מורשת יהדות מרוקו

459-אְ(ל) טְעָאם מָא יִתְכְּל גִ'יר מְעָא מוּוָאלִיה.

אין אוכלין תבשיל, אלא יחד עם בעליו.

ا(ل)طعام ما يتكل غير معا مواليه

לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין, אלא אם כן אוכל עמהם. (ראש השנה כט׳ עב׳)

460-אִלִּי מָא חְשְם, יָאכּל חְתָא יִסְבֵע.

מי שאינו מתבייש, יאכל עד לשובעה.

 إللي ما حسمه ياكل حتى يسبع

461-אִלִּי כָּאל וּדָּאקּ, כָּא יִתְסְמָא מְסְתָאקּ.

האוכל ושוב טועם, נקרא זללן.

(א.פ) مستاق למישה פירושו הוא : להשתוקק, וזה מתקשר לזללן אשר משתוקק לטעום מכל דבר.

إللي كال و داق، كيتسمه  مستاق

הסב כאיש אשר נבחר, ואל תעט על האוכל פן תיגעל. (ספר בן־סירא השלם עמ׳ קצב׳)

דע שרעך כמוך, ואכול כאיש, דבר ששם לפניך, ולא תהיה גרגרן פן תימאס. (שם)

בני, אם על שולחן גדול ישבת, אל תפתח עליו גרונך. (שם)

462-גְלְסְת פְל־מִידָא, כְּלְת אָוו מָא כְּלְת, כָּא תְסְמָא כְּלְת.

ישבת ליד השולחן, אכלת או לא אכלת, נקרא שאכלת.

463-מָא תְתִּיקּ בְּ־שְׂתָא דְ־צִיף, בְּ־כְּלָאם אַ־דִ׳יף, וּנג׳וֹם אַ־לִיָּאלִי.

אל תאמין בגשם הקיץ, בדברי האורח, ובכוכבי הלילה.

464-נְכָ׳אףְ נְעְרְד׳לְךּ תּוּוָאלְפְהָא פֹּייָּא.

מפחד אני להזמינן פעם, פן תבוא כל פעם.