הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו
תורת אמך ◆ פרשת נח ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס'22 ◆
המלקט: הרב אברהם אסולין
אלה תולדות נח וכו' תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח (ו, ט).
כתב הגאון הדיין רבי אברהם ברוך טולידאנו זצ"ל מחכמי מכנאס, בספרו אמרי ברוך. הנה מצינו לרבותינו על נח שיש דורשין אותו לגנאי וזה משום שלא היה מתחבר עם בני אדם, להורות להם דרכי האל, רק היה מתבודד לבדו עם האלקים. כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדרש(מ"ר דברים י"א ג'). אמר לו נח למשה אני גדול ממך שניצלתי מהמבול, אמר לו משה משל למה הדבר דומה קברניטים שהיו מנהיגים את ספינותיהם, והיה הים הולך וסוער עד שכמעט טבעו הספינות, אחד טרח ויגע עד אשר מלט נפשו אבל ספינתו כולה טבעה בים, ואחד טרח ויגע עד אשר מלט נפשו אבל ספינתו כולה טבעה בים, ואחד יגע וטרח עד שהציל גם ספינתו. למי מקלסין לאו למי שהציל עצמו ואת ספינתו, כן אתה לא הצלת רק עצמך אבל אני הצלתי את עצמי וגם את ישראל.
ועל פי זה יובן יש לפרש הסמיכות שבפסוק. שנרמז הטעם מדוע נח לא התחבר עם בני דורו להדריכם אלא התבודד תמיד עם האלקים. וזה משום שלא מצא "בדורותיו" את מי שיעשה חבר, אבל אילו היה בדורו של אברהם ודאי שהיה מתחבר עמו כדי לקנות שלמות יותר ויותר, ולכן נסמך ל"בדורותיו", את מי יעשה חבר, אבל אילו היה בדורותיו של אברהם ודאי שהיה מתחבר עמו כדי לקנות שלמות יותר ויותר, ולכן נסמך ל"בדורותיו" "את האלקים התהלך "נח" כדי ליתן טעם לזה וכמו שפרשנו.
אלה תולדות נח וכו' תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח (ו, ט).
כתב הגאון רבי יהודה בן דאנאן זצ"ל בספרו מנחת יהודה, אלה הם התולדות הטובות והשבח, שיבואו לאדם שהוא עניו ושפל ומשפיל את עצמו בעולם הזה. א. "נח" לו ולגופו שמעולם לא יכעוס ותגבר עליו המרה השחורה ובא לידי סכנה, וכמה חולאים רעים באים עליו מזה. ב. "איש צדיק תמים", כיון שאינו מחשיב את עצמו לכלום ואינו כועס, בודאי לא יבוא לידי חטא, כיון שיודע ערכו לפני בוראו, יתגבר על יצרו כאיש ויהיה צדיק תמים. ג. "היה בדורותיו" רוח הבריות נוחה הימנו, וכל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו, ונחה עליו רוח ה' וזוכה לרוח הקודש, שכן אמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה כ:), ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי חסידות וחסידות מביאה לידי רוח הקודש. וזהו שאמר "את האלהים התהלך נח", שמשרה שכינתו ורוח קודשו עליו.
את האלהים התהלך נח.
כתב הגאון רבי שלמה בירדוגו זצ"ל בספר אם למסורת, אפשר לרמוז על פי מה שנאמר בזוהר הקדוש: דוד המלך ע"ה קודם שחטא לא היה מפחד ממדת הדין". זאת אומרת, כי מה שכתוב: "את האלהים", שאפילו ממדת הדין לא היה נח מפחד.
ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפה (ו, י).
כתב הדין הרב חיים משאש זצ"ל מרבני מכנאס בספרו נשמת חיים, הקשו המפרשים ז"ל, למה הוצרך עוד לכתוב כאן שמות בניו, הרי כבר נכתבו לעיל (בראשית ה, לב), "ויולד נח את שם את חםואת יפת". ונראה הטעם שהזכירם כאן בכלל סיפור שבחיו, כי בני דורו היו משקין כוס עקרותלנשותיהם, כדי שלא יתעברו ויכחיש יופיין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדרש, והוא לא כן עשה אלא "ויולד נח". אגב הוסיף שיש נשים שעושות מניעת הריון על דעת עצמם, ואין לעשות כן על פי תורתנו אלא על פי היתר של רב פוסק בלבד, וגם שיש היתר אינו עד בכלל, וכן לשאול באיזה סוג אמצעי מניעה יש להשתמש. וידוע שכל ילד שבא, מביא איתו ככר בידו, וכל וידועים דברי הגמרא שאין בא בן דוד עד שיכלו כל הנשמות שבגוף.
ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה (ז, א).
כתב החסיד רבי ראובן טמסטית זצ"ל בספרו דודאי ראובן, במה שאמר "בדור הזה", יש לדקדק שהוא מיותר, כי ידוע שנח בדורו היה צדיק ולא בדור אחר. ואם נלמד ממנו לגנאי או לשבח, הרי למדנו זאת מראש הפרשה, שכתוב (בראשית ו, ט), "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", חד אמר לשבח. וחד אמר לגנאי. אם כן "בדור הזה" כתוב ללא צורך, וכוונתו בזה לגנאי. רצה לומר שאם תזוח דעתו עליו שבדור הזה אני נחשב צדיק לפני המקום ברוך הוא, אבל אילו הייתי בדור הצדיקים, לא הייתי נחשב צדיק לפני המקום, ואין מקום שתזוח דעתו עליו, וגם למי שדרש בדורותיו לשבח, כאן הוכרח לדרוש לגנאי. שאם ידרוש לשבח, תיגדל דעתו עליו, כל שכן כשאומר לו "בדור הזה", וכ"ש בדורות הצדיקים שיהיה יותר ויותר, שאז לפתח חטאת רובץ לנח איש צדיק תמים.
ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה(ח, א).
כתב החסיד רבי יוסף נחמיאס זצ"ל {ה'תרע"ה}, בספרו יוסף חן, ישלומר שהלשון "ויזכור אלהים את נח" נופל לגבי אדם ששיך בהם השכחה, ולכן שייך בהם גם הזכירה. אבל הקב"ה אין לפניו לא שכחה ולא עוולה ולא משוא פנים, אלא ודאי על כרחך "ויזכור אלהים", פירושו שהקב"ה מזכיר את נח שלא יתייאש מן הרחמים.
וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ(ח, ז).
כתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל רב העיר חיפה, בספרו אוצר המכתבים ח"א, הקשה חכם אחד, למה לא אמר לראות הקלו המים כמו שאמר ביונה? ואפשר שהעורב הבין מאליו שלכך שלחו והיונה לא הבינה, עד שאמר לה בפירוש לראות הקלו המים עכ"ל. והנה עשה את העורב חכם יותר מהיונה, ואינו אלא טיפש, שהרי חשד את נח בבת זוגו (סנהדרין קח:), היינו שרוצה להרביע על בת זוגו מין אחר, ומתוך החשד שהוא היה משמש בתיבה, חשב העורב כך היו כל המינים משמשים בתיבה, ואין לך טפשות גדולה מזו, ולכן הפירוש "וישלח את העורב" כמו "ושלחת לנפשה", כי נח כעס עליו ושלחו מן התיבה מפני ששימש בה. ואף שגם הכלב וחם שמשו, אפשר שלא ידע מהם, או אפשר שחס עליהם שלא ימותו, אבל העורב יש לו כנפים לעוף על פני התיבה. ועוד מפני העורב אכזרי על בניו (כתובות מט), לכן נתאכזר גם הוא עליו, מדה כנגד מדה.
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח.
כתב הגאון החסיד רבי יצחק אברז'ל זצ"ל ממרביצי התורה בספרו כפר ליצחק {בקרוב בס"ד נדפיס את הספר שאזל מן השוק לפני 90 שנה} פירש הרב הגדול החיד"א ע"ה על דרך מחלוקת[1]בית שמאי ובית הלל אי נוח לו לאדם שנברא או שלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא וכו'. ופירש מהרש"א נמנו לשון מנין מנו מצות עשה ומצות לא תעשה וגמרו נוח לו שלא נברא כי ההפסד יותר מן הריוח וזהו דוקא ביום לידת האדם שאין אנויודעין אם ירויח מצות או יפסיד עבירות אבל אם ראינולאדם צדיק והולך בדרכי ה' נוח לו שנברא וזהו "אלה תולדות" פירוש בני אדם הנולדים "נח נח" פירוש פליגי אם נוח שנברא או שלא נברא אבל כשיהיה איש צדיק תמים היה וכו' ואת האלהים התהלך לא אמרינן אלא נוח שנברא עכ"ל וש"י.
נושא לאשה. "אלה" זו אשה כמו שנאמר "ואשה בכל אלה לא מצאתי" "תולדות" שלה "נח נח" פירוש יש לה נוח בעולם הזה ונוח בעולם הבא על דרך שאמרו בש"ס[2] הני נשי במאי זכיין באקרויי בנייהו כלומר, וגם כן "איש צדיק תמים היה בדורותיו" על דרך אומרו ומנטרן לגברייהו. "את האלהים התהלך"- יש לה שכר מן הדין. "אלה תולדות" פירוש תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים פירוש היה נח לשמים ונח לבריות ובעוד איש היה צדיק תמים על דרך אשרי איש בעודו איש. ושמא תאמר ולמה נסתלק. בדורותיו פירוש בעון הדור ועוד את האלהים התהלך על דרך יצאו צדיקים לקבל שכרן או את האלהים מן הדין ועוד נח פירוש על דרך ושם ינוחו יגיעי כח.
"ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם" (ט/ה) פירש הרב "ארץ חמדה" כי ה' יתברך אומר לישראל מהראוי "ואך את דמכם" פירוש עונותיכם אדרוש מכם ואפרע מכם לנפשותיכם כי נפש כי תחטא. אבל אני עושה עמכם חסד מיד כל חיה שהוא הצדיק בן איש חי אדרשנו פירוש נוטל צדיק אחד ומכפר עליכם ושמא תאמר טוביה חטא וזיגוד מינגד לזה אמר "מיד האדם" כי אם יחלה האדם בגופו מקיז דם בידו ומתרפא. אבל "מיד איש אחיו". פירוש תהיו באחדות אחד על דרך ואהבת לרעך כמוך דאם לא כן אם יסתלק הצדיק ולא תעשו תשובה ואחדות אדרוש מכם את נפש האדם על דרך שפירש הוא ז"ל פסוק "והיה בשומעו את דברי האלה הזאת"[3] ועל פי זה אפשר לפרש לעניות דעתי לפרש פסוק בפרשת יתרו(יט, ה) "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי עתה שהיא התשובה כי ישוב ביום שמא ימות למחר" אם שמוע תשמע בקולי הם המצות "ושמרתם את בריתי"- שהיא התורה על ידי פטירת הצדיק. והייתם לי סגולה- פירוש נוטל צדיק אחד ומכפר על הדור הפך. "מכל העמים"- על דרך ידין בגויים מלא גויות פירוש אומות העולם כל אחד נדרש לעצמו וזהו מלא גויות אבל ישראל מחץ ראש צדיק אחד על ארץ רבה ושמא תאמר אין נפרעין מערב תחילה. לזה אמר "כי לי כל הארץ" כולי עלמא דיליה רצה מזה גובה רצה מזה גובה.או אפשר לפרש על דרך מה שהקשה (גמרא לה/א-ב) בגמרא כתיב "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" משמע שהקב"ה בשמים ובני אדם בארץ וכתיב "מלא כל הארץ כבודו" ותירצו כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום הקב"ה משרה שכינתו בארץ. כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מסלק שכינתו למעלה.
עוד אמרו אמר ליה ההוא מינא לר' אבהו אלהיכם מפני מה נותן הגשמים בשבת והא אין מטלטלין מחצר לחצר. אמר ליה כולי עלמא דיליה נמצא אם ישראל עושים רצונו של מקום העולם הזה ועולם העליון חצר אחת היא וכדין ירדו הגשמים ביום השבת אבל אם עושים רצונו של מקום הקב"ה משרה שכינתו בארץ.כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מסלק שכינתו למעלה.
עוד אמרו אמר ליה ההוא מינא לר' אבהו אלהיכם מפני מה נותן הגשמים בשבת והא אין מטלטלין מחצר לחצר. אמר ליה כולי עלמא דיליה נמצא אם ישראל עושים רצונו של מקום העולם הזה ועולם העליון חצר אחת היא וכדין ירדו הגשמים ביום השבת אבל אם ישראל אינם עושים רצונו של מקום הוי ליה שתי חצירות ואין מטלטלין מחצר לחצר ואין יורדין הגשמים בשבת. וזהו "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה" פירוש וכדן ירדו הגשמים אפילו בשבת כי אז לי כל הארץ כי מלא כל הארץ כבודו והוי ליה חצר אחת.
בברכת שבת שלום
הרב אברהם אסולין
לתגובות:a0527145147@gmail.com