רבי דוד בן אהרן חסין-אַתָּה ה' עַד מָתַי

 רד. אתה ה׳ עד מתי

בין ישראל לעמים. מחאה ופולמוס כנגד לעג האומות ובתיאור שיעבוד גלויות. שיר מעין אזור בעל שבע מחרוזות. בכל מחרוזת – שלושה טורי ענף וטור אזור אחד, במחרוזת הפתיחה טור אזור שני המשמש רפרין, ובמחרוזת החותמת משתנה הרפרין.

חריזה: א/א א/א א/א ב/ג ב/ג ד/ה ד/ה ד/ה ד/ג ו/ז ו/ז ו/ז ז/ג וכר.

משקל: שמונה הברות בכל צלע.

כתובת: שיר יסדתי על גלות ישראל בין האומות. נועם ׳סגולתי ואור עיני׳. מרובע. סימן: אני דוד חזק.

מקור: ק- ו ע״ב.

אַתָּה ה' עַד מָתַי / תַּעֲשֶׂה מִשְׁפָּט בְּרוֹדְפַי

בּוֹזִים חֻקּוֹתַי, תּוֹרוֹתַי / מַלְעִיגִים בְּחוֹזַי, צוֹפִי

לְהַגִּיד בָּשְׁתָּם בִּשְׂפָתָי / הֵשִׁיבוּ אוֹתִי סְעִיפַי

כִּי זִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָן / וּבְשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

נִלְאֵיתִי נְשֹׁא דִּבְרֵיהֶם / הָיוּ עַל רֹאשִׁי לַטֹּרַח

לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם / כָּל הַיָּמִים פִּיהֶם יִצְרַח

תֶּחְשַׁכְנָה מַרְאוֹת עֵינֵיהֶם / וְהָיוּ כַּעֲדַת קֹרַח

גַּם צָרַעַת בָּהֶם תִּפְרַח / תְּכַסֶּה אֶת כָּל בְּשָׂרָם

תִּפְתַּח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

יוֹם הַמַּר מְאֹד לִי שַׁדַּי / שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת אַרְבָּעָה

בָּבֶל וְיָוָן וּמִדֵּי / וּמַלְכוּת אֱדוֹם הֲרִשְׁעָה

הָאֵל קָצַף מְעַט לִי דַּי / וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה

הוֹסִיפָה עַל הַשְּׁמוּעָה / בְּאָמְרָם ה' הִסְגִּירָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַתֲ אֲבִּירָם

דְּבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו / יָצָא וְהַדָּת נִתְּנָה

לְאַבְרָהָם אָב הֲמוֹנָיו / בָּחַר לְיִשְׂרָאֵל מָנָה

וּבָחַר שִׁעְבּוּד לְבָנָיו / הִסְכִּימָה עִמּוֹ שְׁכִינָה

תְּמוּרַת תָּפְתֶּה הוּכְנָה  יִמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

וְעַד מָתַי אֶל חֵי עוֹלָם / תֶּחֱרַשׁ וְתִשְׁקֹט לָהֶם

הָשֵׁב לָהֶם אֶת גְּמוּלָם / כְּמוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם

עָקָר וְתוֹסֶפֶת מֻשְׁלָם / תְּחִלָּתָם גִּלָּה סוֹפְהֶם

לֹא מֵהֶם לֹא מֶהֱמֵהֶם / הַשְּׁבִיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ / הָאוֹמֵר דַּי לְעוֹלָמוֹ

יָחִישׁ זְמַן פְּדוּתֵנוּ / כָּל הַקָּצִין סָפוּ, תַּמּוּ

זֶה ה' לוֹ קִוִּינוּ / יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ

יִבְנֶה מַהֵר בֵּית הֲדוֹמוֹ / קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל פֵּאֲרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת / זְמַן זֶה קִוִּינוּ לִהְיוֹת

וּמֵרֶדֶת בּוֹ צַלְמָוֶת / וְהַמֵּתִים לְהַחֲיוֹת

עֲנִיָּה סֹעֲרָה מִתַּאֲוִית / חֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת

וּכְמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת / יָשׁוּבוּ בָּנִים לְעִירָם

לְמַעֲנָךְ דָּר עֲלִיּוֹת / אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם

אתה… מתי: על-פי תה׳ ו, ד. תעשה… ברודפי: תה׳ קיט, פד. 2. בוזים… תורותי: על-פי בר׳ כ, ה. וכוונתו לויכוחים עם שכניו המוסלמים. צופי: נביאי, חוזי, על-פי יר׳ ו, יז. 4־5. כי… בשרם: על-פי יח׳ כג, כ. תיאור של גנאי לאויבי ישראל. 5. תפתח… אבירם: על-פי תה׳ קו, יז וזהו שיבוץ שונה הוראה: ׳דתן׳ משמעו – הדת שלהם, ו׳אבירם׳ עניינו מנהיגיהם וגדוליהם. 6. נלאיתי… לטורח: על-פי יש׳ א, יד. וכוונתו לטענות המוסלמים ולדברי הגנאי שהם משמיעים. 7. לעשות כמעשיהם: דורשים שישראל ילכו בדרכיהם. יצרח: דבריהם נאמרים בגסות ובצעקות רמות. 8. תחשכנה… מראות: על-פי תה׳ סט, כד. עדת קורח: במ׳ כו, ט; כג, ז. 9. גם… בשרם: על-פי וי׳ יג, יב־יג. 10. יום… שדי: על-פי רות, א, כ. 11-10. שעבוד… הרשעה: על־פי בר״ר פרשה ב ׳אמר ריש לקיש: תוהו זו בבל, ובוהו – זו מדי וחושך – זו יון. תהום – זו אדום הרשעה׳, ועוד. 12. האל.. לרעה: על-פי זכי א, טו. והכוונה: הקב״ה כעס מעט על עמו, והגויים הרבו להרע לישראל מעבר לכוונת הקב״ה. 13. הוסיפו… השמועה: על-פי דה״ב ט, ו. באמרם… הסגירם: על-פי דב׳ לב, ל. 14. דבר… יצא: אס׳ א, יא. והדת ניתנה: אס׳ ג, טו. 15. לאברהם… המוניו: על-פי בר׳ יז, ד-ה. 16. בחר… שכינה: על-פי שמו״ר נ״א, ז: ׳במה אתה מבקש שישתעבדו בניך ־ בגיהנום או בגלויות? א״ר חנינא בר פפא: אברהם בירר לו הגלויות, ומנין? שנא׳ ״אם לא כי צורם מכרם״ זה אברהם ׳וה׳ הסגירם׳ – שהסכים הקב״ה אחריו׳. 17. תפתה: כינוי לגיהנום, על-פי יש׳ ל, לג. ובחר אברהם בגלויות במקום בגיהנום. וימנע… אורם: על־פי איוב לח, טו. וכך מנע אברהם את אש הגיהנום מרשעי ישראל. 18. ועד מתי: על-פי שמ״ב ב, כו. אל חי: על-פי יהו׳ ג, י. תחרש… להם: על-פי תה׳ פג, ב. 19. השב ידיהם: על-פי תה׳ כח, ד. 20. עיקר ותוספת משלם: עונש מלא ומוחלט. 21. לא… מהמהם: על-פי יח׳ ז, יא. ונדרש בסנהדרין קח ע״א, ב״ר לא: ׳וכך אמר הקב״ה למשחית (בדור המבול): אינך זקוק להשאיר נפש, כי אין תועלת לא מהם ולא מהמונם ולא ממשאם׳. השביתה.. זכרם: על-פי דב׳ לב, כו. 22. די… לעולמו: על־פי הזוהר, ח״ג, רנא, וראה רש״י לבר׳ מג, יד. 23. כל הקיצין: על-פי סנהדרין צז ע״ב: ׳כלו כל הקיציף. 24. זה… קיוינו: על-פי יש׳ כה, ט. יפן… לעמו: על-פי לשון הקדושה במוסף של שבת ויו״ט. 25. בית הדומו: כינוי לביהמ״ק, על-פי איכה ב, א. קדוש… פארם: על-פי יש׳ נה, ה. 26. חרות ממלאך המוות: על־פי שמו״ר, פרשה נא ח: ׳בשעה שנתן הקב״ה התורה לישראל לא היו ראויים שישלוט מלאך המוות בהם ׳חרות על הלוחות׳. מהו חרות? ר׳ נחמיה אומר: חירות ממלאך המוות׳. 27. והמתים להחיות: על-פי אבות, ד, כב. 28. עניה סוערה: על-פי יש׳ נד, יא. מתאוית: משתוקקת לגאולה. 29. שנים קדמוניות: על־פי מל׳ ג, ד. ישובו… לעירם: על-פי יר׳ לא, טז. 30. דר ״עליות: כינוי לקב״ה, שוכן שמים.