ארכיון יומי: 13 ביולי 2016


הספרות הרבנית בצפון אפריקה-שלום בר-אשר

אבקציץ ר׳ שמעון, אך טוב לישראלדמויות יהודים ממרוקו בירושלים

לונדון [תרס׳׳ו – 1906], דפוס מכה׳׳ע טעלעפאן, לונדון איסט.

פלגי מים־ 11 דרושים. רובם הספדים ומיעוטם דרשות בעניינים אחרים (דרוש למעלת השבת, ״דרוש במעלת מחזיקים בידי לומדי התורה.״״ וכיו״ב.).

חידושים על כמה ממסכתות התלמוד: ברכות, שבת, ביצה, בבא קמא, בבא בתרא ובבא מציעא, סנהדרין, קידושים ובכורות. וכן חידושים קצרים על כמה מפרשיות התורה, על הושע ועל כמה מזמורים מספר תהלים.

אבקציץ ר׳ שמעון, שש אנכי

קאזאבלנאקה [תרצ״ז – 1937], דפוס יהודה ראזון.

הספר מורכב משני חלקים:

  1. 13 דרושים: חלקם בשבח מידות שונות (ענווה, צדקה וכיו״ב) וחלקם דרושי הספד. וכן נוספו חידושים על כמה מפרשיות התורה ועל פרקים אחדים מן הנביאים והכתובים.
  1. 2. רך וטוב, פירושים וחידושים על מאמרי חז״ל וכן דינים והלכות שונים.

אג׳ייני ר׳ רחמים יוסף, השמטות הרמב״ם

ירושלים [תשל״ד – 1974], מו״ל עמרם שאול אג׳ייני(זיו).

קובץ ובו רכ״ו הערות הכוללות ״השמטות שהשמיט הרמב״ם ז״ל שזכרו אותם המפרשים ותרצו״. החיבור סוקר מאמרים מדברי חז״ל שהובאו בדברי הרמב״ם ב״משנה תורה״ תוך השמטות מסוימות (כן נסקרים דברי המפרשים והערותיו של המלקט).

אג׳ייני ר׳ רחמים יוסף, לפי ספרי, ח״א

[אותיות א׳-מ']

ירושלים [תשל״ג ־ 1973], מהדורת צילום ממכונת כתיבה.

ליקוטי דינים, פסקים וכללים, לפי סדר א״ב.

1 דף הקדמת ר׳ עמרם שאול אג׳ייני נכד המחבר + 62 עמודים.

חסרים סעיפים קפ״ה עד קצ״ב, אך נמצאים בסופו של חלק ב׳.

חלק ב׳ המשך הספר אותיות נ׳-ת׳. עמודים 343-63. 2 דפים אחרונים (347-344) שייכים לכרך א׳.

 

אג׳ייני ר׳ רחמים יוסף, ספר לפי ספריו

ירושלים [תשל״א – 1971] מו״ל עמרם שאול אג׳ייני(זיו).

דרוש חידושים ורמזים, ונספח אליו ״קונטרס שיחת דרדקי, דרושים על התורה״ מאבנר אג׳ייני.

 

אג׳ייני ר׳ שמואל, רמת שמואל

ירושלים [תרפ״ז – 1927], דפוס הר״ש צוקרמן.

חידושים על פרשיות התורה ועל כמה מספרי התנ״ך; חידושים על כמה ממסכתות התלמוד: ״ליקוטי אמרים״ ־ חידושים על דרך הדרש וגימטריאות במאמרי חז״ל; ״חידושים וליקוטים על הרמב״ם ועל השו״ע״; ״מאמרי הזוהר״ – חידושים על הזוהר; ליקוטים וכללים מהרע״ב והתיו״ט (על פי סדר א״ב) על המשנה; גימטריאות ופרפראות – אוסף גימטריאות ור״ת של שמות, פסוקים וכיו״ב.

אדהאן ר׳ יוסף בן נסים,

 מעשה בראשית (א־ב).

סוסה [תר״צ – 1930], דפוס מכלוף נג׳אר.

שבע מאות ועשרים צירופים על תיבת ״בראשית״, וכן מניין המצוות, דיניהן וטעמיהן.

חלק א יצא מחדש, ירושלים [תשמ״ה ־ 1985] על ידי מכון הכתב.

 

אדהאן ר׳ שלמה,

 בנאות דשא

ווארשא [תרמ״ה – 1885], דפוס מאיר יחיאל האלטער.

״דינים ומוסרים ותוכחות ואזהרות ווידויים והנהגות בראיות ברורות מפסוקים ופוסקים ודברי חז״ל״. דברי מוסר והטפה לתיקון המידות.

 

אדהאן ר׳ שלמה ב״ר מסעוד,

ספר דברי הימים למשה רבנו

וורשא [תרל״ג – 1873]

אגדת לידתו, חייו ומותו של משה רבנו; אגדת פטירתו של אהרן; מעשה טוביה בן טוביאל מגלות שומרון בימי הושע בן אלה.

בדף השער כתוב: ״ספר דברי הימים… אשר חיבר הגאון החריף בדורו מוהר״ר אברהם אזולאי זצוק״ל, ונעתק בלשון צח ומצוחצח ע״י הרב החכם השלם בדורו מוהר״ר שלמה אדהאן זצוק״ל…״

חלק זה נדפס במהדורות הראשונות של הספר בנאות דשא שחיבר ר׳ שלמה אדהאן והושמט משם במהדורות אחרות.

כ״ד דפים. 8°. חסר מדף י״ח א, עד כ״ד.

 

דרעי ר׳ יעקב, עדות ביעקב

קאזאבלנקה [תשי״ג – 1953], דפוס אברהם שמעון עמאר.

דרושים, מאמרים, שירים, מכתבים וכיו״ב מעזבונו של הרב אדרעי יעקב, אשר נאספו בידי תלמידיו ונערכו בידי בן דודו, ברוך אדרעי.

נספחו לספר דברי הספד שנאמרו עליו. כתובים עברית, אנגלית וצרפתית. 12°.

 

אדרעי ר׳ משה, יד משה

אמסטרדם ]תקס״ט – 1809], דפוס יוסף פרופס כ״ץ.

ארבעה עשר דרושים, חלקם לשבתות מיוחדות (שבת הגדול, שבת איכה, שבת נחמו ועוד) ולחגים, וחלקם לאירועים אחרים (חופה, הספד, חינוך הבית ועוד). 4°.

 

אדרעי ר׳ משה, מעשה נסים

אמסטרדם [תקע״ח – 1818], דפוס יוחנן לוי רופא (ובנו בנימין).

"סיפור עניין אמתות נהר סמבטיון, דרכיו מוצאו ומובאו ועל היהודים הדרים שם…״

הספר מבוסס על ספרים ומקורות רבים העוסקים במוצאם ובקורותיהם של עשרת השבטים (עדויות של אנשים שראום בתקופות שונות ואיגרת שנשלחה אליהם מרבני ירושלים). .

מאמרו של ד"ר מנור מהפייס בוק…שווה קריאה

דן מנור

לפני שבוע הוצגה בערוץ אחד תכנית על הטיפול המסור שאליו זוכים תושבי עזה בבתי חולים בישראל. הייתה זאת ילדה שהרופא הציל את חייה על ידי ניתוח לב פתוח, ולצדה ילד כבן שמונה, שאף הוא זכה לטיפול מסור. הרופאים והאחיות גילו כלפי החולים, וכלפי הוריהם יחס של חיבה תוך נשיקות וחיבוקים(לא זכיתי פעם לראות ילד יהודי זוכה ליחס כזה). ובעודי צופה בתכנית, קול ממיתרי לבי מזמזם פיוט אחד מפיוטי "יקון חצות", ששמעתי מפי אבי ז"ל. הפיוט מתאר את עליית הנשמה למרומים בשעת השינה. והממונים על הנשמות בודקים, אם הנשמה פגומה, או תקינה. תהליך הבדיקה מתואר בזו הלשון: "ימצאוה מעוטרת / בתפילין ובציצית / כמו כלה מקושטת, או ימצאוה מטונפת / בעוונות ובתוספת / כמו שפחה נחרפת".

ועד שאני תוהה מה עניינו של השיר לכאן, מצאתי קשר בינו ובין המציאות המוצגת לעיניי, שגם בה תיתכנה שתי אשרויות. הילד בן השמונה בעוד שנתיים יהיה בר חובה לגיוס לוחמים צעירים המיועדים לגן עדן. הנה הוא בכיתה שומע את המורה לגיאוגפיה המסמן את כל מדינת ישראל כטריטוריה פלסטינית שהציונים כבשו, ועל השאבאב מוטלת המשימה לשחרר אותה, ולזרוק את כל הציונים לים. אפשרות אחת תהיה, שהילד יקום ממקומו וימחה על דברי המורה: "איך אתה מדבר על הציונים שהצילו חיים של ילדים רבים מבני עמנו. אנו חייבים לכבד אותם0 ולחיות עמם בשלום. דבריו נתקבלו במחיאות כפיים סוערות, ועוד באותו שבוע פרץ מרד נגד השלטונות בעזה, העם בחר במנהיגים חדשים שהיו מוכנים לשבת למו"ם עם ממשלת ישראל. לא חלפו אלא כמה ימים עד שהשמועה על מזרח תיכון חדש עשתה לה כנפיים. הרופאים והאחיות של אותו בית חולים נישאו על כתפיים, וקהל רב מריע להם שבזכותם הגענו לשלום כשמכאן ואילך נרתם כולנו לשגשוג האיזור. "ידעתי שזה יקרה", התנוססה כותרת בעיתון היומי. כותב המאמר הוא ש' פרס.
אפשרות שנייה. המורה לאנתרופולוגיה. קבע לפי מחקריו, שהיהודים הם צאצאי הקופים, או לפי מחקר אחר מוצאם מעצמות של נבלות. לכן הם לא זכו לאור האלוהי. משום כך דמם הפקר, אך אם הם משרתים אותנו ניתן להם את חייהם לשלל. אותו ילד קם הפעם ממקומו: "אללה שיבש את מוחם כדי שנפיק מהם תועלת. כך הם הצילו את חיי, אף על פי כן הם ראויים למוות, כי על ידי מותם אנו זוכים לגן עדן". הילדים הגיבו במחיאות כפיים תוך קריאות "מוות ליהודים". המורה התמוגג מנחת שזכה לטפח בתלמידיו את האידאולוגיה שעל ברכיה התחנך "מניין לך שהריגתם מעניקה לנו חיי נצח", שאל המורה. החג' בלעם אמר זאת.
ובכן רבותיי הקוראים את הכתוב כאן. את האפשרות השנייה אתם רשאים לספר להורים, לאחים ולחברים. ואילו האפשרות הראשונה עליכם לספר לסבתא בלבד.

ברית מספר 25 – אביב תשס"ו – אשר כנפו

ברית מספר 25

מן המערכת

קוראים יקרים,

בהתרגשות גדולה אני מתכבד להגיש לכם את גיליון מספר 25 של כתב העת שלכם, 'ברית׳. עברו 22 שנה מאז החלטנו בישיבה של כמה ממוקירי זכרו של המשורר יצחק קנפו להמשיך את מפעלו, הפצת כתב עת חדשותי-ספרותי-אמנותי שנקרא LETTRE. הקמנו עמותה בשם 'אות ברית קודש׳ על שם אחד מספריו של מורנו ורבנו רבי יוסף כנאפו זיע״א, והחלטנו לקרוא לכתב העת שימשיך את דרכו של יצחק קנפו ז״ל בשם 'ברית,. הגיליון הראשון של ׳בריתי הוצג בכנס ייסוד של אגודת 'אות ברית קודש׳ שהתקיים במלון אסתוריה בתל אביב בתשמ״ד. לגיליון ההוא, שהיה יותר צנוע מגיליונות האופסט הנהדרים של יצחק קנפו, היו עשרה עמודים (כולל העטיפה) מודפסים במכונת כתיבה על שעוונית ומשוכפלים במכונת שכפול פשוטה. הגיליון נפתח במילים: "בעלון זה, – ברית מס׳ 1, אנו מקווים לפתוח במסורת של הופעת פרסום שישא את דבר העמותה ׳אות ברית קודש׳ ויהיה גורם תקשורתי בין חבריה." בגיליון הובא פרוטוקול של אסיפת הייסוד של 'אות ברית קודש׳, הערך ׳רבי יוסף כנאפו' ב״מלכי רבנן" מאת הרב יוסף בן נאים זצ״ל, סקירת ספרים חדשים "אעירה שחר" חלק ב' של רבי חיים שושנה זצ׳׳ל, "שירי דודים" לרבי דוד אלקיים זצ״ל, "סיפורים מהמלאח" מאת עמי בוגנים, "אלף שנות חיי היהודים במרוקו" מאת פרום' חיים זפרני ז״ל. בהמשך הובא שיר ותרגום של אחד משיריו של יצחק קנפו ז״ל, מקבץ ברכות לבעלי השמחה השונים בעיקר ממשפחת כנפו, מתכון של סבתא אסתר, שיר ילדים מאת אשר כנפו ו״תשבץ ענק" מאת אריאל כנפו.

הארכתי קצת בתיאור החוברת החביבה ההיא אולי מטעמים של נוסטלגיה ואולי בשביל לעמוד על השינויים שהתחוללו ב׳ברית׳. אם הגיליון הראשון היה בצורה מובהקת גיליון של משפחת כנפו עם דגש על מוגדור – עיר מוצאה, הרי ככל שעבר זמן והופיעו גיליונות חדשים, הפך 'ברית' לביטאונם של אנשי מוגדור באשר הם. בשנים האחרונות, כאשר קבלנו פניות חוזרות ונשנות לפתוח את ׳ברית׳ לקהל יותר רחב, נענינו ברצון ושינינו את ההגדרה של כתב העת מ״ביטאון יהודי מוגדור" ל״כתב העת של יהודי מרוקו" והרחקנו לכת אף מההגדרה הזאת בכך שפתחנו את ׳בריתי גם לכל מי שמעוניין לפרסם בכתב העת. אני מרגיש חובה נעימה להודות לכל המשתתפים ב'ברית׳ מאז הגיליון הראשון עד היום, לאלה מבניכם התומכים בנו בקביעות על ידי מכתבי עידוד או השתתפות כספית. בלעדיהם, ׳בריתי לא היה מגיע לגיל 'מופלג׳ כזה. אני מודה לחברי במערכת ומקדם בברכה את ד,ר אריק דלויה מצרפת שהצטרף אף הוא למערכת ולקח על עצמו להיות נציגנו בצרפת.

לא אוכל לסיים בלי להזכיר את אלה שעזבו אותנו השנה ונקראו לפני כסא כבודו: דוד קדוש שהיה הנושא המרכזי של ברית 18, לאה בן שושן ז״ל, שושנה אמוזג ז״ל, האחים היקרים חיים ומאיר קסו ז״ל. תהי נשמתם צרוה בצרור החיים ויהי זכרם ברוך.

שלכם בידידות העורך

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

יולי 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר