מורשת יהדות מרוקו

 הרבה קבוצות ממוגדור, סאליי, מראכש, פורט ליוטיי, הגיעו לתחרויות. קבוצות מטנג'יר, פאס, רבאט ומכנאס לא יכלו להגיע….לאחר המשחקים המרתקים, שחקנים וצופים התכנסו בסניף של " שרל נטר " לסעודת רעים.

הנשיא מר אלפונסו צבע בירך את כל באי התחרויות, על רוח הספורטיבית שאיפיינה את כל התחרויות. הוא בירך את המנצחים והמנוצחים על התנהגותם המופתית. הוא ביקש להדגיש כי לא הייתה זו התכנסות רגילה כי אם מפגן של נוער יהודי השואף תמיד להוסיף נדבך של אחדות והגשמה……..

הגיוון הספורטיבי ב " שרל נטר " היה עצום : כדורגל, כדורעף, כדורסל, פינג פונג, אגרוף, שחייה, שח מט, אתלטיקה ועוד ; יתר על כן " שרל נטר " ביקשה לצרף את בני הנוער בכל המגרות אוז"ה, " מגן דוד ", " אם הבנים " – לכלל מסגרת ספורטיבית אחת.

כמו כן הוקמה קבוצה בשם " קדימה ", של בעלי מקצוע ומלאכה שמצאו בתום עבודתם מרגוע ומפגש חברתי בפעילויות הספורטיביות והחברתיות של " שרל נטר ", במסגרת הסניף עצמו ובמסגרת מחנות הקיץ.

העיתון " נוער " העניק מקום נרחב מאוד לסיקור התחרויות וכמובן לניצחונות של " שרל נטר ", שהיו מקור גאוותה, וזאת באשר למקום הבכורה שהוענק לספורט במשנה החינוכית של " שרל נטר ". " שרל נטר " נטלה חלק בתחרויות ספורט מקומיות, ארציות ואף ב " מכביות " בארץ.

לימוד יהדות ועברית.

לימוד יהדות ועברית המעצבים את הזהות היהודית היו יסוד מוסד של ההתמודדות החינוכית של " שרל נטר " : הרצאות ביהדות, דיונים ושיעורי עברית. זאת במיוחד על רקע הדאגה להתגברות תהליך החילון ואימוץ התרבות הצרפתית הפוקד את יהדות מרוקו מזה, והיחלשות הזהות היהודית מזה.

מרצים שונים העשירו את עולמה התרבותי של " שרל נטר ", ביניהם מרצים מבית ספר הקאדרים של הצופים בפאתי פאריס, " אורסאי " – מיכאל אנסקי, מרכז " המחלקה לתיעוד יהדות בני זמננו, ושמעון המל – " שאמו ", הרצו על הנוער היהודי בעת החדשה וייעודו. " שאמו " הרצה בשנת 1946 על הצופים מבאמצעות הסרט " חזק " שהפיק יחד עם ז'אק לאזארוס.

בשנת 1946 ארגנו ב " שרל נטר " שיעורי צרפתית ועברית בשעות הערב בארבע עשרה כיתות, במסגרת " מגן דוד ", " אם הבנים " וכלצ ישראל חברים ; בצפרו מנו בשנת 1956 270 תלמידים לעברית במסגרת " חובבי השפה ".

תוכניתה החינוכית של תנועת הצופים במרוקו כפי שנתגבשה בשנת 1949, " לאבירי ישראל ", מורכבת מסעיפים רבי חשיבות בעברית וביהדות : תנ"ך, תולדות עם ישראל, ארץ ישראל והציונות, חגי ישראל ומחזור השנה יהודית ואחרונה אחרונה חביבה – השפה העברית

ראוי להזכיר שהמדריכים של " תנועת הצופים  היוו את הקאדרים של " שרל נטר " והיחידות העממיות ".

בית המדרש לעברית ראה את עצמו גוף חינוכי המכין עתודה של מורים לעברית וליהדות שילמדו בבתי הספר של כל ישראל חברים במרוקו. ההכשרה של עתודה זו הייתה אמורה להתבצע במשך ארבע שנים, בכיתות ו-ט.

תוכנית הלימודים כללה עברית ויהדות ותכנים של תרבות כללית. מגמת בית המדרש הייתה להגשים לתעודות גמר שלב א'

Brevet d'Etudes du Premier Cycle.

בתום שלב זה המשיכו הבוגרים שנת לימודים נוספת לצורך התמחות פדגוגית מעשית ללימודי חינוך ופסיכולוגיה.

על הזיקה ההדוקה בין Ecole Normale Hebraique ל " שרל נטר " מצד אחד ועל מרכזיות הוראת העברית ולימודי היהדות ב " שרל נטר " – באמצעות " מגן דוד " ו " חובבי השפה " – מצד שני, אפשר ללמוד מן המאמר ב " נוער " המתעד ביקור של קברניטי יהדות צרפת ומרוקו בבית המדרש לעברית.

בבוקרו של יום ג' ה-23 במרס 1948, האדונים ליאון מייס, נשיא הקונסטיטוציה המרכזית של צרפת, גרימברג, נציג אורט צרפת, מאגי, נציג " הליגה היהודית הימית " במרסיי הוזמנו על ידי האדונים ג'ול ברונשוויג, סגן נשיא כל ישראל חברים ש"ד לוי, נשיא אגודת " מגן דוד " וטאג'ורי נציג בתי הספר של כל ישראל חברים במרוקו.

הללו הוזמנו לבקר ב  E.N.H. אליהם הצטרפו האדונים ג'ול סנוף SENOUF, נשיא אורט מרוקו ומר אלפונסו צבע, נשיא אגודת " שרל נטר ".

הם התקבלו על ידי הרב רוש, מנהל בית המדרש. לאחר סקירה כללית על מטרות המוסד השתתפו האורחים בשיעורים פרונטאליים עם ילדים בכיתות ו' – ז'.

תוכנית יום הלימודים הייתה מגוונת : דקדוק עברי, ספרות עברית מודרנית, היסטוריה יהודית ותלמוד. ההוראה הייתה בשתי השפות – צרפתית ועברית – ועוררה תשומת לב עצומה. הכול ציפו לביקור פורמאלי, אלא שהביקור הפך לספונטאני ונעים מאוד, והודות לברק שעיניהם הנבונות של התלמידים. מצופים שקטים הפכו האורחים למשתתפים פעילים ושאלו שאלות את התלמידים.

ברונשייג המוכר בבקיאותו במחשבת ישראל, התעניין דווקא בדקדוק עברי ; גרימברג, תלמודיסט מובהק, ביקש מילד לפרש טקסט מהגמרא, ולבקשת ש"ד לוי, מחובבי תחיית שפת הקודש, אף תרגם אותו לעברית.

טאנוג'י, שוחר השירה העברית המודרנית, ביקש כי ייקראו את השיר " אני מאמין " של המשורר בן האלמוות שאול טשרניחובסקי. מייס שאל אם מכירים את פרשן התורה רש"י, והפתע מבקיאות התלמידים על רש"י, המכונה " פרשנדתא ", כשדקלמו את תולדות חייו בעברית ובצרפתית.

לאחר טבלו בים ההלכה והאינטלקט פנו האורחים לים האגדה, אחותה של האומנות, בהאזנה למקהלה בית המדרש, ששוררה מהשירה המקומית והארץ ישראלית.

האורחים ביטאו את הערכתם הרבה למפעל חינוכי כביר זה, על שמבטיח הנהגה רוחנית בעלת שיעור קומה.

מאמר נוסף על ה – E.N.H שופך אור על תרומתו של בית מדרש זה על האקלים התרבותי יהודי שהיה ללא ספק מקור רב השראה ל " שרל נטר " בלימודי היהדות שהנחיל :

בכל שבת בטרם תפילת מנחה, ראש בית המדרש מכנס את הבוגרים שבתלמידים ומציג בפניהם את הזרמים הראשיים שבמחשבת ישראל בימי הביניים. כעת הם עסוקים בחיבור התיאולוגי " חובות הלבבות " של רבנו בחיי אבן פקודה הספרדי.

חיבור זה תורגם לעברית, לטינית, ספרדית, גרמנית, אנגלית וערבית יהודית. נפקד עד כה מקומו של התרגום הצרפתי וזאת עשה חברנו, אנדרה שוראקי, דוקטור למשפטים וסגן המזכיר הכללי של כל ישראל חברים בפאריס.

הוראת העברית גופא הייתה בבחינת מרכיב פדגוגי מרכזי ב , שרל נטר ". בתנועה ראו בהוראת השפות בכלל ושפת הקודש בפרט גורם חברתי מלכד ומעצב. שיטות ההוראה המודרניות אומצו על ידיהם ובמידת מה קראו תיגר על ההוראה המסורתית.

" יש ללמד את השפה העברית כדרך שמלמדים צרפתית ויש לנקוט מחויבות ושיטתיות כלפי שפת הקודש המתחדשת " סברו ב " שרל נטר ".

" החברה להפצת השפה העברית במרוקו – חובבי השפה ", היוותה זרוע חשובה של " שרל נטר " במסגרת השפה העברית ולימודי היהדות – משנה, תנ"ך, דינים, עברית, צופיות ושירה דתית -, במיוחד בשעות הפנאי, כמו בימי בחופש הגדול.

בחודשי הקיץ נפתחו בין שמונה לשלוש עשרה כיתות, שמנו בין מאתיים לשלוש מאות תלמידים. בעיר פאס נתקבל הרב זאב גולד על ידי חברת " חובבי השפה " באפריל 1954. ההכנסות הכספיות של החברה מחגיגות הפורים שארגנה, נועדו לשיעורי ערב לעברית בקהילה.