אעירה שחר כרך ב'-פרשת וארא-רבי חיים רפאל שושנה וצוק"ל
וארא / פיוטים
דודי ירד לגנו — עסאק
ידיד נפש — נועם ״אדון רעיה״
בקשה — מה טוב יום שמו שבת
(337) — בקשה — סי׳ מימון חזק
נועם ״מה טוב יום שמו פורים״
מָה טוֹב יוֹם שְׁמוֹ שַׁבָּת / כִּי הָאֵ-ל בְּרֹב חִבַּת
בּוֹ שֶׁקֶט וְגַם שַׁבָּת / מִמְּלָאכָה:
יוֹם קָדוֹשׁ וְגַם בָּרוּךְ / לִפְנֵי אֵ־ל, שְׁמוֹ בָּרוּךְ, —
שֻׁלְחָנְךָ יִהְיֶה עָרוּךְ / כַּהֲלָכָה:
מִכֹּל־מַעֲדַנִּים קַח / יַיִן מַעֲשֵׂה רֹקַח
בּוֹ תּוֹסִיף וְגַם תִּקַּח / הַבְּרָכָה:
וּלְבַשׁ כֹּל־כְּלִי חֶמְדָּה / תּוֹךְ קָהָל וְגַם עֵדָה —
תֵּן שֶׁבַח וְגַם תּוֹדָה / לְיוֹצְרֶךָ:
נָא הָאֵ־ל אֲשֶׁר נָעְלָה / עַל כָּל שֶׁבַח וּתְהִלָּה
קָרֵב קֵץ הַגְּאֻלָּה / לְעַמְּךָ:
חוֹסָה יָ־הּ וְגַם רַחֵם / וּלְעַמְּךָ תְּנַחֵם
וּלְבֵית קָדְשְׁךָ תַּנְחֵם / הַהֲפוּכָה:
זִכְרָהּ יָ־הּ בְּרִית אַבְרָם / וּזְכוּת מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם
חַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם, רָם / בִּמְלוּכָה:
קָרֵב קֵץ פְּדוּת מַהֵר / הַשֵּׁפֶל נָא לְזֵר יָהִיר
דַּל מַשְׂכִּיל יִהְיֶה מַזְהִיר / בְּאוֹרֶךָ:
מָשִׁיחַ בְּנוֹ יִשַׁי / יַקְרִיב לְךָ קְטֹרֶת שַׁי
אָז נָשִׁיר בִּמְקַדְּשַׁי / שִׁירָה לְךָ:
חוּשָׁה יָ־הּ וְגַם קַבֵּץ / עָמְךָ לִנְוֵה מַרְבֵּץ
הַלְבֵּשׁ אַהֲרֹן תַּשְׁבֵּץ / לְפָנֶיךָ:
כנפי שחר
337 — הנושא: שבת ועתירה לגאולה.
מה טוב — כמה טוב. חיבת — חיבה, אהבה יתירה. בו שקט… — הפסיק וחדל מלברוא עוד. יום קדוש… — יום השבת קדוש וברוך הוא לפני השי״ת ולכן סדר שולחנך בראוי; או שולחנך יהיה ערוך לפני הא־ל יתברך שמו. מעדנים — מאכלים ערבים ומתוקים. יין מעשה רקח — מפוטם, מעורבים בו מיני בשמים. ולבית קדשך… — שיעורו: ולבית קדשך ההפוכה תנחם, תוליכם לבית מקדשך אשר הוא עתה חרב. בית בלע״ז ל׳ נקבה. לזד יהיר — רשע מתגאה. דל משכיל — ישראל. בנו ישי — בן ישי. שי — מנחה. לנוה מרבץ — מקום מנוחה לצאן, כאן: ארץ ישראל, שהם צאן מרעיתו יתב׳ ע״ד בנאות דשא ירביצני(תה׳ בג, ב), תשבץ — כתונת תשבץ (שמי כת, ד) שיש בה מושב לקביעת אבנים טובות (רש״י ע״ש)
אעירה שחר כרך ב'-פרשת וארא-רבי חיים רפאל שושנה וצוק"ל