אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל
אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.
סימן סד
ידידי החכם החשוב, כמה"ר שלום הלוי ישצ"ו, שלום, שום. אף טרם קבלת תשובתו על העבר, הנני משיג עוד לגבודו דבר מה מעבודתי, והוא, במבו מקווה טהרה, יש עוד בעת כנסת, בצדה ממש של כמהרי"ו בהתית זיע"א, כותל מפסיק ביניהם, ואך זו גדולה הרבה מההיא, פתחה פתוח למבוי הנזכר.
ארכה יותר על רחבה, יש בה ב' היכלות פשוטים, אחד באמצע כותל מערבה, ואחד באמצע כותל צפונה, התיבה עומדת באמצע, פני שליח הציבור לצפון, הספסלים והכסאות כולם בלויים מזוקן, יש בה הרבה כוסות וכו כחברותיחה.
היא נקראת על שם הרב הגאון המפורסם, כמוהר"ר רפאל בירדוגו זיע"א, והרבה קוראים אותה עוד על שם בן בנו הרב הגאון כמוהר"ר יעקב זיע"א, זמן הווסדה, שמעתי מהחכם הישי כמה"ר יצחק בירדוגו ישצ"ו, בן דודו של כמוטהרי"ע הנזכר זצ"ל, קיבל מאבותיו, שהיא עתיקה הרבה, ואבותיהם הראשונים שבאו מגלות א' של ספרד בשנת רנ"ב לפ"ק.
קנו אותה מבעליה וחידשוה, ויוד שמע, כי הייתה בנויה בתוך חצר אחת, כמו הבית כנסת שבצדה הנ"ל, ואחר שנפלה החצר מזוקן, קנו אבותיהם הראשונים ז"ל את אדמתה והוסיפוה עם בית הכנסת, כאשר היא היום גדולה ורחבה, רובה של משפחת בירדוגו זרע ר"ב אדמו"ר הנ"ל זיע"א, ומעוטה של משפחת טולידאנו זרעו של מהרי"ט זיע"א.
בא להם מאיזה ירושה, או מקנה בשנים קדמוניות. הרבה שלוחי ציבור יש בה, החכם כמוה"ר פתחיה בירדוגו ישצ"ו, והרב כמוהר"ר דוד בירדוגו ישצ"ו, בן כמוהרי"ץ הנ"ל, תלמידו של אבא מראי זיע"א, והרב הגאון כמוהר"ר יהושע בירדוגו שיצ"ו, ואחיו כהה"ר יהודה הי"ו, בני הרב הגאון כמוהרי"ע הנ"ל זצ"ל, ועוד בניהם עוזרים על ידם, יש בה קהל כמאה וחמישים נפש, מנהגיה כמנהג כל בתי כנסיות שבעיר.
הבית הקדוש הזה, שימש גן ישיבה לתלמידי חכמים בזמן הקודם לכמה רבנים וחכמים מבני משפחת בירדוגו זיע"א, כאשר שמעתי, גם הרב החסיד כמוהר"א חלואאה זלה"ה הרביץ בו תורה איזה שנים, כאשר זכורני.
גם הרב החסיד התלמודי הנפלא, כמוהר"ר חיים מוריגון ישצ"ו, תלמידו של אבר מארי זיע"א, הרביץ שם תורה כמה שנים, ועתה הוא רק לשתפילות שמ"ע, ובו מתכנסים כל רבני העיר וחכמיה ורוב רהילה ישצ"ו בכל ערב ראש חודש אלול, מאחר הצהרים עד הערב לעשות פקיון נפשות של בני העיר בכסף צדקות שקיבצו מהבתים ומהחצרות והחנויות.
ושם מחלקים כל כסף הפדיום, גם בו מסדרים כל הגטין על ידי הרב כמוהר"ר יהושע הנזכר, ישצ"ו. זהו מה שיש להודיע לכבודו עתה, ושלום
אני היו"ם ס"ט.
סימן סה
סדר הנזכר, שנה הנזכרת
ידידי איש חמודות, חכם נעלה, כבוד הרב יצחק אסולין הי"ו, שלום, שלום.
צר לי עליך אחי, עליך אהימה ואריד בשיחי, כי שדי לך המר, ויקח את תמר, אשתך כגפן פוריה, עגלה יפיפיה, במעשה ידיה, ובשיח שפתותיה, ובצדקתה ויושר דרכיה, הייתה מגינך וצלך, בה היה נעים גורלך, ועתה !
והנה בעתה, נסעה למנוחות, עזבך אותך לאנחות, ואך אחי ! אם כך גזרה חכמתו יתברך, יהי שמו מבורך, אין לך אלא להצדיק דינו, כי זה רצונו, הוא ינחם אתכם, ויפרוס סוכת שלום עליכם, ולא תוסיפו עוד לדאבה, גם עד זקנה ושיבה, ונפש היונה תמצא מנוח, תחת כס נאדרי בכח, ויין חמר, בענביו משומר, ישקה את תמר, ותשא תפלה בעדכם, למען ירבו ימיכם, בכל טוב סלה, אמן. אנכי, אנכי מנחמכם, הדואג עמכם.
הצעיר אני היו"ם ס"ט.
סימן ס"ו
סדר הנזכר, לחכם אחר.
בעצם היום הזה, הביא אלי בנך הי"ו, את השטר לחתום בו, ואמרתי לו הנח אותו אצלי, עד שאתבונן בו ואחתום, וכן עשה, וימחול נא כבודו, כי לא פתי וסכל אנכי לחתום על דברים שלא היו.
1 – כי לא היה בדבר שום בטול מודעה
2 – לא נתן רשות למכור המשכונות שלא מדעתו
3 – היה תנאי מפורש שיפרע לחצאין
4 – כתוב בזמן בשעה עשירית, ולא כן היה רק בצהרים, ובפרט דאנן אין כותבים שעות, בכן תמצא בלא חתימה עם כתבא דנא, ועשה חסד, השתדל לפשר ביניהם, וטוב לך שלום.
אני היו"ם ס"ט
סימן סז
סדר עקב, לרב אחר שנת תרס"ח.
היום בעלות המנחה, הגיד לי פלוני אלמוני, כי כבודו חרה לי מאוד, והטיח בי הרבה דברים, על מה שאירע היום בשחרית בבית הכנסת של כבודו, שבאתי לתקן הטעות הנמצאת בספר תורה וקלקלתי ועוד קרעתי היריעה.
וימחול נא אדוני, אם אומר ברוב כעסי ושיחי, כי לשון הרע שמעת, וקבלת, ומהרת, והקפדת, וכעסת, והסרחון בי תלית, ועל שמוע בין אחיכם עברת, ובכן שלח נא על פלוני, ופלוני, ופ]לוני, והם יגידו לך קשט אמרי אמת.
להשיב אמרים אמת לשלוחיך, העומדים לשרתיך, ומשמיעים לאזניך, רק שקר וכזב, ומריעין החזקה דקי"ל כל מילתא דעבידא לאלגויי לא משקרי בה אינשי, וגם החזקה, אין אדם חוטא ולא לו, ושמע אדוני גופא דעובדא היכי הוא.
אחר שהוציא המוציא ספר תורה, אמר אחד החזירוהו, כי נמצאת בו טעות במנחה של שבת, וצומ"ר אחד אמר, כיוון שעלה לא ירד, נתקן טעותו ונקרא בו, ואחרים אמרו, אין קולמוס ואין דיו ואין להטריח התבור לחכות עד שיביאו אותם ולתקן וליבש.
וחיש קל רץ אחד להביאם, וטרם בואו, הוציאו ספר תורה אחר ולא נמצא עומד בפרשת השבוע, וכאשר גללוהו לפרשת השבוע, מצאו שתי יריעות נפרדות ברובן, ואמרנו פסול הוא לקריאה, ואז בא השליח ובידו דיו וקולמוס, ואז פתחנו הראשון.
ואני תקנתי הטעות תקון יפה, כי בקי אני במלאכת סופרים, ואך לא המתינו עליו להתיבש, והשליח צבור בלי כוונה נתן ידו על האותיות בעודן לחות וערבב וקלקל, ומיראתו פן יתנו עליו הקהל בקולם, גמר בו הקריאה, שרי ליה מאריה.
ואז הודיעני, ותכף הלכתי לבית, והבאתי סכין חד, ופתילות עקב ( כך קורין חגידי הבהמה ) והפרדתי בין הדבקים, ותקנתי הכל בטוב, וגם היריעות הנפרדות באחר, תפרתי כהלכה, הנה שניהם יפתחו, ויגידו צדקתי.
ובמקום שאבא על שכרי לפניך, שמעתי מאחורי הפרגוד דברים קשים מכבודו, ועוד שלחם ביד צירו, ואף שיודע אני, שעתה אדוני, יתחרט על מוצא שפתיו, עוד זאת חוב גדול רמי עליו, לשלוח אחירי מלשני בסתר שהפך הקערה על פיה.
וידבר אתו קשות, וישביעהו במרורים, ואם יוכל כבודו להכותו ביד חזקה שתים על שני לחייו, עשה יעשה, ויגרשהו מפניו לעולמים, ומעתה שמור אדוני פתחי פיך לבל תמהר להוציר דבר, טרם חקור דבר, ושלום.
דל ונבזה, היו"ם הזה, ס"ט.