מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הקצידה-חלק ב'
קצידות נוספות העוסקות בחינוך ובמוסר קיימות בפרשת ״נח״ ו״מקץ״. הדוגמה הבאה היא מפרשת ״נח״, הקצידה של ר׳ רפאל משה אלבאז:
"ראה והתבונן, אדם ילוד אשה / מטיפה חלושה
כי היום קצר, כמה ימי חייך?
כי קרוב הדבר בפיך ובלבבך
- 3. קצידות על פרשת השבוע: מחברי הקצידות מתארים דמות או עניין בדרכם שלהם, ודרך זו מסתמכת על מקורות חזלי״ם. הבולט ביניהם הוא ר׳ דוד אלקיים (קיים) ממוגדור, שכתב 23 קצידות מתוך 89 קצידות הקיימות ב״שיר ידידות״. בכל פרשה מופיעה לפחות קצידה אחת שלו.
רוב הקצידות שכתב ומופיעות ב״שיר ידידות״ עוסקות בפרשת השבוע:
פרשת ״תולדות״:
ואחיו עקבו, ידו הדה:
עשו מעודו נכר צד בפה
איש חסדי יעקב איש תם, שומר תורה ותעודה"
הפרשה מעמידה זה מול זה את עשו האדמוני הלבוש בגדי שער ושאמנותו הוא הציד.
מולו יעקב ״איש תם יושב אוהלים״־ אוהלים בלשון רבים: רמז לבית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר.
פרשת ״וישב״:
דברו חלומם / כרצון נפשם
ספר שר המשקים כרצונו/ ענה לו, זה פתרונו
אותץ ישיב על כנו/הבינו/גלה אזנו
הרבה בשטחו/המצא נא משלוח;
ברוך הגבר השם באל מבטחו/אף אם ידכה, ישוח
אך הבלתי מאמין דמיו ירתחו/חיי הבלו כקדוח"
שר המשקים, כמו שר האופים, מחפש מפלט בפתרונו הצפוי של יוסף ושופך בפניו את ליבו ואת חלומו. המשורר ר׳ דוד אלקיים משתמש בפסוק מירמיהו ״ברוך הגבר אשר יבטח בה׳״, כדי לציין את הרווח שיפיק השם מבטחו בה׳. ״אף אם ידכה, ישוח״ ־ יתרענן כאחד השיחים, אך לא כן לגבי מי שאינו מאמין ״ויהיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב״.
המשורר מסיים כל בית בשתי צלעות חוזרות: ״ברוך הגבר…״ כדי לציין כי יוסף לא בטח בה׳ ואמר לשר המשקים ״וזכרתנו והזכרתני״ לכשישתחרר.
- 4. מחברים אחרים כתבו קצידות על נושאים שונים:
פרשת ״לך־לך״, ר׳ רפאל משה אלבז, כמבין איש לאישה:
קול ענות גבורה, אנכי שומע, במחנה העברים
האיש בעל דברים, אל האישה אמר….
אף היא תשיב אמריה לו…."
הקצידה מתארת התנצחות בין איש לאישה: הטענות משולבות בקצידה, כאשר כל אחד בא בטענות לבן זוגו על חייהם המשותפים.
פרשת ״וירא״, ר׳ שלמה בר יוסף אביטבול, על הגאולה:
"יום יום אוחיל/אצפה/ישועתך/ידיד/ מבשר טוב אליה….
פודה חסידיו/מארץ נוכריה
צורר את מורדיו בבור תחתיה"
המשורר כותב על ציפיותיו לישועה ומקוה, כי יבוא הקץ לייסורי העם כמו שקרה לעם ישראל בצאתו ממצרים: אויביו סבלו מעשר מכות וטבעו בים סוף.
פרשת ״ויצא״, ר׳ משה הכהן, על חזון אחרית הימים:
"שמים וארץ האל יסד/העושה נפלאות לבדו
מעל שמים חבדו/כל באי עולם הודו/העידו
אין בלעדו/לו יודו/ולכבודו/כולם מראש ועד הסוף"
גדולת האל שאין בלתו באה לידי הכרה גם אצל עמי העולם. כולם יודו לה׳ מגדול ועד קטן.
שילוב הקצידות המופיעות ב״שיר ידידות״ הוא שלב אחרון בסדרה של שלבים:
שילוב של לחן ערבי לקצידה עברית, כדי למשוך את ההמון בחזרה לבתי הכנסת.
שילוב של מוסר יהודי מענייני פרשת השבוע או של נושאים שונים בקצידה.
שילוב של קצידות עבריות קדומות ב״שיר ידידות״.
מכאן נסיק, כי מחברי הקצידות ראו את עצמם לא רק כמשוררים פיטנים שהרכיבו לחנים ערביים לפיוטים עבריים, אלא כיוזמים של יצירה עברית מקורית. כדי להפיץ את הקצידות, היה צורך לכלול קצידות עבריות המורכבות על קצידות ערביות מאזורים שונים במרוקו. בדרך כלל, הכירו פיטני ״שירת הבקשות״ את הקצידות שחיברו פיטנים בני סביבתם. בדרך זו חדרו הקצידות, כסוג ספרותי חדש, לחיי היומיום של הפיטן היהודי המרוקני המצוי. היכרות אמיתית עם הקצידה ב״שיר ידידות״ הושלמה לקראת סוף הרבע הראשון של מאה זו, עת התגברה נהירת ההמון לערים הגדולות.
הטבלה הבאה מפרטת את הקצידות ב״שיר ידידות״: הפרשה, הנובה בה מתבצעים הפיוטים והקצידות, מספר הקצידות בכל פרשה ושמות מבצעיהן.
הפרשה הנובה של הפרשה מס' הקצידות שמות המחברים של הקצידות
בראשית רמל מאיא 3 רפאל משה אלבאז,שלמה אביטבול, דוד קיים
נח צביהאן 3 רפאל משה אלבאז, דוד אדהאן, דוד קיים
לך לך רמל מאיא 4 רפאל משה אלבאז, שלמה אביטבול (2) דוד קיים
וירא חגאז משרקי 8 שלמה אביטבול, אברהם קוריאט(2) יים פינטו (3) יוסף, דוד קיים
חיי שרה רצד 3 שמואל אלבאז, דוד קיים(2)
תולדות רמאל מאיא או צביהאן 5 רפאל משה אלבאז, עמרם, מסעוד, חיים פינטו, דוד קיים
ויצא רמאל מאיא או צביהאן 6 שמואל אלבאז, יוסף חזן, חיים פינטו, משה הכהן, מרדכי טרזמן, דוד קיים.
וישלח חג'אז כביר 4 חיים פינטו, יעקב כהן, מרדכי טרזמן, דוד קיים.
וישב מאיא 4 יעקב כהן, מרדכי טרזמן, דוד קיים(2)
מקץ חג'אז כביר 4 רפאל משה אלבאז, יעקב כהן, סעדיה מאראטשי, דוד קיים
ויגש חג'אז כביר 6 דוד קיים(2) יעקב שבת, מרדכי טרזמן, משה עטיה קצידה ללא ציון שם
ויחי רצד או איסתיהלאל 4 דוד קיים, שלמה אביטבול, מרדכי טרזמן, דוד דהאן
שמות איסתיהלאל או מאיא 5 דוד קיים,מרדכי,עמרם, מסעוד, סעדיה
וארא עושאק 4 דוד קיים, עמרם, סעדיה רבוח, סעדיה
בא חג'אז כביר 5 דוד קיים, רפאל אלבאז, משה חלווא, יוסף אביטבול, יעקב בן שבת.
בשלח חג'אז משרקי 4 רפאל משה אלבאז, שלמה אביטבול(2), דוד קיים
יתרו גריבת לחסין 7 שלום אזולאי, שלמה אביטבול, יוסף מלכא, נסים אסבאג, יעקב כהן, דוד קיים, שלמה קאביסה
משפטים חג'אז כביר 5 שלמה קאביסה (4), דוד קיים
תרומה ערק עג'ם או מזמום 2 מרדכי טרזמן, דוד קיים
זכור רצד 3 שמואל אלבאז,, שמעון אוחיון, דוד קיים
נוסף ל־20 הפרשיות שבין שבתות ״בראשית״ לשבת ״זכור״ ישנן עוד 4 סדרות נוספות ל־ 4 הפרשיות של שנה מעוברת: שבתות ״תצוה״, ״כי תישא״, ״ויקהל״ ו״פקודי״. בכל שבת 3 קצידות, ובסך הכול 12 קצידות הלקוחות מהסדרות השונות שבין ״בראשית״ ל״זכור״.
מי היו מחברי הקצידות?
להלן פרטים אחדים על אודות מחברי הקצידות:
אביטבול, ר׳ שלמה בן יוסף: חיבר 8 קצידות: פיטן ממוגדור. נפטר ב־1914.
אדהאן(דהאן), ר׳ דוד : חיבר 2 קצידות.
אוחיון שמעון: חיבר קצידה אחת.
אזולאי ר׳ שלום: חיבר קצידה אחת: נולד ב־1848. פעל בעיר ספרו, ובה שימש במשרת רבנות. כתב פסקי דין, אחדים מפיוטיו נדפסו בקובץ ״צלצלי שמע״. נפטר ב־ 1922 בהיותו בן 74 שנה.
אלבאז, ר׳ שמואל: חיבר 3 קצידות: נולד ב־ 1789. פעל בעיר ספרו, חיבר קובץ פיוטים בשם ״נועם שיח״, ספר קינות וספר דרשות. נפטר ב־1844 בהיותו בן 55 שנה. אביו של הבא ברשימה.
אלבאז ר׳ רפאל משה: חיבר 7 קצידות: נולד ב־1823 בעיר ספרו, ידוע כפיטן ובקי בתורה, נתמנה לחבר בית ־ דין בעירו בהיותו בן 28 שנה. חיבר הלכות רבות, מדרשים, פיוטים וקצידות. את הלכותיו ופסקיו קיבץ בספר ״הלכה למשה״. כתב את הספר ״כסא מלכים״ העוסק ב״זכרון מלכי קדם וקורות היהודים״ ואת ספר הפיוטים ״שיר חדש״. נפטר ערירי בלא בנים ובנות בכ״ב בתמוז תרנ״ו ־ 1896, בהיותו בן 73 שנה. זהו מחבר הקצידות השלישי מהעיר ספרו והמופיע ב״שיר ידידות״, עובדה המלמדת על היותה של עיר זו עיר של תורה ושל חיי רוח תוססים במאות ה־ 20־18.
אסבאג, ר׳ נסים: קצידה אחת.
בן שבת (שבת), ר׳ יעקב: חיבר 2 קצידות: תלמיד חכם ששימש כראש ישיבה במוגדור, כתב ספר פיוטים ״יגל יעקב״, ספר דרושים ״רוח יעקב״ והספר ״המון חוגג״ על מסכת ״חגיגה״. נפטר ב־1858 ונקבר במערת אופראן.
הכהן, ר׳ יעקב: חיבר 4 קצידות, פעל במוגדור.
הכהן, ר׳ משה : חיבר קצידה אחת נולד ב־1683 ופעל בעיר פאס. ידוע כחסיד וצנוע במידותיו. מחזיר בתשובה בעיר. נהרג יחד עם אחיו בפוגרום בגיל 31 שנה בשנת 1714.
חזן, ר׳ יוסף: חיבר קצידה אחת.
חלאוא, ר׳ רפאל משה: חיבר קצידה אחת.
טרזמן, ר׳ מרדכי בן יוסף: חיבר 7 קצידות.
מאראטשי, ר׳ סעדיה: חיבר קצידה אחת.
מלכא, ר׳ יוסף: חיבר קצידה אחת. נולד ב־1879, פעל במוגדור, היה ידוע כמחברם של פיוטים נוספים. נפטר ביום השישי של פסח בשנת תשי״ז ־ 1957, בן 78 שנה במותו.
עטייא, ר׳ משה: חיבר קצידה אחת. נולד ב־1820, פעל בעיר פאס, וגדל כיתום. חיבר את ספר הפיוטים ״שיר משה״, הניח שני בנים חכמים וסופרים. נפטר בן 60 שנה בשנת 1880.
פינטו, ר׳ חיים: חיבר 6 קצידות. נולד בעיר אגדיר ועבר בהיותו בן 10 לעיר מוגדור. הוא אחד מקדושי יהדות מרוקו וידוע כעושה נסים. אחדים מהפיוטים שכתב מופיעים בקובץ הפיוטים ״יגל יעקב״, שכתב ר׳ יעקב ברדוגו. נפטר בשיבה טובה בכ״ו באלול תר״ה ־ 1845. קבור בעיר מוגדור.
קאביסה, ר׳ שלמה: חיבר 5 קצידות.
קוריאט, ר׳ אברהם: חיבר 2 קצידות. פעל בעיר מוגדור וידוע כבנו של המקובל ר׳ יהודה קוריאט. קובץ הפיוטים שחיבר אבד בשנת 1844.
קיים (אלקיים), ר׳ דוד: חיבר 23 קצידות. בין המשוררים החשובים של יהדות מרוקו בכל הזמנים. נולד במוגדור ב־1851. היה בין העורכים של ״שיר ידידות״, ״איש אשכולות״, שהיה בקי בתחומים אחרים. נפטר בשיבה טובה ב־1940 בהיותו בן 91.
רבוח, ר׳ סעדיה: חיבר קצידה אחת. פעל בפאס במחצית השניה של המאה ה־16.
בסקירה זו קיימים 79 קצידות המזוהות עפ״י מחבריהן. מלבדן קיימות 10 קצידות נוספות ללא זיהוי מחבר:
3 קצידות מזוהות בשם ״עמרם״, 2 מזוהות בשם ״מסעוד״ ו־2 מזוהות בשם ״סעדיה״.
3 קצידות ־ אחת מזוהה בשם ״יוסף״, אחת מזוהה בשם ״מרדכי״ ואחת אינה מזוהה כלל בשום שם.[ האם הכוונה למחבר יוסף מלכא שכתב קצידה אחת והמופיעה בשבת ״יתרו״, ואולי גם כאן מדובר במחבר אחרי]
חשיבותו לפיוט של יהודי מרוקו אינה מוטלת בספק, ומשום כך אני מקדיש לו פרק נפרד בהמשך.
קיים סעדיה מאראטשי, שכתב קצידה אחת והמופיעה בשבת ״מקץ״ וקיים סעדיה רבוח, שהקצידה שכתב מופיעה בשבת ״וארא״. למי לשייך את הקצידות מפרשת ״שמות״ ומפרשת ״וארא״ז ואולי מדובר בכותב אחר בשם זה. ׳׳מסעודי׳ הוא גם מחברו של פיוט משבת ״תולדות״ (פיוט מס׳ 146 ב״אעירה שחר׳׳) וסימנו ״אני מסעוד חזק״.
מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הקצידה-חלק ב'
עמוד 112