ארכיון יומי: 2 בפברואר 2014


Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון-סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

שרל בוחסירה, נולד בפאס בשנת 1938, הוא בנו של צלם ועבד כטכנאי בדואר בפאס והיה חבר בתנועת הבונים. למד בבית־ספר אורט בקזבלנקה עד שנת 1957 וגויס שם ל״מסגרת״ על ידי אדמון סעדון, וכונה בשם ״פיאר״. הוא יצא להשתלמות ראשונה במונפליה בשנת 1958 בהדרכת יונה זבין. השתתפו בה גם פליקס מונסונגו, מרסל אנתיבי, מישל קנפו ואשתו רחל, סוזן שכורי ושתי פעילות מקזבלנקה, רחל זריהן וליזט אלמוזנינו, שנעצרו אחרי חלוקת הכרוזים. בשנת 1960 יצא להשתלמות שנייה בנווה הדסה שהדריך בה רוג׳ה חמו, בעבר מפקד אזור צפון מרוקו. באחת מן ההפלגות באלחוסימה נעצר על ידי המשטרה לחקירה ושוחרר כעבור יממה.

הערת המחבר : שני אחיו היו פעילים ב״מסגרת״. אחיו דוד נאלץ לברוח ממרוקו מחשש למעצר. אחרי שחרור שרל מן הכלא עלה לישראל, התיישב בירושלים ועבד בחברת בזק. לפי שמואל שגב, אחד משלושת חברי החוליה ניסה לדרוס שוטר במכוניתו כשבאו לעצור אותו. בוחסירה מכחיש את הדבר וטוען שהתקרב מאוד עם מכוניתו לשוטרים שבאו לעצור את חבריו כדי להזהירם מן המעצר. אחרי מעצרו בוחסירה נחקר ועונה במשך חמש עשרה יום במתקן משטרתי ולאחר מכן עבר לכלא. בתום מעצרו, אחרי כחודשיים, עבר לקזבלנקה משם הבריחו אותו דרך שדה התעופה. בשנת 1991 חזר לראשונה למרוקו ופגש את קצין המשטרה ממכנאס שחקר אותו. כאשר התוודע לפניו הקצין הביע את רצונו לבקר בישראל. שגב, יכין, עמי 194. שיחה עם שרל בוחסירה, ירושלים, 3 ביולי 2000

אלי לוי נולד בשנת 1938 בפאס. למד בפקולטה למדעים ברבאט משנת 1956 עד 1958 ועבד לאחר מכן במעבדות בבית חולים צרפתי בפאס. הוא גויס ל״מסגרת״ בשנת 1957 על ידי שמעון כהן שלמד באורט בקזבלנקה וכינויו היה ״ויטליס״. הוא השתתף בהשתלמות במונפליה בשנת 1959 עם אלבר בן־סימון, שמעון כהן, מישל פריאנטה ואשתו רשל אסולין ועוד שתי פעילות. היה אחראי על חוליה של שלוחת מקהלה בחוף אלחוסימה. לדבריו, הוטל עליו לערוך סקר בחוף בשנת 1960. גייס לשם כך קבוצת צעירים יהודים שלא היו חברי ״המסגרת״ ולא ידעו למה נועד הסקר. את מסקנותיו מסר בכתב ליוסף רגב שהכיר בשם ״בן״. נסים דנן ואנדרה נידם היו ממונים עליו בעיר פאס.

הערת המחבר : אחרי מעצרו חזר לוי לזמן מה לעבודתו בבית החולים שקיבל אותו לעבודה למרות המעצר. בראשית אוגוסט נסע לספרד ורק אז קיבל הוראה לברוח ממרוקו. יצא מקזבלנקה במטוס צבאי צרפתי עד לפריס. אחרי הגיעו לפריס נתקל לדבריו ביחס משפיל. בישראל נפגשו רבים מן העצורים עם עזרא איילון ועם איסר הראל שביקש לצרפם כעבור זמן למפלגתו רפ״י כקבוצה. עלה לישראל וגר בפורייה ליד טבריה. עובד במעבדות בבית חולים פורייה. שיחה עם אלי לוי, פורייה, 3 ביולי 2000.

במכנאס, התייצבו לוי ובוחסירה בפני מאיר אלבז שהרכיב שני צוותים: בוחסירה מפאס עם חיים רואש ממכנאס עסקו באבטחה, ג׳ימי טולדנו ממכנאס ואלי לוי מפאס טיפלו בהדבקה. בחצות יצאו אלי לוי וג׳ימי טולדנו לשטח. טולדנו, תושב העיר, החליט להדביק את הכרוז המפליל סמוך לתחנת המשטרה. אחרי חצות, סיימו לוי וטולדנו את מלאכתם ועשו דרכם אל דירת מפגשי השלוחה שהייתה באחריות טולדנו. בדרך נעצרו על ידי ארבעה בלשים לבושי אזרחית. רואש שגויס לקבוצת ההפצה הבחין במתרחש והפנה את תשומת לבו של בוחסירה. הם יצאו ברכב שחנה במרחק מה מן המקום ונסעו לקראת שני חבריהם תוך איתות אזהרה לברוח או להצטרף אליהם לרכב, אך לא הצליחו למנוע את המעצר. לוי וטולדנו לא יכלו להכחיש את מעורבותם במבצע שכן נתפסו ובידיהם כרוזים ודבק. לוי אף נאלץ לבלוע ניירות מפלילים אחדים שהיו ברשותו. בוחסירה נסע מיד למקום מפגש שעליו סוכם מראש, שם הודיע למפקדו אלבז על מעצר טולדנו ולוי. הוא התקשר מיד לנידם בפאס בסיסמא: ״האמבולנס בצרות״. עד שלוש לפנות בוקר דאגו אלבז ובוחסירה להשמיד כל מסמך או ציוד מפלילי בעיר. לאחר מכן השאיר בוחסירה את מכוניתו במכנאס, חזר בטרמפים לפאס ונפגש עם נידם.

העתר המחבר : לדברי שרל בוחסירה, כשנעצרו לוי וטולדנו הם לא לקחו את הנושא ברצינות וחשבו שישחררו אותם מיד. שיחה עם שרל בוחסירה, ירושלים, 3 ביולי 2000.

חיים רואש שהתלווה לבוחסירה הדביק לבד את הכרוזים ולא נעצר בשטח. רואש נולד במכנאס בשנת 1940; אביו היה בעל חנות בשר בעיר; למד בבית־ספר אורט בפריס משנת 1955 וחזר בחודשי הקיץ למכנאס. בשנת 1960 גויס ל״מסגרת״ על ידי ג׳ימי טולדנו והיה בקשר עם אנדרה נידם ושרל בוחסירה. פעל בשלוחת מקהלה, ועד למעצרו עסק בהסעת משפחות בדרך מקזבלנקה עד לחוף הים תיכוני. כשנודע לו על מעצר חבריו במכנאס, הודיע לו אלבז שהוא בסכנה ושעליו לצאת מיד את מרוקו, אך זה הספיק רק להשליך לביוב העירוני את הרובה שהחזיק במכונית ולא להסתתר, ונעצר בביתו באותו ערב בידי שוטרים חמושים. הוא הכיר בין השוטרים את מפקד המשטרה שהיה בקשרי ידידות עם משפחתו, ניסה לברוח מן הבית, אך השוטרים ירו אחריו ובאחת אחר חצות נעצר ונלקח לחקירה במתקן משטרתי בעיר. ייתכן שעוד חוליות שכללו את גבי כהן ואת ג׳ורג׳ בן־זינו, פעלו אף הן בשטח.

הערת המחבר : במקום פגש רואש את בוחסירה שהולבש בג׳לבה. להערכתו היו במקום כ-46 עצורים, בהם שמעון מרציאנו וג׳ורג׳ בן־זינו ממכנאס ובחורה אחת. בהתחלה חולקו לקבוצות של כעשרים איש ולאחר מכן נכלאו בתאים בודדים. עבר חקירות מלוות בעינויים ובמכות חשמל. עם שחרורו שהה כשישה חודשים בבית חולים ועזב את מרוקו רק בשנת 1967. דרכונו נלקח ממנו על ידי המשטרה והוא חשש לעזוב את מרוקו פן יתנכלו למשפחתו. בעל חנות בשר בקריית־ים. פרסם את סיפור מעצרו במוסף הקריות. ערי המפרץ. בשם ״מחתרת יהודית במרוקו״ מאת עדי יפה. שיחה עם חיים רואש, קרית ים, 31 ביולי 2000.

המשך…..

אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל-סימן נב-כרך א 

אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.

כבוד גדול הוא להביא בפניכם, ידידי הטובים, את דבריו של הגאון המופלא והנבון רבי יוסף משאש זצ"ל. מסורת היא בידי גאוני משפחה מהוללה זו, להיות קשובים לשאלותיהם של רבים אשר פנו אליהם בבקשת עצה או בפסיקה מוחלטת

סדר הנזכר, שנת תרס"ח לפ"ק.

למעת הרב הגדול, מעו"ם וכו'…, כמוהר"ר וידאל הצרפתי ישצ"ו. בקידה על אפים, אני אומר שלום.

אדוני ! ברשותיה דמר קא נחיתנא, לכתוב למעלתו שנים מן השיטים, יען החכם החוקר הנכבד, כמוה"ר שלום הלוי ישצ"ו, העמיס עלי עבודה חדשה בכתב יד, וצוה עלי לשלוח לו כל מה שאעבוד, לעוב"י פאס יע"א, ליד אדוני הרב הדגול מרבבה, והוא ימסרם לידו, על ידי אחד ממשרתיו, והנה עשיתי כאשר צוני, ובטח, אדוני יודע כל הענין, כי כן הגיד לי במכתבו שר שלום הנזכר.

בכן סלח נא אדוני, שלח אליו הדין כתבא אשר שמו כתוב עליו, ושכרך כפול מן השמים, ושלום

הצעיר דל ורזה, היו"ם הזה, ס"ט

סימן נה

סדר הנזכר.

ידידי החכם החשוב, כהה"ר ימין אלגאבלי, הי"ו.

מכתבו הבהיר הגיעני, תשואות חן חן על ברכתיה דמר לחתונתי, ואך כניסה לחופה תהיה ביום ד' סדק חקת הבא עלינו לטובה, ואם אהבתך לבבית כאשר אתה אומר, ואני חושב, שא את רגלך לקחת חלק בשמחתי, כי קרוב אליך הדבר מאוד, ואולי תבוא עוד על שכרך למצוא איזה סחורה שתרויח בה.

עוד בשולי מכתבך בקשתני ליישב מאי דקשיא לך על מה שכתוב בשבת דף קכ"ז ע"א, אמר רבי יוחנן גדולה הכנסת אורחים, כהשכמת בית המדרש, ורבי דמי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחים והדר ומפני ביטול בית המדרש, עד כאן לשונו.

והקשה כבודו, האי ביטול בית המדרש היכי דמי, אי איכא עמו ביטול תורה, והלא תניא בשילהי פאה, אלו דברים וכו'… ותלמוד תורה כנגד כולם, וקשיא לתרוויינו ? אי ליכא עמו בטול תורה, פשיטא דהכנסת אורחים עדיפא מיניה, דמאי רבותיה ?

ועוד היכי דמי ביטול בית המדרש שאין בו גם בטול תורה ? זהו המכוון בכל דברי ידידי, ולדעתי המעט, צריכים להקשות עוד על מה שכתוב דהשכמת בית המדרש או יותר, מה רוצה לומר, ומאן דכר שמה דהשכמה במתני' ?

והלא מפני ביטול בית המדרש אמרו, ? אשר על כן צריכים לפרש, דלשון המשנה, מפנין וכו'…, מםני האורחים ומפני ביטול בית המדרש, סובל ב' ענינים. הא', או אה, או זה, אם באו האורחים מפנין לכבודם, ואם באו התלמידים מפנין לכבושם.

האופן הב', שבאו שניהם כאחד, האורחים לסעודה, והתלמידים ללמוד, בזה איכא ב' אופנים, אם יש בטול תורה לתלמידים אם נקדים האורחים, כ"ע מודים דתלמוד תורה עדיף, ודחי ליהו לאורחים עד שיגמרו הלתידים את למודם, ואי ליכא בטול תורה רק השכמה בלבד.

 למשל אם לומדים ארבע או חמש שעות ביום, ואך מתחילים בהשכמה משעה שביעית, ובאו לו האורחים באותה שעה, ( על פי אחד מהדרכים הנ"ל במכתב נ"ד, או באופן אחר ). בזה הוא דפילגי, רבי יוחנן ס"ל תרווייהו שוין, ואם ירצה יפנה מקום לאורחים תחלה ויושיב אותם לסעוד, ואחר גמר סעודתם, יכנסו התלמידים, וילמדו חקם הקבוע להם, ארבע או חמש שעות או יותר.

ואף שמבטלים מצוה למוד בהשכמה, דזריזין מקימין למצות, אין דבר, מאחר שיכולים לפרוע חקם אחר כך, ואין כאן בטול תורה כלל, ולא חיישינן שמא בטול ההשכמה יגרום בטול לגמרי לכלם או למקצתם, ואם ירצה להקדים לפנות בשביל התלמידים, כדי לקיים מצות ההשכמה.

ואחרי גמרם סדר למודם יכניס האורחים, הרשות בידו, כי שניהם שוים, ומה שהקדימה המתני' מפני האורחים, מפני שהם מצויים יותר, והקדימה המצוי תחלה, ורב דמי מנהרדעא ס"ל, דאין שניהם שוים, רק הכנסת אורחים עדיפא מההשכמה, מדאקדמה ברישא, ומפני שהם מצוים יותר , לא ס"ל, שהו לעניות דעתי בזה, ושלום.

הצעיר אני היו"ם, ס"ט

סימן נו

סדר חקת שנת תרס"ח לפ"ק.

ידידי החכם החשוב וכו, כמוה,ר שלום הלוי ישצ"ו, שלום, שלום.

מכתבו הבהיר הגיעני, עם הסך ארבעה דורוס, ושמחתי הרבה, כי עבודתי מצאה חן בעיני קדשן מאוד, מאוד, ויברך אותי מלב עמוק, חן, חן ידידי ותודה רבה, והרי לך סדר עבודתי על בית הכנסת הסמוכה לההיא של מהרי"ט ז"ל.

זה הבית נקרא בפי הזקנים על שם הרב הקדוש מהרי"ט זיע"א, אחר שנפל בגורלו ושכללו, וזה רבות בשנים, שחזרו לקרותו על שם הרב הגאון, כמוה"ר אברהם עמאר הראשון זצ"ל ( נתבש"מ בשנת התרל"ב לב"ע, כאשר שמעתי ), שהוא קנה חציו, מהרב כמוהר"ר משה טולידאנו ואיחיו, זיע"א.

שהם דור ה' להמרי"ט זיע"א, בשנת התר"ב ליצירה, כאשר שמעתי, וחציו נשאר לזרע מהרי"ט זיע"א מדור לדור. עד עצם היום הזה. עוד נקרא בפי הרבה על שם מור אבי הרב הקדוש, כמוהר"ר חיים משאש זיע"א, כי הוא היה שליח ציבור קבוע ומנהיג, משנת תרל"ה לפ"ק עד שעלה לשמים בח" בתמוז התרס"ד ליצירה.

ועוד נקרא בפי מתי מעט מההדיוטות בשם " אצלא לכדר"א, שהיינו בית הכנסת הירוקה, על שום דלתותיה המשוחים תמיד בצבע ירוק במראה העשבים. הבית הזה, בנוי על בית שער, ובית התבשיל ובית דירה, של החצר הסמוכה לו, ועולים לו בשער מעלות העומדות בראש מבוי למדע"א, בעברית מקוה.

כי שם מקוה טהרה לבני העיר, והוא קרוב למרובע, ויש בו שתי עליות קיר קטנות, אחת לצפונו, ואחת לדרומו, בצפונית יש פתח פתוח לעלות ממנו לגג, ותחת מעלותיה יש מדרגות יורדות לאמצע החצר הנזכרת, כי גם היא הייתה בזמן הקודם של כמהרי"ט ז"ל, ומשם היא עולה לבית הכנסת, כאשר שמעתי.

יש באמצע תקרת הבית, קובה יפה ורחבה מוקפת חלונות על שמונה קצותיה, בשביל האורה, כל תקרת הבית והעליות., מלאים כוסות גדולים ויפים עם שלשלאות של נחושת שבהם נתונים, ותלויים בתקרות בסדר ישר, קרקע הבית והעליות הוא מרוצף באבני הבנין והוא תמיד מכובד ומרובץ.

יש עוד במערבה ובמזרחה הרבה חלונות לאורה, של מערב נשקפים לחצר הנזכרת, ושל מזרח למבוי הנזכר, ויש עוד בצד מערב חלון גדול, אוצר כל כלי תשמישיה, פתילות ושמן וכו….

יש בו שני היכלות של עץ המלאכה יפה, אחד בתוך בית הכנסת בצד מזרח, מלא ספרי תורה כשרים לקריאה, ועליו כתר מפותח בציצים ופרחים, עם צורת המנורה במזמור למנצח בנגינות, עם ציורים יפים של שושנים ואילנות במיני צבעונים, על נייר חזק, עם כיסוי של זכוכית לבנה, הכל מעשה ידי אומן.

והשני, קבוע בעליה הדרומית בצד דרום, ומלאכתו פשוטה, והוא מלא ספרי תורה ומעילים ומטפחות שבלו. יש בה תיבה יפה, עם קובה על ראשה, עשויים מעץ, מפותחים בכמה ציורים, ןמשוחים בששר (ז') [אכדית: šaršaru] צֶבַע אָדֹם שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בִּימֵי קֶדֶם לִצְבִיעַת קִירוֹת וְכַדּוֹמֶה: "וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר" (ירמיה כב יד). ( מילון אבן שושן, ועומדת באמצע, פני השליח ציבור לצפון, ואחוריו לדרום.

כל ספסליה וכסאותיה פ-שוטים בלי תואר והדר, ועליהן מחצלאות ולבדים, מהם בלויים, ןמהם חדשים. יש בה שני שליחי ציבור, הרב כמוהר"ר אברהם עמאר ישצ"ו – נקרא על שם זקנו הקונה הנ"ל – והחכם הוותיק כהה"ר מאיר טולידאנו בן כבוד הרב חביב ז"ל, שהם בעליה ומנהיגיה.

כמאה וחמישים נפש מתפללים בה, מנהגיה, כמנהג כל בתי הכנסת שבעיר. הבית הזה, אומרים ששמש גם ישיבה לתלמוד תורה איזה שנים בזמן הקודם, ואך עתה אינו אלא לתפלת שחרית דווקא. זה מה שהשיגה ידי עתה להגיד לכבודו מתוך הדוחק, כי יום ד' הוא יום חתונתי, ובשבוע הבא אמשוך עוד עבודתי ב"ה, ושלום

המעיר אני היו"ם ס"ט

ברית מס 30 – כי"ח – אליאנס

גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת מספר 30 – קיץ תשע"א לכבוד 150 שנה לאליאנס – כל ישראל חברים.ברית 30 - כל ישראל חברים

בגיליון זה בן  למעלה משלוש מאות עמודים, כוללת בתוכה מאמרים בעברית וחלק נכבד ומכובד גם בשפה הצרפתית. המידע הינו יקר ערך כפי שניווכח להלן.

בהזדמנות זו רוצה אני להודות לאיש היקר הזה מר אשר כנפו על פועלו למען הקהילה כולה ותרומתו הכבירה בהבאה, ריכוז והפצה של נושאים מעניינים אודות העדה הברוכה שלנו

 העברת הניהול של ביה"ס Franco-israelites ממינהל החינוך הציבורי ־לאליאנס.

המשא ומתן בין הנהגת הקהילה בראשות יצחק צרויה, מכלוף אלחדד, אברהם בטאן, משה לוי, מסעוד בן שימול ומרדכי אלבו ובין נציגות אליאנס ברבאט על הקמת בי״ס בוואזן התנהל עד לפתיחתו של זה בשנה״ל 1926. התמשכות השיחות נבעה בגלל חוסר הביטחון ששרר באיזור על רקע התנגדות שבטי ההר ואי הסכמה לגבי חלקו של כל צד במימון פעולתו השוטפת של בית הספר. מלחמת הריף הרתיעה מצד אחד, את הנהלת כי״ח לשלוח את עובדיה לאיזור הנתון במצב לוחמה והקשתה על מנהיגי הקהילה מצד שני, לקבל על עצמם התחייבויות כספיות שלא יוכלו לעמוד בהן בגלל המיתון שפקד את כלכלת העיר בגין אותן סיבות: הלוחמה באיזור שיבשה את זרימת האספקה החקלאית ואת שגרת השיירות שסיפקו מוצרי צריכה אירופים לסוחרים היהודים. העברת הניהול של בית הספר ממנהל החינוך הפרוטקטוראלי (DIP) לידי רשת כי״ח (AIU) הפככה לאפשרית בסיום מלחמת הריף. במאי 1926 עבד-אל-כרים [Krim־Abd el] מנהיג המרד נכנע ומסר עצמו לידי גייסות הגנרל פטן הוגלה לאי ראוניון. בשוך הקרבות רשת כי״ח קבלה לידיה את ניהול בית הספר הפרונקו-איזראליט, שפעל זה מכבר בוואזן.

קבלת אחריות הניהול של בית הספר הקיים על ידי רשת אליאנס פתחה בפני הקהילה אפשרות להשתייך לארגון יהודי בעל פריסה ארצית ובין לאומית. השתייכות זו פתחה בפני הדור הצעיר פתח לשיתוף פעולה והשתתפות במפעלי תרבות ופנאי שונים: בתחום הספורט, בתנועת הצופים היהודים, בתחרויות לימודיות בלשון הצרפתית, בתחרות הארצית על החיבור הטוב ביותר, בתערוכות ארציות של יצירות תלמידים במלאכות יד שונות, בסמינרים וטיולים במרוקו גופא ובצרפת. זו היתה פתיחת שער עבור ילדי הקהילה גם ללימודים בבית ספר להכשרת מורים בפריז (ENIO), אבל המשמעות החשובה ביותר מנקודת ראותה של הנהגת הקהילה לכניסת אליאנס היתה נעוצה בהפקדת תחום החינוך בידי גורם ניהול יהודי. זה לא היה עוד בית ספר שבו תוכנית הלימודים נלמדת בצרפתית על ידי מורים צרפתים, אלא בית ספר יהודי שמנהלו ומוריו הם יהודים, בית ספר המתנהל על פי לוח השנה העברי, חוגג את חגי ישראל, שובת בשבתות ובחגי ישראל, ומקיים סדר יום יהודי מובהק בלשון הצרפתית. מדובר בשתי עולמות משיקים, אך שונים זה מזה במהותם.

ז. השיח על שפת ההוראה ושפות המשנה

למהלך הלשוני שהתלווה למפעלה החינוכי של אליאנס במרוקו היו השלכות על יחסי יהודים- מוסלמים ועל היחסים בתוך הקהילה היהודית בין זרמים שמרניים ורפורמיסטיים. עם הקמת בתי- הספר של כי״ח בקהילות השונות והנחלת הלשון הצרפתית, נוסף עוד רובד של בידול מאוכלוסיית הרוב המוסלמית. עתה היהודי לא היה שונה רק בדתו, באורח חייו, בלבושו, במגוריו ובמעמדו הדתי, עם הקמת בתי-הספר של כי״ח בקהילות השונות הוצב לראשונה סרגל מדידה תרבותי חיצוני, שלא היה קשור כלל לתפיסתו של המוסלמי בדבר עליונותו הדתית, עליונות דתו על שאר הדתות, עליונות הלשון הערבית על שאר הלשונות, ועליונות האומה הערבית על שאר האומות. לראשונה הוצב במערכת היחסים ההיסטורית העכורה והטעונה בין שתי הקהילות הדתיות, סרגל מדידה חצוני שהעניק ליהודי אפשרות להפגין עליונות על המוסלמי"במגרש ניטראלי", מחוץ לשיח ההגמוני-המוסלמי. עצם הנגישות לשפה מערבית העומדת בלב הקידמה האירופית ובאמצעותה לידע ולהשכלה, היה בו משום ערעור של יחסי הכוחות הבין קהילתיים והשתחררות מהשיח הדכאני שנכפה על הלא מוסלמי ־ הדימי – במגרב כבשאר מדינות האסלאם. הלשון הצרפתית קרעה צוהר אינטלקטואלי אל תרבות המערב, אל תרבותם, ערכיהם והישגיהם המדעיים של שליטי העולם.

עבור הנהלת כי״ח הצרפתית נתפסה כלשון עלית "כלי הובלה של ציביליזציה גבוהה." היגד זה:

La langue francaise est consideree comme vehicule d'une plus haute" ".civilisation הכלול באחד ממאמריו של מנהלו הראשון של בי״ס אליאנס בוואזן מר כוכבהלוי, ביטא את רוח הזמן, גישה שהיתה נחלת הנהלת כי״ח בפריז מוריה ומנהליה. דומים לו ניתן למצוא כמעט בכל מאמר העוסק בתפקידה הציבילזטורי של השפה הצרפתית. הבחירה בצרפתית נשפת הוראה, היתה אמצעי להנחיל חינוך ראוי (une bonne education de base) כך ז׳אק ביגאר המזכיר הכללי של כי״ח וה "אב רוחני" לכל מנהלי הרשת בין 1892 ו – 1934 כותב בשנת 1901: "הלימוד אינו מטרה, אלא אמצעי, אמצעי שתכליתו לעצב את האופי, להכין לחיים בני אדם נאורים, אמיצים ובעלי רצון טוב, נשים עמלניות, חכמות השואבות השראה מתפקידן ברעיות ואמהות."1 לנימת ההערצה לשפה הצרפתית כשפת תרבות ומדע וכשפת העתיד, התלוותה נימת שלילה כלפי הלשון העברית והלשונות הדבורות בפי היהודים בפזורותיהם. שנים אחדות לאחר מכן, בשנת 1907 כותב מואיז פרסקו [Moi'se Fresco] מי שהיה מנהל בית ספר אליאנס בטנגייר בשנים 1885-1888 אשר חיבר ספרי לימוד רבים ששימשו בכל בתי הספר של הרשת באגן הים התיכון, ונודע כמגן נחוש של השפה הצרפתית עמדה דומה ביחס ליהודית-ספרדית:

Le judeo-espagnol est la langue du peuple par excellence et il le sera encore longtemps quoi qu'on fasse. Tout le monde est d'accord qu'il ne faut plus de judeo-espagnol, qu'il n'y a pas lieu de conserver la langue de nos anciens persecuteurs

השפות מעבר לתפקידן האינסטרומנטלי כאמצעי שיח ותקשורת סמלו תפיסות עולם, העברית אשר שימשה מפתח ושער כניסה ליצירה היהודית הקאנונית לדורותיה, נתפסה בעיני אליאנס, נשפה עברנית הפונה אל מטעני העבר, ומכבידה כמשקולת על יכולתה להנחיל לתלמידיה זהות יהודית חילונית.

בעיני היהודי שומר המצוות, העברית נתפסה כמסוע הנושא את כל מטעני התרבות היהודית על פני הזמן. חוסר הביטחון הפיזי שבו נאלץ לחיות העם היהודי בגולה יצר מציאות שבה המשכיותו הפיזית הייתה תלויה בראש ובראשונה בשימור זהותו הרוחנית. כורח זה היבנה תרבות שעצם קיומה ועיקר עניינה סובב סביב הנחלת ידע מופשט הכולל, קורפוס של כתבים קאנוניים, רעיונות תיאולוגיים, כללי התנהגות וכתבים מקודשים מדור אחד למשנהו. הזהות והקיום היו תלויים תלות כמעט מוחלטת בפעולתו המוצלחת של אותו מכאניזם של העברת ידע באמצעות הלשון העברית. הלשון העברית והנחלתה היו תנאי להצלחת "מפעל ההישרדות היהודי". אם אומות אחרות שרדו בזכות החרב וחכמת המלחמה, הרי שהישרדות היהודים הייתה תלויה בכך, שהילד הקטן ילמד קרוא וכתוב עברית, כדי שיוכל להכיל את כל הידע שמצפים ממנו לדעת, וכדי שיוכל בתורו להנחילו לבאים אחריו בתהליך המסירה הבין דורי. לא פלא איפוא, שבעל ויאמר יצחק, רבי יצחק בן וואליד רבה האגדי של טטוואן התייחס בחיוב לפתיחת בית הספר של כי״ח בקהילתו, אך התנה זאת בשילוב לימוד עברית בתוכנית הלימודים, "פורמט משולב" זה בסופו של דבר הפך לאבן פינה בתפיסה החינוכית של כי״ח והועתק לאחר מכן לכל בתי הספר של הרשת סביב אגן הים התיכון והמזרח התיכון.

המשך…..

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

וַיִּתִילְדוּ על משפחותם לבית אבתם – במדבר א', י"ח. מפרש רש"י במקום : " נצטוו לביא ספרי יחוסיהם. עוד בשחר ימי עמנו צויינה אם כן חשיבותם של ספרי יחוס המשפחה, ובמסכת אבות פ"ו, משנה ו' : גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלושים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה בארבעים ושמונה דברים ואלו הן, התלמוד. 

סיד יוסף

סיד יוסף

משפחת בן טאנא

משפחה מוזכרת באגרת יחס פאס עמי 137, ובכתבי הקהילה.

איש חיל רב פעלים, אילן ששרשיו מרובין, שורשא קדישא, גזעא דקשוט, דחיל חטאין ועביד טבין, ממנו פנה ממנו יתד, הצדיק הותיק, ר׳ יהודה בן סוסאן הנק׳ בן טאנא הניח ברכה: אברהם.

פרי קודש הלולים, גזע היחס והמעלה, גברא רבא, מופלג במצוות

ובמעשים טובים, חרד לדבר ה׳, הצדיק ר׳ אברהם הניח ברכה: אהרן.

איש אשכולות, יקר ונעלה, יקר רוח, אהוב למטה חביב למעלה, רודף צדקה וחסד, מוקיר רבנן, מקיים כל מילי דרבנן, שמו נודע בשערים לשם ולתהלה, הצדיק ר׳ אהרן הניח ברבה: יהודה.

בן איש חיל, גברא יקר ונעלה, מורם מעם, מחזיק בעין יפה בתלמידי חכמים, עושה פרקמטיא לתלמיד חכמים, בעל אכסניה לשד״רים מארץ ישראל, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יהודה הוליד: רחמים, יעקב,

לוויהא, מאחא, נונא.

איש צדיק, ירא ה׳ ושלם, שלם במדות, מדותיו מדות יוצרו, רודף צדקה וחסד, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, הזקן הכשר ר׳ רחמים הוליד: ר׳ יהודה, אהרן, זהרא, מרים, מאחא, עווישא, סליטנא,

סתירא, נתא.

החכם השלם, בישראל להלל, סופר מתא, וימל את בני ישראל לשם שמים, יקר רוח איש תבונה, נושא ונותן באמונה, חרד לדבר הי, קיים בל מילי דרבנן, קובע עתים לתורה, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הזקן הכשר, החסיד הרב יהודה זצ״ל הניח בנים ובנות בפ״י הי״ו.

החכם השלם, נטע נעמן, צנצנת המן, מוקיר רבנן, ואיהו צורבא דרבנן, מרביץ תורה בעיר תלמסאן, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הזקן הכשר הרב יעקב (הנז׳ בן ר׳ יהודה) הוליד: יצחק,

אסתר, נונא, לאה.

משכיחה בזיז

משפחה רמה לא מוזכרת באגרת יחס פאס אך ידוע הוא שבני משפחת בזיז מתייחסים לענף המרכזי, הנקרא ״אולאד לגראטיט״. זקני הקהילה זוכרים עדיין שריד אחד מהמשפחה העתיקה: מרת עווישא דלגריטט. משפחת לגראטיט מוזכרת פעמים רבות בשטרי הקהילה.

פרי צדיק עושה חיים, גזע ישישים ותרשישים, אילן ששרשיו מרובין, ידיו רב לו בספר תורת ה׳, הצדיק הרב מסעוד בן סוסאן הניח ברכה: יעקב.

בן איש חיל רב פעלים, דחיל חטאין ועביד טבין, רודף צדקה וחסד, יראת ה׳ וגדולה במקום אחד, שב גם ישיש, הצדיק ר׳ יעקב בן סוסאן הנד הוליד: משה, אליהו, יצחק, אברהם, מסעוד, יוסף, יום טוב, מכלוף, שלמה, מימון.

זקן ונשוא פנים רחים ומוקיר רבנן, נגיד חברת רשב״י, זכה ומזכה את הרבים, ביתו פתוח לרווחה, הצדיק (תרם להדפס הספר מאיר בת עין טבריה תרפ״ה) ר׳ משה בן סוסאן הוליד: סעדיה, מאחא, עווישא, רהיט.

הנכבד ובר לבב, טוב לה׳ וטוב לבריות, מתפרנס מיגיע כפיו, גומל חסדים טובים, משכיל אל דל, הצדיק ר׳ אליהו בן סוסאן הוליד: יעקב, סעדיה, שמעון, ראובן, יהודה, סאעודא, מרי, דינה.

המרוחם, מכבד תורה ולומדיה, משכים ומעריב, גומל חסדים, הצדיק ר׳ אברהם בן סוסאן הוליד: יעקב, מרים, ליסא.

החכם השלם, זקן ונשוא פנים, עושה צדקות, ביתו פתוח לרווחה, בר אבהן ובר אוריין, רב טוב לבית ישראל, הרב יצחק בן סוסאן הוליד: יעקב, מרדכי, רפאל, חיים, מרימא, מאחא, עווישא, סטונא.

החכם הותיק, ישר ונאמן, צנצנת המן, שוחט ובודק, שליח צבור בבית כנסת הגדולה של דבדו, תרם להדפסת ספר מאיר בת עין (טבריה תרפ״ב), שמו נודע בשערים, חונן דלים, הצדיק הרב מסעוד בן סוסאן הוליד: רחמים, מרדכי, מימון, יעקב, רחל, סאעודא, נונא.

הזקן הבשר, בעל מדות טובות, תם וישר, אוהב תורה ולומדיה, הצדיק ר׳ יוסף בן סוסאן הוליד: יעקב, אסתר, אליס.

היקר ונכבד, משכים ומעריב, זקן ונשוא פנים, הצדיק ר׳ יום טוב בן סוסאן הוליד: שמעון, יעקב, רחל.

היקר, שייף עיל שייף נפיק, בעל מדות טובות, מתפרנס מיגיעו, הצדיק ר׳ מכלוף בן סוסאן, הוליד: יעקב, שמעון, רחל, יאקות, מאחא, ג׳והרא, מרימא.

גברא רבא, צניע ומעלי, מתהלך בתומו צדיק, גומל חסדים הצדיק ר׳ שלמה בן סוסאן הוליד: מימון, יעקב, שאול, רחל.

המרוחם, תם וישר, חי מיגיעת בפיו, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, הצדיק ר׳ מימון הוליד: רחל.

המנוח, מתפרנס מיגיעת כפיו, עושה צדקה וחסד, משבים ומעריב, הצדיק ר׳ מרדכי (בנו של הרב מסעוד) הוליד: שמעון, שלמה, עווישא, רוזיט, סאעודא. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  

רשימת הנושאים באתר