אילת השחר-הלכות ומנהגים-אלעד פורטל
סימן תקפד
שלא אומרים הלל בראש השנה
ובו ה׳ בתים
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, הַלֵּל גַּם בְּדִלּוּג אֵין אָנוּ אוֹמְרִים.
סִפְרֵי חַיִּים וּמֵתִים מְסֻדָּרִים, וְאֵיךְ יֵאוֹת לָשִׁיר אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים.
אָכֵן אִם בְּסֵפֶר תְּהִלִּים קוֹרְאִים לִקְרוֹת גַּם הַהַלֵּל הֵמָּה רַשָּׁאִים
נוֹהֲגִים לוֹמַר אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, וּבְשַׁבָּת אֵין לוֹמַר חָרוּז חָטָאנוּ.
סְלַח וּמְחֹל יַקְדִּים סְלַח תְּחִלָּה, כִּי סְלִיחָה קַלָּה הִיא מִמְּחִילָה.
בשחרית !במנחה של ערב ראש השנה אין אומרים וידוי ונפילת־אפים, אע”פ שנופלים על פניהם בסליחות הנאמרות באשמורת הבוקר, אך במנחה שלפני ערב ראש השנה נופלים על פניהם כבכל יום (קצוש״ע ס׳’ תקכה הלכה לח).
בשחרית של ראש השנה נוהגים לומר פיוטים נפלאים בתפילה, כגון: לפני ”ה’ מלך” משוררים הפיוט ”ה’ ה’ אל ירם על כל אל”, ולפני ”ברוך שאמר” משוררים את הפיוטים ”יגדל אלהים ח׳”, ”ברוך אשר אשש דוק וחוג”, וכן לפני ”נשמת כל חי” משוררים את הפיוטים ”אלה׳ אל תדינני כמעל׳”, ”רעה בשבטך”, ”שואף כמו עבד”, ”שופט כל הארץ”, ”׳; יום לך אערך תחנה” ו״שפל רוח” וכד; ולאחר ”ישתבח” נהגו לשורר את הפיוטים ”׳ד׳ רשים”, ”;ה שמך, ארוממך” ו”אל נורא צור” וכד’, וזהו פחד ואימה של ימי הדין על ידי אותם תחינות ופיוטים שאנו מוסיפים בתפילה, ובלאו הכי לא נשאר כל ערך לימים נוראים, ובבתי הכנסת המיוחדים למרוקאים ויוצא׳ צפון אפריקה חייבים להמשיך במנהג המפואר הזה, ויש לומר את הפיוטים דווקא במקומם, שאז יש בזה הרבה רגש וחרדה ומעורר הלבבות, לא כמו שראיתי באיזה קהילות ששינו המנהג ואומרים אותם אחרי החזרה, שאחרי התפילה לא נשאר להם כל ערך, ורוב הציבור חושבים שזהו דבר מיותר לגמרי כיוון שהתפילה נגמרה ולא יבואו לכוון בזה כלל ומדברים דברים בטלים, לא כן כשאומרים הפיוטים במקומם, שאז יש דממה דקה בבית הכנסת ועומדים באימה ואומרים ביראה ואין שום שיחה בטילה (שמ”ש ומגן ח”א ם׳’ מא; ח”ג סי’ כז).
קודם חזרת הש”ץ נוהגים לומר הפיוט ”יהוה שמעתי שמעך יראת׳” והקהל עונה ”ברוך הוא וברוך שמו” לאחר הזכרת שם ה’(עטרת אבות ח”ב, פרק טז הלכה נז).
יש להיזהר שלא להפסיק בדיבור בזמן הפיוטים ואפילו בלימוד לא יפסיק, ולא כאותם הקוראים תהילים בזמן הפיוטים, מי בקש זאת מידם כ׳ זוהי מצווה הבאה בעבירה (יד ידידיה, עמי 64). יש שנהגו להגיד בקדושה של ראש השנה ”המקדישים שמך בקדש" במקום ”המשלשים לך קדשה”(מחזור אבותינו).
נוהגים לומר אבינו מלכנו, ובשבת אין לומר חרוז חטאנו. סלח ומחל יקדים סלח תחלה, כי סליחה קלה היא ממחילה.