־לה־בן, שמרבית חבריה הם יוצאי מרוקו, אזגורי עוסק בשימור מורשת מרוקו, תרבותה ומנהגיה. לדבריו, בישיבה מתפללים לפי נוסח התפילה שהיה במרוקו וכן מתקיימות הילולות לרבי שמעון בר יוחאי ולרבי מאיר בעל הנס. עם זאת, לימוד התורה והלבוש הם כמנהג ליטא. יחסי הגומלין בין אקס־לה־בן ומרוקו טובים יותר מהקשרים עם מדינת ישראל. אזגורי נפגש בקביעות עם משלחות ממרוקו ועם הקונסול המרוקאי ומשתתף באירועים של הקהילה המוסלמית. אזגורי סיפר ששר הכלכלה המרוקאי הציע לו להעביר משפחות יוצאות מרוקו מאקס־לה־בן למרוקו, שם יבנו עבורם כפר יהודי־חרדי על חשבון המדינה. לדבריו, הרעיון מעניין והוא אינו מתנגד לו עקרונית, אך המחסור במוסדות חינוך ותעסוקה במרוקו מקשה על מימושו.

הקשר של קהילת אקס־לה־בן למדינת ישראל מושתת על היות מדינת ישראל מרכז תורני שבו ישיבות רבות. למרכיב הציוני אין ביטוי במוסדות החינוך של אקס־לה־בן, ולכן לא מציינים בהם את יום העצמאות של מדינת ישראל. עם זאת, אזגורי ציין שכשהיה תלמיד, מיוזמתם חבשו התלמידים בישיבה כיפות כחול־לבן ביום העצמאות, כדי לציין את הקשר שלהם למדינה. באופן אישי הוא אומר הלל ביום העצמאות, כפי שנהגו לעשות יהודי טיטואן בילדותו. חרף עמדת ראשי הישיבה בעיר כלפי מדינת ישראל, בבתי הכנסת של הקהילה נאמרת בשבת תפילה לשלום מדינת ישראל, אך אין אומרים תפילה לשלום חיילי צה״ל.

מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- המנהיגות החינוכית באקס־לה־בן

עמוד 82

 30-קמג. אַחַי שְׁעוּ מִנִּי

על מות ר׳ דינאר טולידאנו. קינה בתבנית מעין אזורית בת עשר מחרוזות ומדריך דו־טורי דו-צלעי. בכל מחרוזת שני טורי ענף א, טור ענף ב וטור אזור. כל הטורים דו־צלעיים.

חריזה: א/בא/ב ג/דג/דד/הה/ב ו/זו/זז/חח/ב וכוי.

משקל: שש הברות בכל צלע.

כתובת: קינה קוננתי על הנבון וחשוב רודף צדקה וחסד כהר״ר (־־כבוד הרב רבי) דינאר טולידאנו. תמרור ׳הן מאד מר לי מר׳. סימן: אנכי דוד בן חסין.

מקור: א-סג ע״ב; ק־ פב ע״ב.

אַחַי שְׁעוּ מִנִּי / בִּבְכִי אֲמָרְרָה

מַיִם תֵּרֵד עֵינַי / מִסְפֵּד מַר אָעִירָה

אֲסַלֵּד בְּחִילָה / וּמָדַי אֶקְרָעָה

יוֹם בּוֹ חֶרֶב אָכְלָה / עַד צַוָאר הִגִּיעָה

מִפְּנֵי הָרָעָה / הַצַּדִּיק נֶאֱסַף

הָאֱלֹהִים קָצָף / וּסְבִיבָיו נְשַׁעֲרָה

נָפְלוּ פָּנַי אַרְצָה / בְּשָׁמְעִי מִיתָתוֹ

מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה / עֲלַי פְּרִידָתוֹ

אִם אֶזְכֹּר חֶבְרָתוֹ / קַלְנִי מֵרֹאשִׁי

רוּחִי וְגַם נַפְשִׁי / בְּנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה

1-שעו… אמררה: על-פי יש׳ כב, ד. שעו מני: חדלו ממני ואל תנחמוני. 2. מים תרד עיני: על-פי איכה ג, מח. אעירה: אעורר. 3. אסלד בחילה: ארעד ואתחלחל, על-פי איוב ו, י. ומדי אקרעה: אקרע בגדי. 4. חרב אכלה: על-פי יר׳ מו, יד. כאן: חרבו של מלאך המוות. עד צואר הגיע: על־פי יש׳ ח, ח. 5. מפני… נאסף: הצדיק נתפס בעון הדור, על-פי יש׳ נז, א. 6. האלהים קצף: על הדור ונטל את הצדיק (ראה פדר״א יז). וסביביו נשערה: על-פי תה׳ נ, ג ומדרשו ׳מלמד שהקב״ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה׳(יבמות קכא ע״ב). 8. קשה עלי פרידתו: הלשון על-פי רש״י וי׳ כג, ל; כט, לו. 9. קלני מראשי: ביטוי של צער, על־פי סנהדרין, מו ע״א.

כָּל עֲדַת יְהוּדָה / תַּגְבִּיר יִלְלָתָהּ

אוֹי נָא לָהּ כִּי אָבְדָה / אֶת כְּלֵי חֶמְדָּתָהּ

יוֹם יָצָא מֵאִתָּהּ / כְּרָבָא דְבֵיהּ כּוֹלָא

פָּעַל שֵׁם וּמִלָּה / וְרוּחַ יְתֵרָה

יוֹם זֶה עֵת לֶאֱהֹב / קוֹל נְהִי וְקִינָה

דִּינָר זָהָב זָהֹב / אֵיךְ הוּעַם נִשְׁתַּנָּה

בְּעוֹד יוֹמָם פָּנָה / פֶּתַע פִּתְאוֹם נִשְׁבַּר

חָמַק חָלַף עָבַר / נִתן לַקְּבוּרָה

דַּי אֵין בְּאֵר לִכְתֹּב / יַשְּׁרוּ בְּמַעֲשִׂים

עִם הָאֱלֹהִים טוֹב / וְגַם עִם אֲנָשִׁים

לִתְמֹךְ דַּלִּים וְרָשִׁים / יָדָיו עַסְקָנִיּוֹת

גַּם עֵינָיו צוֹפִיּוֹת / נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה

וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ / הָיָה מִנְּעוּרָיו

מִתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ / בְּחַדְרֵי חֲדָרָיו

תָּמִיד כָּל דְּבָרָיו / צֶדֶק וּמֵישָׁרִים

הֵן הֵן הַדְּבָרִים / נִקְנִים בָּאֲמִירָה

10. 10. נפשי… קשורה: על־פי בר׳ מד, ל. 12. כלי חמדתה: ע״פ מגילה ו, א ׳…כי אבדה כלי חמדה׳. 13. יום יצא מאתה: עם פטירתו. כרבא דביה כולא: אדמה שיש בה מכל טוב. 14. פעל שם ומלה: צירוף המציין בדקדוק של ימי הביניים את כל חלקי המילון של הלשון. נדרש כאן במשמעויות אחרות: היו בו מעשים טובים (פעל), שם טוב (שם) ובעל ידע בתורה (מלה). 16. דינר זהב זהוב: על-פי שבועות מא ע״א כאן: ביטוי שבח והערכה גם רמז לשמו ׳דינר׳. זהב אין הועם: על־פי איכה ד, א. 17. בעוד יומם פנה: לפתע בלי שהשלים כל שנותיו. פתע פתאום נשבר: על-פי מש׳ ו, טו וזוהי מיתה חטופה (מו״ק כח ע״א). 18. חמק עבר: על-פי שה״ש ה, ו. ניתן לקבורה: על-פי ב״מ פד ע״ב. 19. די אין באר: אי אפשר לבאר, על־פי יש׳ מ, טז ׳אין די בער׳. יושרו במעשים: מעשיו הישרים. 20. עם… אנשים: על-פי מש׳ ג, ד. 21. ידיו עסקניות: על-פי שבת יד ע״א כאן: ידיו עסוקות במתן צדקה ובעזרה לנצרכים. 22. עיניו צופיות: בעניני קדושה בלבד. נר מצוה ותורה: על-פי מש׳ ו, כג. 24. מתחסד עם קונו: מתנהג בחסידות. בחדרי חדריו: גם בחדרי חדריו. 26. הן… באמירה: על־פי מו״ק יח ע״ב, דבורו -דבור על אמת

דִּרְשׁוּ וּבַקְּשׁוּ / הֲכָמֹהוּ נִמְצָא

אָדָם בּוֹ נִקְבְּצוּ / תּוּשִׁיָּה וְעֵצָה

וּמַסְוֵה הַבּוּשָׁה / בְּפָנָיו דָּבְקָה

עַד אָזֵיל סֻמָּקָה / וְאָתֵי חִוָרָא

בִּתְלָתָא כַחֲדָא / הָיוּ בּוֹ נִצְמָדִים

תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה / וּגְמִילוּת חֲסָדִים

כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים / וְחִכּוֹ מַמְתַּקִּים

כָּל הָעָם שׁוֹקְקִים / נְעִימָה אֲמִירָה

נֶחָמוֹת כְּפוּלוֹת / צַוֵּה צוּר עוֹלָמִים

יַחְדָּיו יִהְיוּ חָלּוֹת / עַל רֹאשׁ הָעֲגוּמִים

אֲבֵלִים שׁוֹמְמִים / אֶחָיו גַּם קְרוֹבָיו

רֵעָיו וַאֲהוּבָיו / אֲנָשִׁים שֶׁל שׁוּרָה

חָסִין מִי כָּמוֹהוּ / אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת

הוּא יְנַהֲלֵהוּ / עַל מֵימֵי מְנוּחוֹת

בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת / בַּשָּׁמַיִם מָר דְּרוֹר

וְנִשְׁמָתוֹ בִּצְרוֹר / הַחַיִּים צְרוּרָה.

27-דרשו ובקשו: חפשו. 28. תושיה ועצה: על־פי מש׳ ח, יד. 29. ומסוה… דבקה: שהיתה בו בושת הפנים. 30. עד… חיורא: על-פי ב״מ נח ע״ב. ביטוי למידת בושת הפנים המופרזת. 31. בתלתא כחדא: בשלושה כאחד. 32. תורה… חסדים: והם שלושת הדברים עליהם העולם עומד, על-פי אבות א, ב. 33. כולו… ממתקים: חברו בו כל המידות הטובות, על-פי שה״ש ה, טז. 34. כל… אמירה: הכל היו משתוקקים לשמוע דבריו. 38. אנשים של שורה: כינוי למנחמים והוא חידוד לשוני על-פי ׳אנשים של צורה׳ (מו״ק ט ע״א) ׳כלומר חכמים׳(רש״י שם). כאן: כינוי למנחמים העומדים בשורה. (ברכות יז ע״ב). 39. אלהי הרוחות: על-פי במ׳ טז, כב. 40. ינהלהו… מנוחות: על-פי תה׳ כג, ב. 41. בשוב״ע שמחות: על-פי תה׳ טז, יא, ונדרש על זיו שכינה שממנו עתידים הצדיקים לשבוע (שו״ט תה׳ מה, ג) ועל שבע כתות של צדיקים שעתידים להקביל פני שכינה (ויק״ר ל, ב) וכעד שבע שמחות: מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים (שו״ט תה׳ יז). בשמים מר דרור: על־פי שמ׳ ל, כג. ומכוון על נהרי אפרסמונא שבג״ע השופעים ריחות ובשמים רוחניים, על־פי תענית כה ע״א. 42. ונשמתו… צרורה: מנוסח האשכבה, על-פי שמ״א כה, כט, שנשמתו תהיה גנוזה תחת כסא הכבוד, על-פי שבת קנב ע״ב.

30-קמג. אַחַי שְׁעוּ מִנִּי -ר'דוד בן אהרן חסין-את אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה אלבאז)