ארכיון יומי: 21 באפריל 2014


מיהו מוחמד – נביאו או —-דורון חכימי

מיהו מוחמד – נביא או מייסד תנועה לוחמת ?  – דורון חכימי

במשך אלפי שנים חיו בני השבטים היהודים בשכנות טובה עם שבטי המדבר בחצי האי ערב, ללא מלחמות וללא שפיכות דמים. הס חיו עמם בשלום ובשיתוף פעולה מלא בכל תחומי החיים.

Abdur Rahman bin Awf

Abdur Rahman bin Awf

מוחמד וכוחותיו יצאו ממכה בסדר מופתי והותירו בקרב מנהיגי מכה ושבט קורייש רושם רב אשר ביטל כליל את חששותיהם של כל רואי השחורות כלפי מוחמד ויועציו.

מוחמד חש עצמו משוחרר ושבע רצון מסיכול כוונותיהם של יריביו נגדו מבפנים ומבחוץ והשקיע את מירב מרצו לחיזוק קשריו הדיפלומטיים עם מנהיגי אזור חיג׳אז, כשמטרתו העיקרית התמקדה בהשתלטות על נתיבי השיירות לסחר עם סוריה במטרה להפוך את אל-מדינה למרכז הסחר של חצי האי ערב. היה זה רעיון מבריק המוכיח שמוחמד לא היה רק לוחם אלא גם איש בעל חזון בתחום המדיני והמסחרי.

על מנת לוודא את תגובת שבטי האזור המיועד להגשמת חזונו הכלכלי והמדיני, שלח מוחמד שליחים בהנהגתו של הסוחר האמיד והמוכר ברבים בחבל חיג׳אז׳ עבדל רחמאן אבן־עוף, ודרש ממנהיגי השבטים לכרות עמו ברית, דהיינו להיכנע לרצונו של ה׳ ולשלטון שליחו מוחמד, אולם, למרות מאמציו, לא זכה להיענות חיובית בקרב מנהיגי השבטים מלבד חלק מבני שבט ׳ג׳ודאים׳ שהתאסלמו ומנהיג השבט הנוצרי ׳כלב׳ שהביע את נכונותו להיכנס למשא ומתן עם שליחיו של מוחמד על ברית ועל קשרי מסחר בבוא העת בעתיד.

עבדל רחמן אבן־עוף, שליחו המיוחד של מוחמד, שב לאל-מדינה והודיע על כישלונו כתוצאה מחוסר רצונם של מנהיגי שבטי האזור להסכים למשא ומתן עמו על הסכמי שלום בהתאם לתנאיו.

Abdur Rahman bin Awf, (Arabic: عبد الرحمن بن عوف‎) (Born: 10th year after theYear of the Elephant [1]) (died: 31 AH / 652[citation needed] Being 72 Years Old) was one of the Sahaba.

על פי שמועות, נודע למוחמד שלאחר הסכם חודיביה נתגלו קרעים משמעותיים בין מנהיגי מכה משבט קורייש לבין מנהיגי הצבא הבולטים כאבו-סופיאן, חאלד אבן-אל-ווליד ועמר אבן-אל-עאץ, שצידדו במשא ומתן עם מוחמד.

מתנגדיו העיקריים היו מקרב בני משפחת ׳מחזום׳, צפואן אבן־אומיה, עכרמה אבן־אבו-ג׳הל, בנו של הלוחם המהולל אבו־ג׳הל, מפקד כוחות מכה שנפל בקרב ׳באדר׳ וחלק ממנהיגי משפחת קורייש אשר עמלו קשות לדחות כל הצעה לקרבה אל מוחמד ותומכיו.

במהלך קרבות ׳אוחוד׳ ו׳חנדק׳ עמד מוחמד על גדולתם של מצביאי הצבא ממכה והתרשם מכושרם המבצעי ומחכמתם של אבו־סופיאן ובעיקר ממפקד הפרשים של מכה, חאלד אבן־אל-ווליד, שכונה בפי לוחמיו אבו־ סייף (אבי החרב). בתקופת שהותו במכה, לרגל מצוות החאג׳, ניצל מוחמד בעזרת יועציו את ההזדמנות ובפגישותיו החשאיות הצליח לשכנע את חאלד אבן-אל-ווליד להיענות לחיזוריו ולהצטרף לשורותיו.

כאמור , פעל מוחמד בכל מרצו במטרה להשתלט על נתיבי שיירות המסחר עם סוריה ולאחר כישלון שליחו, עבדל רחמן אבן-עוף, שלח בשנת 629 לספירה חיל משלוח גדול שמנה כשלושת אלפים לוחמים בפיקודו של בנו המאומץ, זיד אִבן־חארתה, במטרה להבטיח שליטה בכל מחיר על נתיבי שיירות המסחר לסוריה.

מנהיגי השבטים שישבו על ציר הדרך, השבטים " לחים ", " בלי ", ו " ג'ודאים "  מיאנו להיענות לדרישת שליחי מוחמד ובקרב עקוב מדם שהתפתח ביניהם בקרבת כפר מועתה השוכן מזרחית לים המלח, נחלו כוחותיו של מוחמד מפלה מוחצת ונפלו מקרבם חללים רבים.

בנו המאומץ של מוחמד, זייד אבן-חארתה, מפקד הכוח וסגנו ג'עפר אבן־טאלב, אחיו של עלי, נפלו בקרב ושרידי הכוח שניצלו שבו לאל- מדינה בלויית חאלד אבן־אל-ווליד שהצטרף למחנהו של מוחמד לפני «קרב ׳מועתה׳.

קרב ׳מועתה׳ והמפלה הכבדה לא ערערו את בטחונו ולא שברו את רוחו של מוחמד שהחל במרץ רב להכין את צבאו לכיבוש מכה בעזרת יועצו, חאלד אבן-אל-ווליד, שידע היטב את נקודות התורפה של צבא מכה בעיקר על רקע המחלוקות שנתגלעו בין מעצבי הצבא למנהיגי משפחת קורייש.

בחודש ינואר בשנת 630 לספירה, בחודש רמדאן השמיני מיום ההיג׳רה, יצא מוחמד עם צבאו הגדול שמנה כעשרת אלפים לוחמים למכה וכבש אותה תוך מתקפה קצרה וללא התנגדות משמעותית.

פלישתו הפתאומית למכה, ללא כל התגרות מצד מנהיגי מכה כלפיו, חיוותה הפרה גסה ובלתי מכובדת מצד מוחמד של הסכם חודיביה שנחתם בינו לבין מנהיגי מכה בשנת 628 לספירה וקבע שביתת נשק למשך עשר שנים בין שני הצדדים. כל מנהיגי מכה ממשפחת קורייש וממשפחת מחזום ובראשם ראשי העקשנים כצפואן אבן-אומיה ועכרמה אבן-אבו-ג׳הל, שהתנגדו לפנים לכל ויתור למוחמד, נמלטו על נפשם לפני שמוחמד הספיק לכבוש את מכה כולה.

בניגוד לכל התחזיות והציפיות למעשי נקם, הייתה גישתו של מוחמד אל מנהיגי מכה פשרנית ופייסנית ולאחר שחנן את ראשי מתנגדיו משבט קורייש ומשבט מחזום, אישר את שובם למכה ללא תנאי. בהתייחסותו האנושית כלפי מנהיגי מכה קנה את עולמו ומשפחות רבות שהתנגדו לעקרונותיו לפנים התאסלמו והצטרפו בהמוניהם למחנהו.

מוחמד ויתר על חלומו לנקום במנהיגי מכה וחנן אותם כי חש את רוחות המלחמה הנושבות בעורפו משבט טאיף וכאסטרטג וכמדינאי מנוסה לא ראה מנוס מלחזק את קשריו המדיניים והצבאיים עם מנהיגי מכה.

יתרה מזו, בעצת יועציו הבכירים מקרב המוהג׳רון, מנע מראש ה׳אנצאר׳ סעד אבן-עובאדה לפרוץ לבתי התושבים למטרת בזיזת שלל ובחכמה וביד קשה ריסן את מצדדיו ומנע בכך את המשך השנאה והיריבות בינו לבין תושבי מכה.

בכיבוש מכה נפלו בחרב האיסלאם כל אותם מוסלמים שפרשו מחיק האיסלאם ושבו להאמין באלילי ה׳כעבה׳ וכל אותם חקיינים ומשוררים ששרו בחוצות העיר ובשווקים שירי לעג על מוחמד ועל בני עדתו.

מוחמד הורה לכוחותיו לטהר את ה׳כעבה׳ ולנתץ את כל האלילים שבחרם, אף כי לא פגע במבנה ה׳כעבה׳ למרות עצת יועציו להחריב ולהעלים כל מבנה או סמל מתקופת ה׳ג׳הליה׳.

היד הרכה שנקט מוחמד נגד יריביו ממכה הוכיחה את יעילותה. לאחר שלושה שבועות של שקט ורגיעה ניצבו כוחותיו כמצופה מול צבאה הגדול של ברית השבטים הקרויה ׳הואזף שמנה כעשרים אלף לוחמים בהנהגתו של מנהיג השבט התקיף ששלט על העיר הסמוכה למכה, טאיף. צבאו של מוחמד ניצל ממפלה קשה הודות להצטרפותם של כוחות מכה לשורותיו אשר הבטיחו את גבו וחיזקו את כוחותיו בחזית המלחמה.

בקרב ׳חונין, שהתחולל בין כוחותיו המשותפים של מוחמד לבין צבא ברית השבטים ׳הואזף עמדו כוחותיו באתגר המלחמה והנחילו תבוסה קשה לברית השבטים ׳הואזף.

תוך זמן קצר, בניגוד לכל המשוער, הביסו כוחותיו של מוחמד את מערכי ההגנה של ברית השבטים ופרצו את שערי העיר טאיף, יריבתה של מכה מימים ימימה. כל מקדשיה נחרבו וכל פסלי האלילים נותצו היו ותושביה קיבלו על עצמם את דת האיסלאם בהכנעה.

שלל רב נפל בחלקם של כוחות מוחמד לאחר הניצחון בקרב ׳חונין. כיבוש העיר טאיף נחשב להישג צבאי כביר והעלה את יוקרתו של מוחמד בעיני לוחמיו ובעיני מנהיגי השבטים מסביב. לאות הוקרה, הורה מוחמד לשתף את כוחות מכה ותומכיו מקרב המוהג׳רון בחלוקת השלל והפליא לרעה את לוחמי אל-מדינה, ה׳אנצאר׳, שמחו על החלטתו ללא הועיל.

Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון-סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

השליח שלמה אלמוג שפעל בשלוחת מקהלה ולא עזב את מרוקו, מספק הסבר אפשרי, אך חלקי, לשאננות ראשי ״המסגרת״ לגורל אנשיהם שעמדו להיעצר. לדבריו, הסיבה לכך שלא הזעיקו את הפעילים בקזבלנקה ולא הורו להם להסתתר יגאל בן נוןהייתה הערכתם שעלי בלקסם, מפקד משטרת העיר, ששיתף פעולה עם ראשי ״המסגרת״, היה אמור למנוע את המעצרים או לפחות להודיע עליהם מראש. לדבריו, הוא נוטרל על ידי שר הפנים שמינה תחתיו צוות חוקרים ממכנאס ואלה חשדו בו בשיתוף פעולה עם ״הציונים״. מכאן העובדה שגם הוא עצמו לא קיבל הוראה לעזוב את המדינה. הוא מאשר שרגב היה אמור לסיים את שליחותו ושהוא העביר את סמכויותיו לגד שחר כמפקד שלוחת מקהלה, אך לא ידוע לו מי קיבל את הפיקוד על שלוחת לביא. הערכה זו מחזקת את עדות מרסל אנתיבי שטוען שעל סמך המידע שקיבל מרגב, קציני משטרה מרוקנים המשתפים פעולה עם הרשת מסרו להם את רשימת האנשים שהמשטרה עומדת לעצור. כנראה שרשימות אלה לא היו מדויקות, וגם הגיעו מאוחר מדיי, רק אחרי שמקצת הפעילים נעצרו.

הערת המחבר : בשנת 1967, רגב שב למרוקו לביצוע פעולה מיוחדת שאין לה קשר עם הגירת היהודים. הוא ביקר לראשונה במרוקו אחרי שירותו שם רק ביוני 2000. שיחה עם יוסף רגב, 2 ביולי 2000.

שליח שקיבל הוראה מגתמון לעזוב את מרוקו עם כל שליחי תנועות הנוער הוא יואל רון מפקד שלוחת בלט. לדבריו, גתמון נתן את ההוראה רק אחרי ימים אחדים ולא למחרת המעצרים במכנאס. כל השליחים עזבו את המדינה אך רון ביקש להישאר, שכן הכיר את המקומות שאפשר להסתתר בהם. הוא אינו זוכר נסיעה של רגב למחרת חלוקת הכרוזים למשך 24 שעות אך הוא זוכר שימים אחדים אחרי המעצרים עזב רגב את מרוקו. " הסתלקותו של רגב ממרוקו לפני שהמשטרה תעלה על עקבותיו יכולה להתפרש כצעד מתקבל על הדעת. לא כך ההנחיה לפעיליו להישאר בבתיהם ולחכות להוראות. גם הסתמכותו על מקורות המידע שאמורים להתריע על מעצרים בעוד מועד התבררה כשגויה. חמורה יותר היא אוזלת ידם של כל שליחי ישראל שנשארו במרוקו ולא מנעו את המשך המעצרים וגם באי־סיוע לפקודיהם בהברחתם מן המדינה. אסון גדול יותר נמנע מן העובדה שפעילים מרכזיים כשרלי אביטבול או מרסל אנתיבי לא נעצרו. אם הדבר היה קורה ואם פעילים כגון קנפו, נידם ואלבז היו נשברים בחקירתם ומגלים את מאגרי הנשק שפיזרה ״המסגרת״ במדינה, המצב עלול היה להתדרדר ל״עסק ביש״ חמור.

זאת ועוד, ההוראה להמתין בבית ״כי אנו שולטים במצב״ עוררה בקרב העצורים את התחושה שראשי ״המסגרת״ היו בעצם מעוניינים במעצרים כדי לעורר בהלה בקהילה ולהביך את שלטונות מרוקו ובאותה הזדמנות להוסיף הילת גבורה לפעילים שייעצרו. לדברי ג׳ימי טולדנו, אחרי המעצרים הראשונים, רצו רבים לברוח, אך להפתעתו הורו להם לא לעשות כן ולהישאר בבתיהם. גם שידורי קול ישראל בערבית, שנקלטו במרוקו, שידרו שמות של מתנדבי השלוחה כעצורים, בהם מאיר אלבז, סימון מרציאנו ואנדרה נידם ושמשטרת מרוקו מענה אותם, וזאת בזמן שהיו עדיין חופשיים. דבר זה הגביר את התחושה שהשליחים היו מעוניינים במעצר המתנדבים. מישל קנפו, שרוחש הערכה רבה לרגב נאלץ להטיל על מפקד השלוחה את האחריות למעצרים ואף יותר מזה: ״מה שכואב לי עד עצם היום הזה הוא שיוסף עצמו הסתלק ממרוקו לאחר שיחתנו אך לא דאג להזהיר אותי ואת חברי מפני הסכנה המתקרבת״. הפרסומים המזכירים את ״חילוצו״ של רגב מקוממים אותו: ״משפט שכזה מקומם, כי חילוץ יוסף [רגב] השאיר חברים חשופים לסכנת מעצר מהסיבה שאיש לא הזהיר אותם ולא נתן להם פקודה לעזוב. הוא יכול היה לפני עזיבתו להזהיר אותנו, דבר שלא נעשה ולא נחקר מעולם למיטב ידיעתי״. אחד העצורים שסבלו עינויים בכלא, שמעון קורקוס, מציין שבשיחותיהם בכלא, קנפו ״לא יכול לעכל מדוע איש הקשר שלו, השליח הישראלי, הסתלק בבהלה יום-­יומיים לפני מעצרו ולא הזהיר אותו ואף לא אחד מן החברים. בעצם עד היום לא קיבלנו הסברים על המעשה״. קנפו מאשים בהתנהגות זו גם את גתמון:

מפליאה אותי עד היום העובדה שאלכס [גתמון], שדאג להוצאת יוסף [רגב] ממרוקו, לא דאג להזהיר אותי ואת חביב [שרל] אביטבול. נפגשנו כל בוקר, יום יום, עם יוסף במטה גונן [שלוחת לביא] ותכננו ביחד פעולות ומבצעים. אם הייתה סיבה טובה לאלכס לא לעשות זאת, למה לא הוטל על אדם אחר לבצע משימה זו? למה לא נאמר לנו להתרחק לזמן מה מן העיר או לפחות להסתתר. עד היום לא ברור לי מה היה ההיגיון בהוצאת יוסף. כאשר נשאר השטח מופקר לגמרי והבלבול שורר בכל השורות, היה חביב אביטבול אחראי על שלוחת גונן בקזבלנקה. הוא הכיר הרבה אנשים ומקומות, אך הוא לא הוזהר, לא נקרא לקבל הנחיות, אף אחד לא התקשר אליו והוא נאלץ למצוא בכוחות עצמו מקום מסתור בתחנת דלק, וכך, כל התכניות שהיו לשעת חירום נפלו, היו כלא היו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 162 מנויים נוספים

אפריל 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

רשימת הנושאים באתר