עֵינַי כַּיְּאוֹרִים / בּוֹכִים וּמְבַכִּים-רבי דוד בן אהרן חסין-אפרים חזן ודוד אליהו (אנדרה) אלבאז
222 קם. עיני כיאורים בוכים
קינה בתבנית מעין אזורית בת שמונה מחרוזות מרובעות המתחילות בפתיחה קבועה, ומדריך בן שני טורים דו-צלעיים. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.
חריזה: א/ב א/ב גגגב דדדב וכר.
משקל: עשר-אחת עשרה הברות בטור.
כתובת: קינה קוננתי על בחור קטן בשנים וחריף. והיא לתמרור ׳שאי קינה׳. סימן: אני דויד חזק.
מקור: א-סג ע״א; ק־ פא ע״ב.
עֵינַי כַּיְּאוֹרִים / בּוֹכִים וּמְבַכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים / יַנִּיק וְחַכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים אַזִּיל דִּמְעָתִי
עַרְשִׂי אַמְסֶה אַסְחֶה בְּאַנְחָתִי
5-מְאֹד נְפוּגוֹתִי עַל כֵּן נָתַתִּי
לְחָיַי לְמוֹרְטִים וְגֵוִי לְמַכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים נֶחְשְׁכוּ מְאוֹרָי
ה' בְּקִרְבִּי סֶלָה כָּל אַבִּירָי
קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי
אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים יָפֶה אַף נָעִים
אֶקְרַע מַדַּי לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים
הָיוּ יָמָיו מְעַט וְרָעִים
חָלְפוּ עָבְרוּ כַּטַּל הוֹלֵךְ מַשְׁכִּים
15 עַל חֶמֶד בַּחוּרִים דּוֹמֶה לְעֹפֶר
נַעַר לֹא יָמוּשׁ מִבֵּית הַסֵּפֶר
אַיָּלָה שְׁלוּחָה נוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר
מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וּכַמַיִם זַכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים וַתִּגְעַל נַפְשׁוֹ
20-בְּשִׂיחַת הַיְּלָדִים לֹא הֵקֵל רֹאשׁוֹ
כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ
וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה מַעֲרִיב וּמַשְׁכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים יוֹם יוֹם יַבִּיעַ
בִּגְמָרָא מַקְשֶׁה מְתָרֵץ וּמַכְרִיעַ
25-בּוּצִין בּוּצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ
מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וּבְלִבּוֹ מַסְכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים דִּין שָׁמַיִם אֶשָּׂא
צַדִּיק הוּא ה' אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה
יְרַחֵם נִשְׁמָתוֹ יַגְדִּיר זֹאת הַפִּרְצָה
30-יְנַחֵם אֲבֵלָיו בְּאֶבְלוֹ מְדֻכִּים
עַל חֶמֶד בַּחוּרִים חַי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
זֶבֶד טוֹב לוֹ תִּזְבֹּד בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה
קָרְבָּן יֵחָשֵׁב כִּקְטֹרֶת וּלְבוֹנֶה
וְאֶל סְלִיחָתֵךָ אָנוּ מְחַכִּים
עיני כיאורים: עיני מזילות דמעות כנחלים. בוכים ומבכים: בכייה רבה. 2. חמד בחורים: חמד שבבחורים צורה מהופכת ל ׳בחורי חמד׳ (יח׳ כג, ו). יניק וחכים: צעיר וחכם, על-פי קידושין לב ע״ב. 5. מאד נסוגותי: נחלשתי הרבה, על-פי תה׳ לח, ט. 6. על… למכים: ביטוי של צער גדול, על-פי יש׳ נ, ו. 7. נחשכו מאורי: כהו עיני. 9-8. ח׳… בחורי: על-פי איכה א, טו. 10. אדוני… רכים: על-פי בר׳ לג, ג. כאן: ביטוי של צער על מותו של צעיר רך בשנים. 11. יסח אף נעים: על-פי שה״ש א, טז. 12. אקרע… קרעים: לאות אבל, על-פי מל״א יא, ל. 13. היו… ורעים: על־פי שה״ש ב, ט. 16. נער לא ימוש: על-פי שמי לג, יא. 17. איילה… שפר: על-פי בר׳ מט, כב. איילה שלוחה: דומה ביופיו ובקלילותו לאיילה הזריזה במרוצתה. נותן אמרי שפר: אומר דברים יפים. 18. מתוקים מדבש: על-פי תה׳ יט, יא. 19. ותגעל נפשו: ומוסב לפניו מאסה נפשו, על-פי וי׳ כו, יא. כאן: כבר משחר ילדותו גילה התנהגות בוגרת וזנח שיחות ילדים ומעשי נערות. 20. בשיחת… ראשו: על-פי אבות ג, י. בשיחת הילדים: נמשך לפניו ולאחריו. 21. כי… יהגה: על-פי תה׳ א, ב. 22. מעריב ומשכים: לבית המדרש, על-פי עירובין כא ע״א. 23. יום יום יביע: על-פי תה׳ יט, ג, ביטוי ציורי לשקידתו בתורה. 25. בוצין… יריע: על-פי ברכות מח ע״א. 26. מודה על האמת: אחד משבעת הדברים שנאמרו בחכם, על-פי אבות ז, ח. 27. דין שמים אשא: אקבל עלי דין שמים. 28. צדיק הוא ה׳: לשון של צידוק הדין, על-פי איכה א, יח. אשר חפץ עשה: על-פי תה׳ קט, ג. 29. ירחם נשמתו: מנוסח האשכבה. יגדר זאת הפרצה: שנפרצה עם מותו. 30. ינחם אבליו: ישלח להם ניחומים. 31. חי שוכן מעונה: כינוי לה׳, על-פי דב׳ לג. 32. זבד תזבוד: תן לו חלק טוב, על-פי בר׳ ל, כ. בישיבה עליונה: של הצדיקים. ומנוסח האשכבה. 33. קרבן יחשב: כמיתת הצדיקים המכפרת על הדור, על-פי מו״ק כח ע״א. 34. ואל… מחכים: בזכות הקרבן היקר.
תוספת שלי לביאור המושג בוצין בוצין מקטפיה ידיע
מלון הקתא
"אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה, אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו. היינו דאמרי אינשי בוצין בוצין מקטפיה ידיע" (ברכות, מח ע"א).
פירוש: אביי ורבא הוו יתבי קמיה [לפני] רבה בעודם תינוקות. אמר להו [להם] רבה: למי מברכין? אמרי ליה [אמרו לו]: לרחמנא [לקדוש ברוך הוא] שאל אותם רבה: ורחמנא היכא יתיב [והקדוש ברוך הוא היכן יושב]? רבא אחוי לשמי טללא [הראה לשמי קורה, כלפי התקרה], אביי נפק לברא, אחוי כלפי שמיא [יצא לחוץ, הראה על השמים] אמר להו [להם] רבה: תרוייכו רבנן הויתו [שניכם תהיו חכמים]. והיינו דאמרי אינשי [וזהו שאומרים אנשים] כפתגם עממי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע [קישוא קישוא עוד מפריחתו הוא ניכר], כלומר, אפשר להכיר אדם גדול גם בקטנותו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).