המשפט העברי בקהילת מרוקו-דייניה, רבניה ומנהגיה-הרב שלום משאש.

קהלת ישראל בארץ פזוריה במארוקו, דייניה, רבניה, ומנהגיה.

מאת: הרה ׳ג שלום משאש – רבה הראשי וראב״ד ירושלים

קהלת ישראל בארץ מארוקו מאז נתיישבו שם, היתה מליאה חכמים וסופרים, מהם נקראו תושבים כלומר אזרחים מארוקים שעולים עד זמן הבית, ומהם נקראו מגורשים שבאו מגירוש ספרד מקסטילייא, ונקראים חכמי קאסטילייא שהיו מתקדמים בחכמה ובדעת ונטעו את שרשי תורתם ומנהגיהן בשחיטה, בנישואין, ובכל דבר, ומאז מלאו תפקיד גדול בישיבות, ובתלמידי חכמים ודיינים, רועי־צאן קדשים, מה שהם מוכרים אצלינו ונתפרסמו בעולם בחיבוריהם כעמודי התורה וההלכה, הם רבינו יצחק אלפאסי עמוד ההוראה הידוע בשם הרי״ף, ואחריו תלמיד תלמידו הרב משה בר מיימון הנודע בשם הרמב״ם והוא ג״כ א׳ מעמודי ההוראה, אשר הוא הראשון שנתן רוח חדשה בהלכה בסגנונו הנעים ובלשונו העברית הצחה, וכהבדלי ההלכות למיניהן אשר קודם לו היו בלולים ומעורבים בתוך התלמוד בבלי וירושלמי ספרא וספרי וגם בהלכות הרי״ף אחת הנה וא׳ הנה וזרחה עליהם שמש תורתו הנאורה, הקלה והחמורה, קלה בלשונה וחמורה בעומקה ומאז קמו אחריו הטור והב״י ומר״ן הקדוש בשלחנו הטהור והלכו בסגנון שלו ובדרכו אשר התוה ואחריהם זמן רב, אז קמו רבנים גדולים ומנהיגי הדור בכל עיר ועיר, החל מהרב שמואל אבן דנאן זלה״ה הקדמון אשר הוא אחד ממאתים רבנים אשר סמכו את מר״ן הקדוש מהר״י קארו לקבל הוראותיו כפתגם הנודע לכו אל יוסף (קארו) אשר יאמר לכם תעשו, (ראה בקש שלמה אבן דנאן ז״ל), ובימינו נתפרסם מזרעו הרה״ג שלמה אבן דנאן ורבנו ראש רבני מרוקו מוהר״ר שאול אבן דאנן ואחריו נהרו כמה משפחות קדושות אשר היו בהם רבנים גדולים, מתוכם כעין החשמל, הרה״ג המפורסם רויה הא', הב׳ והג׳ (הרב וידאל הצרפתי) והרה״ג אליהו הצרפתי, ועד אהרן הרב אבנר ישראל הצרפתי.

משפחת סירירו, משפחת מונסונייגו, משפחת בן עטר, אשר מתוכם נוצץ הרה״ג מוהר״ר יהודה בן עטר (מהריב״ע) שהיה ראש לכל הרבנים בדורו, וכולם היו נכפפים לו ולדבריו כתלמיד לפני רבו, עי׳ במשפט וצדקה ביעקב בהרבה תשובות.

משפחת מלכא, שמתוכה היה רב ועצום בישראל מוהר״ר יעקב מלכא שהיה לבסוף רב ודיין בעיר תיטוואן יע״א.

משפחת אבן צור, שמתוכה האיר וזרח כוכב מיעקב, הרה״ג המליץ המפואר מוהר״ר יעקב אבן צור עי׳ בספריו משפט וצדקה ביעקב, ועוד ועוד, כל אלו חו״ר פאס יעא׳.

ובעיר מקנאם, היו גכ׳ הרבה משפחות קדומות, אשר הגיעו בזמן המגורשים נן׳. ה״ה משפחת טולידאנו ומשפחת בירדוגו, ומשפחת מימראן, המפורסמים בהם היו הה״ג משה בירדוגו הנק׳ בשם הרב המשבי״ר והרה״ג מרדכי בירדוגו הנק׳ בשם המרבי״ץ ובנו הרב הגאון המפורסם המלאך רפאל בירדוגו המפורסם בחיבורו ותקנותיו ומנהגיו, ובנו הרב מימון בירדוגו, הנק׳ בשם הרב המבי״ן, הרב מוהר״ר יקותיאל בירדוגו אחיו הגדול של המלאך רפאל ובנו הרב מוהר״ר פתחיה, בעל ס׳ נופת צופים ופתוחי חותם, ואחיו מוהר״ר יעקב בעל ס׳ שופריה דיעקב, ומוהר״ר יוסף בירדוגו בעל כתונת יוסף ודברי יוסף, ועד אחרן הרה״ג מוהר״ר יהושע בירדוגו שהיה אב״ד במקנס, ועוד היה רב ראשי וראב״ד למרוקו, ועוד ועוד.

משפחת טולידאנו היו בה ב׳ אחים גדולים מוהר״ר משה ומוהר״ר חביב טולידאנו שהיו בזמן קודם למוהריב״ץ, ועוד אחריהם מוהר״ר חיים טולידאנו ומוהר״ר יעקב אחיו, המפורסמים בשם מהרח״ט ומוהרי״ט, גם מוהר״ר משה טולידאנו בעל שמים החדשים, ועד אחרן הרה״ג החסיד מוהר״ר רפאל ברוך טולידאנו ראב״ד בקנס.

גם משפחת משאש, הרבה דורות רבנים ומביניהם הרה״ק מו״ז הרב שר שלום משאש, בעל ס׳ דברי שלום ואחיו מוהר״ר מגן דוד. ואחיו הרב החסיד מוהר״ר חיים ובנו הרה״ג הוד יוסף משאש שהיה רב ראשי לחיפה, ולהבדיל בין החיים אני ע״ה שמשמתי במארוקו שלושים שנה בתור רב ראשי וראב״ד והיום זכיתי ועליתי לירושלים ומשמש כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בירושלים.

ומשפחת עמאר האחים הרה״ג מוהר״ר אברהם ומוהר״ר שמואל עמאר ובנו הה״ג מוהר״ר שלום עמאר, ומשפחת אבן צור, הרה״ג ר׳ רפאל אבן צור. ועוד הרבה משפחות קדושות.

בעי״ת צפרו, היו משפחת אביטבול, הרב שאול ישועה, בעל ספר אבני שי״ש והרב עמרם לבאז בעל ס׳ חיי עמרם, והרב רפאל משה לבאז, בעל ס׳ הלכה למשה, הרב רפאל מאמאן הא׳ והב', והרב ישמח עובדיה, בעל ישמח לבב

בעיר סאלי ורבאט זרחו אורים גדולים הרה״ק המפרוסם ר׳ חיים בן עטר, והרה״ג ר׳ אליעזר דאבילה בעל ס׳ מגן גבורים ומעין גנים ובאר מים חיים, הרב הגדול יוסף אלמליח בעל תקפו של יוסף. ועד אחרן הרה״ג מוהר״ר רפאל אנקאוה רב ראשי וראב״ד לערעורים, ובנו הרה״ג השר מיכאל חבר ב״ד הגבוה, ועוד, וכן בערי מראקש היו רבנים גדולים מפורסמים אשר שמענו את שומעם כהר׳׳ב דודצבאח וחביריו רק שלא חיברו ספרים הרבה או חיברו ונאבדו.

בערי תאפילאלת אחד היה נודע למשגב בתורתו בחסידותו ובחיבוריו, הרה״ק יעקב אביחצירא ובניו והקדושים, עד הדור הזה, נמצא בינינו נכדו האדמו״ר המפורסם ר׳ ישראל אביחצירא ובניו, ואחיו הה״ג יצחק אביחצירא ובניו הרבנים שמתוכם נוצץ אור בהיר, הר׳ אהרן אביחצירא שר הדתות.

בכל התקופות הרבנים מלאו את תפקידם, כראשי העיר כדרשנים, כמורים, כטובי העיר, באופן שעל פיהם יקום כל דבר, והיה בידם הכל לנדות ולהחרים למי שיעבור על דבריהם.

אלו הידועים בעולם התורה מתוך חיבוריהם, והשאר לך נא ראה בספר נר המערב וספר מלכי רבנן, כמה חכמים ורבנים של מרוקו, באופן שמעולם לא פסקה שלשלת התורה והרבנים, וכל דור מוסיף חוליא לשלשלת הארוכה, עד זה זמן קרוב שהתחיל זרם העליה לארץ ואז כל רבני המערב עלו לארץ.

תמיד היהודים בכל ערי מרוקו היו דרים לבדם במחנה מיוחד להם, כמעט היו גוי בקרב גוי, הערבים בכללותם אינם יודעים כלל ואינם מתערבים בענייני היהודים, היו עושים כל מנהגיהם וסדר תפלותיהם כמו שירצו ובזמן שירצו, וזר לא יקרב אליהם, והממשלה אדרבה מחזקת ידיהם ושומרת עליהם לקיים את דתם כפי רצונם, יש להם בתי דינים משלהם, כל המשפטים בין איש לאשתו, ובין איש לרעהו היו אצל הרבנים, ומי שתובע חבירו אצל הערכאות והפסידו שלא כדין, חוזר ומוציא בלעו מפיו על ידי הרבנים, והממשלה מאשרת משפטם, הרבנים וחכמי הדור מנהיגים קהלותיהם, בדרכי התורה והדת והמוסר, בחדר לקטנים, ובישיבות לגדולים, וקול תורה נשמע במחנה העברים, וכמעט כל אנשי הקהלה היו דתיים במלא מובן המלה, ואשה שנמצא בה איזה כיעור היתה לחרפה ובוז לשמצה וקלון.

המשפט העברי בקהילת מרוקו-דייניה, רבניה ומנהגיה-הרב שלום משאש.
עמוד 449