אפרים חזן ורחל חיטין –משיח-מגלת היטליר על הנס וההצלה של יהודי צפון אפריקה
סיפור שחרורה של תוניסיה בידי הכוחות בריטיים של בעלות הברית (מאי 1943) עומד במוקד הפרק השביעי והאחרון – עובדה היסטורית זו מצוינת בהיגד הפותח: "בַּחֹדֶש הַשֵּׁנִי הוּא חֹדֶשׁ אִיָּיר בִּשְׁלשָׁה יָמִים בּו [הירשברג אומר – ב 7- במאי (= ב' או ג' באייר), ראה תולדות היהודים ב, עמ' 170]נִכְנְסוּ לְתוּנִיסְיָא וּ בּיזֵירְת". נראה שהמחבר "דילג" על פרקים ז-ח, והסמיך את דבריו על הפסוק הראשון של פרק ט במגילת אסתר (המבשר את סוף המעשה): "ובשנים עשר חֹדש הוא חֹדש אדר בשלושה עשר יום בו הגיע דבר המלך להֵעשות".
לקראת סיום מובאת רשימת קצינים שנעצרו בשל פשעי המלחמה. רשימה זו מוצגת בדמיון לרשימת עשרת בני המן. היגד הסיום של מגילת היטלר גם הוא כתוב בחיקוי מופתי לפסוקי הסיום של מגילת אסתר, הנה כך:
וְכָל מַעֲשֵׂי תָּקְפָּם וּגְבוּרָתָם שֶׁל האליי [=בנות הברית] הֲלא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל כָּל הָעַמִּים. כִּי הָעם הַיּהוּדִי עַם שָׁקֵט וְרוֹדֵף צֶדֶק דּוֹבר טוֹב לְעַמּוֹ וְדוֹרֵשׁ לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם שְׁכֵנָיו.
והשווה: "וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדֻלת מרדכי… הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס. כי מרדכי היהודי… דֹרש טוב לעמו ודֹבר שלום לכל זרעו".
חשוב להדגיש שוב, שחיקוי לשון מגילת אסתר וסגנונה ניכר לכל אורך מגילת היטלר ואינו מוגבל להיגדי הפתיחה.
אף על פי שעיקר אחיזתה של המגילה שלפנינו הוא במגילת אסתר, יש בה שיבוצים גם ממקורות אחרים, כגון: "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת עָשָׂה", על פי "בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל", תה' ז, טז; "בַּיּוֹם אכלהוּ חרֶב וְקֶרַח בַּלַּיְלָה", על פי "ביום אכלני חרב וקרח בלילה", בר' לא, מ. כמו כן יש בה רימוזים לסיפורים מקראיים אחרים, כמו למשל ההיגד: "לְהַרְאוֹת לָהֶם אֶת גּדֶל כְּבוֹדו וְתִפְאַרְתּו וְאֶת יְקַר גְּדֻלָּתו וְרֹב חכְמָתו וּמִסְפַּר אֲנָשָׁיו", המרמז לסיפור שלמה המלך ומלכת שבא: "ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה… ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו (מל"א י, ד-ה).
"פורים שני" זכר להצלת קהילות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, נקבע ל 11- בנובמבר – מועד זה מצוין הן בהקדמת המחבר והן בסוף המגילה, אך אין מצוין תאריך עברי.
פיוטים ומגילות לזכר נס והצלה מקומיים נכתבו בימינו גם בישראל. עם המפורסמים שבהם נמנים שני פיוטי "מי כמוך" על תשועת ישראל במלחמת ששת הימים (אייר תשכ"ז, יוני 1967 ) – "אלהים ברא ישראל למופת" מאת ר' יוסף משאש (ראה משאש, נר מצוה, עמ' קסט -קעה) ו"אדון חסדך בל יחדל" מאת ר' מסעוד דאנינו (ראה דאנינו, תפארת בחורים). להבדיל מן המקובל, אין מציינים "פורים שני" לזכר תשועה זו.
להלן המגילה עם ההקדמה שבראשה, כפי שהיא מועתקת מתוך: קרופ, מ' (עורך) מגילת היטלר: הוצ' פקסימיליה. ירושלים 2006 . הוספנו על הטקסט הזה ניקוד (כמתבקש בהקדמת המחבר), ומספרנו את הפסוקים להעיד על סימן מניינם: "קוה אל ה'". עוד הוספנו תיקונים והערות, אלה מובאים בסוגריים מרובעים ובשולי הטקסט.
פ' חסין
מגלת היטליר
זְמַן רַב חִפַּשְׂתִּי לִמְצֹא תְּנוּעוֹת כְּדֵי שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוּכַל לַהֲגוֹת בִּמְגִלָּה זו לְהַכִּיר עֶרְכָּהּ וְלָדַעַת מִמַּה נִּצַּלְנוּ וּמָה עוֹבֵר עַל אַחֵינוּ הַפְּזוּרִים אַך לַשָּׂוְא יָגַעְתִּי כִּי בְּכָל בָּתֵּי הַדְּפוּס שֶׁל מָארוֹקו אֵין תְּנוּעוֹת. לָכֶם קוֹרְאִים יְקָרִים אֲנִי מַזְהִיר לְקורְאָהּ בְּשׂוֹם לֵב בִּשְׁבִיל שֶׁלא תְּשַׁנּוּ מִבְטָא הָאוֹתיּוֹת וּבָזֶה יִשְׁתַּנֶּה גַּם הַבֵּאוּר. בְּהַרְבֵּה מִלּוֹת יֵשׁ אֵיזֶה אוֹתִיּוֹת יְתֵרוֹת, כָּל זֶה עָשִׂיתִי רַק בִּשְׁבִיל לְהָקֵל קְרִיאָתָהּ. חוֹשֵׁב אֲנִי כִּי חוֹבָה עָלֵינוּ לִקְרוֹא מְגִלָּה זו בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּאַחַד עָשָׂר לְנוֹבֵאמְבֶּר ולחג פּוּרִים קָטָן שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתִּגָּמֵר הַמִּלְחָמָה נִקְבַּע אוֹת ולְפוּרִים גָּדוֹל. הַמְּגִלָּה הַזֹּאת לא לִמְגִלַּת הִתּוּלִים וּצְחוֹק תֵּחָשֵׁב כִּי אִם לִמְגִלָּה רְצִינִית מְגִלָּה מַמָּשׁ. כִּי עַל פִּי סִגְנוֹנָהּ יְכוֹלִים אַתּם לְהַכִּיר שֶׁהִיא מֻושְׁפָּעָה מִמְּגִלַּת אֶסְתֵּר שֶׁלָּנוּ וְלָכֵן צָרִיך לִקְרוֹתָהּ בְּנִגּוּן כְּנִגּוּן מְגִלַּת אֶסְתֵּר.
הֶֶֶֶעָָָָערָָָָה בְּאֶמְצַע הַמְּגִלָּה כָּתוּב "וַיַּרְא הִיטְלֶיר כִּי בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו אֵבֶל גָּדוֹל הָיָה לַיּהוּדִים": מֶה הָיָה? מֵת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מֵת אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה מֵת הַסּוֹפֵר הַגָּדוֹל יַעֲקֹב אָשֵׁר אַבְּרָמוֹבִיץ וְעוֹד הַרְבֵּה סוֹפְרִים וַחֲכָמִים מֵתוּ בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה אֲבָל לא זוֹהִי כַּוָּנַת הִיטְלֶיר הָאָרוּר כִּי אִם מָצָאתִי עַל מַה לּסְמוֹך וְסָמַכְתִּי. בְּנֵי הָמָן שֶׁמֵּתוּ הֵם שְׁנֵים עָשָׂר הַקְּצִינִים שֶׁנֶּאֶסְרוּ בְּאַפְרִיקָא. כַּאֲשֶׁר תַּתְחִילוּ הַקְּרִיאָה וְתִשְׁמְעוּ שְׁמוֹת הָאֲרוּרִים תַּכּוּ וּתְצַוּוּ לִבְנֵיכֶם לְהַרְעִישׁ בָּרַעֲשָׁנִים כְּמו שֶׁעוֹשִׂים בִּקְרִיאַת מגִלַּת אֶסְתֵּר (וּבָזֶה יִמָּחֶה שֵׁם עֲמָלֵק זֶה שֶׁנִּשְׁאַר תַּחַת הַשָּׁמַיִם)
המּחבּר פ' חסין מורה לעברית
- HASSINE, 29, Rue de Safi – CASABLANCA
בָּרוּך אַתָּה אָבִינוּ הַמְּרַחֵם תָּמִיד עָלֵינוּ וּמַכְרִיע אוֹיְבֵינוּ תַּחְתֵּנוּ שֶׁזִּכִּיתָנוּ לִקְרֹא
מְגִלָּה.
אפרים חזן ורחל חיטין –משיח-מגלת היטליר על הנס וההצלה של יהודי צפון אפריקה