ברית בעריכת מר אשר כנפו-ד"ר שלום אלדר-רשמים מאבני זיכרון – ביקור בבתי העלמין ברבאט ובסלא

ד" ר שלום אלדר

רשמים מאבני זיכרון – ביקור בבתי העלמין ברבאט ובסלא

ביום יום ג' ט״ו בסיון בשנה שחלפה (תשס״ט), נחתנו בקזבלנקה חברי אשר כנפו ואני ולמחרת כבר היינו בביקור בבתי העלמין שבעיר רבאט ובעיר סלא המחוברת לה בגשר העובר מעל נהר הבורגרג ומקשר בין שתי הערים.

המטרה העיקרית שלשמה הגענו למרוקו היא לצורך השלמת עבודת המחקר שבה אנו עסוקים, מעל הראש מזה חמש שנים, תיעוד מדגמי ומייצג של שוכני שני בתי העלמין של העיר מוגדור.

זה אינו הביקור הראשון שלי במרוקו, אך בהחלט זהו הביקור בעל המשמעות המיוחדת, כיוון שהוא ממוקד במטרה שבה מעורבים רגשות עזים לדמויות העולות מן העבר הלא רחוק, אשר מונצחות במחקר שלנו, לצד הרגשה של שליחות קדושה, המתעדת דמויות אשר הנהיגו והשפיעו על אורח חייהם של קהילה שלימה במשך דורות אחדים.

שמונת השנים הראשונים של חיי עברו עלי בעיר רבאט, שבה נולדתי, והזיכרונות שלי כילד מתמקדים בתמונות מהמלאח, מבית הספר אליאנס, ומבית תלמוד התורה שאותו ניהלו סבי רבי מסעוד עבדלחק זצוק״ל ודודי רבי שלמה עבדלחק זצ״ל.

אך טבעי שבגיל כזה, לא יצא לי לבקר בבתי העלמין שבעירי ובוודאי לא בעיר הסמוכה לה. אולם דמויות בעלות שם, במיוחד רבנים, אשר שוכנים כבוד בבתי העלמין של רבאט וסלא, שמותם היו שגורים בפי הורי ובפי אנשי הקהילה ושמעם הגיע גם לאזניי כילד. נסענו ברכבת מקזבלנקה לרבאט, בהחלט חוויה מיוחדת במינה, ההתחככות עם האוכלוסיה המקומית, ללא תיווך של מדריך טיולים, היא חוויה המזמנת מפגש אותנטי מעניין ובדרך כלל גם נעים, בינינו לבין אנשי שיחנו, הנוסעים המקומיים.

נהג המונית שנתבקש להסיענו לבית העלמין היהודי, או ל'רודא דליהוד' כלשונו, הביא אותנו לבית העלמין שבתוך העיר ממש על הכביש הראשי. כמו שנהוג בכל בתי העלמין העירוניים במרוקו, שומר בית העלמין קיבל את פנינו, ומיד זיהה שזה לא בית העלמין שאותו אנחנו מחפשים, הוא הדריך את הנהג כיצד להגיע לבית העלמין הישן.

הביקור בקברו של רבי מיכאל יששכר אנקאווה זיע״א

אך, כיוון שכבר הגענו לבית עלמין זה, בבחינת מצווה הבאה לידך, נכנסנו ופקדנו את קברו של רבי מיכאל יששכר אנקאווה זצ״ל, שציון קברו מזמין את המבקר להשתטח על קברו הבולט כבר בפתח בית העלמין.

רבי מיכאל יששכר אנקאווה זיע״א

הרב מיכאל יששכר נולד לאביו רבי רפאל אנקאווה, כיהן כרבה הראשי, נשיא וראב״ד העליון של מרוקו בשנת 1964, במקומו של הרב שאול אבן דנן שעלה ארצה. עיקר לימודו ספג מאביו.

מצבת קבורתו ואוהל משכנו של כמוהר״ר מיכאל יששכר אנקאווה זצוק״ל

לאחר ההשתטחות על קברו של רבי מיכאל, הדלקת נרות, בקשות ותפילה לעילוי נשמתו, שמנו פעמינו אל בית העלמין הישן של רבאט.

גם בבית העלמין הישן של רבאט, הקביל את פנינו שומר המקום, ולאחר ברכות נימוסין, ומאחר ולא היו עוד מבקרים בשעה זו, התלווה אלינו השומר והדריך אותנו במקום הזה, אשר נסוכה עליו חרדת קודש.

הישנות לבין אלה החדשות יותר. היות ולא חיפשנו קבר מיוחד כלשהו, נזדרזנו להגיע לציון מראה בית העלמין נגלה לפנינו בכל גודלו והדרו. בנקל ניתן היה להבחין בין מצבות הקבורה הישנות לבין אלו החדשות יותר.

הביקור בקברו של רבי אליעזר די אבילה זיע״א

היות ולא תכננו סדר ביקור לפי חשיבות כלשהיא, אך טבעי היה שנתחיל את ביקורנו באהלו של רבי אליעזר די אבילה זיע״א המצוי קרוב לכניסה של בית העלמין.

הכניסה לאהל משכנו של רבי אליעזר, אשר קבור בחלקה הישנה של בית העלמין, נסכה באשר ידידי ובי התרגשות גדולה מאוד, כל אחד וטעמו עמו. אני חשתי שאני נוגע בכנפי משק ההיסטוריה, הזכות להשתטח על קברו של אחד מענקי הצדיקים שבמרוקו, היא לא דבר של מה בכך. לאשר ולי יש גם סיבה נוספת להתרגש, שכן במחקרנו המשותף, אנו נוגעים בדמויות מבית העלמין במוגדור המתחברות ומתקשרות לגזע האראלים של משפחת די אבילה ורבי חיים בן עטר מחה״ס 'אור החיים', פירושו על התורה. ידנו נשלחו מאליהן וליטפו את האבן הקרה עוד ועוד, כאילו מבקשים להבקיע מבעדה על מנת להגיע ולגעת בדמות הצדיק, השוכב תחתיה. בעוד שפתינו ממלמלות מילות תפילה, מחשבותינו מפליגות וכאילו ממאמנות להאמין שאנו עומדים במחיצת אחד מצדיקי יסוד עולם. אילוצי הזמן, דחקו בנו להשלים את בקשותינו ותפילותינו, אך אי אפשי שלא להעלות הרהורים ומחשבות על קווים לדמותו של הצדיק. יצאנו מהאוהל אל המקום המיוחד שבו ניתן להדליק נרות לזכר הצדיק, ותוך כדי גם השלמנו את בקשותינו ותפילותינו להצלחה ולבריאות איתנה, ברמה האישית וברמה הלאומית.

דומני כי לא אטעה באם אפליג ואומר, כי אלפי קולמוסים נשתברו על מנת לכתוב על דמותם של צדיקי ורבני יהדות מרוקו בדורות האחרונים, ובכללם גם על דמותו של רבי אליעזר, על כן על מנת לא להלאות את הקוראים, ופטור בלא כלום אי אפשי, אביא בקצרה את תולדות חייהם ונסתפק בציון פרטים אחדים על דמותם המופלאה.

על פי המסורת והמורשת מוצא משפחת די-אבילה האצילה, מהעיר אווילה שבספרד אשר ממנה גורשו בעת הגירוש הגדול בשנת 1492. דוד, סבו של רבי אליעזר (התייחס לצאצאי דון יצחק אברבאנל) היה ידוע כאמן המפליא לעשות בכינורו בכישרון רב והיה פייטן ומשורר. פעם הוא זכה לנגן בחצר המלך חסן ואף זכה ממנו למחמאות והמשילו לדוד המלך. ר' אליעזר נולד, כבן יחיד, לאביו שמואל ולאימו שהיא אחות רבי חיים בן עטר מחבר ספר 'אורח חיים' ומכונה כשם הספר 'האו״ח הקדוש'.

בגיל ט"ו נשא ר' אליעזר ילדה יתומה בתו של ר' אליהו בן־שושן מאציליה של העיר סלא. עיקר תלמודו בא לו מאביו שהיה רבה של העיר רבאט. הוא למד מאביו את דרך הפלפול וכבר בגיל צעיר, יצא שמו כשקדן גדול וכתלמיד חריף ומיוחד. בטרם עמד על דעתו, היה נוהג לכתוב דברי חידושים וחוזר ומוחק אותם.

רבי אליעזר היה הראשון מבין תלמידי החכמים שגר בעיר רבאט ואף הקים בה ישיבה, שמשכה אליה תלמידים חריפים חכמים ונבונים מכל ערי הסביבה, ורבי אליעזר היה מפרנסם ומכלכלם.

רבי אליעזר היה אמיד מאוד, אולם עושרו לא סימא את עיניו, והוא הניח לבני משפחתו לנהל את עסקי המסחר, והוא עצמו התמסר כולו ללימוד. רבי אליעזר לא זכה להאריך ימים, הוא נפטר בגיל ארבעים ושבע (נפטר כמו בגיל דודו רבי חיים) בשנת 1761, הותיר אחריו בת אשר נישאה לרבי שלמה די-אבילה שהיה שאר משפחתה. חתנו וצאצאיו הם אלה אשר הוציאו לאור את כתביו לאחר מותו של רבי אליעזר, בניצוחה של בתו. חיבוריו שראו אור: 'מגן גיבורים' ביאורים דברי הגמרא; 'מלחמת מצווה', על שורשי ההלכות בש״ס ובפוסקים; יבאר מים חיים' שו״ת; 'מעין גנים' חידושים על חלקי הטור; 'חסד ואמתי דרשות וחידושי אגדות.

על דרכו בלימוד בפסיקה ובקבלה, שבה מצא סיפוק רב לעניין גאולת ישראל, נכתב לא מעט. רבי אליעזר נתפרסם כבעל חוש ביקורתי מפותח, שלא חשש לחלוק על קודמיו והיה בעל יכולת עיון גבוהה מאוד, הוא נודע בחריפות שכלו ונחשב לאחד המפולפלים שבדורו. הוא זכה לכינויים 'מהרש״א של המערבי, רב 'אד״א (ראשי תיבות של שמו, כשם אחד האמוראים) וגם לכינוי ירי אליעזר הגדול' (ע״ש התנא ר' אליעזר). כידוע, רבי אליעזר כיהן כאב״ד וכרב ראשי של רבאט ומלא. רבי אליעזר נודע בענוותנותו הגדולה, מספרים עליו שהוא דחה לכהן כרבה הראשי של מרוקו למרות הפצרות הרבנים מהערים הגדולות אשר ביקשוהו למלא את המשרה הרמה, הוא השיבם בטענה שאינו ראוי וטרם הגיעה העת לכך. בתי כנסת על שמו קיימים בעיר רבאט, ובערים נוספות וכן בערי ישראל. רבי דוד חסין קונן על ר' אליעזר שלוש קינות, להלן הקינה 'אקרע סגור לבי' אשר קונן עליו בעמדו על מצבת קבורת הצדיק (מתוך: תהלה לדוד, מאת אפרים חזן ואנדרה אלבאז, עמי 472-470) סימן אני דוד חזק.

קל. אקרע סגור לבי

קינה בתבנית מעין אזורית בת תשע מחרוזות ומדריך דו־טורי. בכל מחרוזת שני טורי ענף ושני טורי אזור. כל הטורים דו-צלעיים.

חריזה: א/בא/ב ג/דג/דד/בד/ב ה/וה/וו/בו/ב וכר.

משקל: שש הברות בצלע א ושבע הברות בצלע ב.

כתובת: קינה קוננתי על הרב הנז׳(= הנזכר, רבי אליעזר די אבילא) בעמדי על מצבת קבורתו.

תמרור ׳ארים על שפאים׳.

סימן: אני דוד חזק.

מקור: א־ ס ע״א; ק- עח ע״ב.

 

אֶקְרַע סְגֹר לִבִּי / אֶזְעַק 'אֲהָה' בְּמָרָה

לַעֲטֶרֶת צְבִי / וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה

 

אֶבְכֶּה וְאָהִימָה / אוֹרִיד לָאָרֶץ רֹאשִׁי

אֶת מַדֵּי אַפְּרִימָה / וְשַׂק אָשִׁית לְבוּשִׁי

יוֹם חָשַׁךְ אוֹר שִׁמְשִׁי / וְהַלְּבָנָה חֲסֵרָה

וַיָּקָם בִּי כַּחְשִׁי / וּנְשָׁמָה בִּי לֹא נוֹתְרָה

 

נָפַל רַב הַחוֹבֵל / הֵן אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ

וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל / אַרְצָה פְּנֵיהֶם דָּבְקוּ

כַּפַּיִם סָפְקוּ / קוֹל צָרָה כְּמַבְכִּירָה

10 עַד שֶׁנִּתְפַּקְפָּקוּ / כָּל חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה

 

יֹאבַד יוֹם אֲשֶׁר בּוֹ / נִגְעָל מָגֵן גִּבּוֹרִים

אִישׁ אֲשֶׁר הַכֹּל בּוֹ / סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים

רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים / אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה

נִלְחַם בַּשְּׁעָרִים / אֶת מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה

15 דַּיָּן הַמְּצֻיָּן / יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה

בַּר אֲבָהָן בַּר אוֹרָיָן / וְזִיו לֵהּ כְּבָר בִּתְיָה

כְּסֹלֶת נְקִיָּה / דַּעְתּוֹ זָכָה וּבָרָה

מִבְּנֵי עֲלִיָּה / חַד אוֹ תְּרִי בְּדָרָא

 

וְיִגְדַּל כְּאֵבֵי / בְּמִסְפֵּד מַר כְּתַנִּים

20-מִיּוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי / אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים

כֵּן פָּסְקוּ הַשַּׁקְדָנִים וַאֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה

בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים / קוֹמִי וְסִפְדִי תּוֹרָה

 

דִּמְעָה מִכָּל עַיִן / הוֹרִידוּ כַּאֲפִיקִים

אֵיךְ הָיָה לְאָיִן / דֶּגֶל הַתּוֹרָה מֵקִים

25-מִשְׁפָּטִים וְחֻקִּים / שָׁמַר כַּדָּת כַּשּׁוּרָה

צוּר שׁוֹכֵן שְׁחָקִים / לָקְחוּ לְכַפָּרָה

 

חֵן חֵן עַל שְׂפָתָיו / רַבִּים זִכָּה וְזָכָה

בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו / יָגֵעַ בִּדְבַר הֲלָכָה

בִּשְׂפָתָיו עֲרוּכָה / בַּכֹּל וְגַם שְׁמוּרָה

30-אֶת נַפְשִׁי אֶשְׁפְּכָה / בְּעֵת אֵלֶּה אֶזְכְּרָה

 

זָכְרָה לוֹ אֶל עֵילוֹם / יִרְאָתוֹ וְצִדְקָתוֹ

מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם / צַוֵּה יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ

שְׁלֵמָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ / תִּהְיֶה אִתָּךְ שְׁמוּרָה

וְשִׂים מְחִיצָתוֹ / עִם יְשֵׁנֵי מְעָרָה

 

35-קָדוֹשׁ אֵין בִּלְתֶּךָ / רַב טוּב אֲשֶׁר צָפַנְתָּ

אֱלֹהִים אִתְּךָ / וְעַיִן לֹא רָאֲתָה

בְּגַן עֵדֶן שִׂיתָה / אֶת נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה

תַּשְׂבִּיעַ וְהָיְתָה / בִּצְרוֹר חַיִּים צְרוּרָה

 

  1. 1. אקרע סגור לבי: הלשון על-פי הו׳ יג, ח. והעניין על-פי יואל ב, יג. אהה: קריאת צער, ראה למשל יואל א, טו. במרה: במרירות. 2. לעטרת… תפארה: על-פי יש׳ כח, ה וכינויים של כבוד הם לנפטר, וראה דרשת הפסוק בסנהדרין קיא ע״ב. 4. מדי אפרימה: אקרע בגדי והוא לאות אבל, וראה וי׳ י, ו. ושק אשית לבושי: על-פי יש׳ נ, ג. 5. יום… שמשי: על-פי יש׳ יג, י. והוא ציור למותו של רבי אליעזר. חסרה: נעלמה ונעדרה. 6. ויקם בי כחשי: שמותו של הצדיק הוא בעוון הדיר, הלשון על-פי איוב טז, ח. ונשמח… נותרה: על-פי מל״א יז, יז. 8. רב חובל: כינוי לרבי אליעזר שהיה מנהיג ומורה דרך. חן אראלים צעקו: על-פי יש׳ לג, שמלאכי מרום משתתפים באבל על המת. 10. כפים ספקו: מצער, והלשון על-פי איכה ב, טו. קול צרה כמבכירה: כצער היולדת פעם ראשונה את בכורה. על-פי יר׳ ד, לא. 10. עד… שבשדרה: שמרוב צער כאילו מתפרק הגוף, על-פי ברכות כח ע״ב. 11. יאבד… בו: על־פי איוב ג, ג. נגעל מגן גבורים: על-פי קינת דוד שמ״ב א, א. 12. איש…בו: על-פי סוטה נז ע״ב. שהיה ׳איש אשכולות׳. סיני ועוקר הרים: שהיה בקי וחריף, על-פי שבת קיא ע״ב. 14. נלחם… תורה: על-פי סנהדרין קיא ע״ב. 19. בר אוריין: בן אבות הוא וממשפחה מיוחסת ובן תורה הוא, על-פי מנחות נג ע״א. וזיו… בתיה: זיו פניו כפני משה ׳בן׳ בתיה בת פרעה (ראה ויק״ר א, ג; ב״ב עה ע״א). 18. מבני העליה: מן המעולים והחשובים, על־פי סוכה מה ע״ב. חד בדרא: על-פי כתובות יז ע״א. 20. מיום… מבנים: על-פי סוטה ט, טו ׳משמת רבי יהושע בטלה עצה והמחשבה׳. אבדה עצה מבנים: על-פי יר׳ מט, ז. 22. פסקו… הדרשנים: על-פי סוטה, שם. אנשים של צורה: על-פי מ״ק ט ע״א. והם החכמים (רש״י). 23. כאפיקים: כאפיקי הנחלים. לכפרה: שהצדיק נתפס בעוון הדור וראה טור 7 ׳כי מפני הרעה נאסף הצדיק׳(יש׳ נז, א). 27. חן… שפתיו: על-פי תה׳ מה, ג שדבריו נאים ומשובחים. רכים זיכה וזכה: על-פי אבות ה, יח ׳משה זכה וזיכה את הרבים׳. 28. כעשר… הלכה: על-פי כתובות קד ע״א. 29. ערוכה… ושמורה: על-פי שמ״ב כג, ה. 30. בעת… אזכרה: על-פי הקינה המפורסמת ׳אלה אזכרה׳ (דודזון, א:4273). 31. עילום: עולם, על-פי דה״ב לג, ז. 33. שלמה משכורתו: על-פי רות ב, יב. 34. ישיני מערה: הם האבות הקבורים במערת המכפלה. 35. רב… צפנת: על-פי תה׳ לא, כ. 36. עין לא ראתה: על-פי יש׳ סד, ג. 38. כצרור החיים צרורה: על-פי שמ״א, כה, כט: שתהיה גנוזה תחת כסא הכבוד.

 

ברית בעריכת מר אשר כנפו-ד"ר שלום אלדר-רשמים מאבני זיכרון – ביקור בבתי העלמין ברבאט ובסלא

עמוד 29

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2023
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר