כתובות לשבועות בין הקב״ה החתן לבין ישראל הכלה-פיוט רבי יוסף משאש-מאיר נזרי-כתובה לר׳ רפאל משה אלבאז

ד. כתובה לר׳ רפאל משה אלבאז –דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ

הרב רפאל משה אלבאז (חרמ״א) – תולדות חייו ויצירתו

(1896-תרנ״ו/1823(צפרו, תקפ׳׳ג/

ייחוסו והשכלתו התורנית: הרב רפאל משה אלבאז(להלן: הרמ״א) נקשר בשלשלת מעוטרת של יוחסין המוליכה עד לדור שביעי של רבני קשטיליא. סבו ר׳ יהודה, אביו ר׳ שמואל ודודו ר׳ עמרם – שלושתם היו תלמידי חכמים, מנהיגים רוחנייב מחברי ספרים ומשוררים. הרמ׳׳א נולד בשנת תקפ״ג/1823 בעיר צפרו הסמוכה לעיר פאס סמיכות גיאוגרפית ותורנית. בהיותו בגיל 20 נפטר עליו אביו המתואר על ידו כ׳אב בחכמה ומרביץ תורה ברבים׳. רישומו של מאורע זה השפיע עליו קשות אבל התאושש ממנו מהר תודות לחסות, שפרשו עליו שני גדולי הדור: ר' עמרם אלבאז דודו ור׳ עמור אביטבול.

הרמ״א היה חכם פורה ואיש אשכולות, וידיו רב לו בכל ענפי התורה: בתלמוד ובהלכה, בספרות המוסר, בספרות הדרוש והמדרש, בפרשנות, בהיסטוריה, בשירה ובמליצה ובמדעים המכונסים בספרו באר שבע: על שם שבע החכמות: דקדוק מתמטיקה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה, טבע, מוסיקה וקבלה. היטיב להגדירו ר': משה טולידנו בספרו ׳נר המערב׳ במעט המכיל את המרובה: ׳רב תלמודי, חכם מדעי ומשורר מצוין׳.

מעורבותו בקהילה: נוסף למעמדו כדיין כריש מתא וכריש מתיבתא היה הרמ"א גם דרשן, מוהל, חזן ושליח ציבור מחונן, והיה לו בית כנסת משלו הקרוי ׳אצלא דרבי׳. עסק בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, והיה פשרן וסלחן. ­­­כדי לחבב את השירה על כל שכבות העם כתב גם שירי מוסר ותוכחה בערבית יהודית ובלחנים עממיים. היה מעורב בקהילה והשתתף באירועי המשפחות בעת שמחה כמו בעת צרה. הרמ׳׳א הפך למנהיג נערץ ואהוב בקרב כל שכבות הקהילה שנתאחדה סביבו בזכות מידותיו ׳והאיש משה עניו מאוד׳.

מעורבותו למען יהדות מרוקו בכלל: הרמ׳׳א היה מעורב בענייני הקהילה. דוגמה לכך הוא הדו״ח, ששלח הרמ״א בתקופתו להנהלת כי״ח בפריס על מצב קהילתו, :׳ נתונים כלכליים וסטטיסטיים של הקהילה. הרמ׳׳א העריך את פעילותם של נציגי כי׳׳ח במרוקו ואף חיבר שיר לכבודם ולכבוד בית ספר כי״ח בפאס ב-1885 הנכלל בקובץ שיריו.

קשריו עם המוסלמים תושבי המקום: הרמ׳׳א היה מעורב היטב עם הבריות וידע לקשור קשרים גם עם הערבים תושבי המקום, לדבר בשפתם ולשיר בלחניהם. ״מותו זכתה להערכה בקרבם, והם כיבדוהו, העריצוהו, והיה מקובל עליהם כמלאך. ביטוי נוסף למעורבותו עם המוסלמים הם חילופי שירה ונגינה ונוסחי תפילה, שהיה מנהל עם האימאם, כשהיה עולה למגדל בית תפילתם.

הרמ״א ידע היטב את שירי המלחון, ורוב פיוטיו נשענים עליהם לא רק מבחינה מוסיקלית ופרוסודית, אלא אף במוטיבים, בנושאים ובתכנים.

פטירתו: הרמ׳׳א מסר את נשמתו לבוראו ביום שישי ערש׳׳ק כ׳׳ב תמוז תרנ׳׳ו/1896, ומחשבי חשבונות מצאו כי ׳רפאל משה' גימטרייה תרנ׳׳ו. הרמ׳׳א זכה להספדים גדולים על ידי חכמי פאס, ויום פטירתו הפך ליום הילולה בקרב אנשי קהילתו יבבתי הכנסת הקרויים על שמו בערים שונות בארץ: באשדוד, בלוד ובבאר שבע. ואגדות מעניינות נארגו סביב דמותו.

נוסח הכתובה

דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ לְקַדֵּשׁ אֵשֶׁת נְעוּרִים

בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוֹת זַכִּים וּבָרִים

וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים

צִוָּה שׁוֹשְׁבִין צִיר נֶאֱמָן כִּי בּוֹ בָּחַר

5-לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר

מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר

צוּרִי תִּקֵּן חֻפַּת חֲתָנִים בְּזִיו וְזֹהַר

וְאָתָא מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ לְשַׁלֵּחַ סִבְלוֹנוֹת וּמֹהַר

קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר

10 יְיָ מִסִּינַי בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים

קִדְּשָׁנוּ בִּמְצֻיָּתָיו מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים

הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נִרְוֶה דֹּדִים

דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹשִׁיב יְחִידִים

15 אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים

בֹּאִי לִמְסִבִּי וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים דְּמוּת שִׁמְשִׁי חַמָּה וּלְבָנָה

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה

וְנֹקֵב שֵׁם יְיָ יָנוּעוּ אֲבָרָיו וְיִזְדַּעְזְעוּ חוּשָׁיו

20 יִזָּכֵר וְיִפָּקֵד לְהָרַע לוֹ עַל כָּל מַעֲשָׂיו

כִּי לֹא יְנַקֶּה יְיָ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא

החופה והקידושין בין הקב״ה לישראל

1. 1. דודי שלח ידו: על פי שה׳׳ש ה,ד. כאן: הקב׳׳ה המושיט ידו לקדש את ישראל בלוחות הברית כדרך החתן המושיט ידו לכלתו לקדשה בטבעת. הנמשל לנישואין הוא מעמד הר סיני ומתן תורה ובחירת עם ישראל לעם סגולה. ציור זה מצוי במקרא כמו יר׳ ב,ב ויחז׳ טז,ו-ח, ובמשלי חדל דוגמת תנחומא קדושים, :ב׳ ׳מלה׳׳ד למלך שקדש אשה… כך אמר הקב׳׳ה למשה לך וקדש את העם שנא׳ וקדשתם היום ומחר (שמות יט,יא) קדשם הקב׳׳ה וא׳׳ל לישראל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות יט,ו). אשת נעורים: כינוי של חיבה לישראל, על פי יש׳ נד,ו. 2. בשני לוחות העדות: הם לוחות הברית, עליהם היו כתובים י׳ הדברות (שמות לב,טו). 3. ועליהם ככל הדברים: על פי דב׳ ט,יא.

5-4. צוה״.בחר: ה׳ בחר במשה כשליח נאמן וכשושבין לקדש את ישראל ולהכינם ליום מתן תורה. שושבין: הוא האיש המתווך בין החתן והכלה (תוספתא כתובות ד). תיאור משה רבנו כשושבין הוא על פי שמ׳׳ר כ,ח ובמ״ר בא,ב ועוד. ציר נאמן: על פי משלי כה,יג. כי בו בחר: על פי רב׳ יח,ה. 5. לך ומחר: על פי שמות יט,יא. כאן: ׳וקדשתם׳ גם מלשון קידושין על פי תנחומא נשא יז ׳משל למלך שקידש אשה ועשה לבתו קידושין… כך כשנתן הקב׳׳ה התורה לישראל עשה להם פומבי שנא׳ וכל העם ראים את הקולת (שמות כ,יח) ולא היו אלא קידושין שנא׳ ויאמר ה׳ אל משה לך את העם וקדשתם וגו״ (שם, יט,י). 6. מי…שחר: על פי שה״ש ו,י, ונדרש על ישראל (תנחומא במדבר,יא). 7. צורי: כינוי לה׳, על פי ש׳׳ב כב,ג. תקן: התקין, הכין וקישט. חפת חתנים: מקום עמידת החתן עם הכלה לשם עריכת טקס הקידושין (בבלי סוטה מט ע׳׳ב). הנמשל כאן הוא הר סיני ׳ויצא משה למחנה ישראל והיה מעורר אותם משנתם אמר להם עמדו משנתכם כבר בא החתן ומבקש את הכלה להכניסה לחופה וממתין להם כדי ליתן להם את התורה׳ (פדר׳׳א מא). בזיו וזהר: כמו ׳הזיו והזהר לחי עולמים׳(מתוך האדרת והאמונה). כאן: התגלות זיו השכינה על הר סיני. 8. ואתא מרבבת קידש: על פי רב׳ לג,ב ועניינו – התגלות ה׳ לעם ישראל בליווי רבבות מלאכים כתרגוב יב״ע. סבלונות: מתנות, ששולח החתן לכלתו גם לפני הקידושין (בבלי פסחים מט ע׳׳א). מ'הר: כאן במובן מתן כמו ׳הרבו עלי מהר ומתן׳ (בר׳ לד,יא) והיינו סבלונות, וראה רד׳׳ק ספר השרשים שורש מהר. 9. ק'לות…ההר: על פי שמות יט,ט*.

כתובות לשבועות בין הקב״ה החתן לבין ישראל הכלה-פיוט רבי יוסף משאש-מאיר נזרי-כתובה לר׳ רפאל משה אלבאז

עמוד 410