מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- המנהיגות החינוכית באקס־לה־בן

בוגרי מוסדות החינוך באקס־לה־בן

אקס־לה־בן נמצאת באזור קר מאוד, ולכן הצורך בחימום גדול וההוצאה הכספית גבוהה.

כל הראיונות באקס־לה־בן התקיימו בחגי תשרי, בספטמבר 2017.

שלמה אזגורי, נשיא קהילת אקס־לה־בן, נולד בשנת 1957 בעיר טיטואן שבמרוקו הספרדית. את לימודיו היסודיים והתיכוניים למד בבית ספר היהודי בעיר ובכיתה י׳ למד בבית ספר כללי לא יהודי. בהמלצת הרב ביבאס, הרב המקומי בעיר, הוא נסע לאקס־לה־בן כדי לסיים את לימודי התיכון ולקבל תעודת בגרות. בתום לימודיו בבית הספר התיכון החל אזגורי ללמוד פיזיקה באוניברסיטת שומברי הסמוכה לאקס־לה־בן. עם קבלת התואר, לבקשת הרב כאהן, הוא חזר לאקס־לה־בן כדי ללמד פיזיקה בישיבה. אזגורי התחתן עם ילידת ליון, בת להורים יוצאי אוראן שבאלג׳יריה, בוגרת סמינר תומר דבורה. נוסף על היותו מורה לפיזיקה, אזגורי הוא גם ספק של ארבעת המינים לכל צרפת. בכל שנה בימים נוראים נסע אזגורי לבקר את הוריו בטנג׳יר שאליה עברו מעיר הולדתו טיטואן ובה הם חיו עד סוף ימיהם. אזגורי הוא דוגמה לאורח חיים המשלב בין פתיחות למודרנה והשכלה ובין שמרנות חרדית ושמירה מורשת מרוקו.

בריאיון עימו התייחס אזגורי למצבה הכלכלי הקשה של הקהילה היהודית המקומית באקס־לה־בן. לדבריו, מצב זה הוא תוצאה של מיעוט תיירים יהודים המגיעים למרחצאות. תיירים אלו נהגו לתרום לקהילה והשתמשו בשירותי הדת המקומיים. נוסף על כך, העובדה שרבים מאנשי הקהילה מקדישים חלק גדול מזמנם ללימוד תורה ועובדים באופן חלקי מקשה על גביית מיסי הקהילה. רבים מאנשי הקהילה עובדים בהוראה, בהשגחה ובשחיטה ואינם מפרנסים היטב את משפחותיהם ברוכות הילדים. בקהילה יש משפחות במצוקה, אלמנות וגרושות שהקהילה צריכה לדאוג להן. בעיר אקס־לה־בן יש בית אבות יהודי של משפחת רוטשילד, והקהילה מספקת את צרכיו הדתיים.

את העובדה שדור המייסדים או המשכו של דור זה עדיין שולט במוסדות הישיבה ולא המהגרים ממרוקו, שהם רוב הקהילה, הסביר אזגורי בכך שיש לתת כבוד לאלו שהקימו את המוסדות האלה לאחר מלחמת העולם השנייה. עם זאת, הוא ציין שיש במוסדות החינוך של אקם־לה־בן גם מנהיגים יוצאי מרוקו כמו בן־דיין ובן־איון, מנהלי סמינר תומר דבורה, וברששת המנהל האדמיניסטרטיבי של הישיבה.

בשנת 2000 נבחר אזגורי לנשיא הקהילה. לדבריו, קהילת אקס־לה־בן עצמאית ואינה תלויה בקונסיסטואר, אף על פי שאברכי ישיבת חכמי צרפת משמשים בקודש בקהילות הקונסיסטואר באזור בתור חזנים, שוחטים, מלמדים ואברכים. לקהילה המקומית יש גם קשר עם הקהילה החרדית בפריז בראשותם של הרבנים יוסף פרנקפורטר ומרדכי רוטנברג, וכן מתקיימים קשרים חזקים עם המוסדות החרדיים בישראל, בצרפת ובאנגליה.

כנשיא קהילת אקס־לה־בן, שמרבית חבריה הם יוצאי מרוקו, אזגורי עוסק בשימור מורשת מרוקו, תרבותה ומנהגיה. לדבריו, בישיבה מתפללים לפי נוסח התפילה שהיה במרוקו וכן מתקיימות הילולות לרבי שמעון בר יוחאי ולרבי מאיר בעל הנס. עם זאת, לימוד התורה והלבוש הם כמנהג ליטא. יחסי הגומלין בין אקס־לה־בן ומרוקו טובים יותר מהקשרים עם מדינת ישראל. אזגורי נפגש בקביעות עם משלחות ממרוקו ועם הקונסול המרוקאי ומשתתף באירועים של הקהילה המוסלמית. אזגורי סיפר ששר הכלכלה המרוקאי הציע לו להעביר משפחות יוצאות מרוקו מאקס־לה־בן למרוקו, שם יבנו עבורם כפר יהודי־חרדי על חשבון המדינה. לדבריו, הרעיון מעניין והוא אינו מתנגד לו עקרונית, אך המחסור במוסדות חינוך ותעסוקה במרוקו מקשה על מימושו.

הקשר של קהילת אקס־לה־בן למדינת ישראל מושתת על היות מדינת ישראל מרכז תורני שבו ישיבות רבות. למרכיב הציוני אין ביטוי במוסדות החינוך של אקס־לה־בן, ולכן לא מציינים בהם את יום העצמאות של מדינת ישראל. עם זאת, אזגורי ציין שכשהיה תלמיד, מיוזמתם חבשו התלמידים בישיבה כיפות כחול־לבן ביום העצמאות, כדי לציין את הקשר שלהם למדינה. באופן אישי הוא אומר הלל ביום העצמאות, כפי שנהגו לעשות יהודי טיטואן בילדותו. חרף עמדת ראשי הישיבה בעיר כלפי מדינת ישראל, בבתי הכנסת של הקהילה נאמרת בשבת תפילה לשלום מדינת ישראל, אך אין אומרים תפילה לשלום חיילי צה״ל.

מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- המנהיגות החינוכית באקס־לה־בן

עמוד 82