שי סרוגו – ממפרץ סלוניקי למפרץ עכו

נוסף על הקשר המשפחתי־האתני הקלו על היאחזותם של דייגים יהודים במפרץ העיר יחסי הכוחות האתניים ששררו בסלוניקי מאז חידושה של ההתיישבות היהודית בעיר בסוף המאה החמש עשרה. מגורשי ספרד הראשונים שבאו לסלוניקי מצאו יישוב שהצטייר כנטוש למחצה.34 הגם שבעשרות השנים הבאות התרחבה אוכלוסיית העיר, נראה שברוב תקופה שלטון העות׳מאנים נשמר יתרונה הדמוגרפי של האוכלוסייה היהודית על פני שאר המיעוטים הלא מוסלמיים ובראשם היוונים. ויש לשער שהעדיפות הדמוגרפית של היהודים ביחס ליתר המיעוטים שבעיר השתקפה גם במשק הדיג.

הערת המחבר: הקר, עמי 33-28; נחמה, היהודים, עמי 205. טרם בואם של הפליטים הועברו מרבית תושביה הוותיקים של סלוניקי לאסתאנבול ולאֶדירנָה, כחלק ממדיניות כללית של הגליה ויישוב מחדש שנקט השלטון העותימאני, והידועה בשם סורגון (וז״^ו51). מדיניות זו נועדה לפתח אזורים שהיו חשובים לעותימאנים.

כינונו של המונופול של הדייגים היהודים הסתייע אף במערכת של הסדרים שסימנו ותחמו את אזור הדיג של כל גילדה במפרץ העיר, בדומה לנוהג המקובל בהתנהלותן של כלל גילדות האומנים בממלכה העות׳מאנית, שלפיו הוקצה לכל גילדה תחום מוגדר. חלוקתו הכוללת של המפרץ לאזורי עבודה תרמה ליציבותן של הגילדות, שכן הפחיתה את המחלוקות והחיכוכים במשק הדיג. היו גילדות של דייגים שדגו במים רדודים בקרבת היבשה, ושכונו גֵרִיִפַּארִים, וגילדות של דייגים שהרחיקו ללב ים, ושנודעו בשם מוֹרוֹס.

יוסף נחמה, בן הקהילה הסלוניקאית וחוקר תולדותיה, שיער שהמונח מורוס נגזר משם הגנאי שבספרדית maures או more (מאורים, מורים), ששימש בפי הנוצרים שבספרד ככינוי לכובשיה המוסלמים של ארצם. הקונוטציה השלילית שנקשרה במוצאה הגאוגרפי של קבוצה משעבדת זו, קרי צפון אפריקה, התגלגלה לתואר מורוס (moros), שדבק בדייגים יהודים שחיו לאורך חופי ספרד. צבע עורם השחום, השזוף מהשמש, ולבושם הגס של הדייגים היהודים בחצי האי האיברי וסגנון עבודתם נתפסו בעיני האוכלוסייה המקומית שבספרד כפראיים למחצה, והזכירו לפיכך את המורים. מנגד התקשו בני הקהילה הסלוניקאית למצוא משמעות לשם גריפארי.

דומני שיש לבקש את הביאור למונחים אלו במינוח הימי שהתגבש באגן הים התיכון. השפות במרחב זה – היוונית, האיטלקית, הספרדית, התורכית ואחרות – כל אחת מהן העשירה את האחרות במונחי ימאות רבים וקלטה מהן מונחים כאלה, וכך נוצרה בקרב עמי האזור אחדות לשונית במונחים ימיים. תהליך זה חלחל אף מעבר לאגן הים התיכון עד כדי השפעה על השפה האנגלית. אפשר להניח שגם הלדינו, שפת הקהילה היהודית בסלוניקי באותה עת, שאלה מונחים מקצועיים מלשונות הים התיכון והשתמשה בהם בהיגוי ובצורה דקדוקית דומים לאלו שבשפת המקור של המונחים. לפיכך אפשר שמורוס הוא וריאציה של המונח בספרדית   amura או ביוונית moura , שמשמעו פתיחת המפרש הראשי באנייה לצורך תנועה או לשם שינוי כיוונה. ונראה כי גריפארי מקורו במילה היוונית ת  gripos שמובנה רשת דיג או סירת דיג.

קבוצת דייגים נקראה טאייפ׳ה – בתורכית taifa פירושה קבוצת פועלים ואף גילדה. כל קבוצה זוהתה על פי שם הקפיטן שעמד בראשה, וכך היו הטאייפ׳ה של מושון פיסאחה, הטאייפ׳ה של מרדכי סטרוג׳ וכיוצא באלה. תפקידיו המרכזיים של ראש הקבוצה היו ניהול צוות העבודה ומכירת השלל בשוק הדגים המרכזי, בפִישְׂקָאדִירִיאה (דג בספרדית:,(peskado ששכן בקרבת הנמל. נוסף על הקפיטן כלל צוות הדיג את האחראים למפרשים בסירה, את החותרים ואת פורשי הרשתות בים.

מהפרטים הידועים על הדיג של הגריפארים נראה שציוד העבודה הבסיסי כלל את סירת הדיג הראשית, לה טראטה (ונציאנית:,(trata שבה נמצא הקפיטן, וסירות קטנות לצוות הדיג, שנקראו בארקיטאס (בתורכית bárka היא סירה או דוברה, וביוונית:, barco וכן את רשת הדיג, לה ריִד (בלדינו: Red. אפשר שריד היא וריאציה למונח הוונציאני roda, פקעת חבלים). משני צדי הריד השתלשלו חבלים. צד אחד היה מחובר לטראטה, ששטה לים, והצד האחר הוחזק בידי אחדים מצוות הדייגים שנותרו על החוף. שאר חברי הקבוצה התייצבו במים לאורכה של הרשת המתוחה, חגורים ברצועות, ברונְקָאניס, ובאמצעותן נקשרו הדייגים אל הרשת. (לא עלה בידי לעמוד על מקורו של המונח רונקאניס. על פי פירוש דחוק שהוצע הוא נגזר מהתיבה randa, שמקורה ככל הנראה באיטלקית, והמציינת את פעולת המתיחה של המפרש האחורי. אפשר שמנגנון ייצובו של המפרש בעזרת כבלי תמיכה וחבלים התגלגל למונח רונאקיס בלדינו).

נראה ששיטות הדיג של קבוצות המודוס היו פשוטות יותר, מפני שדגו בלב ים. הם השתמשו ברשתות שכונו דיטיס (ככל הנראה שיבוש של המילה היוונית דיכטי – רשת), ואלו היו עשויות מחבלים דקים ומפקקים קטנים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר