מורשת יהדות מרוקו

משפחתו

בניו של רבי ידידיה הידועים לנו הם הרה״ג רבי יהושוע, ר' יעקב ורבי רפאל אהרן, את שני האחרונים שיכל בבחרותם. את צער פטירתם ויגונם, נשא על לבו כל ימי חייו.

לזכרם ולהנצחתם הקדיש כמה מיצירותיו. רבי רפאל אהרן היה יניק וחכים, הוא שאל את אביו שאלות בהלכה. מתוך מכתב שכתב רבי אברהם טולידאנו לרבי ידידיה, אנו לומדים פרטים נוספים על המשפחה, שמה של אשת רבי ידידיה היה מרים. היה לו בן נוסף בשם ר' יהודה (שהקים משפחה בחיי אביו), ובת בשם חנינא, כנראה נקראת על שם הסבתא חנה, אמו של רבי ידידיה.

רבי ידידיה נפטר בפאם בערב ראש חודש כסלו התרכ״ח (1868).

יצירתו

מרן רבי ידידיה היה איש אשכולות. מתוך עיון בעזבונו הרוחני כפי מה שהשתמר ביד זרעו, ניתן להסיק כי הוא היה רהב אופקים. עסק במקרא, בהלכה, בדרוש, בשירה ובלשון העברית. כמו כן התענין בפלאי הבריאה, ובטבע שהטביע הבורא בעולמו.

חיבוריו ההלכתיים עוסקים בפסקי דין שכתב, תשובות על שאלות שנשאל מאחרים, וכן נושאים הלכתיים או הגותיים שחקר וסיכם. להלן אחת החקירות על דברי רבינו האר״י ז״ל, שכתב שהמחרף חברו והלה שתק ולא ענה, המחרף מאבד מזכויותיו שעשה לטובת הנעלב. ר' ידידיה דן בשאלה מה יהיה אם המחרף חזר בתשובה וביקש סליחה מהנעלב וסלח לו. האם הזכויות שאבד המחרף חוזרים לו! ואם כן הרי נמצא שהנעלב בגלל רוב צדקותו מפסיד. ואם לא חוזרים למעליב, גם כן לקתה מידת הדין, שהרי אמרו חז״ל מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.

כמו כן הוא מעלה שאלות בצורת חידות, דומה כי הן נועדו לחדד התלמידים או את בניו, לדוגמא: 'יש זמן שקידושי חרש שאינם אלא מדרבנן, יש בהם עדיפות יותר מקידושי פקח שהם מן התורה'.

חלק ניכר מיצירתו ההלכתית הועיד כספרות עזר לרבנים ודיינים בצורה אנציקלופדית ערוכה לפי א״ב של הנושאים.

רבי ידידיה עסק גם בבלשנות, והקדיש המון מזמנו להוכיח שהשפה הערבית קרובה מאוד לשפה העברית. ובחלקה הגדול, היא עברית שהשתבשה. חיבר חיבור שלם לסוגיה זו, בו מוכיח מקורות למלים ערביות שמקורם בשפה העברית לשכבותיה: לשון מקרא ולשון חכמים, או בלשון הארמית לניביה. הוא עסק גם בשירה, וחלק משיריו השתמרו בתוך 'נאות מדברי קובץ שירתו של מו״ר אביו הרא״ם זצ״ל, אחרים רשומים בדפים בודדים ונמצאים באוסף כתבי המשפחה.

רבי ידידיה היה פורה בכתיבתו, הוא כתב עשרות ספרים. את יצירתו הקדיש להנצחת מו״ר אביו, ולהנצחת בניו ר' יעקב ור' רפאל אהרן, ששיכל בבחרותם.

מכל יצירתו הענפה בה כשלשים חיבורים, נדפסו עד כה רק שו״ת 'דבר אמת' (פאס תשט״ו). והוחדרו על ידינו חיבורו 'קופת הרוכלים' ו'ספר זכירה' (לוד תשנ״ד); 'מנחת

זכרון' (לוד תשנ״ט). מאוסף הספרים שבידי המשפחה שהיה לפני, ברור, כי לא כל יצירתו השתמרה ביד זרעו. מרבית הספרים לא נמצאים, וגם המעט הנותרים שלטו בהם פגעי הזמן, טחב ועש וחלקם מפוררים לדפים ולחצאי דפים.

ברית מס 40 בעריכת מר אשר כנפו-רבי ידידיה מונסונייגו, הראשון–פרופ' הרב משה עמאר.סוף המאמר

עמוד 16