מורשת יהדות מרוקו

ב״ה הת׳׳קנא – 1791

בתלת כחדא הוינא ואסהידו קדמנא החכם השלם כהה״ר שלמה אביטבול והי׳[והיקר] יעקב ן׳ ימין ה"ן שרביט בתע״ג[בתורת עדות גמורה וברורה] אן הומאן כאנו חאצ׳רין אשעה די פאס ג׳מע אלקאייד ע״א אלקהל באס יקרא עליהום אמר למלך יר״ה וקרא עליהום לאמר ומביין פלברא דלמלך יר״ה באיין יעטיוו כללות הצבור קנטאראיין דלמאל אוכרא דון שאיין עטאוו בלחאק קאל לקאייד ע״א מפי עצמו באיין מא יעטיווסי פיהא אצ'ועאפא דליהוד מא יעטיוו גיר די הומא מנדרין וברר יעקב הנז׳ בעדותו באיין קאל אלקאייד ללקהל עטיווני נתום למאל ומשיוו ללמלאח פרטו עלא למלאח די כיף ידהרלכום עכס״ע [עד כאן סיימו עדותם] וקבלנוה כדחזי וחתי׳ הכא תמ׳׳ת והי״ז בשנים עשר יום לחדש אייר הוא חדש זו שנת ה' אלפים וה' מאות וחמשים ואחת ליצי׳ [1791] והכל שו״ב וקיים.

ישראל יעקב א״א מרדכי נ״ע עולייל ס״ט – אברהם אדהאן סלט״א

תרגום

כשהינו בשלשתינו העידו לפנינו החכם השלם רבי שלמה אביטבול והיקר יעקב בן ימין המכונה בן שרביט בתורת עדות גמורה איך שהם היו נוכחים בשעה שהשר אסף את הקהל והקרא עליהם את מאמר המלך ירום הודו ובמכתב מאמר המלך מבואר שכל הצבור יתנו ממון קנטאראיין אחרים חוץ ממה שנתנו כבר, אבל השר אמר מפי עצמו שההטלה הזאת לא יתנו בה האנשים העניים והדלים. יתנו רק האנשים הנראים והיכולים. למאל ומשיוו ללמלאח פרטו עלא למלאח די כיף ידהרלכום עכס״ע [עד כאן סיימו עדותם]  וקבלנוה כדחזי וחתי׳ וברר יעקב הנז׳ בעדותו שהשר אמר לקהל תנו לי סכום הממון הנז׳ ולכו למללאח וחלקו אותו לפי ראות עיניכם. עד כאן סיימו עדותם שקבלנוה כראוי וחתמנו פה שנים מתוך השלשה והי״ז בשנים עשר יום לחדש אייר שנת חמשת אלפים וחמש מאות וחמשים ואחת ליצירה.

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'- תעודה מספר  35 – המסר הוא התחשבות במיעוטי יכולת