אילת השחר-הלכות ומנהגים-אלעד פורטל-סימן תקפג-דברים שנוהגים לאכל בליל ראש השנה
סימן תקפג
דברים שנוהגים לאכל בליל ראש השנה
ובו ח, בתים
אוֹכֵל בְּלֵיל יוֹם הַדִּין וְהַנּוֹרָאִי, תִּלְתַּן כַּרְתִּי סָלְקָא תַּמְרִי וּקְרָא.
וְאוֹכְלִים גַּם כֵּן רִמּוֹנִים תַּפּוּחִים, רֹאשׁ כֶּבֶשׂ אוֹ רֹאשׁ דָּגִים לֹא מְלוּחִים.
פְּרִי מִמִּין שִׁבְעָה יִקַּח תְּחִלָּה אַחֲרָיו הֶחָבִיב יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה.
עַל כָּל מִין מֵהֶם יִתְפַּלֵּל לְקוֹנֵן כָּל מִין תְּפִלָּה הַדּוֹמֶה לְמִינוֹ.
יְבָרֵךְ וְיֹאכַל קְצָת מִמֶּנּוּ, וְיֹאמַר תְּפִלָּה וְאָז יַשְׁלִימֶנּוּ.
אֲכִילָתָם תִּהְיֶה בְּתוֹךְ סְעֻדָּה, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן פֻּטַּרְתָּם כַּחֲדָא
מֵאֲכִילַת אֱגוֹז נַפְשְׁךָ תִּמְנַע, חֶשְׁבּוֹנוֹ חֵטְ' מַרְבֶּה כִּיחָהּ וְנִיעָה
וְלֹא יִישַׁן לְבֵית אֱלֹהִים יֵלֵךְ, בְּמִנְחָה עַל נְהַר אוֹמֵר וְתַשְׁלִיךְ.
מנהג הנשים להדליק נר של יום טוב ואחר ההדלקה מברכות ”להדליק נר של יום טוב” ואם החג חל בשבת מברכות ”להדליק נר של שבת ויום טוב' (נהגו העם, שבת אות ז).
סדר ראש השנה נהגו לעשותו אחר הקידוש וקודם נטילת הידיים והמוציא, והכי נהגו רוב החכמים במערב (מים חיים ח”א סי' רמא). אולם היו מרבותינו שנהגו לשנות קצת מהסדר, והקדימו נטילת ידיים וברכת המוציא לסדר ראש השנה, בכדי לא להיכנס בספק ברכה אחרונה על דברים שאוכלים קודם הסעודה ואינם בשביל לפתוח את תאוות המאכל, ולכן מקיימים את הסדר בתוך הסעודה וברכת המזון פוטרת הכל (שמיש ומגן ח״ג, סי' עב; מים ח״ם ח”א, ס׳’ רמא; פאת ים, ס,’ א). ויש שנהגו לאכול פרי עץ משבעת המינים לאחר הקידוש ומברכים עליו ומכוונים לפטור כל מיני העץ שבסעודה, ואח”כ מברכים וטועמים מפרי האדמה ומכוונים לפטור את כל מיני האדמה שבסדר, ואח”כ היו טועמים קצת סוכר ומברכים עליו שהכל, ואז נוטלים ידיים ובוצעים הפת ומתחילים בסדר (נהגו העם, חודש אלול ר”ה ועשי״ת, אות י).
סדר זה נהגו לעשותו בשני הימים הטובים של ראש השנה, ונהגו לשמור פרי חדש ליום טוב שני בכדי לברך עליו 'שהחיינו". ואף אם לא היה לו פרי חדש, יברך ״שהחיינו” ביום טוב השני (יד ידידיה, עמי 47).
בסעודת ליל ראש השנה נהגו להטביל הפת של המוציא בסוכר למזל !למתיקות (נהגו העם, חודש אלול ר”ה ועשי״ת, אות יא). כמו כן נמנעים מלאכול לימונים חמוצים או פלפלים ושאר מינים חריפים, אלא מקפידים לאכול דברים מתוקים לסימן טוב ולמתיקות השנה (נוהג בחכמה, עמי ר).
נהגו להכין קדירה משבעה מיני ירק מבושלים ונקראים בערבית ” שבעה כדארי”(מים ח״ם ח”א, סי’ רמג).
מתחילים את סדר ראש השנה דווקא בתפוח בדבש (מים ח״ם ח”א סי' רמא). בנוסח "יהי רצון” של סדר ראש השנה נהגו לברך על התפוח בדבש ”יהי רצון… שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”, על הסילקא (סלק ירוק) מברך ”שיסתלקו אויביך”, על התמרים ”שיתמו אויביך”, על כרתי (לוף, ובלע״ז פווארו) מברך ״שיכרתו אויביך”, על הקרא (דלעת) מברך ”שתקרע רוע גזר דיננו״, על הרימון מברך "שירבו זכיותינו כרמון”, על ראש כבש מברך ”שנהיה לראש ולא לזנב. ותזכר לנו אילו של יצחק אבינו עליו השלום”, אם אין לו ראש כבש יאכל ראש של דג אך לא יזכיר את אילו של אברהם אבינו ע”ה (באור מקור ברוך, סי’ תקפג).
יש שנהגו לאכול שומשומין ואומרים: ”יהי רצון… שירבו זכיותינו כשסשמין”(נהר פקוד).
סדר הטעימות בראש השנה מיוסד על דרך הקבלה והוא: תפוח בדבש, כרתי, סלקא, תמרי, קרא, רוביא, רימון, ראש כבש או ראש דג(דברי שלום ואמת ח”א, עמי 117). ויש שנהגו את סדר הטעימות על דרך הקבלה בלילה הראשון בלבד, ובלילה השני נהגו בסדר אחר המיוסד על דרך קדימות הברכות: תמרי, סלקא, כרתי, קרא, רוביא, רימון, ראש כבש או ראש דג, תפוח בדבש (ש1”ע א1”ח, סי' רי”א).
בעניין זמן אמירת ה"יהי רצון” נחלקו הפוסקים יש שנהגו כדעת הרב משאש זצ”ל לברך על הפרי ולטעום ממנו מעט, ואח”כ לומר ”יה׳ רצון” ולהמשיך לאכול (מים ח״ם ח”א, ם׳’ רמא), ויש שנהגו לברך על המין שרוצים לטעום ומיד לאחר הברכה אומרים ”יה׳ רצון” ואז טועמים מהמין ולא חוששים בזה להפסק (ליצחק ריח, דף 1 ע”ב אות ר).
כשחל ראש השנה או כל מועד בערב שבת קודש אין אומרים בו ”שלום עליכם”, אלא מתחילים מיד בקידוש (זוכר ברית אבות, עמי 125).
יש שנהגו לאכול ריאות בליל ראש השנה ואומרים ”ראה נא בענינו וריבה ריבנו. וגאלנו גאלה שלמה וקרובה למען שמך. והאר עינינו במאור תורתך ” (נהגו העם, חודש אלול ר״ה ועשי״ת, אות ב.
נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה (ליצחק ריח, ליקוטים או”ח אות ר).
מתפללים מנחה ביום טוב ראשון בעוד יש שהות ליום, כדי שיספיקו ללכת למקווה מים ולומר תשליך וכשחל בשבת אומרים התשליך בשבת (יד ידידיה, עמי 46), ויש מי שהורה להגיד התשליך ביום טוב שני(נהגו העם, חודש אלול ר״ה ועשי״ת, אות יג).
ומכל מקום מי שלא אמר תשליך ביו״ט ראשון יאמרו ביו׳ט שני(קצוש”ע, סי’ תקכז הלכה ט). ובשעה שאומר ”מי אל כמוך” בתשליך צריך להגביה את שני ציד׳ בגדו, וכשאומר ”ותשליך במצולות ים" ינער הבגד לתוך המים (נהגו העם, חודש אלול ר”ה ועשי״ת, אות יג).
אילת השחר-הלכות ומנהגים-אלעד פורטל-סימן תקפג-דברים שנוהגים לאכל בליל ראש השנה
עמוד 21
04/08/2026
כתיבת תגובה