ארכיון יומי: 4 בפברואר 2014


המקובלים במרוקו

המקובלים במרוקו – משה חלמיש – ממזרח וממערב כרך ב' ועוד מקורות שונים

מצבה של הקבלה ביהדות מרוקו טרם זכה למחקר ממצה, למרות שתפסה מקום חשוב בחיי היהודים במרוקו. בספרו " שבתאי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו " ציין גרשון שלום כי במרורו הייתה הקבלה גורם רוחני עצום, ולימודי הקבלה רגילים אצל רוב חכמיה. אנדריי שוראקי הפליג בכתבו, כי היהדות המוגרבית היא בעיקרה יהדות קבלית.חוברת 5

מסעוד כהן

. חכם זה נזכר פעם אחת ב " ספר החזיונות " לרבי חיים ויטאל, שם כתוב, כי בשנת של"ד " בא הרב מסעוד כהן מן דרעא אל צפת " רבי מסעוד היה מורו של רבי שלומיל מדרזניץ בקבלת האר"י, וזה האחרון מכנה אותו " מורי כבוד הרב מסעוד מערבי ".

אמנם, ייתכן מאוד שמקום מוצאו של רבי מסעוד הוא בפאס, שכן באגרת אחרת כותב רבי שלומיל : " והנה רבי ומורי אשר אני יושב לפניו ולומד ממנו תורה ובפרט חכמת הקבלה הוא החכם השלם והעניו הגדול כבוד הרב מסעוד סגי נהור מפי"ס נר"ו, ומפורסם הוא…ברוב קדושתו ובקיאותו בכל התורה ".

ארזי הלבנון.

בין מקובלי וגדולי צפת היה רבי מסעוד, מעיר פאס שבמרוקו, באגרות ארץ ישראל ( יערי, עמוד ר"ג ) הביר רבי שלמה שלמל, שהיה חתן רבי ישראל סרוק על רבי מסעוד " החכם השלם והעניו הגדול כבוד הרב מסעוד סגי נהור, ופורסם הוא לעיני כל ישראל ברוב קדושתו ועוצם ידיעתו ובקיאותו בכל התורה "

כמו כן הביא שם שרבי אברה ם גלאנטי, בעל קול בוכים על איכב, כשראה את רבי מסעוד מרחוק היה צועק שלום עליך, שלום עליך, כך צעק עד שקרב אליטו ונשק אותו ואמר לו " הלוואי שאהיה מצע מתחתיך בעולם הבא "

רבי מסעוד נזכר ב " ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל ושם כתוב כי בשנת של"ד – 1574 " בא הרב מסעוד כהן מדרעא אל צפת . וכו'

מסעוד נחמיאס.

 ( נחמייאש ) בן יעקב. מרבני דמנאת. " המלומד בנסים אשר כול ערי המיערב נודרים נדרים וקופות לזכותו. בהסכמת רבני אספי לספר " ויעמש שאול " של נכדו, רבי שאול.

מסעוד שלום רווח.

 בן יוסף. חותם " המסבי"ר " חי בגאבץ, בערך 1800, ספר דרשותיו בכתב יד נקרא " מרחיב גד ". ראה גרשם שלום " כתבי היד בקבלה ".

מסעוד סריקי.

 בן יוסף. עורך " חצות לילה אקום " על תיקון חצות, כמקובל אצל מראכיש ( מראכש ) וצווירא ורבאט. עמו נכרך גם " שפר סליחות " לאשמורת אלול.

מרדכי.

 ממקובליה החשובים של דרעא. באוסף כתב יד ששון 921, מצוי פירוש על התפילות, ששמות המחבר וחיבורו נעלמו. בתחילתו כתוב : " מודעת זאת בכל הארץ מודעה רבא להודיע ולהודע איך ספר זה הוא לאחד קדוש מדבר ממקובלי דרעא הקדמונים זצ"ל " שמא הכוונה לחיבורו של רבי מרדכי מדרעא הנקרא בשם " מעינות החכמה " . הערה אישית. גם האר"י וגם רבי חיים ויטאל בספרו " ספר החזיונות מזכיר את המקובל הזה, ובעיקר את ספרו " מעינות החכמה ".

מרדכי אצבאן בן יצחק.

 מכנאס. " מקובל וחסיד. נולד במרוקו ושימש ברבנות ליוורנו ובארם צובא. עלה לירושלים כנראה בשנת תצ"ג – 1703 " לעשות זיירא, וזכיתי לראות פניו, והייתי קטן שהגיע לחינוך " החיד"א .היה תחמידו של רבי משה בירדוגו , " המשבי"ר ".

תלמידו הוא ראובן בן צור. החיד"א בזובח תודה כותב " היה מקובל ובקי בחכמת האמת, וראיתי קצת הגהות מכתיבת ידו בספר הכוונות להאר"י ז"לץ חיבורו " זובח תודה, מניין המצוות בדרך וידוי, וממשיך החיד"א וכותב " מיסוד על אברי האדם…והוא בנוי על בדר החרדים " אם כי – צריך להוסיף – בהסתייגות מסוימת.

מרדכי בושקילא

. 1700 בערך. מחכמי פאס, מקובל גדול. מתלמידיו היה רבי משה בן אברהם בן מוסא.

מדכי לושקי בן ברוך.

 1700 בערך. מראכש.

ארזי הלבנון.

אחד מחכמי מראקש. הוא חתום בשנת וישרא"ל פ"ק – 1887 בענייני טריפות בצירוף עם עוד כמה חכמים. כתב פסקי דינים בענייני טריפות.

משה אדרעי בן יצחק.

 יום ה, ג' בתשרי תקל"ה – אחרי תר"ב. יליד אגאדיר, משם נדד לאצווירא. אחרי נדודים רבים הגיע לארץ ישראל בתר"ב. לא צדק יערי בכתבו, כי " בספריו אין זכר לדברי קבלה ". המעיין בספרו " יד משה ", בדיונו בתורת הנפש, מגלה את המקורות הלקוחים מ " חכמי האמת ", רבו הדעות בנגלה ובנסתר, " ספרי הסוד " וכיוצא באלה. כן נזכר הזוהר בספר בכמה מקומות. ולעיל אף הזכרנו את ספרו " תורת חיים ".

רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים

הקדמה ־ רבי דוד ומשה זיע״א.

קורות חייו ומופתיו

מאור שמחוןרבי דוד ומשה

רבנו לאחר מותו

כ700 שנה לאחר עליית נשמתו של רבי דוד ומשה זיע״א, מעטים היו הפוקדים את ציונו הקדוש במרוקו, ורק התושבים הקרובים לציון היו פוקדים את המקום, זאת משום הקושי שהיה להגיע למקום, ורק לפני כ-150 שנה, לאחר בניית הכביש ממראכש למקום הציון התחילו המונים להגיע לציון. בתקופה זו רבנו התגלה ברוב תפארתו לכל עם ישראל, פירסומו של רבנו נעשה בעיקר ע״י סיפורי נפלאותיו הרבים, אך לא נכתב עליו הרבה, סיפור קורות חייו נשמר בסביבת מקום קברו הקדוש ע״י היהודים הגרים שם.

בשנת 1945 נכתב ספר על הצדיק המונה 48 עמודים קטנים, הכתובים באותיות עברית בשפה הערבית, הספר נקרא ״ישמ״ח צדיק״ שנערך ע״י ר חיים סויסא ונכתב ע״י הפקיד שלמה אוחאנא. הספר כולל סיפורים על הצדיק ומספר פיוטים וטכס התחדיד2. כמו כן הספר מכיל פיוטים מעטים על חכמים אחרים כרבי מאיר בעל הנם.

תחדיר גזורה גם מהמילה הערבית "חודוד" דהיינו גבול משוםשאומרים ליילילית", עד כאן גבולך, ואין לך שליטה או רשות, להיות בחדר בו נמצא היולדת והרך הנולד. בטכס התתדיד סוגרים אם כן בעד השדים והמזיקים על ידי נעילת דלתות ותיחום גבול סביב היולדת ובנה באמצעות חרב, תוך השמעת הפסוק "והבאים… ויסגור ה' בעדו" (ספרו של רפאל בן שמחון פרק רביעי).

דמותו של רבי דוד ומשה.

לא נמצא דיוקן של רבי דוד ומשה זיע״א, הוא נפטר לפני 852 שנה, ואז כמובן שלא היו תמונות. גם ציור שלו אין. אבל אלה שראו אותו שומרים לעצמם את הזיכרון שלהם. הם לא רוצים להוציא את זה. סיבת ההסתר לא מובנת אולי בקשת הצדיק. אברהם בן חיים בעל ה״חדר רבי דוד ומשה״ בצפת מספר שהרבה פעמים באו אנשים וסיפרו לו שהתגלה אליהם הצדיק, תיראו אותו והוא אמר להם: ״כן, כן – זה הוא״

מסופר על ציירת אחת מארצות הברית שהתגלה אליה הצדיק בשנים האחרונות בחלומות, בחלום הראשון התגלה ואמר לה: ״אני רבי דוד ומשה״ ונעלם, כך גם קרה בחלום השני, בחלום השלישי אמר לה הצדיק: ״אני רבי דוד ומשה קומי וציירי אותי״, מספרת אותה אישה שהיא התעוררה מהחלום והחלה לציירו ע"פ זכרונה.

פרק א

ויהי בימי דוד

קורות חייו של רבי דוד ומשה זיע"א

קורות חייו של רבי דוד ומשה זיע״א.

רבי דוד ומשה זיע״א נולד בעיר הקודש בירושלים. אין יודעים אם הוריו הם מארצות אשכנז או מארצות המערב. אביו של הצדיק, מפורסם בדורו כצדיק גמור ועשיר גדול אבל היה חשוך בנים. לילה אחד חלם חלום: ובחלומו התגלה לו שעתיד להיוולד לו בן צדיק נפלא ויקרא שמו בישראל: דוד ומשה על שם דוד המלך ומשה רבנו עליהם השלום, ועתיד הבן להיות צדיק כמותם. התפלא האב על הדבר ואמר למגיד בחלום: ״אי אפשר שבני יהיה כמו משה רבנו ודוד המלך ע״ה״. ענה לו המגיד: "אין להרהר על דבר זה. ככה עלה במחשבה.״ רבנו הוא נזר לתקופת הראשונים. עוד בימי צעירותו ניכרת הייתה קדושתו ופרישותו, ובמהלך השנים התגדל רבי דוד ומשה והפך לאחד מגדולי חכמי ירושלים. חוץ מגאונותו המופלגת בכל רבדי התורה, רבי דוד ומשה היה ידוע גם כדרשן גדול המושך את לבבות השומעים, ופיו מפיק מרגליות.

הערת המחבר : ישנם הטועים וחושבים ששמו של הצדיק הוא דוד ומשה, וכךסוברים שהצדיק הוא מארצות אשכנז, אך שמו המקורי של חצדיק היה דוד ושם אביו משה. בכפרי מרוקו, באזור האטלס הגבוה, בניב הברברי, לא נהגו לקרוא לאדם על ידי הוספת המילה "בן" (דוד בן משה), אלה ע"׳ הוספת "ו", ולכן ניקרא רבי דוד ומשה, צירוף זה מופיע גם אצל צדיקים נוספים, כמו רבי דוד וברוך זצ״ל ורבי יהודה וראובן ויזמאן זצ״ל (כך שמעתי מדבריו של הרה״צ משה בן טוב זצ״ל באחת ההילולות שערך לצדיק, וכן כתב פרופ' יורם בילו בספרו"שושביני הקדושים" עמי 61).

 הערבים המוסלמים קראו לו השיך של ארמזאן, או רבי דאווידאו מושי(מתוך ספרו של פרופ' יששכר בן עמי"הערצת קדושים בקרב יהודי מרוקו" עמי 317).

באותן שנים בהן חיו יהודים מעטים בארץ, מצבם באותם ימים היה אחת משתיים: או שיהודי היה עוסק בתורה או שהיה עני היהודים התפרנסו בעיקר באמצעות היהודים בגולה, וזה נעשה ע״י השדרי״ם (שלוחי דרבנן) שאספו כסף לפרנס את תלמידי החכמים ואת עניי הארץ. חכמי ירושלים שראו את גדולתו וכשרון הדרשנות המעולה של רבי דוד ומשה, בקשו מהצדיק לצאת למרוקו כשדייר בכדי לקבץ נדבות עבור עניי ירושלים וחכמיהם. הצדיק הבין שזהו צורך השעה של"עת לעשות לה׳ הפרו תורתו״, וו,הליט להיענות לבקשת חכמי ירושלים. הוא מיד אזר כוחותיו, שינס מותניו לקח עימו את שמשו7 (ו.ערבי) ויצא לדרך ארוכה וקשה בספינות הים. ו.דרך הייתה קשה וכרוכה בסכנות רבות, אך הצדיק דבק במשימה, וראה זאת כשליחות מצווה ו״שלוחי מצווה אינם ניזוקים״.

            העבד גדל בביתו בישראל, שמו מבארק, נולד בביתו ולמדממנו. הוא היה מוסלמי ערבי, וגוון עורו היה כהה מאוד.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 226 מנויים נוספים
פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  

רשימת הנושאים באתר