ארכיון יומי: 8 בפברואר 2024


קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי-תשע"ג-2013-שטרי הכתובה והנדוניה.

קהילות תאפילאלת-מעגל האדם
קהילות תאפילאלת-מעגל האדם

י. שטר כתובה לבתולה — זרף תשי״ז/1957

מקור: אוסף שטרי כתובות ונדוניות — תאפילאלת (2) מ. נזרי

שם החתן: ר' יעקב בן כה״ר אליהו אסבאג

שם הכלה: מסעודה בת משה נזרי

פתיחה כפולה: א. יתן ה׳ את האשה הבאה… מן הנערה הזאת.

ב. בסימנא טבא ובמזלא יאייא ובנחשא מעלייא בשעת רצון ברכה והצלחה.

חתימות: אין.

העדה: אף על פי שכפר זרף שייך לאזור תאפילאלת/סג׳למאסא. שם היישוב כתוב בשמו בנוסח ׳כאן מתא אזרף דעל מי מעינות מותבה׳.

 

נוסח הכתובה בבודניב

מנהגיה של הקהילה בבודניב כמנהגי תאפילאלת למלאח וארפוד לכל דבר מלבד השם סג׳למאסא, שאינו חל עליה. המסורת הפילאלית בבודניב קיבלה חיזוק נוסף עם מעבר חכמי אביחצירא ומשפחותיהם מתאפילאלת לבודניב במאורעות תר״ף/1920. הם שהו שם עד שנת תרצ״ג/1933. לשם עברה גם הישיבה להכשרת שליחי ציבור באזור. מבודניב יצאה הוראה לקהילות האזור מפי ר׳ ישראל אביחצירא ותנא דמסייע לו, אחיו ר׳ יצחק. גם נוסח שטר הכתובה הקצר על עיטוריו זהה הוא לשטרי הכתובה בקהילות תאפילאלת/סג׳למאסא, ורק בדבר אחד הוא נבדל, בהגדרת המקום בכתובה ׳כאן מתא בובניב דעל נהר תיווזאגין מותבה׳. להלן שטר כתובה ייחודי מעוטר המתאפיין בתיאור מפורט של שלשלת היוחסין של החתן והכלה ממשפחת אביחצירא.

 

יא. שטר כתובה לבתולה בובניב(= בודניב) תר״ץ/1930

מקור: אוסף מכתבים לאהרן ב״ר יצחק אביחצירא / אשדוד

שם החתן: ר׳ אברהם בן ר׳ יצחק אביחצירא (בבא חאקי)

שם הכלה: רחמא בת ר׳ ישראל אביחצירא (בבא צאלי)

פתיחה: בסימנא טבא ובמזלא יאייא ובנחשא מעלייא בשעת רצון ברכה והצלחה.

חתימות: אין.

 

תעתיק הכתובה:

בסימנא טבא ובמזלא יאייא ובנחשא מעלייא בשעת רצון ברכה והצלחה בשלישי בשבת חמשה ימים לחודש תמוז יה״ל (=יהפך לשמחה) בשנת חמשת אלפים ושש מאות ותשעים לבריאת עלמא למניינא דרגילנא למימני ביה כאן במתא בובניב דעל נהר תיוזאגין מותבה איך השם הטוב היקר ונכבד חשוב ומעולה הבחור ונחמד התלמיד הנעים החתן המפואר רבי אברהם בן אדוני החה״ש (=החכם השלם) והוותיק זר״ק (=זרע קדש) גזע ישישים. בנן של קדושים. שלשלת יוחסין. בר אבהן ובר אוריין מע׳[לת] כמוהר״ר (כבוד מורנו ורבנו הרב רבי) רבי יצחק נר״ו בן לאותו צדיק הרב המובהק המקובל האלהי הדיין המצויין. בר אבהן ובר אוריין. פאר הדור והדרו חסיד קדוש ועניו כקש״ת (־כבוד קדושת) אדמור כמוהר״ר מע׳ רבי מסעוד זצוק״ל (זכר צדיק וקדוש לברכה) בן להרב הגדול. מעוז ומגדול.

מאיר לארץ ולדרים. שמו נודע בשערים. ענוותן כהלל. אין גומרין עליו את ההלל. חסידא קדישא ופרישא קדוש כקש״ת בוצינא דנהורא אספקלרייא המאירה. מאיר כשמש בגבורה. רם בקדש מע׳ אדמו״ר כמוהר״ר הרב דבי יעקב זיע״א הידוע ה״ן אביחצירא. אמר לה לכלתא נעימתא בתולתא דא רחמא בת אדמו״ר חסידא קדישא ופרישא האי ניהו רבה טוביינא דחכימי. מרגליתא דלית לה טימי. מזר״ק טהור גזע ישישים. בנן של קדושים. בר אבהן ובר אוריין רם בקדש להלל מע׳ כמוהר״ר ר׳ ישראל נר״ו בן לאותו צדיק הרב המובהק המקובל האלהי הדיין המצויין. בר אבהן ובר אוריין.

פאר הדור והדרו חסיד קדוש ועניו כקש״ת אדמו״ר כמוהר״ר מע׳ רבי מסעוד זצוק״ל בן להרב הגדול. מעוז ומגדול. קדוש כקש״ת בוצינא דנהורא מאיר לארץ ולדרים. שמו נודע בשערים. ענוותן כהלל. אין גומרין עליו את ההלל. חסידא קדישא ופרישא קדוש כקש״ת בוצינא דנהורא. אספקלרייא המאירה. מאיר כשמש בגבורה. אדמו״ר כמוהר״ר הרב רבי יעקב זיע״א הידוע ה״ן אביחצירא הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ואנא בסייעתא דשמייא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסי יתייכי כהלכת גוברין יא׳ודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מוהר בתולייכי אחיד וקיים עלי מנכסי כסף זוזי מאה דאינון עשרין וחמשה זוזי מזוזי כספא דחזו לייכי מנאי ומזונייכי וכסותייכי וספוקייכי ולמיעל לוותיכי כאורח כל ארעא. וצביאת רחמא כלתא בתולתא געימתא והוות ליה לרבי אברהם חתנא דנא לאינתו ורצה והוסיף לה משלו תוספת על עיקר כתובה דא עד משלם. דינרי זהב גדולים טובים ויפים ומזוקקים מן המטבע היוצא בזמן הזה. ודא נדונייא דהנעלת ליה רחמא כלתא נעימתא מבי נשא לבית בעלה בין בגדים ותכשיטין וכלי ערש וחלי זהב ובדולח שום דינרי זהב גדולים טובים ויפים ומזוקקים מן המטבע היוצא בזמן הזה.

♦ואפילו מגלימא דעל כתפאי*

 

שטרי כתובה מבצאר

בצאר שבאלג׳יריה נוסדה בתרס״ג/1903, והקהילה היהודית שלה — רוב בניינה ורוב מניינה מתאפילאלת, שיהודיה הגיעו לבצאר בכמה גלי הגירה, בעיקר בתר״ף – 1920 ובראשם ר׳ שלום אביחצירא. במשך כל תולדותיה של קהילת בצאר נהגה בה הכתובה הפילאלאית נוסח סג׳למאסא הקצר ללא שינוי ותמורה כשישים שנה למן יום היווסדה ועד התרוקנותה בתשכ״ב/1962. החוקר יעקב אוליאל מבצאר הציג בספרו אוסף של 36 כתובות משנת תש״י/1950 ועד תשכ״ב/1962 בנוסף לשטר ישן מת״ש/1940. להלן שטר זה ועוד שני שטרות מדגמיים מן השנים תש״י /1950 ותשכ״ב/1962. כל השטרות כתובים, מנוסחים ומעוצבים בכתב ידו של ר׳ שלום אביחצירא, רבה של בצאר. בכל הכתובות החל מתש״י/1950 זוכים החתן והכלה והוריהם למעלות ותארי שבח מחורזים במיטב הלשון והמליצה, אך כמעט במידה שווה נוהג בכולן.

 

יב (א). שטר כתובה לבתולה — בצאר ת״ש/1940

מקור: 65 .Jacob Oliel, Les Juifs de Colomb Bechar, 2003, p

שם החתן: שמעון בן שלמה עטייא

שם הכלה: שרה בת מסעוד עבו

פתיחה: בסימנא טבא ובמזלא ייאה ובנחשא מעליא בשעת רצון ברכה והצלחה.

חתימות: אין.

 

תעתיק הכתובה:

בחמישי בשבת בששה עשר יום לחודש אלול המרוצה בשנת חמשת אלפים ושבע מאות לבריאת עלמא למניינא דרגילנא למימני ביה כאן במתא בצאר רעל נהר בצאר מותבה. איך השם הטוב היקר ונכבד חשוב ונחמד החתן המפואר שמעון בן שלמה הידוע ה׳ן (=הנקרא,

בשם המשפחה) עטייא אמר לה לכלתא בתולתא דא שרה בת מסעוד הידוע ה׳ן עבו הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ואנא בסייעתא דשמייא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסי יתייכי כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מוהר בתולייכי אחיד וקיים עלי מנכסי כסף זוזי מאתן דאינון עשרין וחמשה מזוזי כספא דחזו ליכי מנאי ומזונייכי וכסותייכי וסיפוקייכי ולמיעל לוותיכי כאורח כל ארעא. וצביאת כלתא דא והות ליה לרבי שמעון חתנא דנא לאינתו ורצה והוסיף לה משלו תוספת על עיקר כתובה דא עד משלם דינרי זהב גדולים טובים ויפים ומזוקקים מן המטבע היוצא בזמן. ודא נדונייא דהנעלת ליה שרה כלתא בתולתא דא מבית אביה לבית בעלה בין בגדים ותכשיטין וכלי ערש וחלי זהב ובדולח שום דינרי זהב גדולים טובים ויפים ומזוקקים מן המטבע היוצא בזמן הזה ואפילו מגלימא דאכתפאי.

 

קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי-תשע"ג-2013-שטרי הכתובה והנדוניה.

עמוד 141

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-מנהגי שבת-זמירות לשבת

קהילות-תאפילאלת
  1. 6. זמירות שבת והפיוט ׳מזמור שיר ליום השבת׳

שרים זמירות שבת ובכללן פיוטים נוסח ׳יגל יעקב׳, ובמרכזם הפיוט ׳מזמור שיר ליום השבת׳ לר׳ מסעוד אביחצירא. כך היה מנהגו של ר׳ ישראל אביחצירא לשיר מזמור זה תחילה לאחר אכילת הדגים, ולאחר מכן היה שר שירים שהוא עצמו חיבר, ובכללם שירי דודו, ר׳ יצחק אביחצירא.

להלן הפיוט ׳מזמור שיר ליום השבת' כולו, מלווה בפירוש ומקורות.

 

מזמור שיד ליום השבת

תבנית השיר: השיר עשוי בתבנית מעין אזורית ובו שלוש עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שבעה טורים: שלושה טורי ענף דו צלעיים תואמי חריזה, ועוד צלע בחריזת קבע אזורית.

חריזה: אב. אב. אבב. גא(=רפרין). דה.דה.דה.א / וז.וז.וזא / …

משקל: שמונה הברות בכל טור.

סימן(=חתימה): מסעוד אביחצירא. מקור: יגל יעקב, נתיבות תשס׳׳א, עט׳ קיד.

הרפרין(הפזמון) ׳סוד שבת זכור ושמור / אות ברית בינו וביני׳ מושר בסוף כל מחרוזת.

 

מבוא לפיוט: הפיוט מתמקד בהכנות לשבת ביום שישי, בתפילת מנחה וערבית של שבת, הכול על פי מקורות האריז״ל: שער הכוונות ופרי עץ חיים לר׳ חיים ויטאל. הפיוט פותח בהשפעה של השבת על ימות החול, עובר להכנות של יום שישי: הקניות והבישול; קריאת פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום; טבילת מצווה; רחיצת פנים, ידיים ורגליים שסגולתה לבטל את הקליפות; לבישת ארבעה בגדים לבנים ומשמעם הסמלי, תפילת מנחה והכוונה בה לעילוי הנשמות; ׳ יְצִיאַת שָׂדֶה לְהַקְבִּיל / אֶת פְּנֵי שַׁבָּת מַלְכְּתָא', וְתַכְלִיתָהּ לְהַעֲלוֹת 'נִיצוֹצוֹת קַיִן וְהֶבֶל / לַעֲלוֹת מִגֵּו עֲמִיקְתָּא'; הַדְלָקַת שְׁנֵי נֵרוֹת כְּנֶגֶד 'שְׁנֵי מְאוֹרוֹת מַזְהִירִים / אֵדנו"ת פָּשׁוּט וא"ל מָלֵא'; עֲנִיַּת 'ברכוֹ' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְהַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה וְהֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל קְדֻשָּׁה; תְּפִלַּת ערבית בְּאֵימָה / בְּקוֹל גָּדוֹל בְּסוֹד טַעַם / בִּרְכוֹת שְׁמַע בִּנְעִימָה / בְּבוֹנֶה וּבְטוּב טַעַם'… וְעֵדוּת הַקִּדּוּשִׁין בְּ'וַיְכֻלּוּ'.

 

מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת / אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אֲנִי

לְעוֹרֵר לִבִּי אַהֲבַת / צוּר עֲשָׁנִי וַיְכוֹנָנִי

וּלְעָבְדוֹ תָּמִיד בְּחִבַּת / רֹב חַסְדּוֹ אֲשֶׁר זִכַּנִי

לְהַלֵּל בְּפִי וּלְשׁוֹנִי

5 סוֹד שַׁבָּת זָכוֹר וְשָׁמוֹר / אוֹת בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵינִי

 

סְגֻלַּת שַׁבָּת יְקָרָה / מַשְׁפַּעַת בְּיָמִים שִׁשָּׁה

שָׁלֹשׁ מִשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה / וּמִן הַבָּאָה שְׁלֹשָׁה

צָרִיךְ כָּל אָדָם זְכִירָה / לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשָּׁה

 

מזמור…השבת: פתיחת הפיוט בפתיחת המזמור מתה׳ צב, א, והוא השיר הראשון שהושר לכבוד השבת על ידי אדם הראשון(זהר ח״ב קלח ע״א). אענה…אני: עדה״כ איוב לב, יז ׳אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׳. כאן: גם במובן אשיר(אחבר שיר), כמו ׳ענו לה׳ בתודה׳(תה׳ קמז, ז) במובן שירו(רד״ק), וכן ׳עלי באר ענו לה׳(בט׳ כא, יז) שאונקלום תרגם ׳שבחו לה׳. 2. לעוךר…ויכונני: לעורר את לבי ואת אהבתי לה׳ שבראני. לעורר לבי אהבת: עדה״כ שה״ש ב, ז. צור עשני ויכונני: עדה״כ דב׳ לב, ו. 3. ולעבדו…זפני: לעבוד את ה׳ מתוך אהבה על חסדיו אתי. ולעבדו תמיד בחבת: כמו ׳ולעבדו בכל לבבכם׳(דב׳ יא, ג). 5. סוד…ושמור: השיר מוקדש לענייני השבת ורעיונותיו הקשורים בזכירתו ובשמירתו. שבת זכור ושמור: מצוות השבת האמורה בי׳ הדברות בשמות כ, ח, ׳זכור את יום השבת לקדשו', ובדברים ה, יב, ׳שמור יום השבת לקדשו׳. אות…וביני: השבת היא אות בין ה' לישראל, על פי שמות לא, יז. 6. סגלת שבת יקרה: כוחה של השבת וברכתה חשובות. משפעת ממים ששה: השבת משפיעה מכוחה הרוחני על כל ששת ימי החול. 7. שלש…שלשה: מבחינה הלכתית הימים א-ג נחשבים ונכללים במושג ׳אחר שבת׳(שעברה), וימים ד-ו במושג ׳לפני שבת' (הבאה) לעניין גטין ולעניין הבדלה, שמי שלא הבדיל במוצ״ש יכול להבדיל עד יום ג׳ ועד בכלל(בבלי פסחים קו ע״א וש״ע או״ח הלכות שבת, סימן רצט, סעיף ו), אולם כאן כוונת המשורר בעיקר לעניין הרוחני של השבת, על פי שער הכוונות לאריז״ל(להלן: שעה״ב) ב, עט׳ טז-יז, ופרי עץ חיים (להלן: פע״ח) ב, עט׳ שפ- שפב, המשמשים מקור השראה לפיוט. על פי שעה״כ האדם זוכה בקבלת השבת לתוספת נר׳׳ן (נשמה, רוח, נפש) המסתלקים במוצ״ש וחוזרים לאחר סעודה רביעית. שליש משבת שעברה: הנשמה נשארת כל יום א׳ ומסתלקת בליל ב׳, הרוח נשארת עד יום ב׳ ומסתלקת בליל ג׳, והנפש נשארת עד יום ג׳ ומסתלקת בליל ד', וזה הכוח שהשבת משפיעה ל׳שלוש משבת שעברה׳. לפיכך על האדם לכוון את מחשבתו הטובה ביום א׳ כנגד הנשמה, להגביר לימוד תורה ביום ב׳ כנגד הרוח ולעסוק במעשים טובים ביום ג׳ כנגד הנפש, כגון ביקור חולים. ומן הבאה שלשה: ימים ד-ו. בימים אלה על האדם לכוון ולהתכונן לקבל תוספות נר״ן של השבת הבאה: ביום ד׳ יתכונן לתוספת נפש על ידי מעשים טובים, ביום ה' יתכונן לתוספת רוח על ידי הגברת לימוד תורה, וביום ו׳ – לתוספת מחשבה טובה. 8. צךיף…זכירה: בכל יום על האדם לזכור את יום השבת ולהתכונן לקראתו, לכן הימים נזכרים בצמוד לשבת: ׳אחד בשבת/ ׳שני בשבת׳״. כמו הנוסח בשיר של יום, ׳השיר שהיו הלויים אומרים׳: ׳היום שני בשבת/״ ובקהילות תאפילאלת ואחרות אומרים ׳בשבת קודש׳.

 

 

כְּדַל כְּעָשִׁיר כְּעָנִי

 

10 עֶרֶב הַשַּׁבָּת יוֹם שִׁשִּׁי / תִּקְנֶה כָּל צֹרֶךְ שִׁבְתְּךָ

תָּכִין בְּעַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה / וְלֹא עַל יְדֵי זוּלָתְךָ

אֶל מֶלֶךְ יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא / אֹרַח הַבָּא לִקְרָאתְךָ

מָה תֹּאמַר וּמָה תַּעֲנֶה

 

וּלְקַדֵּשׁ נֹגַהּ חֵן תִּמְצָא / פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ תִּקְרָא

15 שְׁנַיִם מִקְרָא בִּקְדֻשָּׁה / וְאֶחָד תַּרְגּוּם בְּמוֹרָא

טְבִילַת מִצְוָה לְרַחֲצָה / תְּטַבֵּל בְּמִקְוֵה טַהֲרָה

אָז בִּצְדָקָה תְּכוֹנְנִי

 

 

דִּין מַיִם חִטִּים תַּדִּיחַ / פָּנִים יָדַיִם רְגָלִים

סוֹד שַׁלְהֶבֶת יָה תָּשִׂיחַ / פָּסוּק הַכָּתוּב לְחַיִּים

 

להמשיך עליו קדשה: כדי להמשיך עליו את קדושת השבת. 9. כדל כעשיר כעני: זכירת השבת מוטלת על כל אחד. 10. ערב…שבתך: על פי בבלי שבת קיז ע״ב: ׳לעולם ישכים אדם להוצאות שבת שנא׳ ״והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו״(שמות טז, ה)׳, ושו״ע שם, סימן מ, סעיף א. 11. תכין…זולתך: מן הדוגמאות של חכמי התלמוד על פי בבלי שבת קיט ע״א: ר׳ אבהו היה נופח באש, רב ספרא היה חורך את הראש, רבא מלח דגים… והשווה ש״ע שם. 12. אל…כסא: ה׳ הוא אורח השבת הבא אצלנו על פי נוסחי ׳אתקינו סעודתא׳. אךח…תענה: מה תענה לאורח הפוקד אותך אם לא התכוננת לכבודו. 14. ולקדש נגה חן ונמצא: על ידי קריאת שניים מקרא ואחד תרגום (=שמו״ת) מעלים את קליפת נוגה לקדושה (פע״ח, שם, עט׳ שפג). 15. שנים…תרגום: על פי בבלי ברכות ח ע״א: ׳אמר רב הונא… לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום', וראה גם שו״ע שם, סימן רפח. על פי שעה״ב, עט׳ כד, גם קריאת שמו״ת היא הכנה לשבת, ׳והכינו את אשר יביאו׳. 16. טבילת…טהרה: האר״י היה טובל לאחר קריאת שמו״ת, שאז יש באדם כוח לקבל תוספות קדושת שבת(שעה״ב, עט׳ כה). המקור לטבילה בערב שבת על פי שעה״ב שם הוא על פי זהר תרומה קלו ע״ב, ׳דרב המנונא סבא עליו השלום היה סליק מנהרא כל ערב שבת׳. 17. בצדקה תכונני: על פי יש׳ נד, יד. כאן: כנראה, על ידי הטבילה מתכונן לקבל תוספות קדושת שבת. 18. דין מים…רגלים: על פי בבלי שבת כה ע״ב: ׳כך היה מנהגו של ר׳ יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו׳, וכן נדרש שם על הפסוק ׳ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׳(איכה ג, יג) – ׳זו רחיצת ידים ורגלים בחמין/ וראה שו״ע, הלכות שבת, סימן רס, סעיף א. 19. סוד…תזניח: המים החמים בערב שבת הם מעשה סמלי לשלהובא דאשא

המשך הפיוט במאמר הבא………

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-מנהגי שבת-זמירות לשבת

עמוד 52

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 218 מנויים נוספים
פברואר 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
2526272829  

רשימת הנושאים באתר