אברהם חיים-שליחותו של הרב אברהם פינטו למארוקו-ממזרח וממערב כרך ב'

הסכום הכולל שאסף הגיע לכ- 136 אלף פראנקים, ולאחר ניכוי ההוצאות העביר לוועד עדת הספרדים כ-114 אלף פראנקים, שמהם נותרו לו כ-69 אלף פראנקים. הוועד קיבל את הכספים שתשעה שיעורים שהועברו ממרוקו. סכום אחד מסר השד"ר עם בואו ירושלימה בתום שליחותו, ואת היתרה האחרונה של חובו פרע חודשים אחדים לאחר מכן.

מן ההתכתבות שניהל עם ראשי ועד עדת הספרדים בירושלים, שקטעים ממנה מובאים להלן, נמצאנו למדים את הקורות אותו : קשיי התחבורה ותלאות הדרך, שיבוש מסלול המסע כאשר פגש שליחים מערים אחרות (טבריה וחברון) וממוסד אחר (ישיבת " בית אל ") וניהול משא ומתן מייגע, תוך הפגנת אורך רוח עם הגבירים היחידים לגבות סכומים גבוהים ככל האפשר.התברר, שבגלל ירידת המסחר במרוקו ירדו סוחרים יהודים רבים מנכסיהם, ורק באמצעות תיאורים קודרים ביותר של מצב הספרדים בירושלים ניתן היה לשכנעם לתרום. עיתוי הביקור השפיע גם הוא : בתקופת החגים רבו ההוצאות ולכן לא הייתה נכונות לתרום, ואילו באחד המקומות דווקא עיתוי זה היה נכון, שכן אז נמצאו היהודית בבתיהם ולאחר החגים התפזרו בין כפרי הגויים לרגל מסחרם. בכל המקומות שביקר, ובעיקר בערים הגדולות, זכה לסיוע רב מצד הגבאים המקומיים, ועל פי בקשתו שלח להם ועד עדת הספרדים מכתבי תודה והוקרה מיוחדים.

עם שובו של הרב פינטו לירושלים בסוף תרפ"ד, נתבקש למסור לוועד את היומן האישי ואת יתרת הסכומים שהביא עמו. משנשתהה יתר על המידה בגלל המחלוקת בין הרב הראשי יעקב מאיר ובין ראשי הוועד, קיבל התראה של עורך דין. לבסוף מסר את יומן השליחות (שקטעים ממנו מובאים להלן) ולאחר ביקורת החשבונות שאישרה את נכנותם, ניתן לו, כנהוג, שטר פיטורין בסיוון תרפ"ה – 1925.

תעודות.

שטר תנאים ( טיוטה )

בסימן טוב מודים אנחנו החתומים מטה חכמי ורבני ופרנסי ומנהיגיו ועד כוללות עדת הספרדים בעיר הקודש ירושלים תיבנה ותיכונן האמת והצדק, שבכוח המסור בידינו מכוללות עיר קודשנו ותפארתנו תיבנה, הנכרת, שד"ר לשליחות ערי מערב הפנימי את מעלת כבודו, ידידינו הרב המופלא וכבוד ה' מלא משפחת זרע קודש טהור כבו מורני הרב רבי אברהם פינטו ישמרו צורו ויחייהו.לאסוף ולקבץ כל כסף הקדשים, נדרים ונדבות, קופות והקדשות דשייכים לכוללות עיר הקודש תיבנה ירושלים, על פי התנאים שנבאר העשויים בינינו כתנאי בני גד ובני ראובן לפי הדין וכתקנות חכמינו זכרונם לברכה "נתחייב הרב השד"ר הנזכר יצ"ו בחיוב גמור ושלם ובשעבוד גמור ושלם ששעבד גופו לדעת רבינו אברהם בר דוד זכרו לחיי העולם הבא לכתת רגליו וללכת הוא בעצמו לשליחות הנזכרת. עליו להשתדל בכל עז לקרב התועלת לטובת עוללות עיקו"ת ירושותיו שדווקא ולא בעד שם עניין ומפעל אחר כלל ועיקר. בייחוד עליו להשתדל לחזק הקופות הקבועות שמה, ולייסד ולקבוע קופות חדשות ובעד שכר טרחה ועמלו ביסוד קופות חדשות יקבל עשרה למאה משך עשר שנים מיום התייסדותם.

עליו לסדר פנקס חשבון הכנסה והוצאה בפרטות מכל עיר ועיר ושמות המתנדבים וסכום נדבתם. ואפילו נתנו לו במתנה לעצמו או לבני ביתו בפירוש. ואפילו מציאה בשוק בלי גוזמה, הכל יבא בחשבון לתת בו דין חלוקה כמו שנבאר.  זולת אם נתנו בגדים תפורים, אזי המה לעצמו, ובגמר השליחות חייב למסור לידי ועד העדה הנזכרת פנקס החשבון הנזכר וגם ההרשאה, והכוללת וגם רשימת כל מה שעשה מקבלת הקופות ונדבות – הכל כאשר לכל חייב למסרו ביד ועד העדה. כאשר בעזרת השם תשיג ידו לעשות איזה הקדש לקרן קיימת, אם יגיע כסף ההקדש לידינו, אזי יקבל שכר טרחה עשרה למאה מהקרן, ואם קרן ההקדש ישאר שמו שלא יגיע לכוללנו כי אם הפירות, אזי יקבל מהפירות תמיד עשרה למאה.

ובפירושא אתמר כי שארית כסף הקדשים שנתקבץ על ידי הרב הד"ר הקודם כמוהר"ר יקותיאל בן שמעון ז"ל שמונחים שם בערי המערב, אם יעלה בידו לגבותם, יקבל שכר טרחה מחלר הנזכר עשרה למאה.

הערת המחבר – יקותיאל בן שמעון בנו השלישי של הרב דוד בן שמעון. בשנת תרע"ד נסע למרוקו בשליחות מיוחדת לטובל עניי עדת הספרדים בירושלים, ובהיותו במכנאס חלה במחלה קשה ונפטר שם בסוף אלול של אותה השנה. במכתבו האחרון לוועד עדת הספרדים בירושלים ציין, שאסף כחמשת אלפים פראנק, ובגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה לא מצא דרך להעביר את הכסף לירושלים.

אין לו לקחת שום חלק בכסף הבא ישר לידינו.

וכן אין לו לקחת חלק מכסף הקדשים הנהוג לבוא ירושלמה, אף שיביאנו בידו.

בעד בגדים יקבל מן האמצע סך שלושים לירות מצריות.

בהקבץ בידו מחלק הכוללות סך חמישים לירות מצריות עליו לשלחם לשם הרב הגדול הראשון לציון. וחו"ר ועד העדה ופו"ם ועד העדה ה' עליהם יחיו אמן.

עליו לישבע שבועת השותפים בגמר שליחותו כדרכה של תורה.

כל מה שיקבץ מפרי שליחותו, כה יהיה סדר החלוקה : אחר שינוכה מן האמצע ההוצאות שהוציא כמו הוצאות אכילה שתייה לינה, סופרות ולבגדים כנזכר לעיל וכיוצא, והיה הנשאר יתחלק ששים אחוזים בעד כוללות עיר הקודש ירושלים וארבעים אחוזים יהיו לחלק השד"ר בעד שכר טרחה ופרנסת בני ביתו.

והננו לבאר שאף שלפי תקנת כוללות עיר הקודש ירושלים אין לשד"ר לקחת יותר משליש ההכנסה, בכל זאת מפני שהפראנק הצרפתי ירד מאוד, על כן ויתרנו הפעם לתת לו רשיון לקחת עד ארבעים למאה ויהי רצון חפץ ה' יצליח בידו אמן.

הצעיר בישראל – אברהם פינטו סימנא טבא.

אברהם חיים-שליחותו של הרב אברהם פינטו למארוקו-ממזרח וממערב כרך ב'

עמוד 178