Memoires Marranes-Nathan Watchel- Resurgences marranes au Portugal
Du groupe de Yacov faisait partie un autre journaliste, Luis Gonzaga Dourado Rocha qui, dans un article publié en 1985 dans la principale revue de la communauté juive de Sâo Paulo, évoquait le projet de « réunir les crypto-juifs du Brésil […]. La première rencontre des « marranes » du Brésil a pour but de rassembler tous ceux qui ont conscience d’avoir des origines juives […]. Beaucoup d’entre eux souhaitent revenir au sein de la communauté, d’autres ont déjà accompli leur retour, et peut-être y a-t-il ceux qui n’ont pas encore pris connaissance de ce mouvement et qui viendront accroître les rangs de la communauté juive du Brésil».
Helio Daniel Cordeiro est né en 1963, à Americana, à l’intérieur de l’État de Sâo Paulo. Son père l’instruisit très tôt à la lecture de l’Ancien Testament, et il répétait avec fierté : «Ton grand-père était juif. » Ce grand-père paternel, venu du Portugal au Brésil, était originaire de Bragance, où il avait très probablement été un adepte d’Artur Carlos de Barros Basto, à l’époque où celui-ci y suscita la création d’une communauté juive. Dans un entretien, Helio Daniel Cordeiro explique ainsi sa vocation :
A douze ans, j’ai mieux pris conscience, plus nettement, de mon identité. A surgi en moi une sympathie pour l’Etat d’Israël, que j’ai liée à l’Israël biblique, et à une solidarité pour les Juifs victimes de l’Holocauste. Dès lors, j’ai étudié l’Ancien Testament, l’Inquisition, les Juifs portugais et leurs descendants au Brésil.
II s inscrit d abord a l'université de Campinas, où il suit des cours de théologie et de philosophie, puis il travaille comme journaliste dans diverses publications de la communauté juive de Sâo Paulo (O Hebreu, Informe Bnai-B’rit, Brasil-Israel). C est alors aussi qu’il se joint au groupe qu’anime Yacov et qu il publie, en 1986, un petit livre, Judaismo e Humanismo. Après le départ de Yacov pour Israël, il fonde le SHEMA, qui trouve rapidement un vaste écho : en 1992, donc en l’espace de deux ans, la Société avait déjà reçu deux cent cinquante lettres envoyées de tout le Brésil. Un peu plus tard, en 1995, il publie un autre ouvrage, Os Marranes e a Diaspora Sefardita. Estudo introductôrio sobre a identidade étnica criptojudaica, conçu comme un manuel destiné aux « descendants des nouveaux- chrétiens en quête de leurs racines»; symboliquement, cet ouvrage est dédié à la mémoire de Baruch Spinoza.
Avec David de Andrade, nous sommes en présence d’un cas moins fréquent: venu directement du Nord-Est, c’est à Sâo Paulo qu’il trouva sa voie religieuse. Il est né en effet à Arneiroz, en 1963, dans le lointain sertâo de Inhamuns, au Cearâ, fils du négociant Francisco Elias de Andrade et de Maria Valda Monteiro de Chaves, tous deux issus de familles éminentes de la région. La famille Andrade, liée à l’Église catholique, compte parmi ses membres plusieurs prêtres (un grand-oncle de David était evêque). Quant aux Chaves, on sait que leurs ancêtres sont venus au xviiie siècle de l’Alagoas (qui avait ete occupe par les Hollandais) pour coloniser dans le sertâo du Cearâ les vastes étendues de la Cachoeira de Fora.
– La foi religieuse de David de Andrade l’incita tout d’abord à entrer au séminaire catholique, où il se joignit aux adeptes de la «théologie de la libération». Il devint aussi le correspondant d’un journal de Fortaleza, ce qui l’amena à dénoncer les atteintes aux droits de l’homme commises par un fonctionnaire local ; à la suite de quoi il dut s’enfuir et chercha refuge à Sáo Paulo. Cette rupture bouleversa l’orientation de sa vie : d’une part, il suivit des cours de philosophie à l’université de Sáo Paulo, puis d’économie, et fut reçu à un concours difficile pour un poste élevé dans l’administration publique ; d’autre part, son nouvel environnement, à Sáo Paulo, le conduisit à s’interroger, lui aussi, sur certaines coutumes pratiquées dans sa famille.
Cependant ses parents, et surtout son frère, lui déconseillaient vivement de s’affirmer comme juif: «Tu veux donc, l’avertissaient-ils, humilier notre famille?» David de Andrade entra néanmoins en relation avec Helio Daniel Cordeiro, qui venait de fonder le SHEMA et l’introduisit auprès de Francisco Corrêa Neto. À son tour, David de Andrade se mit à étudier la religion juive au Beit Chabad de Sáo Paulo, puis partit pour Israël, muni d’une recommandation du même rabbin Abraham Anidjar, de Rio de Janeiro, qui avait prononcé la conversion de Francisco Corrêa Neto. Mais, à la différence de ce dernier, David de Andrade refusait de se soumettre à la procédure formelle de conversion ; or se posait le problème, inévitable pour tout descendant de nouveaux-chrétiens, des preuves de son ascendance juive. Après beaucoup d’efforts, David de Andrade réussit néanmoins à être reconnu comme juif non pas à la suite d’une «conversion», mais au titre d’un «retour».
Memoires Marranes-Nathan Watchel- Resurgences marranes au Portugal
Page 52
שירי דודים לר' דוד אלקאיים- מאיר נזרי
- 3. ר׳ דוד אלקאיים – מקום פעילותו
א) מוגדור / אסווירא – עיר מולדתו של ר׳ דוד אלקאיים
למוגדור שרידים ארכיאולוגים המעידים על קיומה כבר מתקופת הפיניקים. ב-1507 הקימו בה הפורטוגזים מצודה בשם מוגדור. מוגדור החדשה בשמה הקדום או אסווירא בשמה הערבי, עיר מולדתו של ר׳ דוד אלקאיים נוסדה בסביבות 1760 על ידי הסולטן סידי מחמד בן עבדללאה. הקהילה היהודית של מוגדור נתאפיינה מראשיתה באווירה משולבת של מסורת ומודרנה גם יחד, ואנשיה דיברו ערבית וצרפתית.
קהילה של מעמדות: בני הקהילה התגוררו בשלושה רבעים המשקפים שלושה רבדים חברתיים כלכליים של הקהילה: א. ה׳קסבה׳ – משכנם של העיליתות שכללה סוחרים, עשירים ואנשי דיפלומטיה, משכילים ואינטלקטואלים. שדיברו צרפתית ואנגלית.
ב. ׳למדינה׳ שאוכלסה על ידי אנשי המעמד הבינוני וביניהם תלמידי חכמים יחד עם המוסלמים.
ג. המלאח שבו התגוררו אנשים מדלת העם. בראשיתה מנתה הקהילה 6.000 יהודים שהיוו כ-50% מן האוכלוסיה הכללית ובתחילת המאה ה-18 הגיעה ל-18.000 יהודים והיוותה למעלה מ-50% מכלל אוכלסיית העיר.
מרכז מסחרי יהודי: עיקר יסודה ותשתיתה של מוגדור היה על רקע מסחרי. עשר משפחות יהודיות עשירות נתיישבו בעיר החדשה ביוזמתו של הסולטאן מוחמר עבדללאה, שבחר בהן כדי לפתח את סחר החוץ של העיר תוך מתן עידוד והנחות ממס. מספר הסוחרים היהודים בתחילת המאה ה-19 הגיע ל-24 שהיוו כ-60% מכלל סוחרי המלך, והנמל של מוגדור היה גדול יותר מזה של קזבלנקה. יחסי מסחר במוגדור נתקיימו עם ארצות אירופה וביניהן אנגליה וצרפת. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 נמנו 30 חברות מסחריות של יהודים מבין 50 החברות שפעלו בעיר, עד כדי כך שהמסחר היה מושבת בשבת.
מרכז דיפלומטי: מלבד המסחר מילאו היהודים תפקידים דיפלומטיים כמו הקונסולים של אוסטריה וארצות הברית, שקיימו גם קשרי מסחר ותרבות עם קהילות יהודיות בעולם, במיוחד עם קהילות לונדון, אמסטרדם, אלג׳יר, וליוורנו שבה הודפסו הספרים של חכמי מוגדור.
קריה של חינוך: מיוחדת היא מוגדור גם במוסדותיה החינוכיים: לצד המוסדות המסורתיים ללימודי קודש פעלו מסגרות חדשות, ועיקרן בית ספר אליאנס שנוסד בשנת1884 שכלל שני אגפים, אחד לבנים ואחד לבנות. במוגדור פעל בית ספר נוסף ייחודי מסוגו במרוקו, בית ספר לבנות ׳כבוד ואומץ׳ שנוסד מטעם ה׳אנגלו ז׳וייש סקול׳ ב-1885 בהנהלתה של סטילה קורקוס שאכלס בתחילתו 170 תלמידות ומנה בשיאו 225. הלימודים היו ברמה גבוהה, ורוב השיעורים התנהלו בשפה האנגלית. ב-150 שנותיה הראשונות הייתה מוגדור תחת השפעה אנגלית ומשפחות העיליתות נהגו לשלוח את ילדיהן ללמוד בלונדון.
'קריה של אמנויות׳: תחת כותרת זו כותב חיים זעפרני, יליד מוגדור, על האופי האינטלקטואלי של סוחרי הקהילה והעל האווירה האמנותית ששרתה בה בזכות אמני המוסיקה והשירה בדמותם של ר׳ דוד יפלח ור׳ דוד אלקאיים, תוך שהוא מונה שמות של חכמים ורבנים, מוריו התורניים לתלמוד ולמדרש לעד אנשי קבלה.
עברית וציונות: במוגדור פעלה אגודה עברית שכללה חוג מצומצם לעברית וביניהם שלושה ׳דוידים׳: דוד יפלח, דוד אלקאיים ודוד כנפו, שדיברו ביניהם רק עברית. ב-1900 נוסדה בעיר זו אגודה עיונית ׳שערי עיון׳ יחד עם אגודה נוספת בתיטואן בשם ׳שיבת עיון׳ שנוסדה באותה שנה כהיענות לקונגרס העיוני בבזל בשנת.1897 בשנת 1903 נוסדה בעיר סאפי אגודת ׳אהבת עיון׳ וב-1908 נוסדה בעיר פאס אגודת ׳חיבת עיון׳.
תמורות מדיניות ותרבותיות: עם כניסת הפרוטקטורט הצרפתי לתוקפו ב-1912 השתלטה ההשפעה הצרפתית על המקום, שדחקה את ההשפעה האנגלית, ובא הקץ גם על ביה״ס היהודי האנגלי. בתקופה הצרפתית שררה הרמוניה טובה בין האוכלוסיות בעיר: הצרפתית, הערבית והיהודית. בעקבות הקמת מדינת ישראל גבר הרגש הציוני על כל הרמוניה, יהודי מוגדור עלו רובם לארץ, ׳אך נותר בלב בולם רגש של אהבה והכרת תודה לעירם׳ בדברי אשר כנפו ודוד בן שושן.
נג. עורי שפת אמת
פיוט אחר על השפה. כתובת השיר:
תבנית קבע דו טורית. התבנית:
אב. החריזה:
11 הברות בבל טור. המשקל:
אוטוגרף מקיף לד. קיים, ב״י מאוסף מ. בהן, י-ם 26 (ס. 3499), עמ׳ 275; צילום כתב יד ׳שירי דודים/ ירושלים תשמ״ג, עמ׳ 221; יוסף שטרית, שם, עמ׳ 23, ובספרו פיוט ושירה ביהדות מרוקו, תשנ״ט, עמ׳ 290 [מנוקד]; אפרים חזן, דף שבועי, ראה השיר הקודם עמ׳ 3. מקורות:
עוֹרִי שְׂפַת אֱמֶת שָׂפָה בְּרוּרָה / שָׂפָה בֵּין הַשָּׂפוֹת מָה לָךְ נִרְדֶּמֶת
שׁוּבִי לִימֵי נְעוּרַיִךְ הֲדוּרָה / הִתְנוֹסְסִי וְאַל תְּהִי נִכְלֶמֶת
תַּחַת הֱיוֹת בְּחַיָּתֵךְ צְרוּרָה / תִּתְנַשְּׂאִי בְּתוֹךְ עַמֵּךְ נֶעְצֶמֶת
וּבְנוֹת הַשִּׁיר תּוֹךְ עֲלָמוֹת בְּשׂוֹרָה / כִּבְתוֹכֵךְ מַעֲשֵׂה רִקְמָה נִקְסֶמֶת
5 יְלָדָתֵךְ בֵּין נְבִיאִים נְצוּרָה / בָּךְ נָאֲמוּ וְאַתְּ לָהֶם נוֹאֶמֶת
קוּמִי אוּרִי פִּנַּת יִקְרַת כִּמְנוֹרָה / בְּעֶזְרַת נְדִיבִים אַל לָךְ נֶעֱלֶמֶת
יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתְךְ שְׁמוּרָה / כִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר נֶחְתֶּמֶת
- 1. עורי…נרדמת: ביטוי להתעוררות השפה העברית. עורי: כמו שופ׳ הרב ׳עורי עורי דברי שיר׳. שפת אמת: על פי משלי יב,יט 'שפת אמת תבון לעד,. שפה ברודה: על פי עפ׳ ג,ט ׳כי אז אהפך על עמים שפה ברורה׳. שפה בין השפות: ביטוי למעמדה כשפה מוכרת. מה לך נרדמת: בגלותך עדה״ב יונה א,ו. 2. שובי לימי נעוריך: בהיותך בארעך ובמולדתן. הדורה: נהדרת ומכובדת. התנוססי: התנשאי, הרימי נס ודגל כמו ׳שאו נס עיונה׳(יר׳ דר). 3-2. ואל…ערוךה: אל תתביישי בגלל גלותך בעבר, השווה יש׳ נד,ד ׳אל־תיךאי בי־ לא תבושי ואל־תבלמי בי לא תחפירי בי בשת עלומיך תשבחי ורוךפת אלמנותיך לא תזכרי־ עוד׳. ואל תהי נבלמת: ׳ואל תכלמי׳. תחת…צרורה: בגלל היותך קשורה לגלותך בלי יכולת להתחדש להתפתח עדה״ב שמו״ב ב,ג ׳ותהיינה עררות עד־ יום מתן אלמנות חיות׳. תתנשאי…נעצמת: תתחזקי ותזכי למעמד חדש בתוך עמך. 4. ובנות…נקסמת: את מהלכת קסם ומעוררת עניין כאשר את משתבעת בתוך הטורים של בתי השיר. ובנות השיר: על פי קה׳ יב,ד. כאן: בתי השיר. תוך עלמות בשורה: המילים המעטרות את בתי השיר במעשה רקמה דומות לעלמות המתופפות במעגל עדה״ב תה׳ סח,בו ׳קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׳. 5. ילדתך…נואמת: מעמדם שמור בספרי הנביאים המשמשים דגם ללשון הרטורית הגבוהה, ובך נאמו הנביאים, ואת היית עבורם החומר הלשוני הרטורי לנאומיהם ולנבואותיהם. ילדתך: מקור הולדתך על פי שה״ש ח,ה. 6. קומי אורי: על פי יש׳ ס,א. פנת יקרת: פינה יקרה ומכובדת על פי יש׳ כח,טז ׳הנני יסד בעיון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד׳. במנורה: המאירה. בעזרת נדיבים: חוקרי הלשון והתורמים לתחייתה. אל לך נעלמת: אל תיעלמי. 7. יש…שמורה: שיעורו יש תקוה שמורה לאחריתך, בלומר תקןוה מובטחת עדה״כ יר׳ לא,ז. כימי…נחתמת: כסוף התקופה של מרדכי ואסתר שהיהודים יעאו ממנה מערה לרווחה. נחתמת: לשון חתימה בבניין נפעל בהוראת קל כמו ׳וחתם הספר׳(דני׳ יב,ד).
שירי דודים לר' דוד אלקאיים- מאיר נזרי
הטקסט עמוד 15 הפיוט עמוד 542