ארכיון יומי: 1 בפברואר 2024


הרב יעקב משה טולדאנו-נר המערב-תולדות ישראל במארוקו- פרק ארבעה עשר. קורות המאה הששית – תק – תר 1740 – 1780.

נר המערב

 

אך עוד יותר מרבי שלום ורבי מרדכי די לאמאמר, התנוססו עוד בגדולתם ובישרתם חבריהם שישבו במכנאס, מרדכי אשריקי או "לחזן בכא ", ומסעוד בן זכרי. אלה בהיותם קרובים למלכות, בני העיר מכנאס נקודת הכובד של הממשלה אז, יכלו הרבה למלא תפקיד יותר גדול וחשוב אצל מולאי מחמד, ושניהם שהיו גם ראשי העדה ועסקני הצבור, נחשבו עוד מראשי הממשלה ויהיו לידידיו ואנשי סודו של מולאי מחמד.ביחוד הצליח הראשון מרדכי אשריקי, לתפוש את לב המלך ההוא ולהטותו לכל אשר יחפוץ, ובתור יועצו הפרטי נמסרו לידו דברים חשובים בהנהגת הממלכה, הוא ידע גם להכיר את עצמו ולהכבד על פני העם המושלמי הקנאי.תמיד התראה ברחוב לעיני ההמון מעוטר בהוד שר ממלכי, רוכב על סוס בגאון ווגובה, ובפיו מעלה עשן, ובכל זאת היה ההמון הקנאי נאלץ להבליג על רגשי השנאה, והכל התחשבו אתו כאחד משרי הממשלה המושלמים. מרדכי אשריקי בכל גדולתו לא שכח גם את אחיו ועמו, הוא דאג תמיד להטבת מצבם וישגיח עליהם בעין פקוחה. וכאשר חפץ בן המלך מולאי אלייזיד העריץ, להרים ראש ולהשתחרר על העם עוד בימי אביו, ראה הוא, מרדכי אשריקי, כי בזה יבולע ליהודים, וכי העריץ ההוא יפריע את מנוחתם, ויחשוב לסכל את עצתו, ובהשפעתו גורש מולאי אלייאזיד מעל פני אביו בתור "מורד".

פייטן הדור ההוא בן עירו של מרדכי אשריקי, בפיוט אשר כתב לכבודו יתנה את שבחיו בדברים כאלה ויאמר :

"אשר בו כוח וגבורה, לעמוד לפני השררה……, בחכמה ודעת וסברא על ראשו לא יעלה מורא…. על שוק רש עין יפקח…דבריו למלכות נשמעים כמו מסמרות נטועים….לפניו גדולים רבים נכנעים ….הקים נשיא בתוכנו, עומד בעת צרה לנ"

להלן הפיוט המלא מתוך הספר " תהלה לדוד " לרבי דוד בן אהרן חסין.

פיוט יסדתיו לכבוד גביר חכם וקרוב למלכות ושמו מרדכי שריקי "אור עיני בית מקדש "

אל נטע טוב רענן.

 

אל נטע טוב רענן / מר דרור ריש בסומַיָה

ומתרגמינן אנן / מירא דַכיא

מר דרור   

דברי שיר אשיר לכבודו

שבחיו בו יצמדו

יפטירו שפתיַ יגידו

תפארתו והדרו והודו / שפַ קדמָי להחויא

 

מר דרור

ואשר בו כוח וגבורה

לעמוד לפני השררה

בחכמה דעה וסברא

ועל ראשו לא יעלה מורא / בה' נפשו חסיה

 

מר דרור

ישמע חכם יוסיף לקח

כקטורת מרקחת רוקח

על שושק רשע עין תפקח

שכר גדול ורב תטול תקח / מאל גדול עתה רב העליליה

 

מר דרור

דבריו למלכות נשמעים

כמו מסמרות נטועים

בתוך הלב הם תקועים

לפניו גדולים רבי נכנעים / כקיר נטוי גדר הדחויה

 

מר דרור

בכבוד לומדי דת נקיה

חכּימַיָּה וספריה

הזהר בדבר דר עליה

דבר דקדשו : אלמלא עָלַיָּא / לא מתקימי אתכָּלַיָּא

 

מר דרור

נהלל אל לא מאסנו

הקים נשיא בתוכנו

עומד בעת צרה לנו

בהיותנו בארץ אויבנו / על סרכיה ואחשדרפניא

 

מר דרור

חכם לבב איש תבונה

לפני אל ידי אמונה

תציף תפרח כשושנה

נוא שאנן עיניך תראינה / ירושלים הבנויה

 

מר דרור

סופר מהיר – יכבתון

מיליו בצור יחצבון

עיניו ברכות בחשבון

דברי אמת בםיו ריקם לא ישובון / לעלם ולעלמי עלמיא

 

מר דרור

יום נוססה בי אהבה

שורייקי עינא ולבא ( שורייקי – גידים וחוטים על פי ברכות ז עה )

בוערת כאש להבה

על ספר חוקה הלא היא כתובה / לעין כל מפורסמת היא גלויה

 

מר דרור

נפשי בלילה אוַּתך

מאד כבד אכבדךָ

אנהגל אביאך

אל בית אמי מיין רקח אשקך / חַמרא דיתֵיב על דֻרדָּיא ( יין השוקט על שמריו, והוא משובח )

 

מר דרור

יה מושיעי ומגיני

אלהים יחנך בני

זכות צדיק הֵרים קרני

שמו מרדכי בן יאיר איש ימיני / איש יהודי בעיק שושן היה

 

קרוב למלכות, אך לא במדרגות אלה, היה גם רבי שלמה די אבילא, הוא חי לראשונה בתיטואן ואחר כך גם בראבאט, בתור סוחר גדול ובעל נכסים, וחכם מצוין, התודע לרשות ויהי חשוב בעיני הממשלה, אחר כך נמצאו אנשים אשר מקנאתם בו הפיחו כזבים ועלילות להבאישו בעיני המלך.וזה שעוד מכבר לטש את עינו על הון רבי שלמה די אבילא, התנכר אליו וימצא תואנה לקחת מאתו אנית סחורה מלאה פשתים, ומאז חדל רבי שלמה די אבילא מהתקרב עוד אל קרובי המלכות ויבחר לו יותר להיות בודד.

ובעוד שהאנשים ההם, משה בן מאמאן, רבי שלום ורבי מרדכי די לאמאר מרדכי אשריקי, ומסעוד בן זכרי, ורבי שלמה די אבילא, כלם יחד עם קרבתם למלכות וגדולתם היו גם טובי לב ודורשי טובת עמם, הנה היו אותם קרובי המלכות האחרים, שזכרנו אליהו לוי ושני אחים ממשפחת קרדוזו, יעקב עתאלי ואליו, אנשים צרי עין שיכלו להשתמש בהשפעתם רק לטובת עצמם, ולהצר צעדי יתר חבריהם ידידי המלך. אליהו לוי חי במכנאס ויהי בעל נכסים רבים, והוא שני האחים קרדוזו נחשבו מגדולי ידידיו של המלך מולאי מחמד, ויהיו "מהיושבים ראשונה במלכות. ביחוד הצליח אליהו לוי להתגדל בעיני המלך ויהי כמעט למשנהו ולמפקד עליון בהנהגת הממלכה.ואף כי פעמים אחדות הסב עליו את קנאת ההמון כל כך, ופעם הצליחו שונאיו להורידו ממשרתו, בכל זאת ידע הוא אליהו לוי איך לרכוש לו אחר כך את לב המלך, וכן עמד במשרתו זאת הגדולה עד יום מותו, ותמיד יכול להפיל את חתתו על שוטניו ומשנאיו.

גם בינו ובין קרדוזו עברה אחר כך רוח מדנים, והאחד חשב להפיל את השני ממעמדו. וסוף היה כי קרדוזו השר נהרג בתגרת יד אליהו לוי, וגם קרדוזו האח השני הושם במאסר בטנג'יר, וכמו אליהו לוי ושני האחים קרדוזו, היו גם יעקב עתאלי ואחיו, הם היו ילידי תוניס, ובמרוקו התיישבו ויעשו להם יד ושם בממשלה, אך הם השתמשו בזה רק לבצעם, ולהתגרות בזולתם.

 

הנכ כי כן מוצאים הננו ביחוסו הטוב של מולאי מחמד חזיון לא מצוי בין מושלי מרוקו, כי הרבה לקרב אליו את רבים מיהודי מרוקו ולמנותם בין שרי ממשלתו, ונפלא הדבר כי גם אז בימי ה "אוהב ישראל" זה, קרו לא פעם ביהודי מרוקו הרג ושוד. ובשנה תקמ"ג קרה עוד כי שבעה יהודים שאיזה מהם היו מאנשי מכנאס נרצחו, כנראה מפני בצע כסף על ידי ההמון הפרוע. ואמנם אין ספק כי מקרים כאלה היו לא מעטים בעת ההיא בגלל המחסור ומצוקת הרעב ששררו בשנים ההם. הרעב ההוא נודע אצל כותבי הדורות במרוקו בתור רעב כבד ונורא, הוא החל בשנת תקל"ט – 1779, ונמשך עד שנת תקמ"ב 1782, מאות יהודים מתו אז בכל עיר ועיר מערי המערב, והרבה גם שהמירו דתם למצוא אוכל לנפשם, ובכן מובן הדבר כי בעקבות הרעב ההוא נמשכו גם מקרי רצח והרג לפעמים.

 

אמנם, במה נחשבו המקרים הבודדים האלה שקרו אז בימי הטובה ההם, ימי ממשלת מולאי מחמד, מול המקרים הרבים והרעים שבאו על יהודי מרוקו אחר כך במות המושל ההוא, במשך שנה ועשרה חודשים בערך, שבם נמסר השלטון לידי בנו מולאי אליאזיד העריץ. מולאי מחמד מת בסוף ניסם תק"ן – 1790 ומולאי אליאזיד בנו, בן אשה נוצרית אנגלית, שהיה עד כה בורח מאביו, בא ויתפוס מיד את רסן השלטון, הוא שנא את היהודים תכלית שנאה עוד מכבר, ובשנים האחרונות שגורש מאביו בהשפעת ידידי אביו היהודים, כאשר זכרנו, הוסיף עוד יותר לשטום אותם ולחכות ליום לנקום בם, וכן למגנת לב יהודי מרוקו, ולהותם בא היום ההוא, יופ פקדו של מולאי אליאזיד העריץ, ועת נקמתו בהם.

 

קצת מהקורות האלה שקרו ביהודי מרוקו על ידי מולאי אליזיד, נזכרו במשא בערב, שמחברו ר"ש רומאנילי ישב אז במרוקו, ובראשית החל הקורות האלה, נאלץ לברוח במנוסת חרב להולאנדיא.ואמנם מה שקרה בכלל, הכל הצגנו על פי מקור נאמן של עד ראיה ושמיעה הוא רבי יהודה בן רבי עובד בן עטר מעיר פאס שכתב על זה קונטריס מיוחד בשם זכרון לבני ישראל כתב יד, מלבד זה נמצא אודות הקורות האלה איזה קינות כתב יד במערב ומהם היה גם לנגד עיני.

מהקינות שנכתבו על זה נדפס על ידי הפרופסור דוד קומפאנן שתי קינות אחת מרבי יעקב אלמליח והשנית מרבי דוד בן אהרן חסין, וכן הודעני פרופסור א. מרקס מניו יורק, והנה הקינה השנית מרבי דו חסין נמצאת גם אתי בכתב יד, אך היא רק על אשר קרה ליהודי מכנאס.

 

הרב יעקב משה טולדאנו-נר המערב-תולדות ישראל במארוקו- פרק ארבעה עשר. קורות המאה הששית – תק – תר 1740 – 1780.

עמוד רלח

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 218 מנויים נוספים
פברואר 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
2526272829  

רשימת הנושאים באתר