מורשת יהדות מרוקו

חיי שרה / פיוטים

אסתכבאר — בייתאיין

(112) — פיוט — סי׳ אברהם בן עזרא

ע״מ ה-ה תנועות !ברובו!

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵא-לֹהִים, לְאֵ-ל חַי

לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵ-ל חָי:

אֵ-ל חַי בְּרָאַנִי / וְאָמַר חַי אֲנִי

כִּי לֹא יִרְאַנִי / הָאָדָם וְחַי:

בָּרָא כָּל בְּחָכְמָה / בְּדַעַת וּבִמְזִמָּה

מְאֹד וְנֶעֶלְמָה / מֵעֵינֵי כָּל חַי

רָם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ / וְכָל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ

בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ / נֶפֶשׁ כָּל־חַי:

הִבְדִּיל נִינִי תָּם / חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם

אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם / הָאָדָם וְחַי

מִי זֶה יִצְטַדַּק, / נִמְשָׁל לְאָבָק דַּק?

אֱמֶת, כִּי לֹא יִצְדַּק / לְפָנֶיךָ כָּל־חַי:

בְּלֵב, יֵצֶר חָשׁוּב / כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב

וְאֵיכָכָה יָשׁוּב / הַבָּשָׂר הַחַי?

נְסוֹגִים אִם אַבּוּ / מִדַּרְכָּם שָׂבוּ

בְּטֶרֶם יִשָּׁכְבוּ / בֵּית מוֹעֵד לְכָל־חַי:

עַל כָּל אֲהוֹדֶךָ / וְכָל־פֶּה מִיַּחֶדְךָ

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ / וּמַשְׁבִּיעַ לְכָל חַי:

זְכוֹר אַהֲבַת קְדוּמִים / וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים

וְקָרַב הַיָּמִים / אֲשֶׁר בֶּן־יִשַׁי חַי:

רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת / שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת

לֹא כִּי, בְּנֵךְ הַמֵּת / וּבֵנִי הַחַי:

הֲלֹא חָלָק, מֵרֹאשׁ, / דָּמוֹ תִּדְרֹשׁ

שְׁפֹךְ אַף, עַל רֹאשׁ / הַשָּׂעִיר הַחַי:

אֶקֹּד עַל אַפִּי / וְאֶפְרֹשׁ לְךָ כַּפִּי

בְּטֶרֶם אֶפְתַּח פִּי / ב"נִשְׁמַת כָּל־חַי":

(112) הנושא: תהלה וכמיהה לגאולה, רשות ל״נשמת״• צמאה – השתוקקה. וחי – ויתקיים. יחו – יגיד. יצטדק – יוכיח צדקתו. נמשל – האם אדם הנמשל לאבק ? בלב יצר… – אשר ארסו כארס העבשוב; מין עכביש ארסי. נסוגים – שהתרחקו מדרכי ה׳. בית מועד… – כנוי לקבר. הלוא חלק… — מראש וראשונה יש לדרוש דמו ישל יעקב, איש חלק, היינו לשפוך אפך על ראשו של עשו. איש שעיר, החי לו בכל סוב.

חיי שרה / פיוטים

אסתכבאר — בייתאיין

(112) — פיוט — סי׳ אברהם בן עזרא