SFAX-TUNISIE


הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה – חיים סעדון.

על מנת לקבל תמונה רחבה על קורות היהודים בצפון אפריקה, מדי פעם אביא פרקים בתולדות יהודי צפון אפריקה ולא רק מרוקו….

הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה – חיים סעדון.

המחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה חשף את התהליכים המרכזיים שעברו הקהילות האלה בתקופת המלחמה. עם התפתחות המחקר על מלחמת העולם השנייה ועל השואה באירופה החלו חוקרים לעסוק גם בהיבטים שבעבר כמעט לא זכו לתשומת לב, כמו חיי היומיום של היהודים במחנות הריכוז, נשים ומגדר, פעילות תרבותית ויצירה תרבותית ועוד. במחקר על מלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה נעדר לרוב דיון ממוקד ופרטני בקהילה יהודית בעיר מסוימת בתקופה זו. יוצא דופן מבחינה זו מפעל תיעוד והנצחה רב ערך של מוסד "יד ושם", "פנקס הקהילות", שאחד מכרכי יוחד לקהילות לוב ותוניסיה. כהגדרתו בכותרת המשנה שלו פנקס הקהילות הוא "אנציקלופדיה של היישובים היהודים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה. הגדרה זו טומנת בחובה מגבלה במה שנוגע לנושא מאמר זה – הערך על הקהילה היהודית בעיר מסוימת ב "פנקס הקהילות" אינו מתמקד דווקא בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלא נעשה בו ניסיון לתעד את כל תולדות הקהילה, והוא כולל דיון ארוך בקדמותה של הקהילה, במבנהָ, בפעילות הציונית שהתקיימה בה וכדומה. הסעיף "בימי מלחמת העולם השנייה", שחוזר בכל ערך, הוא פן אחד של הדיון בקהילה ולךא בהכרח תופס את המקום העיקרי בדיון זה. למשל הערך "צפאקס" נפרש על פני כעשרים ושבע טורים, ורק מעט יותר מארבעה טורים מתוכם יוחדו באופן ישיר לתקופת וישי ולתקופת הכיבוש הגרמני.הערך "סוס" אורכו כשלושים טורים, ורק חמישה מתוכם עוסקים באופן ישיר בתקופת המלחמה, והערך "ביזרטה" אורכו כעשרים וארבעה טורים, וקצת יותר משבעה מתוכם עוסקים באופן ישיר בנושא.

אני מבקש למלא במאמר זה את החסר במחקר קהילת צפאקץ במלחמת העולם השנייה, על סמך מקורות חדשים בכתב (בארכיון משרד החוץ הצרפתי, נמצאים שני תיקים העוסקים בקהילה היהודית בצפאקץ משנות השלושים ועד סוף שנות הארבעים, ויש בהם חומר שלא נעשה בו שימוש ל " פנקס הקהילות), ראיונות ועדויות בעל פה.כמו כן אציע עיון ביקורתי באחת מהעדויות העיקריות על תקופת המלחמה בצפאקץ, ראיון שהעניקה לי מטילדה גֵז. מטילדה גז נולדה בשנת 1918. היא נישאה למוריס גז, יהודי אמיד מצפקאץ, ועברה לגור בעיר זו. גיסה, ויקטור גז, היה אף הוא עשיר ומראשי הקהילה היהודית בעיר. בתקופת הכיבוש הגרמני, בסוף שנת 1942 ובראשית שנת 1943, הייתה מטילדה בת עשרים וארבע, גיל שבהחלט ניתן לעקוב בו אחר האירועים ואף לזכור אותם. ובתוקף מעמדה הכלכלי והחברתי הייתה מקורבת להנהגת הקהילה בצפאקץ ומצויה במהלכיה העיקריים של ההנהגה בתקופת המלחמה.

היא עלתה לארץ בשנת 1957, הייתה חברת מפא"י, רפ"י ומפלגת העבודה, ונבחרה לכנסת ושירתה בכנסת השישית עד השמינית – 1965 – 1977. מעמדה הציבורי בישראל ופעילותה בתקופת מלחמת העולם השנייה גרמו לכך שפנו אליה לא פעם להתראיין על תקופה זו, ובתחילת שנת 1990 התראיינה ל "יד ושם" –  ריאיון הכולל עשרים וארבעה עמודים ונסב ברובו מטבע הדברים על תקופת המלחמה.

ריאיון זה מציג שתי פנים. המראיין, שהוביל את הריאיון, הונחה על ידי דפוס האירועים שהתחוללו באירופה וביקש לבחון באיזו מידה הם התקיימו בתוניסיה, ולא היה בקי ברקע ההיסטורי של האירועים בתוניסיה. המראיינת, שהייתה מודעת לשאלות ולכיוון המחשבה הזה, העמידה את המראיין על הטעות בגישתו, ותיארה את האירועים כמיטב זיכרונה. זוהי עדות חשובה, ואדון בה גם לאור מקורות ארכיוניים שברשותנו.

העיר צפאקץ.

צפאקץ היא העיר השנייה בגודלה בתוניסיה, לאחר תוניס הבירה. היא ממוקמת באמצע הדרך שבין הבירה תוניס לבין הגבול הלובי. העיר נבנתה במרכזו של הסַהֶל – SAHEL התוניסאי, שפלת החוף רחבת הידיים של תוניסיה. מיקומה הגאופוליטי, הייתה עיר נמל מסחרית וחשיבותה הכלכלית הפכו אותה ל " בירת הדרום ". מעמד זה היה בעל משמעות רבה ליחסיה של צפאקץ עם הדרום ועם הצפון. ניתן להבין יחסים אלה במסגרת הקונצפטואלית של יחסי פריפריה ומרכז. כלפי הבירה תוניס בצפון הייתה צפאקץ פריפריה, אך בהתייחס לאזורים שמדרום לעיר שימשה צפאקץ כמרכז

שנות השלושים.

יהודי צפאקץ עקבו בדריכות רבה אחר האירועים העולמיים ולקחו חלק גדול בכל הפעילות שאפיינה את יהודי תוניסיה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, קרי החלטת החרם על מוצרים גרמניים ומחאה נגד מדיניותה האנטישמית של גרמניה. כל למשל במרץ 1933 בא סוחר גרמני לנמל צפאקץ במסגרת פעילות מסחרית שוטפת שלו עם תושבי העיר, והיהודים סירבו לקנות ממנו סחורות גרמניות. בכינוס מחאה נגד המדיניות הגרמני שנערך ב-19 למרס שנת 1933, השתתפו כ-700 איש, מרביתם יהודים ומיעוטם צרפתים. בכינוס נאמו אישים פוליטיים כמו נשיא המפלגה הרדיקלית הסוציאליסטית, סגן נשיא הליגה צרפת – איטליה, נציג הליגה לזכויות האדם, וכן אישים יהודים כמו ערך הדין בונן, אלי סטבון, שייצג את הנוער היהודי, ועורך הדין אלפרד רוסי מתוניס. ( רוסי – 1908 -01943, היה ממפקדי בית"ר בתוניסיה. שמו נקשר לסיוע לפעילות הריגול הבריטי בתוניסיה בתקופת הכיבוש. סיפורו של רוסי במהלך המלחמה טרם נחקר באופו ממשי ) כל הדוברים קראו להטלת חרם על מוצרים גרמניים כפעולה היעילה ביותר נגד גרמניה בתקופה זו. רופאים יהודים שברחו מאירופה, כמו ד"ר איזידור ספרבר, הגיעו לעיר והתיישבו בה, ומילאו תפקיד חשוב בשנות המלחמה והעלייה הגדולה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר