ארכיון יומי: 21 בפברואר 2014


Histoire des juifs de Safi-B. Kredya

PAGES DE L'HISTOIRE DES JUIFS DE SAFI 

L'histoire des juifs de Safi (Maroc) est aussi ancienne que la ville elle-même. Malheureusement, peu d'écrits lsafiui ont été consacrés. Brahim Kredya, historien amoureux passionné pour sa ville, tente de relancer la recherche dans ce domaine. Il ne cesse de piocher dans les rares manuscrits disponibles et incite les chercheurs à suivre son exemple.

3.4. La nomination par le roi de Ishaq Ben Zmirro, et apres lui de son frere Abraham, grand rabbin des juifs de Safi. Cela lui donna sur eux l'autorite religieuse et penale, confortee par l'existence d'etablissements de culte et d'une prison reservee aux juifs de la ville.

Grace a leur collaboration avec les Portugais et en raison des privileges et des benefices qu'ils en avaient tire, les Ben Zmirro etaient devenus les plus actifs et les plus riches des Juifs, les plus consideres et aux rangs les plus eleves. Ils constituaient, comme d'autres collaborateurs juifs, une minorite connue et limitee, au point que les annales les citent par leurs noms

 ils vecurent a l'ecart des autres juifs et particulierement des juifs originels du Maroc que le colonisateur considerait comme la vache a lait  II les avait ecrases sous les charges et les impositions 320 chaque foyer devait verser une somme d'une once (Onqya) et  rials, ils etaient contraints de payer des sommes elevees pour l'entretien des remparts de la ville et ils n'echappaient pas a la violence et au mepris des Portugais. Ils etaient victimes de vols et de pillages en plein jour. Le roi du Portugal n'hesita pas a chasser de la ville, sans preavis, nombre d'entre eux, mais sans porter atteinte aux grandes families juives comme les Ben Zmirro .

Abraham s'avisa du developpement de la puissance des Saadiens et il fut convaincu de son succes et de sa victoire sur les Portugais dans un proche avenir. Aussi, se mit-il a tater le terrain. Au cours des negotiations avec Moulay Ahmed Laaraj, il chercha a obtenir des facilites pour son commerce, en meme temps qu'il se preparait a transporter ses services vers la nouvelle puissance saadienne. Les Portugais s'en rendirent compte.

En nous appuyant sur ce qui precede, nous pouvons conclure que la famille Ben Zmirro, avec a sa tete son chef Abraham, se servant de son intelligence, de ses competences, de son realisme et de son adaptation aux circonstances, a realise pour elle la paix, l'aman, la richesse, le pouvoir, la consideration et le bon renom, et a acquis un rang social en vue qui lui donna le respect et l'estime de tous, juifs et musulmans, Saadiens et Portugais, a l'interieur de Safi, dans les campagnes des Doukkala et dans les cours des rois portugais et saadien. Cette consideration ne tarda pas a s'etendre dans les couches populaires, juives et musulmanes, qui les ont eleves au rang de saints et leur ont construit un mausolee et un lieu de pelerinage qu'elles ont continue a visiter ensemble pour solliciter leur benediction. Et aujourd'hui encore, ce mausolee est frequente par des juifs venant de l'interieur du Maroc et de I'exterieur.

Il etait une fois le Maroc Temoignage du passe judeo-marocain David Bensoussan

 

il-etait-une-foisIl etait une fois le Maroc

Temoignage du passe judeo-marocain

David Bensoussan

Mais ce corps de Boukhari devint tres puissant

II est vrai. On reproche a ce corps les desordres qui survinrent au cours des 30

  annees qui suivirent la mort de Moulay Ismail. En effet, les

Boukhari nommerent et deposerent des souverains a leur guise une

 douzaine de fois durant cette periode. Selon le chroniqueur Al-Zayyani, Moulay Ismail laissa cinq cents enfants d'age adulte, ce qui constituait an bassin de pretendants appreciable. Durant ces memes trente annees, certains d'entre eux connurent deux regnes et Moulay Abdallah en

 connut six a lui seul. Toujours selon le meme chroniqueur, les Boukharis proposerent deux fois a Sidi Mohamed de  deposer son pere Moulay .Abdallah mais il s'y refusa. En1728

, la guerre entre deux pretendants s accompagna d'une razzia du Mellah de Meknes faisant 180

morts et des centaines de blesses. Dans son ouvrage Kisse hamelakhim, le rabbin

Moshe Elbaz raconte " ils ont viole et torture leurs femmes et leurs filles et toutes les vierges sous les yeux de leurs parents et de leurs proches.

Mohamed III decida de reduire l'influence de la soldatesque noire. II reunit les troupes noires a Larache sans les prevenir de ce qui les attendrait. Une fois cela fait, les troupes furent encerclees par des soldats arabes auxquels le sultan offrit les soldats noirs, leurs enfants, leurs armes et leurs biens. Mais cette mesure ne fit pas long feu car, par la suite, les troupes noires se reconstituerent et protegerent les souverains suivants contre des rebelles. Dans les faits, l'influence des Boukhari s'accrut dans la seconde moitie du XIXe siecle et ils occuperent des positions importantes. Ainsi, Ahmed B. Mubarak fut un esclave affranchi qui devint vizir sous le regne de Slimane. Son fils Musa B. Ahmed fut egalement vizir de Mohammed IV et son autre fils Abdallah fut aussi Vizir, Gouverneur de Fes, puis Ministre de la Guerre sous Hassan Ie. Le fils d'Abdallah, Ba Ahmed, fut un veritable sultan et partagea avec ses freres les postes du gouvernement. A la fin du XIXe siecle, beaucoup de postes de confiance etaient tenus par des Boukharis, d'autres par les soldats du Jai'sh cantonnes a Fes.

SIDI MOHAMED BEN ABDALLAH

Sidi Mohamed Ben Abdallah est connu pour avoir signe de nombreux traites de paix avec les puissances europeennes.

 Sidi Mohamed Ben Abdallah, connu comme Mohamed III, succeda a son pere Abdallah en 1757

 Selon le chroniqueur Ezziani, il fit de nombreuses campagnes a l'interieur du Maroc pour asseoir son autorite en raison des rebellions de certaines tribus ou meme de la soldatesque des 'abids, l'armee des Boukharis censes etre a son service. II est reste celebre pour avoir fonde Mogador en 1760

et repris neuf ans plus tard la ville de Mazagan que les Portugais avaient occupee durant 250

ans. Alors qu'il etait encore prince, il s'impliqua personnellement dans les affaires consulaires. II s'arrangeait pour que les puissances d'Europe qui desiraient la paix lui livrassent de somptueux cadeaux (dont des maitres artisans et des prisonnieres musulmanes, algeriennes pour la plupart) ainsi que des armes et des munitions a profusion. C'est ainsi qu'il put constituer une flotte de 14 navires armes de 225 canons et equips de 1530  marins. C'est que la marine marchande europeenne redoutait grandement les pirates marocains et le sort reserve aux naufrages europeens echoues sur les cotes marocaines. II arriva meme qu'un bateau anglais qui deballait ses marchandises prit quinze Marocains en otage, jusqu'a ce que la transaction commerciale fut completee…

מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " 

המורהמאחורי הקוראן

לפי הקוראן קיבל מוחמד את הקוראן מחכם:

״הקוראן שלוח אליך מעם חכם ויודע״ (כז, ו).

 

وَإِنَّكَ لَتُلَقَّى الْقُرْآنَ مِن لَّدُنْ حَكِيمٍ عَلِيمٍ

הקוראן שלוח אליך מעם ( אלוה ) חכם ויודע

סורה 27, פסוק 6

לאחר שהנחנו שה׳קוראן׳ הוא השם שנתן מוחמד לתורת משה, יש לזכור כי בתקופה ההיא רק יהודים ומעט נוצרים הכירו אותה. אם כן מסתבר שהחכם שלימד את מוחמד את ה׳קוראן׳ היה רב יהודי, ייתכן שהיה כומר נוצרי, וגם ייתכן שהיו לו שני מורים: הראשון, בעיר מכה – יהודי, ובכל אופן אידיאליסט רציני; והשני ־ בעיר מדינה – נוצרי או יהודי משומד. הראשון כתב – או פעל שיכתבו ־ ספר בערבית וקראו ׳קוראן׳, והוא גם שחיבר את החלק הראשון של ה׳יומן׳. וראו בסוף הפרק על כך שהמורה היה תלמיד חכם ושמו ורקה.

מורהו של מוחמד לימדו את התורה ואף ביקש ממנו שידרוש מן הערבים להאמין בה׳ ובתורה, ושיזהירם בעונשי שמים אם לא יחזרו בתשובה. כן הנחה אותו כיצד להתפלמס עם הערבים במכה.

מוחמד ומורו

ננסה להבין את סיפורו של מוחמד, כפי שעולה מתוך הקוראן, שכאמור נכתב ברמזים, תוך הסתייעות במסורת המוסלמית. מוחמד, הילד היתום שניתן למינקת, ברח ממנה. החכם ורקה מצאו והכניסו לביתו. מסתבר שעבר את ימי ילדותו אצל חכם זה:( או אצל זקנו של מוחמד שהיה מקורב לחכם ) ״הלא מצאך יתום ואספך, ומצאך תועה והדריכך״ (צג, ו־ז).

סורה 73 – המתעטף – פסוק 6-7

إِنَّ نَاشِئَةَ اللَّيْلِ هِيَ أَشَدُّ وَطْءًا وَأَقْوَمُ قِيلًا

שעות הלילה מגבירות את הריכוז ומקילות על הקריאה הנכונה

ומורו שידך לו אישה אמידה, שהיתה בת דודתו של ורקה: ״ומצאך נזקק והעשירך״(צג, ח).

במשך שעות היום מוחמד טרוד בעסקיו השונים, בייחוד בתחום המסחר. מעוטף במעיל היה לומד מדי ערב את ה"קוראן׳ עד חצות הלילה, ולעתים אף מאוחר יותר:

״הוי המתעטף! עמוד בתפילה לילה שלם בקירוב, או מחציתו או פחות במקצת, או יותר, וקרא את הקוראן אט־אט. הן אנחנו מטילים עליך דברים כבדי משקל. שעות הלילה מגבירות את הריכוז ומקילות על קריאה נכונה, ואילו ביום מתרוצץ אתה שעות ארוכות״! ״הוי, המתכסה…״ (עג, א-ז; עד, א).

הערת המחבר : המורה רומז כאן למאמר תלמודי במסכת עבודה זרה ג, ב, ובמדרש רבה על שיר השירים ה, יא, המדברים על חשיבותן של שעות הלילה ללימוד ולתפילה.

המסורת המוסלמית יודעת לספר שהמלאך גבריאל נתגלה למוחמד, וזה רץ לאשתו וצעק: ״עטפו אותי! כסו אותי!״ לאחר שהתעטף במעיל או בשמיכה בא אליו הדיבר האלוקי, וקרא את הסורה הזאת. ייתכן שהמסורת הזאת הושפעה משורשים יהודיים, כי חכמיהם נהגו להתעטף טרם לימוד מעשה המרכבה; גם הנביא אליהו היה לבוש מעיל. לדעתנו נראה פירושו של חנא זכריאס: המורה רצה שמוחמד יתעטף במעיל כדי שלא יחלה בלימודו בלילות הקרים שבמדבר. ועוד; כדי שיסתיר את פניו לבל יכירוהו הערבים של מכה, ולא ילעגו לנער בן הערבי ההולך ללמוד אצל חכם יהודי.

מוחמד וחבריו לומדים להתפלל

מוחמד וחבריו מתפללים אצל מורו במשך הלילה:

״ריבונך יודע כי עומד אתה בתפילה קרוב לשתי אשמורות של הלילה, מחציתו או אשמורת אחת שלו, עם קבוצה מאנשיך׳(עג, כ).

19 إِنَّ رَبَّكَ يَعْلَمُ أَنَّكَ تَقُومُ أَدْنَى مِن ثُلُثَيِ اللَّيْلِ وَنِصْفَهُ وَثُلُثَهُ وَطَائِفَةٌ مِّنَ الَّذِينَ مَعَكَ وَاللَّهُ يُقَدِّرُ اللَّيْلَ وَالنَّهَارَ عَلِمَ أَن لَّن تُحْصُوهُ فَتَابَ عَلَيْكُمْ فَاقْرَؤُوا مَا تَيَسَّرَ مِنَ الْقُرْآنِ عَلِمَ أَن سَيَكُونُ مِنكُم مَّرْضَى وَآخَرُونَ يَضْرِبُونَ فِي الْأَرْضِ يَبْتَغُونَ مِن فَضْلِ اللَّهِ وَآخَرُونَ يُقَاتِلُونَ فِي سَبِيلِ اللَّهِ فَاقْرَؤُوا مَا تَيَسَّرَ مِنْهُ وَأَقِيمُوا الصَّلَاةَ وَآتُوا الزَّكَاةَ وَأَقْرِضُوا اللَّهَ قَرْضًا حَسَنًا وَمَا تُقَدِّمُوا لِأَنفُسِكُم مِّنْ خَيْرٍ تَجِدُوهُ عِندَ اللَّهِ هُوَ خَيْرًا وَأَعْظَمَ أَجْرًا وَاسْتَغْفِرُوا اللَّهَ إِنَّ اللَّهَ غَفُورٌ رَّحِيمٌ

״ריבונך יודע כי עומד אתה בתפילה קרוב לשתי אשמורות של הלילה, מחציתו או אשמורת אחת שלו, עם קבוצה מאנשיך׳ אלוהים הוא הקוצב את משך הלילה והיום, ויודע כי אין בכוחכם להמשיל לעמוד במלוא מכסתו, ועל כן שב מכעסו עליכם, קִראו אפוא בקוראן ככל שתוכלו. יודע הוא כי עלולים להיות בכם חולים, ואחרים הנוסעים בארץ בבקשם להם פרנסה מעִם אלוהים, ואחרים הלוחמים למען אלוהים, על כן קִראו בו ככל תשוכלו, וקיימו את התפילה ותנו את הזכּת, והַלוו לאלוהים בעין יפה, כל טובה אשר תקדימו לעשות, בַקשו את מחילת אלוהים, כי הוא סולח ורחום.  סורה 73 – פסוק 19.

הלוו לאלוהים : ייתן למטרות הכלל, כגון למימון הג'יהאד ולצדקה.

התרגום הנ"ל מספרו של פרופסור אורי רובין

כפי הנראה התפילות שהתפלל הן התפילות המסורתיות של עם ישראל, שכן פעמים רבות מובאים בקוראן קטעים ומשפטים מתוך תפילות ישראל. היהודים מתפללים בכל בוקר בתפילת שחרית: ״יוצר אור ובורא חושך״, ובכל לילה בתחילת תפילת ערבית: ״גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור״. מילים אלה נמצאות בקוראן (לה, יד). היהודים אומרים בתחילת העמידה שלש פעמים ביום: ״ונאמן אתה להחיות מתים״, והמקבילה בקוראן: ״ושעת הדין בוא תבוא – אין ספק בה – ואלוקים יעורר את שוכני הקברים״ (כב, ז).

היהודים מתפללים אחרי ׳קריאת שמעי: ״מלכנו… לדור ודור הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קיימת ודבריו חיים וקיימים לעד… ואין לנו עוד אלוקים זולתך… ברום עולם מושבך ומשפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ… אתה הוא הראשון ואתה הוא האחרון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע… משפיל גאים עדי ארץ מגביה שפלים עדי מרום מוציא אסירים ופודה ענווים ועוזר דלים בעת שוועם אליו… מי כמוך באלים השם״. מאמרים אלו מצויים בקוראן לרוב. לדוגמה:

״אלוקי, אדון המלוכה. בכוחך לתת את המלוכה לאשר תחפוץ וליטול את המלוכה מאשר תחפוץ ולהאדיר את אשר תחפוץ ולהשפיל את אשר תחפוץ. בידך כל הטוב ואתה כול-יכול. אתה מבליע את הלילה בתוך היום ומבליע את היום בתוך הלילה, ומוציא את החי מתוך המת ואת המת מן החי, ומכלכל בכל חשבון את אשר תחפוץ״; ״הוא אשר נתן נשמת חיים באפכם, אחר ימיתכם ואחר ישוב ויחיה אתכם״(ג, כו-כז; כב, סו).

היהודים חוזרים בכל בוקר בתפילת שחרית על פסוק הנביא:

״לך השם הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך השם הממלכה והמתנשא לכל לראש. והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכול ובידך לגדל ולחזק לכול״ (דברי הימים א כט, יא).

אמירה זו חוזרת ונשנית בקוראן. לדוגמה: ״לו כל אשר בשמים׳/ (כב, סד).

היהודים אומרים בכל בוקר: ״והאופנים וחיות הקודש משבחים ואומרים: ברוך כבוד ה׳ ממקומו״; והמקבילה בקוראן:

״אז תראה את המלאכים סובבים את כס הכבוד, משבחים ומהללים את ריבונם. ישפטו ביניהם בצדק, וקול יישמע באומרו התהילה לא־ל ריבון העולמים״; ״הנושאים את כס הכבוד והסובבים אותו, משבחים ומהללים את ריבונם ומאמינים בו״ (לט, עה; מ, ז).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  

רשימת הנושאים באתר