מורשת יהדות מרוקו

איגרות נטולות פרטים מזהים

מאחר שקובצי איגרות סופם שיצאו מרשות היחיד (בין לצורך לימוד מלאכת הכתיבה האיגרתנית ובין לשם עיון בסוגיות הנידונות בהן), מידע רגיש הקשור לעניינים שהם בחזקת צנעת הפרט עלול להיחשף לעיניים זרות. נראה שמחיקת פרטים מזהים אפשרה לחשוף את הטקסטים לעין כול, כדבר שיש בו עניין לציבור, מבלי לפגוע באלמוניותו של הפרט שהאיגרת מדברת בו. כך נמצא בקובץ ׳לשון למודים׳ איגרות ׳נקיות׳ מפרטים מזהים שעניינן יחסים בינו לבינה, כגון: אישה ש׳לא נתרצית׳ ללכת עם בעלה (איגרת יח), אישה ׳שהרחיק בעלה נדוד׳(איגרות כב, כג, כה, כז, לב, לג), ענייני מזונות (איגרת כח), עגונה שבעלה נעלם והגיעה עליו שמועה (איגרת יד), ׳מי שנשתמד חתנו והוצרך לשחדו בממון לגרש את בתו׳(איגרת צה); איגרות על נערות ונשים מופקרות(איגרות יג, יז); איגרות שעניינן יחסים (וסכסוכים) בין אדם לחברו, כגון הזמנה לדין תורה (איגרת ל), פירעון חוב (איגרת לא) ומצוקה עקב פירעון חוב לנושים (איגרת צג), גזלת נכס (איגרת עט), בעל בית שסילק דיירת(איגרת טו). במקום פרטי האיש או האישה שמדובר בהם, נמצא שימוש במילה ׳פלוני׳ או בקיצורים כגון פ׳, פב״פ (פלוני בן פלוני), ואפשר גם שתהיינה חתומות בידי פ׳ בחודש פ׳, בש׳ [שנת] פ׳ ובמתא (עיר, מקום) פ׳. הנה לדוגמה איגרת ש׳כתב לאישה שהרחיק בעלה נדוד:

אֲחַדֵּ'שׁ [אַחַר דְּרִישַׁת שְׁלוֹמוֹ] זֹאת הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת, אִשְׁתּוֹ הָב' [הַשְּׁנִיָּה] אוֹ הַג' [הַשְּׁלִישִׁית] שֶׁל פ' [פְּלוֹנִי] אֲשֶׁר מִתּוֹשָׁבֵי מֵתָּא פ' אֲשֶׁר זֶה דַּרְכּוֹ כֶּסֶל לוֹ, נוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּמְדִינָה זוֹ וְהוֹלֵךְ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת עָלֶיהָ בְּמָקוֹם אַחֵר, כֹּה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים וְלֹא יְרֵא אֱלֹקִים, וְזֹאת הַפַּעַם כְּחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִתּוֹשָׁבֵי מֵתָּא פ' וְנִתְגַּלְגְּלָה עִמּוֹ עַד כְּפַר פ' וְהוֹשִׁיבָה שָׁם בֵּין הַגּוֹיִם, וְזֶה הַיּוֹם כְּמוֹ שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים שֶׁהָלַךְ מֵאֶצְלָהּ נָע וְנָד וְהֵנִיחָה שָׁם בֵּין הָעֲרֵלִים וְאֵין חוֹנֵן וְאֵין מְרַחֵם. וְלֹא עוֹד שֶׁהוּא אָמַר לָהּ ע"י שְׁלוּחָיו שֶׁתֵּלֵךְ לָהּ בַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְלֹא תְּיַחֵל לוֹ. וְכַאֲשֶׁר צַר לָהּ בֵּין הָעֲרֵלִים נִזְדָּרְזָה כְּאִישׁ וּבָאָה מִכְּפַר פ' לִכְפַר פ' וּמִשָּׁם בָּאָה לְפִיהָ מְהֻרְהֶנֶת בְּיַד הַחֹמֶר הִיא וְהַיֶּלֶד שֶׁהִנִּיחַ לָהּ, בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים וַהֲרֵי הִיא מְעֻבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְכָעֵת הֻגַּד לָהּ שֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם במ"ק [בִּמְחַנְּכָם קָדוֹשׁ] לָכֵן כת"ר [כְּבוֹד תּוֹרַת רַבִּי] יִבְדֹּק וִימַשְׁמֵשׁ אַחֲרָיו לְהֶכְרֵחוֹ ע"י יִשְׂרָאֵל וְגוֹיִם לָבוֹא [לְ]פֹה אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ אוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ גֵּט כָּשֵׁר וְיִפְטֹר אוֹתָהּ, וְקֹדֶם כֹּל כת"ר יוֹכִיחֶנּוּ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְהִכָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע, וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לְךָ.

אַחַר הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה / מוּל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / יִתְוֵן עָלֶיהָ מִן שְׁמַיָּא תַּרְתֵּי לְטִיבוּתָא / שְׁלָמָא רַבָּא וּבִרְכָתָא / בְּכָל אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ חִכְּתָה / וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה / אכי"ר [אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן].אותותי אלה ידיע ליה למר וכר (איגרת כה).

שהרחיק בעלה נדוד: על פי ׳הנה ארחיק נדד, תה׳ נה, ח. זאת האשה: על פי מל״ב ח, ה. האשה הנצבת: על פי שמ׳׳א א, כו. זה… לו: מנהג מטופש ומגונה, על פי ׳זה דרכם כסל למו׳, תה׳ מט, יד. ונושא אחרת: רומז לדה״א ב, כו: ׳!וזהי אשה אחרת לירחמאל׳. כה… הימים: על פי שמ״א כז, יא. ולא ירא אלקים: על פי דב׳ כה, יה. וזאת הפעם: על פי בר׳ ב, כג. מתא: מקום. ונתגלגלה: נדדה מתוך טלטולים עזים, השוו לאיוב ל, יד: ׳תחת שיאה התגלגלו׳. בין הגוים: על פי יש׳ ב, ד. נע ונד: על פי בר׳ ד, יב. והניחה שם: על פי זב׳ ה, יא. תייחל: תחכה. ימשמש: יבדוק, יבלוש. אצלה להיות עמה: על פי בר׳ לט, י. והכה… רשע: על פי ׳והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׳(יש׳ יא, ד). ושלום יוסיפו לך: על פי מש׳ ג, ב. התפילה והתחינה: על פי מל״א ח, נד. שוכן מעונה: כינוי לה׳. ייתון… וברכתא: יבוא עלינו משמים שתי טובות – שלום גדול וברכה. נפשו חכתה: על פי ׳נפשנו חכתה לה״, תה׳ לג, כ. ונפשו אותה: על פי איוב כג, יג. אותותי אלה: על פי שמ׳ י, א. ידיע ליה למר: ידוע לו לאדוני.

מאחר שאבן צור מבקש לאתר את הבעל הנוטש ולאלצו לנהוג על פי הדין, אך טבעי הוא שיזכיר באיגרת את שמו וכן פרטים מזהים באשר לאישה הננטשת – עיר מוצאה, כפר מגוריה לאחר הנישואין ומסלול נדודיה בין הכפרים. כל הפרטים המזהים הללו הושמטו מתוך האיגרת המועתקת במתכוון משום כבודה של האישה.

נראה שאבן צור הקפיד מאוד לשמור על דיסקרטיות, עד שהשמיט מהנוסחים המועתקים אפילו שמות של רבנים ודיינים שפנה אליהם וכן תאריכי פנייה – כך נראה למשל באיגרת על הזמנה לדין תורה:

איגרות בלא פרטים מזהים וגזירי איגרות(איגרונים) מאת ר' יעקב אבן צור-אפרים חזן ורחל חיטין־משיח

עמוד 106