איכה נעשתה בימנו הרעה הגדולה

של כל ימי האדם על האדמה.

ואיכה גבר הכעס בעם גדול,

להכרית את גזע עם היהודים בכל אירופה

מנער ועד זקן טף ונשים,

ע"י מיתות משונות וענוים קשים.

במילים אלה פתח הרב פנחס יוסף תאומים את "מגילת איכה על חורבן יהודי אירופה" שכתב בקזבלנקה (מרוקו) באייר תש"ה אשר חלקים ממנה נחשפים כאן לראשונה יחד עם סיפורו של הכותב.

מגילת איכה על חורבן יהודי אירופה לרב פנחס יוסף תאומים עיון בקינה אשכנזית על השואה שנכתבה במרוקו בשנות מלחמת העולם השנייה מצאו אלפים מיהודי אירופה מפלט זמני בקזבלנקה, בחפשם מנוח לכף רגלם בדרכם לאמריקה הצפונית או הדרומית. הם שהו בעיר שבועות, חודשים ולעתים שנים, ובתקופה זו זכו לתמיכה מהוועד לסיוע לפליטים שהקימה וניהלה עורכת הדין הלן קאזס–בן–עטר (1902-1979 ) . הוועד סייע לפליטים למצוא מקומות מגורים ולהשיג חוזי עבודה, כדי למנוע את כליאתם במחנות למסתננים. המחקרים שנכתבו על הפליטים היהודים במרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה עסקו בעיקר בתמונה הרחבה. רק מיעוטם הביאו סיפורים אישיים של פליטים בתקופת שהייתם במרוקו, וכמעט לא נכתבו מחקרים שהציגו את מפגשם של הפליטים עם הקהילה היהודית המקומית ועם תרבותה.

הערת המחבר : מחקרים ראשוניים ורחבים מאוד על הפליטים היהודים בצפון אפריקה בכלל ובמרוקו בפרט ראו: אביטבול, יהודי צפון אפריקה, עמ' 88-93 ;אביטבול, פליטי מלחמת העולם; לסקר, היהודים, עמ' 22( עדות של פליט יהודי מגרמניה ששהה במחנה ליד העיר אזמור(; לסקר, וישי, עמ' 36-39 ;לסקר, מקומיים ופליטים, עמ' 64-70 ;על פעילות הממשל האמריקני ויהדות אמריקה למען הפליטים ראו: בן־יעקב, עמ' 417-423 ;מחקר חדש על היהודים בשלטון וישי שעוסק גם בפליטים היהודים ראו: קנביב. הג'וינט העריך את מספר הפליטים היהודים שעברו בקזבלנקה מינואר 1941 בכ־10.000 פליטים. ראו: אביטבול, יהודי צפון אפריקה, עמ' 90 .על קאזס־בן־עטר ופועלה במלחמת העולם השנייה ראו: בר־אשר, פליטים; בשן, עמ' 122-125.

הרב פנחס יוסף תאומים ( 1893-1958 )מצא מקלט זמני בקזבלנקה במשך חמש שנים. בחלק מהתקופה התגורר עם אשתו ובנו בבית המשכיל העברי והפעיל הציוני המקומי חיים נחמני ( 1902-1984 .)נחמני הפעיל מועדון לעברית ועודד את תאומים לקחת חלק בפעילות העברית בקזבלנקה. בהיותו במרוקו כתב תאומים נאומים ומאמרים. במאמר זה ברצוני לחשוף לראשונה קינה על חורבן יהדות אירופה שכתב בשנת תש"ה – 1945.

היצירה שכתב תאומים שייכת לסוגה ספרותית ייחודית שהתפתחה בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה, בעיקר לאחר כניסת בעלות הברית, סוגה  העוסקת באירועי המלחמה ובשואת יהודי אירופה. משוררים וסופרים גוללו את נוראות תקופת המלחמה באירופה ובצפון אפריקה ואת רגעי האושר לאחר שחרור היהודים בידי בעלות הברית. חיים זאב הירשברג סיפר כי פגש בפאס ברב יוסף בן נאיים -1882-1961 – ושזה הציג לפניו 'מגילה על מאורעות העולם  בימי היטלר, כפי שהגיע הֵדם אליו, אל המלאח של פאס'.

 יוצרים כתבו בסוגה זו סיפורים ושירים, בעיקר בערבית–יהודית, אך יש ּבַסוגה גם טקסטים אחדים בעברית. ביצירות אלה בולטים תיאורים היסטוריים של מאורעות הנוגעים לכלל הקהילה, ולכן ראוי לשייכן לסוגה כללית של יצירות חברתיות (להבדיל מאישיות) או יצירות על אירועים היסטוריים.

הערת המחבר : שטרית, שירים; שטרית, השירה. שטרית הסביר כי שירה חברתית נכתבה לרוב בערבית־יהודית ולא בעברית, מפני שהערבית־היהודית שימשה כשפת דיבור, ולכן קל היה לכותבים לכתוב בה יצירות אקטואליות. אך בחוגי משכילים עבריים באירופה החלו לכתוב במאה התשע־עשרה שירה כזאת בעברית, וכך היה לאחר מכן גם בחלק מארצות האסלאם ובהן במרוקו. ראו: שטרית, שירים, עמ' 327-329 

היצירות על מלחמת העולם השנייה ועל שואת יהודי אירופה המשיכו מסורת יהודית של כתיבת מגילות וקביעת ימי פורים שני לציון אירועי הצלה, ולהבדיל, כתיבת קינות וקביעת ימי זיכרון לאירועים טראומטיים בהיסטוריה של קהילות יהודיות. 

בספרות המחקר ידועות מקבילות מסוימות למגילת איכה של תאומים. מיכל שרף פרסמה שבע יצירות על מלחמת העולם השנייה ועל השואה שנכתבו במרוקו: ארבע קצידות, הגדה ('הגדה די היטלר') ושתי מגילות. המגילות נכתבו בקזבלנקה בתבנית מגילת אסתר, ומחבריהן היו פרוספר (אשר) חסין ('מגילת היטלר') ויצחק הלוי בן צפת ('מגילת המלחמה וישראל'). שרף ציינה כי שתי המגילות בולטות ביצירה הספרותית הצפון אפריקנית בכלל ובזו המרוקנית בפרט, בזכות העברית הצחה של כותביהן. לדבריה שליטתם הטובה  בשפה העברית אפשרה להם לחבר בה יצירות מורכבות.  השליטה בעברית נבעה מהשתייכותם לרשת חברתית של משכילים עבריים שפעלו בקזבלנקה  באופן עצמאי ובארגונים להפצת העברית כמו 'מגן דוד' ו'חובבי השפה. שני החיבורים נכתבו לתחרות ספרותית שערכה חברת 'מגן דוד' מדי שנה משנת 1943 עד 1956.

בשנים 1944 ו–1945 הוחלט כי החיבורים לתחרות יעסקו במלחמת העולם השנייה ובחורבן יהדות אירופה, ובמקומות הראשונים זכו חסין והלוי. תאומים כתב את מגילתו בקזבלנקה בתקופה שבה כתבו חסין והלוי את מגילותיהם. יש להניח שהשלושה הכירו זה את זה ופעלו באותו חוג משכילים.

הערות המחבר : לא נכתב מחקר על התרבות העברית במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים. בימים אלה אני כותב בהנחיית פרופ' ירון צור עבודת דוקטור שכותרתה: 'היחס לשפה העברית ובנייתה של תרבות עברית בקרב הקהילה היהודית במרוקו, 1912-1956 .

הלוי ציין בעמוד השער של המגילה שהדפיס בקזבלנקה כי החוברת 'יצאה לאור בהשתדלות המנהיג וזריז בתחית השפה העברית האדון ש"ד הלוי הי"ו [השם ישמרהו ויחייהו] נשיא הועד של חברת מגן דוד בקזבלנקה יע"ה [יגן עליה ה']'. ולאחר מכן הוסיף כי הוא 'אחד מהמועדון העברי בקאזאבלאנקא'. ראו: הלוי.

חסין לקח חלק פעיל במועדון העברי של נחמני, מארחו של תאומים. בהספד שקרא על בימת הכנסת לאחר מותו של נחמני ב־7 בפברואר 1984 ציין את פעילותו העברית של נחמני ואת הרב תאומים.