הקדושים וקבריהם-יששכר בן עמי

שער שני. הקדושים והקדושותAsilah

קדושים

רבי אבא  – ליד הכפר תיסכית

 קבור קרוב למולאי איג'י.

נמסר על ידי אינפורמנט יליד האזור. רוב רובן של העדויות בקובץ נרשמו מפי אינפורמנטים ילידי האזור שבו קבור הקדוש.

רבי אבא אביחצירא – בודניב.

בנו של רבי יצחק אביחצירא ונכדו של רבי יעקב אביחצירא הקבור בדמנהור.

" יום אחד לפני מלחמת העולם הלכו שני מוסלמים, בין העיר ובין השכונה שלנו עובר נהר. – נחל גיר עובר ליד בו-דניב. שני המוסלמים רצו לעבור את הנהר שהיה מלא מים. פתאום ראו שתי אבנים רוקדות, אחת עולה על השנייה כאילו משחקת כדורגל.

המוסלמי תהה : הרי לא הייתה רוח ולא היה זרם, ואך קורה ששתי האבנים עולות אחת על השנייה " לקח את שתי האבנים שהיו בגודל של חצי לירה, הביא אותן למשטרה וסיפר להם. אמרו שרק הרב אביחצירא יכול לפתור את זה. – אכן היו מוסלמים שנזקקו לעזרתם של חכמי מרוקו.

קראו לו, אמר להם שלמחרת יתן להם תשובה. הרב שם את האבנים האלה מתחת לראשו. בבוקר אמר להם : שמעו, שבע שנים של רעב ומלחמה תבואנה ולאחריהן יהיה שפע ; ושהוא ימות באותה שנה ושאשתו תלד שני תאומים. וכך היה. היה רעב, יוקר, ראינו את זה במו עינינו.

רבי אבא אלבאז – צפרו.

הוא בן דודו של רבי רפאל משה אלבאז. נולד בי"ד תשרי תרי"א ונפטר בכ"ו אלול תרצ"ח.

  • נמסר על ידי גב׳ אסתר ח׳ וגב׳ רוחמה כ׳(צפרו). חתום על תעודות מס׳ 159 (משנת 1887), 211, 212, 214, 266, 274, 274 א׳(זוהי תעודה בערבית האוסרת להכות על התוף בשבת וכן לקיים טקס חתונה בשבת שבו נהגו הנשים לתופף) ו־274 בי, וכן מוזכר בתעודות מס׳ 280,208 (מכתב אליו מהרב שמואל מלכא) ו־286 בספרו של הרב דוד עובדיה, קהלת צפרו, כרך אי, ירושלים תשל״ה. פרטים עליו ועל משפחת אלבאז ראה ספר שבות יהודה שהוצא על ידי הרב מאיר אלבאז, ירושלים תש׳׳ם. ראה בעיקר המבוא ״תולדותיהם של צדיקים״, עמי כג-נד. בספר מופיעה תמונה של הקדוש.

רבי אבנר אג'ייאני – צפרו.

נפטר בט"ו אדר תרע"ט

אביו של רבי ראובן אג'ייאני ובנו של רבי רחמים אג'ייאני, המכונה רי"א. משפחת אג'ייאני היא משפחה ידועה בקהילת יהודי צרפו, רבי אבנר היה רב ודיין בקהילה. למד בבית מדרשו של רבי רפאל מאמאן.

נמסר על־ידי גב׳ רוחמה כ׳(צפרו). תולדות חייו של ר׳ אבנר אג׳ייני מאת בנו ר׳ עמרם שאול אג׳ייני, המכונה עמש׳׳א, הופיעו בהקדמה לקונטרס שיחת דרזקי בספר לפי ספריו, חלק אי, ירושלים תשל׳׳א. חלק מהספר הוא של ר׳ רחמים יוסף אג׳ייני. ספר זה, כמו ספרים רבים אחרים של רבני משפחת אג׳ייני, הוצא לאור בירושלים על־ידי צאצאי המחברים. ראה למשל את ספרו של ר׳ עמרם שאול אג׳ייני, בית העמרני. ראשי תיבות, ירושלים תשל׳׳ו, בעריכת בנו שאול זיו(אג׳ייני). תולדות חייו של המחבר מאת הרב דוד עובדיה מופיעות בהקדמה.

כתובת המציבה שלו מופיעה בהקדמה של ספר שפתי רננות של ר׳ ראובן אג׳ייני שיצא לאור בירושלים, תשל״ג, על־ידי צאצאי המחבר.

הוא חתום על תעודה מס׳ 50 (מ־1904) ומוזכר בתעודות מס׳ 170,128 (יהד עם 24 חברי בית־הדין), 286 ו־650 בספרו הנ״ל של הרב עובדיה, כרכים א׳ ו־ב׳.

רבי אבנר הצרפתי – פאס.

נולד בפאס ב-1827 ונפטר שם ב-1883. קברו ליד קברו של רבי יהודה בן עטר ולאלה סוליכא.

באללאה ( באלוהם ) ובצדיקים היקרים, הם ממלאים את בקשתו של כל אחד. אנחנו הולכים לצדיקים האלו להתחנן בפניהם. הם יותר טובים מהרופאים. הנה הרופאים נותנים כדורים, זה הכל, התרופה שלהם בהרבה יותר טובה.

היה לי בן שכמעט מת לי ואני אמרתי, אני אלך לקבר של רבי אבנר הצרפתי. בשתיים עשרה בצהריים הלכתי, אמרתי : רבי אבנר הצרפתי, אני לא אקבל שום תרופה, לא של רופא ולא של מישהו אחר, אני מקבלת רק את התרופה שלך. תחון עלי שילדי לא ימות.

אני הייתי בהיריון והוא המשיך לינוק, אז זה רע בשבילו. לאחר מכן הפסקתי להניק אותו בקיץ, והרופא אמר לי, תמשיכי להניק אותו, אחרת ימות כמו כלב הנחנק. אמר לי שאין לו סיכויים לחיות, תניקי אותו וגם אז לא בטוח שיחיה. אני אמרתי, לא, אני לא אניק אותו, כשהלך הרופא, הלכתי לרבי אבנר הצרפתי ואמרתי : אני לא מקבלת תרופה משום רופא אלא רק ממך.

אז הלכתי ליד הקבורה ולקחתי חופן אדמה, ערבבתי אותו עם מים, ואחר כך סיננתי אותו עם מסננת, ונתתי לו לשתות עד שימלא את בטנו, ומשחתי אותו כולו עם המים האלו. כיסיתי אותו בשמיכה, אחרי רבע שעה, אני רואה שהוא פקח את עיניו ופניו אדומות כוורד, והא מזיע, ואמר לי תני לי לאכול.

בעצם אמר לי, נאינה , כי הוא לא דיבר עדיין. אז נתתי לו לאכול ומאז הוא הבריא. הנה זה מראה שהצדיק טוב מהרופא, מי שממאמין בה' הוא יעזור לו, הנה רק העפר של הצדיק ריפא אותו, והרופא נתן לו הרבה תרופות ולא עזרו. סיפרה גברת רחל ב' – פאס.

תאריכי לידה ופטירה מדויקים של הרב אבנר הצרפתי מובאים בבן נאיים, עמי י׳׳ח: לידה — כ׳׳א בשבט תקפ׳׳ז, פטירה — ח׳ בתשרי תרמ״ד. בתעודה מס׳ 518 (כתובה בכתב־ידו של הרב רפאל משה אלבאז) שבספרו הנ׳׳ל של הרב עובדיה, כרך ב׳, עמי 141, מוזכר רק תאריך הפטירה של הרב אבנר הצרפתי: ח׳ בתשרי תרמ״ה. אמנם קיים שוני בשנת הפטירה בין שני המקורות אך שני המחברים מציינים שימי חייו של הרב אבנר הצרפתי היו נ״ח שנה. בן־נאיים כותב שנשבעים בשמו של ר׳ אבנר ומשתטחים על קברו ושנהג לאכול בשר רק בשבת. על הצניעות באכילה אצל הקדושים, ראה עמי 22.

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
רשימת הנושאים באתר